כרתי/יורה דעה/יז
או בגערה ואם העמיד ביד לית לן ביה:
הרי זה נבילה ודאי דקים ליה לחכמים דמסוכנת שהיא בתכלית החולשא כשהתחיל לשחוט קצת סימנים אין בה כח לסבול עוד ויוצא נפשה והרי היא נבילה טרם גמר שחיטת סימני'.
ולוקין ומותר לשחוט האם או הבן אחריה דודאי נבילה היא.
ולמשיך עד אחר שחיטה ופר"ח דעתו דסגי בגמר שחיטה וכבר כתבתי בפלתי שהרבה להרים ראש נגד רבינו ירוחם דמחמיר וצריך דוקא אחר שחיטה כמעט רגע ע"ש:
בין שפשטה ידה וזו הפכה ידה ש"ך:
הרי זה פרכת ומותר ורבי' נזהרים בבהמת נכרי:
בעינו חלופי גי' יש בגמרא ואיכא גירס' גופו ויש להחמיר:
הרי פרכוס ואם קולה חזק והטילה רעי ומתרזת למרחוק וכדומה עיין בגמ' ופוסקים דמהני ג"כ ולהיות בלתי מצוי קצרו
בלילה דעת ב"י בנר אחד וזהו אינו דא"כ יכול לראות הניזוק אימת היה אם אמצע שחיטה או סוף שחיטה: רק איירי בשוחט באפילה ואמת מתחילה פסול הא בדיעבד כשר כדלעיל:
אם פרכסה אפילו כתלי בה"ש מלא דם שמא אמצע שחיטה זינקה:
הרי זה ספק נבילה והטור מכשר במצא כתלים מלא דם ועיין פלתי שכתבתו מאין למד הטור דינו ע"ש: