כריתות טו א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
שחטה ואת בת בתה ואח"כ שחט את בתה סופג את הארבעים סומכוס אומר משום רבי מאיר סופג שמונים אמר רבא דלמא לא היא עד כאן לא קאמר ר' יוחנן בן נורי הכא אלא משום שמות מוחלקין דמיקריא חמותו ומיקריא אם חמותו ומיקריא אם חמיו אבל גבי אותו ואת בנו דכולהו אותו ואת בנו מיקריין דאין שמות מוחלקין לא אמר רב נחמן בר יצחק דלמא עד כאן לא קאמר סומכוס אלא גבי אותו ואת בנו דגופין מוחלקין אבל הכא דאין גופין מוחלקין אימא כר' אבהו א"ר יוחנן ס"ל דא"ר אבהו א"ר יוחנן (ויקרא יח, יז) שארה הנה זמה היא הכתוב עשאן לכולן זמה אחת:
מתני' אמר רבי עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ואת ר' יהושע באיטליס של עימאום שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו מהו חייב אחת על כולן או חייב על כל אחת ואחת אמרו לו לא שמענו אבל שמענו הבא על ה' נשיו נדות בהעלם אחת שהוא חייב על כל אחת ואחת (ורואה אני) שהדברים ק"ו:
גמ' היכי דמי אילימא כדקתני מאי תיבעי ליה הרי שמות מוחלקין הרי גופין מוחלקין אלא הכי קתני הבא על אחות אביו שהיא אחות אמו חייב אחת על כולן או חייב על כל אחת ואחת מהו מי אמרינן הרי שמות מוחלקין או דלמא הרי אין גופין מוחלקין אמרו לו לא שמענו אבל שמענו הבא על ה' נשיו נדות בבת אחת שהוא שם אחד שחייב על כל אחת ואחת משום נדה וראינו שהדברים ק"ו ומה הבא על ה' נשיו נדות בבת אחת שהיא שם אחת חייב על כל אחת ואחת אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו שהן ג' שמות אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת איכא למיפרך מה לה' נדות שכן גופין מוחלקין אלא אמר קרא (ויקרא כ, יז) ערות אחותו גלה לחייב על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו אמר רב אדא בר אהבה משכחת לה ברשיעא בר רשיעא שבא על אמו והוליד ב' בנות וחזר ובא על אחת מהן והוליד בן ובא בנו על אחות אמו שהיא אחותו שהיא אחות אביו דהוה ליה רשיעא בר רשיעא ת"ר בא עליה וחזר ובא עליה וחזר ובא עליה חייב על כל אחת ואחת דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים אינו חייב אלא אחת ומודים חכמים לר' אליעזר בבא על ה' נשיו נדות בבת אחת שהוא חייב על כל אחת ואחת הואיל והוא גרם להן אמר רבא לרב נחמן מי אמרינן הואיל והוא גרם להן והתניא הוא בהעלם אחת והיא בה' העלמות הוא אינו חייב אלא אחת והיא חייבת על כל אחת ואחת אלא אימא הואיל וגופין מוחלקין איבעיא להו קצר וקצר מה לי אמר רבי אליעזר טעמא דר' אליעזר התם משום דהוא דעבד תרתין ואמטול להכי אמר חייב על כל אחת ואחת וה"נ דעבד תרתין או דלמא טעמיה דרבי אליעזר התם משום דאי אפשר לו לערבן לביאות זו בזו אמטול להכי א"ר אליעזר חייב על כל אחת ואחת אבל קצר כגרוגרת וחזר וקצר כגרוגרת בהעלם אחת כיון דאפשר לו לערב שתי גרוגרות בבת אחת אינו חייב אלא אחת מאי אמר רבה טעמא דר"א התם משום דעבד תרתי ה"נ הא עבד תרתי ורב יוסף אמר טעמא דר' אליעזר התם דאי אפשר לו לערבן אבל אפשר לו לערבן אינו חייב אלא אחת איתיביה אביי לרבה ר' אליעזר מחייב על ולדי מלאכות במקום אבות מלאכות הא אב ואב בבת אחת פטור ואי אמרת טעמא דרבי אליעזר משום דקעבד תרתי אמאי פטור אמר מר בריה דרבנן אנא ורב נחומי בר זכריה תרגימנא הכא במאי עסקינן בדלית המודלית על גבי תאינה וקצצן בבת אחת משום הכי מחייב רבי אליעזר הואיל ושמות מוחלקין וגופין מוחלקין דכוותה קצר וקצר היכי משכחת לה דמיפטר כגון שקצר שתי גרוגרות בבת אחת אבל קצר כגרוגרת וחזר וקצר כגרוגרת חייב:
מתני' ועוד שאל רבי עקיבא אבר המדולדלת בבהמה מהו אמרו לו לא שמענו אבל שמענו אבר המדולדלת באדם שהוא טהור וכך היו
רש"י
עריכהשחטה ואת בת בתה - לא עבד איסורא:
ואחר כך שחט את בתה - של ראשונה עכשיו נמצא ששחט ב' איסורים ראשונה אותו ואת בנו שלישית ושניה בנו ואותו דבנו שניה ואותו שלישית והילכך סופג פ' לסומכוס אף על גב דשם אחד הן:
דגופין מוחלקין - שמחמת ראשונה ושניה באו אלו שני איסורים על השלישית אבל הכא אין גופין מוחלקין:
דלמא כדר' אבהו - אבל הכא אע"ג דעל ידי בתה ובת בתה ובת בנה נאסרה הזקנה עליו ג' איסורים ואין גופין מוחלקין בה:
זמה אחת - דאינו חייב על אשה ובתה ובת בתה ובת בנה בביאה אחת כמתני' אלא אחת והיינו חמותו ואם חמותו ואם חמיו:
מתני' באיטליז - שוק:
עמאום - שם העיר:
הבא על אחותו כו' - מפרש בגמ':
גמ' הרי שמות מוחלקין - שג' לאוין מוחלקין בהו:
שהיא אחות אביו - כדמפרש לקמי' ברשיעא בר רשיעא:
שמות - לאוין:
שם א' - לנדה לא תקרב:
ערות אחותו גלה - מפרש בפ"ק (לעיל ב:) דאייתר ליה להא דרשא:
בא עליה - על אחת מכל העריות וחזר ובא עליה בהעלם אחת:
בבא על ה' נשים נדות - בהעלם אחת:
הואיל והוא גרם להן - להביא כל אחת חטאת דהיינו ה' חטאות הלכך הוא נמי מייתי ה' חטאות אבל ה' ביאות בערוה אחת בהעלם א' היא נמי לא מתיא אלא חד וכן הוא:
הוא בהעלם אחת - בין ה' ביאות בה' עריות בין ה' ביאות על כל אחת:
והן ה' העלמות - שנודע לכל אחת בין כל ביאה וביאה מביאותיו הוא אינו חייב אלא אחת על כל אחת והיא על כל אחת ואחת חייבת ה' דהיינו על כל ביאה וביאה אלמא אף על גב דהוא גרם לכל אחת להביא ה' חטאות לא בעי הוא למייתי על כל חדא אלא אחת: ואית ספרים דכתיב בהו הוא בהעלם אחת והיא בה' העלמות ובערוה אחת מיירי לשון נקייה הוא ויש"ר כח"ו:
קצר - כגרוגרת בשבת וזה השיעור חזר וקצר בהעלם א' מה לי אמר רבי אליעזר:
שתי ביאות א"א לערב - הילכך חשיבי [אבל] קצירת שתי גרוגרות אפשר לערב ולקצור בבת אחת:
ר' אליעזר מחייב על ולדי מלאכות - במקום אבות מלאכות שאם עשה אב ותולדה בהעלם אחת חייב שתים הא אב ואב כגון קצר וקצר דזו וזו אב מלאכה פטור מן אחת:
הכא במאי עסקינן - הא דקתני רבי אליעזר כו' דדייקינן מינה הא אב ואב פטור:
בדלית - טרייל"א (דליות) של גפן היא:
המודלית על גבי תאנה - ותאנים בתאנה ואין ענבים בגפן והיה צריך לבצור הגפן להסקה וקצץ בבת אחת פרי התאנה וזמורת הגפן דחייב שתים חדא אפרי דתאנה דהיינו קוצר וחדא אזמורה דתולדה דקוצר דקיימא לן שבת (דף עג:) זומר וצריך לעצים תולדה דקוצר היא משום הכי חייב שתים אף על גב דבבת אחת הואיל ושמות מוחלקין זה אב וזו תולדה וגופין מוחלקין דשני אילנות הן:
דכוותה גבי קצר וקצר - דדייקינן הא אב ואב פטור כגון שקצר שתי גרוגרות בבת אחת דהשתא לאו תרתין הוא דעבד ובבת אחת עשאן גופין ושמות מוחלקין נמי ליכא אבל קצר וחזר וקצר דתרתין מלאכות עבד בהעלם אחת מחייב ר' אליעזר:
מתני' אבר המדולדלת בבהמה - תלוש רובה ומעורה במקצת:
מהו - שיטמא משום אבר מן החי כאילו נתלש לגמרי דקיימא לן בהעור והרוטב (חולין קכח:) דאבר מן החי מטמא כנבלה:
אבר - הנתלש מן האדם לגמרי מטמא כמת בפרק העור והרוטב (שם קכט:) והמדולדלת שדבוק קצת טהור:
תוספות
עריכההרי שמות מוחלקים. ואף על גב דלעיל גבי עריות צריך קרא אשה לחייב על כל אשה ואשה אף על גב דגופין מוחלקין מ"מ הוה פשיטא ליה לרבי עקיבא דגופין מוחלקין חייב על כל אחת ואחת:
ערות אחותו גלה. הקשה רבינו ברוך אמאי לא מייתי כרת דכתיב באחותו דמצרכי רבנן להכי ומייתי לדרבי יצחק ויש לומר דמייתי הא דפשוט יותר וכהאי גוונא אשכחנא בסנהדרין (דף לד:) ובמגילה (דף כ.):
עד כאן לא קאמר סומכוס אלא באותו ואת בנו דגופין מוחלקין. ולענין אחות אשה נמי אם היה נשוי ב' נשים ובא על השלישית שהיא אחות שתיהן זו מצד אם וזו מצד אב סומכוס מחייב [על] שתיהן:
איכא למיפרך מה לה' נשיו כו'. ר"ג ור' יהושע דעבדי הק"ו סבירא ליה דלא תליא מילתא אלא בשמות:
לחייב על אחותו כו'. אין להקשות מנ"ל לאוקמא בכה"ג דשלשתן שם אחוה אחת אימא דמיירי במחולקין לגמרי כגון בת בתו וכלתו דהא קרא באחוה מיירי אך קשה איסור כולל ומוסיף מנא ליה דהכא איסור בת אחת היא:
שהלכו ליקח בהמה למשתה כו'. להודיע שבחן שאע"פ שהיו טרודין היו עוסקין בדברי תורה:
אדם אבר המדולדל בו טהור. בפרק העור והרוטב יליף בהמה משרצים ותימה אדם מנ"ל דטהור:
ראשונים נוספים
[3] סומכוס אמר. סופג שמונים אחד משום היא ובתה ואחד משום בתה ואותה דמה לי היא ובתה ומה לי בתה ואותה וחייב שתים ות"ק דאמר ארבעים קסבר שם אחד הן:
משום דגופין מוחלקין דג' בהמות שחט ועבר תרי איסורי אבל הבא על חמותו דאין גופין מוחלקין כרבי אבהו סבירא ליה דאינו חייב אלא אחת דאמר אשה ובתה את בת בנה ואת בת בתה שארה הנה זמה היא הכתוב עשאן לכולן זימה אחת הואיל וכולן יש להן שם בת אשתו. וכ"ש בחמותו דהויא שם אחד וגוף אחד:
מהו חייב אחת על כולן. משום דשם אחות אחת היא:
או חייב על כל אחת ואחת. דהויין גופין מוחלקין:
אמרו לו לא שמענו אבל כו'. ורואים אנו שהדברים ק"ו. מפרש בגמרא:
אי נימא כדקתני. על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו אמאי קא בעי אי חייב אחת על כולן הרי שמות מוחלקין וגופין מוחלקין:
אלא מצי מהדרי ליה מאחותו דסיפא דאיש אשר יקח את אחותו דיתירא הוא לחייב על אחותו שהיא אחות אביו ושהיא אחות אמו לחייבו על כל שם ושם:
ומשכחת לה כו':
בא עליה על אחת מכל העריות וחזר ובא עליה והואיל והוא גרם להן שהן חייבות קרבן על כל אחת ואחת אף הוא חייב קרבן על כל אחת ואחת:
והתניא הוא בהעלם אחת. שבא על אחת מן העריות חמש ביאות בהעלם אחד והיא בחמשה העלמות שהיתה לה ידיעה בין כל אחת ואחת הוא אינו חייב אלא קרבן אחד והיא חייבת על כל אחת ואחת אלמא אע"ג דהוא גרם לה ה' קרבנות דבא עליה ה' ביאות הוא אינו חייב אלא אחת:
אלא אימא. משום הכי מודו בה' נשיו נדות הואיל וגופין מוחלקין:
קצר כגרוגרות. בשבת וחזר וקצר כגרוגרות:
מ"ט דר' אליעזר התם בבא עליה וחזר ובא עליה משום דקא עבד תרתין איסורין. דהא אי אפשר לערבן לשתי ביאות בבעילה אחת. אבל בקצירה הואיל ויכול לקצור ב' גרוגרות בבת אחת אימא דאינו חייב אלא אחת:
ר' אליעזר מחייב על וולדי מלאכה במקום אבות מלאכה. בשעשאן לוולדות עם אבות חייב נמי על הוולדות הואיל והוא מעין אב ולא דמי לאב ממש. והיינו דאמרינן בבא קמא לר' אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב היינו הכא. (השוה) [הא] אב ואב כגון שקצר וחזר וקצר פטור ואינו חייב אלא אחת:
הכא במאי עסקינן באי זו תולדה במקום אב קא מחייב בדלית המודלת על גבי תאינה וקצץ האשכול והתאינה בבת אחת דמשום הכי מיחייב דתרי מינין נינהו ובצירה היינו אב ולקיטה דתאינה היינו תולדה. ומ"ט הוי בצירה אב מלאכה הא לא כתיבא בחשבון אבות מלאכות כיון דכתיב בצירה וקצירה בחד קרא את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור אלמא תרווייהו הוויין אבות מלאכות:
דכוותה גבי קצר וקצר דפטר כדקא דייק הא אב ואב בבת אחת פטור כגון שקצר בגרוגרת בבת אחת אבל קצר וחזר וקצר [וחזר] וקצר חייב [על כל אחת ואחת] היינו כדרכה:
אבר המדולדל בבהמה. שפרוש ממנה מקצתו לאוכלו מהן מי מיטמא כאבר הנתלש מן החי אי לא אמרו לו לא שמענו אבל שמענו כו':
[4] וכך היו מוכי שחין. לא אמר במוכי שחין ממש אלא בכל מכה שמדולדל אבר מחמתה:
עד כאן לא קאמר סומכוס אלא באותו ואת בנו דגופין מוחלקין - ולענין אחות אשה נמי אם היה נשוי ב' נשים ובא על השלישית שהיא אחות שתיהן זו מצד אם וזו מצד אב סומכוס מחייב [על] שתיהן:
שהלכו ליקח בהמה למשתה כו' - להודיע שבחן שאע"פ שהיו טרודין היו עוסקין בדברי תורה:
איכא למיפרך מה לה' נשיו כו' - ר"ג ור' יהושע דעבדי הק"ו סבירא ליה דלא תליא מילתא אלא בשמות:
לחייב על אחותו כו' - אין להקשות מנ"ל לאוקמא בכה"ג דשלשתן שם אחוה אחת אימא דמיירי במחולקין לגמרי כגון בת בתו וכלתו דהא קרא באחוה מיירי אך קשה איסור כולל ומוסיף מנא ליה דהכא איסור בת אחת היא:
אדם אבר המדולדל בו טהור - בפרק העור והרוטב יליף בהמה משרצים ותימה אדם מנ"ל דטהור:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה