כף החיים/אורח חיים/שלט
א) סעי' א. אין רוכבין ע"ג בהמה. והטעם גזירה שמא יחתוך זמורה להנהיגה כמ"ש לעיל סי' ש"ה או' ס"ב. ועיין בדברנו לשם על סעי' ח"י בס"ד:
ב) שם. אין רוכבין ע"ג בהמה. יש להתיר להולך במדבר להערים בשבת ולישן תוך המחאר"ה קודם מעט שנוסעת השיירא ויאמר למינם בעינא והגוים ישאוהו ויניחו המחאר"ה על הגמל כמנהג ואף דלא הוי צורבא מרבנן מוטב לו שיעשה הערמה זו ממה שילך ברגליו ויעשה איסור תחומין. הרדב"ז בתשו' חדשות הנדפסות באשכנז סי' תק"ס. ורמזה מהריק"ש ושם האריך דיותר טוב שילך ברגליו ממה שירכוב על הגמל דשם יש ב' או ג' איסורין ובהולך ברגליו הוא איסור א' וע"כ אם אין סכנה בהולך ברגליו טפי עדיף ללכת ברגליו יעו"ש. מחב"ר סי' זה או' ג' ובסי' ת"ד או' ב' ועיין בדברינו לשם או' ט' וכבר כתבנו מזה לעיל סי' רס"ו על הגה דסעי' ב' יעו"ש:
ג) סעי' ב. אין שטין וכו' גזירה שמא יעשה חבית של שייטין. ביצה ל"ו ע"ב. והיינו כלי של גומא שאורגין אותו ועושין כמין חבית ארוכה ולמדין בו לשוט. רש"י שם:
ד) שם. אפי' בבריכה שבחצר. דליכה למיגזר שמא יתיז מים ברגליו חוץ לארבע אמות. רש"י שבת מ' ע"ב:
ה) שם. דמי לנהר. והוי בכלל גזירה שמא יעשה חבית של שייטין:
ו) שם. ואם יש לה שפה סביב וכו' היינו כמין כתלים גבוהין מכל צד:
ז) שם. ואם יש לה שפה מותר. דכיון שיש לה שפה דמיא לכלי ובכלי לא אסרו לשוט דליכא למיגזר בכלי שמא יעשה חבית של שייטין. ב"ח. ט"ז סק"א: