מ) סעי' ג' מתירין בית הצואר וכו' משום דלא הוה מעשה אומן דאם לא כן אסור להרי"פ והרמב"ם שבסעי' א' תו"ש או' ט' ולב"ש, ומיהו העו"ש או' י"ד כתב דמיירו דלא נקשר בקשר מעשה אומן אבל מסתמיות דברי הש"ע משמע כדברי התו"ש והלב"ש דאין דרך לקשור אותו מעשה אומן כלל:

מא) שם מתירין בית הצואר וכו' ומיירי שרגילין להתירו ביומו, ט"ז סק"ה. א"ר או' י"א ונראה דהיינו שרוב הפעמים רגילין להתירו ביומו וכמ"ש באו' שאח"ז:

מב) שם שאינו קשר ש"ק. שלא קשרו הכובס שיתקיים זמן רב רק עד שזה יקחנו ממנו. לבוש, ור"ל כיון שתיכף שזה יקחנו יתירנו הו"ל קשר העשוי להתיר באותו יום והיינו שרוב פעמים עשוי להתירו באותו יום לאחר הכביסה וכמ"ש הר"ז או' ו' דאל"כ הוי קשר ש"ק לחד מ"ד כמ"ש לעיל סעי' א' בהגה:

מג) שם. אבל אין פותחין אותו וכו' והפותח חייב חטאת משום מכה בפטיש אבל משום קורע אינו חייב אלא א"כ עושה ע"מ לתפור. ב"י. מ"א סק"י (וכתב ועיין כ"מ פ"י דין י"ד ודלא כעו"ש). תו"ש או' יו"ד. ר"ז או' ו':

מד) שם הגה. אפי' כבר נפתח רק שחזר האומן וקשרו. ואינו יכול להתירו אלא א"כ חותך החוטין אסור. רי"ו, ב"י, מ"א ס"ק י"א. תו"ש או' י"א:

מה) וכתב רש"ל ביש"ש פ"ד דביצה סי' ט' אכן הכתונת שנתקשרו המשיחות ולא יוכל להתיר שרי לכ"ע לנתקן שהרי אינו עשוי אלא להתירו בכל זמן שרוצה ואף זה לא יעשה בפני ע"ה אלא בצנעה עכ"ל וכ"כ הב"ח. וא"כ צ"ל דס"ל דדוקא כשקושר האומן אסור לנתק אבל שאר קשירות שרי. וכ"מ סי' שי"ד סעי' ז' ומ"מ נ"ל דאם אינו רגיל להתיר הקשר של הכתונת אלא משבת לשבת אסור כמ"ש סעי' א' מ"א שם. תו"ש שם. ור"ל כמו שאסור להתיר קשר העשוי להתיר משבת לשבת כמ"ש סעי' א' כך אסור לנתק וכ"כ הר"ז סוף או' ו' ועיין לעיל או' כ"ח.

מו) שם בהגה. רק שחזר האומן וקשרו. דמעשה אומן אפי' אינו ש"ק אסור בסעיף א' ולכן כתב מ"א בשם יש"ש דנתקשרו המשיחות מעצמם שלא ע"י אומן שרי אפי' לנתקן כיון דאינו ש"ק וגם לא מעשה אומן. לב"ש:

מז) שם בהגה. כדרך שהאומנים עושים. לפי' נקטיה שדרך האומנין לתפור אבל מיירי שהוא מעשה הדיוט דבהא חמירא תפירה מקשירה שאפי' אינו ש"ק וגם מעשה הדיט אסור. לב"ש. וכ"כ התו"ש או' י"ב:

מח) שם בהגה. ולכן אסור לנתק וכו' ואם אינו עשוי להתיר באותו יום ויש צורך הרבה לכך יעשה ע"י עכו"ם. ט"ז סק"ה. ור"ל דכיון דפטור אבל אסור הוא מותר לעשות שבות ע"י נכרי בצורך הרבה כמבואר בסי' ש"ז סעיף ה' לב"ש וכ"כ התו"ש שם וכ"כ האחרונים ועיין לעיל או' ל"ב:

מט) שם בהגה. ולכן אסור לנתק וכו' ומותר ללבוש אנפלאות חדשים ואין חוששין שמא ינתקו חוטין ואם ניתק או נקרע דבר שאין מתכוין הוא ולא פ"ר ושרי. וכן פוצעין האגוז במטלית ואין חוששין שמא תקרעו דלא פ"ר הוא. בן א"ח פ' כי תשא או' י"א. ועיין לקמן סי' תק"ח סעי' ב':

נ) שם בהגה. ויש מתירין וכו' וכן עיקר. ר"ז או' ז' וכ"כ בס' זכרו תורת משה סי' ל' וז"ל וזוג של מנעלים התפורים יחד אין להקל לחתכם בפני ע"ה ודוקא לצורך הרבה עכ"ד. והיינו כשעשוי להתיר ביומו דאל"כ אינו מותר רק ע"י עכו"ם וכמ"ש לעיל או' מ"ח. וכ"כ בליקוטי רימ"א על נז"י סי' ס"ז או' י"א: