כף החיים על אורח חיים ו

סעיף אעריכה

(א) סעיף א: כשיצא מבית הכסא יברך אשר יצר וכו' — ברכה זו יש בה מ"ה תיבות. מגן אברהם ס"ק ב' בשם הכתבים, וכן הוא בשער הכוונות בדרוש על נטילת ידיים ובספר פרי עץ חיים שער הברכות פרק ד'. מצ"ש דף ו'. וכן כתב ש"צ דף מ"ה, וכן כתב היפה ללב חלק א' אות י"ג. וכתב עו"ש בשם הרב נזירות שמשון בהג"ה על דברי המגן אברהם האלו, שהיה מונה אותם וזה לשונו: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים, גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יסתם אחד מהם או אם יפתח אחד מהם (הגם ששם כתב "שאם יפתח" קודם "שאם יסתם", היינו משום דגריס כדברי רש"י ודעמיה, אבל אנן גרסינן כנוסח הרמב"ם והרב דוד אבודרהם ומר"ן בשולחן ערוך, ואין לשנות. עיין יפה ללב שם אות ז') אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת. ברוך אתה ה' רופא כל בשר ומפליא לעשות, עד כאן לשונו. וכן הוא הנוסח בהרמב"ם פרק ז' מהלכות תפילה הלכה ה' ובסידור חסד לאברהם. ומה שהקשה מחצית השקל על דברי המגן אברהם, כבר דחה דבריו היפה ללב שם, וסיים: ועיין נמי בספר אשד הנחלים דף ב' ע"ב מה שכתב בזה, וגם עליו יש להשיב כמדובר, עיין שם.

סעיף בעריכה

(ב) סעיף ב: יש נוהגין להמתין וכו' — והסכמת כל האחרונים שאין להפסיק בין ברכת על נטילת ידיים להנטילה, ומיד שנוטל צריך לברך על נטילת ידיים, אלא שיש שכתבו שצריך לברך אחר הניגוב, כמו שתבנו לעיל סימן ד', ולא נהגו כן (עיין בדברינו לעיל סימן ד' אות ח'). ואם בעת שנוטל ידיו הוא צריך לנקביו, שאפילו בדברי תורה אסור, ואפילו יכול להעמיד עצמו עד פרסה אין לברך על נטילת ידיים אלא עד שיעשה צרכיו ויברך על נטילת ידיים ואשר יצר. שערי תשובה אות ה' יעויין שם. ואף על פי שאין מברך על נטילת ידיים סמוך לנטילת ידיים צריך גם כן להגביה ידיו למעלה כלפי הראש וכו' בשעת ברכת על נטילת ידיים, כמו שכתבנו לעיל סימן ד' אות ט"ז והוא פשוט.

(ג) שם: ובני ספרד לא נהגו כן — אלא כל אחד מברך בביתו על נטילת ידיים ואשר יצר, ובבית הכנסת מתחילין מאלהי נשמה. בית יוסף, וכתב וכן עיקר. מיהו לדעת האר"י ז"ל צריך לסמוך ברכת אלהי נשמה לברכת אשר יצר לפי שהיא כנגד אמא המחוברת תדיר עם אבא, עיין בשער הכוונות דרוש ברכת השחר. וכן כתב בספר פרי עץ חיים בשער הברכות פרק ה' ובמצת שמורים דף ו'. סו"ב אות א'. קשר גודל סימן ה' אות ו', וכן כתב בן איש חי פרשת וישב אות ב'. מיהו אין למחות ביד הנוהגים שלא לסומכה. ש"צ דף מה עמוד ג, קשר גודל שם אות ז'. ומנהג האר"י ז"ל היה מסדר כל השמונה עשרה ברכות בקומו ממטתו בביתו קודם הליכתו לבית הכנסת, עיין בשער הכוונות שם, וכשהיה איזה אדם מברך ומסדר הברכות בבית הכנסת היה עונה אחריו אמן, ואפילו אם היה באמצע הזמירות היה מפסיק לענות אחריהן אמן, אף אם היו המברכין רבים, שער הכוונות שם, שערי תשובה אות ו'.

(ד) שם בהג"ה: ועל כל פנים לא יברך שתי פעמים וכו' — דין זה לא שייך אצלנו, כי מנהגנו כהאר"י ז"ל שכל אחד מברך בביתו בקומו ממטתו קודם בואו אל בית הכנסת, וגם השליח ציבור אינו מברך ברכת השחר בבית הכנסת, על כן לא הארכנו בו.

סעיף געריכה

(ה) סעיף ג: ברכת אלהי נשמה וכו' — כבר כתבנו למעלה בשם האר"י, שצריכה להיות סמוכה לברכת אשר יצר. ושאר דיני ברכה זו יתבארו בסימן מ"ו בסייעתא דשמיא עם שאר דיני ברכת השחר.