(א) סעיף א: חייב אדם לקרות המגילה בלילה וכו' — דאמר רבי יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר: "אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה" וכו'. (מגילה דף ד.), ופירש רש"י: זכר לנס, שהיו זועקין בימי צרתם יום ולילה:
(ב) שם: חייב אדם לקרות המגילה בלילה וכו' — ודע, דעיקר קריאת המגילה ביום, כמו שכתבו התוספות דף ד', וכן כתב הרב המאירי בפסקיו. וכתב בתשובת נודע ביהודה חלק אורח חיים סימן מ"א דקריאת הלילה מדרבנן וקריאת היום מדברי קבלה, יעו"ש. מחזיק ברכה אות א'. שערי תשובה:
(ג) ואם שכח לקרות המגילה בלילה או נאנס, אין לה תשלומין, ואין צריך לקרותה שני פעמים ביום. ברכי יוסף אות א'. זכור לאברהם אות מ'. שערי תשובה. רוח חיים אות א':
(ד) שם: חייב אדם לקרות המגילה בלילה — היינו משעת צאת הכוכבים, דאז נקרא לילה. ואפילו לנוהגין להתפלל ערבית מבעוד יום כמ"ש לעיל סימן רל"ג, צריך להמתין מלקרות המגילה עד הלילה. דרשות מהרי"ל הלכות פורים. והיכא דאיכא אונס, אם יכול להקדים, עיין לקמן סימן תרצ"ב סעיף ד ובדברינו לשם בס"ד:
(ה) שם: חייב אדם לקרות המגילה בלילה וכו' — והא דלא מברכינן זמן בכתיבת המגילה, משום דלא מברכינן זמן אלא אדבר שעושין חדש משנה לשנה, אבל מגילה שעושין אותה לכמה שנים לא. מרדכי סוף פרק לולב הגזול. והרמב"ם בפרק י"א מהלכות ברכות, והר"ד אבודרהם והשה"ג, חולקים על זה. שיירי כנסת הגדולה בהגהות הטור אות א'. ועיין לעיל סימן תקפ"ה אות ח"י וסימן תרנ"א סעיף ו ובדברינו לשם אות ס"ה:
(ו) שם: ושל לילה זמנה כל הלילה — אף על גב דקריאת שמע עד חצות, דווקא הכא לא גזרינן דלמא אתי למפשע, איידי דחביבא להו. ומהאי טעמא לא אסרו ללמוד כמו גבי בדיקת חמץ. ביאור הרא"ם על הסמ"ג, והביא דבריו מגן אברהם ס"ק א' ובסוף סימן תרצ"ב. והמגן אברהם כתב הטעם דלא גזרו כמו קריאת שמע, משום דעיקר קריאתה ביום, כמו שכתבנו לעיל אות ב: