כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/הלילה השנים עשר (טשרניחובסקי)/מערכה רביעית/מחזה ב
מחזה ב
חדר בארמונה של אוליביה
[נכנסים מריה והליצן. מלבוליו בחדר אפל סמוך]
מריה
בְּמָטוּתָא, לְבַשׁ אוֹתוֹ מְעִיל וְאוֹתוֹ זָקָן. יַאֲמִין לְךָ
שֶׁאַתָּה תּוֹפַּאס הַכֹּמֶר. מַהֵר עֲשֵׂה. אֲנִי בֵינְתַיִם
אֶקְרָא אֶת מַר טוֹבִּיאַשׁ.
[יוצאת]
הליצן
אֶלְבָּשֶׁנּוּ וְאֶתְחַפֵּשׂ. אֵינֶנִּי הָרִאשׁוֹן הַמִתְחַפֵּשׂ
בְּאִצְטְלָא זוֹ. אֵינֶנִּי דֵי גָדוֹל שֶׁיַּהַלְמֵנִי מְעִיל-
פְּקִידִים, וְלֹא דֵי רָזֶה שֶׁיַּחְשְׁבוּנִי לְתַלְמִיד-חָכָם.
אֶפֶס, אָדָם יָשָׁר וּבַעַל-בַּיִת הָגוּן אֵינוֹ נוֹפֵל
מֵאָדָם חָשׁוּב וּמִלַּמְדָן מֻפְלָג. וְהִנֵּה בַּעֲלֵי בְרִיתִי
בַּקֶּשֶׁר בָּאִים.
[נכנסים טוביאש ומריה]
טוביאש
יְבָרֶכְךָ אֲדוֹנָי, אֲדוֹנִי הַכֹּמֶר!
הליצן
Bonos dies, מַר טוֹבִּיאַשׁ. גַּם אֲנִי אוֹמֵר כְּמוֹ
שֶׁאָמַר בְּחָכְמָה אוֹתוֹ נָזִיר מִפְּרַאג,[1] שֶׁלֹּא יָדַע
קְרֹא וּכְתֹב, לְנֶכְדָּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ גּוֹרְבּוֹדוּק: "מַה
שֶּׁיֵּשׁ – יֵשׁ". עַד כַּמָּה שֶׁאֲנִי כֹּמֶר, הֲרֵינִי כֹמֶר,
כִּי "מָה" אֵינוֹ אֶלָּא "מָה", וְ"יֵשׁ" אֵינוֹ אֶלָּא
"יֵשׁ".
טוביאש
דַּבֵּר אִתּוֹ, אַבָּא טוֹפַּאס.
הליצן
הֲיָא, מִי כָּאן. שָׁלוֹם לְבֵית-כֶּלֶא זֶה!
טוביאש
יָפֶה מְחַקֶּה הָרַמַּאי. רַמַּאי נִפְלָא!
מלבוליו
[מבפנים] מִי קוֹרֵא לִי?
הליצן
כְּבוֹדוֹ שֶׁל טוֹפַּאס הַכֹּמֶר, שֶׁבָּא לִרְאוֹת אֶת
מַלְבוֹלִיוֹ הַסַּהֲרוּרִי.
מלבוליו
[מבפנים] מַר טוֹפַּאס, מַר טוֹפַּאס, מַר טוֹפַּאס
יַקִּירִי, לֵךְ נָא אֶל הַגְּבֶרֶת!
הליצן
צֵא, צֵא הַשָּׂטָן! לָמָה אַתָּה מְצַעֵר אוֹתוֹ אָדָם?
אֵינְךָ מְסַפֵּר אֶלָּא בִּנְסִיכוֹת.
טוביאש
יָפֶה אָמַרְתָּ, אֲדוֹנִי, אַבָּא טוֹפַּאס.
מלבוליו
[מבפנים] אַבָּא טוֹפַּאס, מֵעוֹלָם לֹא צִעֲרוּ כָּךְ אָדָם.
אַבָּא טוֹפַּאס הַיָּקָר, אַל תֹּאמַר שֶׁדַּעְתִּי נִטְרְפָה
עָלָי. בַּמַּחְשַׁכִּים הוֹשִיבוּנִי.
הליצן
שָׂטָן טָמֵא! הִנְנִי קוֹרֵא לְךָ בְשִׁמְךָ הַיּוֹתֵר רַךְ,
מִפְּנֵי שֶׁמִּהְיוֹתִי אִסְטְנִיס הִנְנִי מַסְבִּיר פָּנַי גַם
לַשֵּׁד. אוֹמֵר אַתָּה שֶׁחֹשֶךְ בְּבֵית-כֶּלֶא זֶה?
מלבוליו
[מבפנים] כְּבִשְׁאוֹל-תַּחַת, אַבָּא טוֹפַּאס.
הליצן
וַהֲרֵי יֵשׁ כָּאן תְּרִיסִים שְׁקוּפִים כְּחַלּוֹנוֹת מַמָּשׁ,
וְהַלְּבֵנִים שֶׁבְּצַד נֶגֶב-צָפוֹן מַבְרִיקוֹת כְּהָבְנִים –
וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁחֹשֶךְ בְּבֵית-כֶּלֶא זֶה?
מלבוליו
[מבפנים] אֵינֶנִּי מְשֻׁגָּע. וְאוֹמֵר אֲנִי לְךָ, חֹשֶךְ בְּבַיִת
זֶה.
הליצן
טָעוּת בְּיָדְךָ, הַמְשֻׁגָּע. וְאוֹמֵר אֲנִי, אֵין חֹשֶךְ
אֶלָא בַּעֲרוּת, שֶׁאַתָּה שָׁקוּעַ בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁשָּׁקְעוּ
הַמִּצְרִים בָּעַרְפִלִּים שֶׁלָּהֶם.
מלבוליו
[מבפנים] וַאֲנִי אוֹמֵר לְךָ, חֹשֶךְ בַּבַּיִת, חֹשֶךְ
כַּבַּעֲרוּת, אִם הַבַּעֲרוּת חֲשֵׁכָה כִּשְׁאוֹל-תָּחַת.
וְשׁוּב אֲנִי אוֹמֵר לְךָ: מֵעוֹלָם לֹא הֵתֵלּוּ כָּל כָּךְ
נוֹרָא בְאָדָם. מְשֻׁגָּע אֲנִי כָּמוֹךָ, אַבָּא. שְׁאָלֵנִי
קֻשְׁיוֹת חֲמוּרוֹת בִּכְדֵי לְנַסּוֹתֵנִי.
הליצן
מָה אוֹמֶרֶת תּוֹרָתוֹ שֶׁל פִּיתָגוֹרַס בְּנִדּוֹן לְעוֹף
הַשָּׁמָיִם?
מלבוליו
[מבפנים] שֶׁמְּאֹד אֶפְשָׁר, כִּי הַסַּבְתָּא שֶׁלָּנוּ שׁוֹכֶנֶת
בּוֹ כָבוֹד.
הליצן
וּמַה דַּעְתְּךָ עַל דַּעְתּוֹ זֹה?
מלבוליו
[מבפנים] יֵשׁ לִי רֶגֶשׁ הַכָּבוֹד בִּפְנֵי הַנְּשָׁמָה, וְאֵינֶנִּי
מַסְכִּים לוֹ.
הליצן
הֱיֵה שָׁלוֹם! הִשָּׁאֵר בַּמַּאְפֵּלְיָה עַד שֶׁאֹמַר שֶׁדַּעְתְּךָ
דַּעַת צְלוּלָה וְתִהְיֶה מוֹדֶה לְתוֹרָתוֹ שֶׁל פִּיתָגוֹרַס
וְנִשְׁמַרְתָּ מְאֹד לְנַפְשְׁךָ שֶׁלֹּא תַהֲרֹג חַרְטוֹמָן בִּכְדֵי
שֶׁלֹּא תְגָרֵשׁ חַס וְחָלִילָה נַפְשָׁהּ שֶׁל הַסַּבְתָּא
שֶׁלְּךָ. שָׁלוֹם!
מלבוליו
[מבפנים] מַר טוֹפַּאס! מַר טוֹפַּאס!
טוביאש
מַחְמַל לִבִּי, אַבָּא טוֹפַּאס!
הליצן
הֲלֹא אֵין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הוֹלְמֵנִי.
מריה
הָיִיתָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת גַּם בְּלִי מְעִיל וְזָקָן. הֲלֹא
אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתְךָ.
טוביאש
עַכְשָׁו דַּבֵּר אִתּוֹ בְקוֹלְךָ שֶׁלְּךָ וּתְסַפֵּר לִי אֵיךְ
אַתָּה מוֹצֵא אוֹתוֹ. רְצוֹנִי, שֶׁנִּפָּטֵר מִמַּהֲתַלָּה זוֹ
בְּאֹפֶן יָפֶה. אִם אַךְ אֶפְשָׁר לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ בְּאֹפֶן
יָפֶה, נְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ. הַיְחָסִים שֶׁבֵּינִי וּבֵין בַּת-אָחִי
מְאֹד רָעִים עַתָּה, וְאֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ בְּבִטָּחוֹן
אֶת הַמַּהֲתַלָּה עַד לִידֵי גְמַר טוֹב. בֹּא תֵכֶף וּמִיָּד
אֶל חַדְרִי.
[טוביאש ומריה יוצאים]
הליצן
[משורר]
"זַלְמַן-בֶּרְל, זַלְמַן-בֶּר,
מַה לְּיוֹנָתְךָ, סַפֵּר".
מלבוליו
[מבפנים] טִפֵּשׁ!
הליצן
"הִיא שׂוֹנֵאת אוֹתִי מְאֹד".
מלבוליו
[מבפנים] טִפֵּשׁ!
הליצן
"אוֹי לִי, מִפְּנֵי מָה?"
מלבוליו
[מבפנים] טִפֵּשׁ, אֲנִי מְדַבֵּר...
הליצן
"יַעַן יֵשׁ לָהּ דּוֹד".
מִי קוֹרֵא לִי, אָהּ?
מלבוליו
[מבפנים] לֵיצָנִי הַטּוֹב, אִם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת
אִתִּי חֲטִיבָה, אָנָּא הַמְצֵא לִי נְיָר, עֵט, דְּיוֹ
וְנֵר. בְּהֵן צִדְקִי נִשְׁבַּעְתִּי לְךָ, שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח זֹאת
לְעוֹלָם.
הליצן
אֲדוֹנִי מַלְבוֹלִיוֹ?
מלבוליו
[מבפנים] מָה אַתָּה אוֹמֵר, לֵיצָנִי הַטּוֹב?
הליצן
אֵיכָה אָבְדוּ לְךָ חֲמֵשֶׁת חוּשֶׁיךָ?
מלבוליו
[מבפנים] מֵעוֹלָם לֹא עָלְבוּ אָדָם בְּאֹפֶן רַע כָּזֶה. כָּל
חֲמֵשֶׁת חוּשַׁי אִתִּי כָּמוֹךָ, הַלֵּיצָן.
הליצן
וּבְכֵן, בֶּאֱמֶת יָצָאתָ מִדַּעְתְּךָ, אִם חוּשֶׁיךָ לֹא
טוֹבִים מֵחוּשָׁיו שֶׁל טִפֵּשׁ.
מלבוליו
[מבפנים] הֵם שָׂמוּנִי בְּצִינוֹק, מַשְׁהִים אוֹתִי
בַּמַּחְשַׁכִּים, שׁוֹלְחִים אֵלַי כְּמָרִים, חֲמוֹרִים,
וְעוֹשִׂים כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר בִּכְדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתִּי
עָלָי.
הליצן
שִׂים לִבְּךָ לְמַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר. הַכֹּמֶר הֲרֵיהוּ
כָאן. [משנה את קולו] מַלְבוֹלִיוֹ, מַלְבוֹלִיוֹ! יְרַפְּאוּ
מִן הַשָּׁמַיִם לְשִׂכְלְךָ. הִשְׁתַּדֵּל לִישֹׁן וַחֲדַל לְךָ
מִפַּטְפֵּט הֲבֵל הֲבָלִים!
מלבוליו
[מבפנים] סֶיר טוֹפַּאס –
הליצן
אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה אִתּוֹ, יְדִידִי הַיָּקָר – מִי,
אֲנִי? לֹא לֹא, אַבָּא טוֹפַּאס הַטּוֹב, יְסַיְּעוּ לְךָ מִן
הַשָּׁמָיִם. – אָמֵן וְאָמֵן. – כִּדְבָרֶיךָ אֶעֱשֶׂה.
מלבוליו
[מבפנים] לֵיצָן, לֵיצָן, לֵיצָן, שְׁמַע נָא!
הליצן
אֲבָל, אֲדוֹנִי, הֵרָגַע. מָה אַתָּה אוֹמֵר? גּוֹעֲרִים בִּי
עַל שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר אִתְּךָ.
מלבוליו
[מבפנים] לֵיצָנִי הַטּוֹב, אָנָּא הָבֵא לִי חֲתִיכַת נֵר
וּמְעַט נְיָר. הִנְנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁאֵינֶנִּי מְשֻׁגָּע יוֹתֵר
מִשְּׁאָר בְּנֵי-אָדָם בְּאִילִירְיָה.
הליצן
אֱלֹהִים אֱלֹהַי, וְלוּ אֱמֶת בְּפִיךָ!
מלבוליו
[מבפנים] בְּהֵן צִדְקִי, אֱמֶת הַדָּבָר. לֵיצָנִי הַטּוֹב,
הָבֵא לִי מְעַט דְּיוֹ, נְיָר, וַחֲתִיכַת נֵר וּמְסֹר לִגְבִרְתִּי
אֶת אֲשֶׁר אֶכְתֹּב, וּשְׂכָרְךָ יִהְיֶה גָדוֹל מִשְּׁכַר כָּל
נוֹשֵׂא מִכְתָּבִים.
הליצן
אֲנִי אָבִיא לְךָ זֹאת, אֲבָל אֱמֹר לִי אֶת הָאֱמֶת,
שֶׁמָּא בֶאֱמֶת נִטְרְפָה עָלֶיךָ דַעְתְּךָ? וְאוּלַי אַתָּה
מַעֲמִיד פְּנֵי מְטֹרָף?
מלבוליו
[מבפנים] תַּאֲמִינָה לִי – לָאו. אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר.
הליצן
לְעוֹלָם לֹא אַאֲמִין לִמְטֹרָף עַד שֶׁרָאִיתִי אֶת מֹחוֹ.
תֵּכֶף אָבִיא לְךָ נֵר, נְיָר וּדְיוֹ.
מלבוליו
[מבפנים] לֵיצָנִי, שְׂכָרְךָ אִתִּי רַב מְאֹד. בְּמָטוּתָא,
לֵךְ.
הליצן
משורר
הִנְנִי הוֹלֵךְ, מַר.
וְעַל דִּבְרָתִי, מַר
עוֹד אָשׁוּב לְכָאן
בְּעוֹד רֶגַע קָט,
רַק חַכֵּה כִמְעָט.
– – – –
– – – –
– – – –
- ^ ה – – – מפראג לא Jerome of Prague, אלא אחר, שגם הוא נולד בפראג והיה קרוי הנזיר של Camaldoli (בטוסקנה).