נסיעה במונית העומדת כולה לרשות המזמין או מוזמניו של המזמין, על פי הזמנה בכתב ומראש, המציינת את יעד הנסיעה, שמות הנוסעים ומספר הטיסה שבה הגיעו; לענין זה, ”המזמין“ – כל אחד מאלה:

(א)

סוכנות נסיעות או תיירות כמשמעותה בחוק שירותי תיירות, התשל״ז–1976;

(ב)

בית מלון או אכסניה;

(ג)

משרד ממשלתי, רשות או מוסד ציבוריים; או

(2)

נסיעה מיוחדת המיועדת להסעה מהנמל של עובדי המזמין שעבודתו או עיקר עבודתו, קשורים בנמל ואשר לגבי ההסעות בנסיעות מיוחדות של עובדיו קיים הסדר של קבע בין בעל המונית ובין המזמין; או

(3)

נסיעה במונית העומדת כולה לרשות מי שהוכיח למנהל או למי שהוא הסמיך לענין זה, את הצורך בביצוע נסיעה מיוחדת לפי הזמנה מראש, בין בכתב ובין בעל פה, בנקיבת שמו של המזמין או המוזמן;

”נסיעת שירות“ – נסיעה במונית כשכל נוסע משלם בנפרד בעד נסיעתו, בין אם השכר שולם בעד נסיעה זו בלבד ובין אם נכלל בתשלום אחר;

”תקנות התעבורה“ – תקנות התעבורה, התשכ״א–1961.

פרק שני: הסעת נוסעים בנסיעות שירות או בנסיעות מיוחדות

2.

איסור הסעה מהנמל ללא היתר מהמנהל

לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע מהנמל נוסעים במונית בנסיעת שירות או בנסיעה מיוחדת אלא אם נתקיימו כל אלה:

(1)

המנהל נתן היתר לגבי אותה מונית לנסיעות שירות או לנסיעות מיוחדות מהנמל לפי סעיפים 3 או 4, לפי הענין;

(2)

המונית ונהגה עומדים בדרישות כללים אלה;

(3)

המונית נושאת בחלק התחתון של השמשה הקדמית סימן זיהוי לפי סעיף 5;

(4)

בידי הנהג אישור לפי סעיף 8, והוא עומד בתנאי האישור.

3.

תנאים למתן היתר לנסיעות שירות [תיקון: תשנ״ו]

(א)

היתר לנסיעות שירות יינתן לתאגיד לגבי מונית המופעלת על ידו, אם נתקיימו כל אלה:

(1)

ניתן לו רשיון שירות לפי תקנה 497 לתקנות התעבורה;

(2)

בינו לבין הרשות נכרת חוזה לענין נסיעות שירות במונית מהנמל לתקופת ההיתר, לרבות לענין התשלומים שעליו לשלם לרשות;

(3)

ביכולתו להפעיל בנמל, דרך קבע, חמישים מוניות לפחות, משנות ייצור שקבע המנהל;

(4)

ביכולתו לקיים בנמל משרדים וסידורים אחרים לנוחות הנוסעים.

(ב)

המנהל רשאי לקבוע בהיתר תנאים, לרבות בענינים אלה:

(1)

חיוב מקבל ההיתר לבצע את הנסיעות לפי לוח זמנים ותדירות הנסיעות, ובין היתר, לפי עונות השנה ומועדי המראת מטוסים ונחיתתם;

(2)

לבוש הולם ותגי זיהוי של הנהגים;

(3)

כי השכר בעד הסעת נוסעים והובלת חפציהם ומטענם יהא כשכר שקבעה הרשות המוסמכת במשרד התחבורה;

(4)

אחריותם של בעל המונית והנוהג בה וכן של כל אדם הפועל מטעם בעל המונית לגבי הנוסעים, חפציהם ומטענם;

(5)

כל תנאי אחר שיהיה דרוש, לדעת המנהל, לצורך ביצועה הבטוח, היעיל והנוח של הסעת נוסעים בנסיעת שירות.

(ג)

קביעת תנאים כאמור בפסקת משנה (ב)(4) תיעשה בהתיעצות עם המפקח הארצי על התעבורה במשרד התחבורה.

(ד)

היתר לנסיעות שירות יינתן לתקופה שקבע בו המנהל.

4.

תנאים למתן היתר לנסיעות מיוחדות [תיקון: תשנ״ו]

(א)

היתר לנסיעות מיוחדות יינתן לתאגיד לגבי מונית המופעלת על ידו, אם נתקיימו כל אלה:

(1)

ביכולתו להפעיל בנמל, דרך קבע, מאה מוניות לפחות, משנות ייצור שקבע המנהל;

(2)

לרשותו עומדות, להנחת דעתו של המנהל, מוניות נוספות לצורך ביצוע נסיעות מיוחדות בזמנים, במועדים ובמספר שקבע המנהל;

(3)

נכרת חוזה בינו לבין הרשות לענין מתן שירות של נסיעות מיוחדות מהנמל לתקופת ההיתר, לרבות לענין התשלומים שעליו לשלם לרשות;

(4)

ביכולתו לקיים בנמל משרדים וסידורים אחרים לנוחות הנוסעים.

(ב)

המנהל רשאי לקבוע בהיתר תנאים, כמפורט בסעיף 3(ב), בשינויים המחוייבים.

(ג)

היתר לנסיעות מיוחדות יינתן לתקופה שקבע בו המנהל.

5.

סימן זיהוי [תיקון: תשמ״ח]

(א)

מונית שניתן לגביה היתר לפי סעיפים 3 או 4 והמופעלת דרך קבע בנמל בתקופת ההיתר, תישא סימן זיהוי שקבע המנהל ושהותר בידי רשות הרישוי במשרד התחבורה לפי תקנות 305 ו־507 לתקנות התעבורה.

(ב)

המנהל רשאי לקבוע שמונית שניתן לגביה היתר כאמור, ושאינה מופעלת דרך קבע בנמל, תישא סימן זיהוי בצורה, בגודל ובצבע שקבע המנהל כסימן זיהוי, בין לאותה תקופה או עונה של השנה ובין לכל תקופת ההיתר, ומשקבע כך המנהל תישא המונית את סימן הזיהוי האמור.

6.

נסיעה מיוחדת לפי הזמנה מראש

(א)

על אף האמור בסעיף 2 – רשאי נהג המבצע נסיעה מיוחדת לפי הזמנה מראש להסיע נוסעים מהנמל אם בידו אישור לפי סעיף 8.

(ב)

נהג המבצע נסיעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יחנה את מוניתו, לא יעמידנה ולא יעלה את נוסעיו אלא במקום ובדרך שקבע הסדרן.

7.

נסיעה מיוחדת במונית מזדמנת

(א)

על אף האמור בסעיף 2 – נהג שהביא נוסעים בנסיעה מיוחדת לנמל במונית שלא ניתן לגביה היתר, רשאי לקחת נוסעים בנסיעה מיוחדת מהנמל אם נתבקש לעשות כן בידי הסדרן, ואם בידו אישור לפי סעיף 8.

(ב)

נהג המבצע נסיעה כאמור בסעיף קטן (א) ימלא אחר הדרישות שהודיע עליהן המנהל, ואחר הוראות הסדרן לענין עמידתו בתור להעלאת נוסעים ומקומו בו וישלם לידי הסדרן את דמי האישור שקבע המנהל לענין זה.

8.

אישור [תיקון: תשמ״ח]

(א)

אישור לביצוע נסיעת שירות, נסיעה מיוחדת, נסיעה מיוחדת על פי הזמנה מראש, או נסיעה מיוחדת המתבצעת לפי סעיף 7, יהא חד־פעמי לגבי אותה נסיעה; האישור ישא את תאריך הנסיעה, שם הנהג, מספר המונית, יעד הנסיעה ובנסיעה מיוחדת – גם את שכר הנסיעה.

(ב)

המשלח יתן אישור לנהג מונית המבצע נסיעת שירות, נסיעה מיוחדת או נסיעה מיוחדת המתבצעת לפי סעיף 7 אם נתמלאו כל אלה:

(1)

לגבי המונית ניתן היתר לפי פרק זה, והמונית נושאת סימן זיהוי שקבע המנהל למונית כאמור, או נהג המונית נתבקש לבצע נסיעה מיוחדת לפי סעיף 7 ושילם את דמי האישור;

(2)

המונית נקיה ובמצב תקין להובלת נוסעים;

(3)

הופעת הנהג נאותה והולמת.

(ג)

הסדרן יתן אישור לנהג המבצע נסיעה מיוחדת לפי הזמנה מראש לאחר שקיבל מנהג המונית את דמי האישור שנקבעו לענין זה.

9.

עצירה וחניה

(א)

לא יעצור אדם, לא יעמיד מונית ולא ירשה לאחר לעשות כן לצורך העלאת נוסעים, או הורדתם, אלא במקומות בנמל שהמנהל קבע לשם כך ולפרק הזמן הדרוש להעלאת הנוסעים או להורדתם.

(ב)

לא יחנה אדם ולא ירשה לאחר להחנות מונית אלא במקום חניה בנמל שהמנהל קבע לאותו סוג של מוניות.

פרק שלישי: כללי התנהגות לנהגים

10.

נסיעה בנמל

לא יסיע אדם מונית בנמל אלא בנתיב ובאופן שהמנהל קבע לאותו סוג של מוניות.

11.

תור המוניות

לא יכניס אדם מונית לתור המוניות שהמנהל יעד להעלאת נוסעים (להלן – התור) ולא תימצא המונית בתוכו, אלא לאחר שהורשה לכך בידי הסדרן.

12.

חובת הסעה ליעד

נהג הנמצא בתור לא יסרב להסיע במוניות נוסעים בנסיעה מיוחדת מהנמל ליעד שהורה לו המשלח לפי בקשת המזמין.

13.

עצירה והצגת אישור [תיקון: תשמ״ח, תשס״ז]

נוהג במונית היוצא מהנמל יעצור בעמדת הביקורת למוניות המוצבת בנקודה 89.6 בשדרות התעופה לכיוון מזרח ויציג לפי דרישת שוטר או מי שהמנהל מינה לענין זה את האישור שניתן לו לפי סעיף 8.

13א.

ועדה מייעצת [תיקון: תשס״א]

(א)

המנהל רשאי למנות ועדה מייעצת (להלן – ועדה מייעצת) בת חמישה חברים שמתפקידה לדון בתלונות שהגישו מפקחים על מי שעבר על הוראות כללים אלה או על הוראות כללי הסדר.

(ב)

סדרי הדיון ונהלי עבודת הועדה המייעצת ייקבעו בידי המנהל לאחר שנועץ בה.

(ג)

החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה.

(ד)

המנהל יסמיך את עובד הרשות למזכיר הועדה המייעצת; מזכיר הועדה המייעצת –

(1)

יפעל לפי הוראות המנהל ויסייע בידו בכל ענין הכרוך בטיפול בתלונות;

(2)

ינהל רישומים של כל הנהגים, בעלי המוניות, בעלי היתר או בעלי אישור, אשר לגביהם הוגשו תלונות על ידי מפקחים על פי כללים אלה.

(ה)

הועדה המייעצת תזמין את מי שהוגשו נגדו 3 תלונות, להשמיע לפניה את טיעוניו; היה מזכיר הועדה סבור כי תלונה שהוגשה כאמור בסעיף קטן (א) מצריכה בירור מיידי – תזמין הועדה את מי שנגדו הוגשה התלונה להשמיע לפניה את טיעוניו, בלא קשר למספר התלונות שהצטברו לגביו.

(ו)

הזמינה הועדה אדם שהוגשו נגדו תלונות להשמיע לפניה את טיעוניו והוא לא הופיע, בלא סיבה מספקת ובלא הודעה מוקדמת, תהא הועדה רשאית לדון בתלונה שלא בנוכחותו.

(ז)

הועדה תמליץ לפני המנהל לענין הפעולות שיש לנקוט נגד מי שהוגשה נגדו תלונה, לענין מתן אזהרה או נזיפה, התליית היתר או אישור שניתנו לו לפי כללים אלה, או ביטולם, תקופת ההתליה או הביטול, איסור כניסה לשטח הנמל לפי כללי הסדר או העברת התלונה למשטרת ישראל.

(ח)

הפעיל מפקח את סמכותו כאמור בסעיף 16א(ב), תזמין הועדה את האדם שהוגשה נגדו התלונה ואשר המפקח הפעיל את סמכויותיו, לגביו, על אתר, כאמור בסעיף קטן (ה).

פרק רביעי: כללי

14.

סמכויות המנהל לענין מפרי הוראות הכללים [תיקון: תשס״א]

(א)

המנהל רשאי, לאחר שעיין בהמלצת הועדה המייעצת ולאחר ששקל את פרטי האירוע –

(1)

לקבל את המלצת הועדה המייעצת או לדחותה;

(2)

לבקש מהועדה המייעצת לשוב ולדון במקרה.

(ב)

מי שהמנהל אסר על כניסתו לנמל על פי כללי הסדר בשל עבירה עליהם או על כללים אלה, רשאי לערור על החלטת המנהל לפני מנהל הרשות, בתוך 14 ימים מהיום שבו הודעה לו החלטת המנהל.

(ג)

החלטתו של מנהל הרשות בערר תהא סופית.

(ד)

בוטל היתר, הותלה או פקע, יסיר בעל המונית כל סימון זיהוי שנקבע לפי כללים אלה ויחזירו למנהל.

15.

איסור העברה

היתר או אישור אינם ניתנים להעברה לאחר.

16.

סמכויות מפקחים [תיקון: תשס״א]

(א)

לצורך פיקוח על ביצוע כללים אלה רשאי המנהל למנות מפקחים.

(ב)

לא יפריע אדם למפקח ולא ימנע אותו מהשתמש בסמכויותיו.

(ג)

מפקח רשאי לבדוק אם קוימו הוראות כללים אלה ולדרוש מאדם המצוי בנמל להזדהות לפניו על ידי הצגת תעודה מזהה וכן רשאי הוא לדרוש הצגת היתר או אישור על פי כללים אלה, לפי הענין.

16א.

תלונה [תיקון: תשס״א]

(א)

היה למפקח חשד שאדם עבר בשטח הנמל על הוראה מהוראות סעיפים 2 עד 13 או על הוראה מהוראות המנהל יגיש למנהל תלונה ובה פרטי המעשה; העתקים מן התלונה יימסרו לאדם האמור, לממונה עליו, לבעלים של המונית, ולועדה המייעצת.

(ב)

היה מפקח עד לעבירה על כללים אלה או על כללי הסדר שעבר אדם בשטח הנמל, רשאי הוא להתלות את ההיתר או האישור אשר ניתנו לאותו אדם לתקופה שלא תעלה על 96 שעות.

(ג)

מי שהיתר או אישור שניתנו לו הותלו כאמור בסעיף קטן (ב) –

(1)

ימסור למפקח, לאלתר, את ההיתר או האישור שלו, עם דרישתו הראשונה;

(2)

רשאי לערור על החלטת המפקח לפני המנהל.

(ד)

החלטתו של המנהל בערר תינתן בתוך עשרים וארבע שעות מעת הגשת הערר בלשכתו.

(ה)

המנהל רשאי להאריך את תקופת ההתליה של ההיתר או האישור, כאמור בסעיף קטן (ב) עד למועד קבלת החלטתו, בהמלצת הועדה המייעצת לפי סעיף 13א(ז).

17.

עונשין

אי־קיום סעיף מסעיפים 2, 5(א), 6(ב), 7(ב), ו־9 עד 13 לכללים אלה מהווה עבירה ודין העבריין קנס של 5,000 שקלים או מאסר של שלושה חדשים, או שני הענשים כאחד.

18.

תחילה

תחילתם של כללים אלה ביום א׳ בניסן התשמ״ג (15 במרס 1983).

י״ט באדר התשמ״ג (4 במרס 1983)

אריה גרוזבורד
יושב ראש מועצת רשות שדות התעופה
נתאשר.
חיים קורפו
שר התחבורה

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.