חוק הנוטריונים
חוק הנוטריונים מתוך 
חוק הנוטריונים, תשל״ו–1976
חוקים קודמים: החוק העותומני לנוטריונים צבוריים: קובץ חוקים עותמניים, כרך א׳, עמ׳ 171. פקודת הנוטריונים הצבוריים (מסמכים נכריים): חא״י, כרך ב׳, פרק צ״ט, עמ׳ 1000. חוק נוטריונים למסמכים יוצאי־חוץ: ס״ח תש״י, 141; תשי״ב, 232; תשט״ז, 22; תשכ״ב, 18; תשכ״ג, 64; תשכ״ו, 40; תשל״ב, 110; תשל״ד, 134; תשל״ה, 126. חוק האגרות (נוטריון ציבורי): ס״ח תשט״ז, 29.
חוק הנוטריונים: ס״ח תשל״ו, 196; תשל״ז, 4, 8; תשל״ח, 92; תשל״ט, 148; תש״ם, 111; תשמ״ט, 47; תשנ״ד, 24; תשנ״ה, 136; תש״ס, 183; תשס״ב, 97, 482; תשס״ח, 601.
תוכן עניינים
פרק א׳: רישוי
ועדת רשיונות [תיקון: תשל״ח]
רשיון נוטריון יינתן מאת ועדת רשיונות של שבעה שימנה שר המשפטים, מהם שניים על פי הצעת לשכת עורכי הדין; היושב־ראש יהיה משפטן עובד המדינה, שני חברים לפחות יהיו נציגי ציבור וחבר אחד לפחות יהיה נוטריון.
כשירות [תיקון: תשל״ט, תשס״ב, תשס״ב־2]
(א)
מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיות נוטריון:
(1)
הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, ”תושב קבע בישראל“ – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;
(2)
הוא חבר לשכת עורכי הדין ונתמלאה בו אחת מאלה:
(א)
עסק במקצוע של עורך־דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל;
(ב)
(נמחקה);
(ג)
עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל;
עד 31.10.2002 תנאי הכשירות לעניין זה היה עיסוק במקצוע של עריכת דין 15 שנים לפחות; בין תאריך 1.11.2002 לתאריך 31.10.2003 – עיסוק בעריכת דין 14 שנים, כאשר לפחות 7.5 מתוכן הוא בישראל; בין תאריך 1.11.2003 לתאריך 31.10.2005 – עיסוק בעריכת דין 12 שנים כאשר לפחות 6.5 שנים מתוכן הוא בישראל.
(3)
לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון;
(4)
לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק־דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961 (להלן – חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950;
(5)
ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפיסקה (4).
(ב)
ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו 10 שנים מיום שבו הוטל העונש.
(ג)
ועדת הרשיונות רשאית להתנות מתן רישיון נוטריון בהשתתפות בהשתלמות קצרה במתכונת שתקבע הועדה; המשתתף ישא בעלות השתתפותו בהשתלמות, כולה או חלקה, כפי שתקבע הועדה.
כהונות שדינן כדין עיסוק במקצוע עורך־
לענין האמור בסעיף 2(א)(2), דין תקופת כהונה כשופט, כחבר בית־דין דתי או בתפקיד משפטי אחר ששר המשפטים אישר אותו בצו לצורך סעיף זה, כדין תקופת עיסוק במקצוע של עורך־דין בישראל, ודין תקופת כהונה כשופט או כנוטריון בחוץ־לארץ כדין תקופת עיסוק במקצוע של עורך־דין בחוץ־לארץ.
התנגדות
(א)
מצאה הוועדה שנתמלאו במבקש הרשיון תנאי הכשירות המפורטים בסעיף 2(א), או החליטה שיש מקום להשתמש בסמכות לפי סעיף 2(ב), תפרסם את הבקשה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
(ב)
כל אדם רשאי להגיש לוועדת הרשיונות, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, התנגדות מנומקת להענקת הרשיון למבקש, אך לא תדחה הוועדה את הבקשה על סמך ההתנגדות לפני שנתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו.
פנקס הנוטריונים ואגרת רשיון
בטרם יתחיל נוטריון לכהן –
(1)
יחתום את שמו בפנקס הנוטריונים שינוהל בפיקוחו של שר המשפטים;
(2)
ימסור למי ששר המשפטים הסמיכו לכך דוגמה של חתימתו ושל חותמו, בדרך שנקבעה בתקנות;
(3)
ישלם את האגרה שנקבעה בתקנות.
אגרה שנתית [תיקון: תשנ״ד]
(א)
בעל רשיון נוטריון ישלם, לא יאוחר מ־31 בינואר של כל שנה, אגרה שנתית ששיעורה נקבע בתקנות; לא שולמה האגרה כאמור, יווספו לה תוספות אלה:
(1)
שולמה האגרה בתקופה שבין 1 בפברואר ובין 31 במרס – 10%;
(2)
שולמה האגרה בתקופה שבין 1 באפריל ובין 30 בספטמבר – 50%;
(3)
שולמה האגרה אחרי 30 בספטמבר – 100%;
(4)
שולמה האגרה אחרי אותה שנה פלונית תישא, בנוסף לתשלום כפל האגרה כאמור בפסקה (3), גם הפרשי הצמדה על סכום האגרה שנקבע, לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם למועד תשלום האגרה של אותה השנה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומה בפועל.
(א1)
לא שילם בעל רשיון נוטריון את האגרה בעד שנה פלונית עד תום חודש מרס של השנה שלאחריה, לא יהיה רשאי לשמש נוטריון כל עוד לא שילם את האגרה באותה השנה, כאמור בסעיף קטן (א)(4).
(ב)
נוטריון שלא שילם אגרה שנתית לחמש שנים, יפקע תקפו של רשיונו.
(ג)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות שיעור שונה של אגרה שנתית לבעל רשיון נוטריון שהוא בגיל שבעים שנה או יותר.
פרק ב׳: סמכויות הנוטריון
סמכויות הנוטריון [תיקון: תשנ״ה]
נוטריון מוסמך –
(1)
לאמת חתימה על מסמך;
(2)
לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך;
(3)
לאשר נכונותו של העתק מסמך;
(4)
לאשר נכונותו של תרגום מסמך;
(5)
לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;
(6)
לאשר שאדם פלוני חי;
(7)
לאשר נכונותה של רשימת מצאי;
(8)
לערוך העדה של מסמך סחיר;
(9)
לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;
(10)
להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;
(11)
לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
ייחוד פעולות
פעולה מן הפעולות המפורטות בסעיף 7(1), (3), (7), (8) ו־(9), כשהמסמך הנוטריוני דרוש לצרכי שימוש בחוץ לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, לא תיעשה אלא בידי נוטריון.
שמירת סמכויות
אין בהוראות פרק זה כדי למנוע עשיית פעולה בידי עובד ציבורי המוסמך לכך במילוי תפקידו, או בידי אדם אחר המוסמך לכך על פי חיקוק.
פרק ג׳: דרכים ותנאים לביצוע פעולה נוטריונית
איסור השימוש בסמכות לטובת קרובים
(א)
לא ישתמש נוטריון בסמכות מסמכויותיו בענין של עצמו, של קרובו, של שותפו, של עובדו או של תאגיד שהוא בשליטתו.
(ב)
לענין סעיף זה, ”קרוב“ של הנוטריון –
(1)
בן זוג;
(2)
הורה, הורה הורה, הורה בן־זוג, צאצא, צאצא בן־זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה;
(3)
אח או אחות ובני זוגם.
אימות חתימה
לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך.
אישור העתק
לא יאשר נוטריון שמסמך פלוני הוא העתק נכון מהמקור, אלא אם המקור הוצג לפניו והוא השווה זה אל זה ומצאם שווים.
אישור נכונות של רשימת מצאי
לא יאשר נוטריון את נכונותה של רשימת מצאי אלא אם ערך אותה או נערכה בפניו והוא בקי בנושא המצאי.
אישור שאדם זכאי לחתום בשם זולתו
לא יאשר נוטריון שהחתום על מסמך בשם זולתו זכאי לחתום עליו כך, אלא אם זכותו לחתום הוכחה לנוטריון על־ידי מסמכים שיש בהם ראיה לדבר, ואם חתם בשם תאגיד – על־ידי פנקס המתנהל על פי חיקוק, בין בידי עובד ציבורי ובין בדרך אחרת, או על־ידי מסמך אחר שיש בו ראיה לדבר.
אישור תרגום
לא יאשר נוטריון נכונותו של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו.
אישור שאדם נמצא בחיים
לא יאשר נוטריון כי ביום פלוני היה אדם פלוני בחיים אלא אם עמד לפניו האדם באותו יום וזוהה.
אי־
לא ישתמש נוטריון בסמכותו לגבי מסמך שאינו מבוייל כדין.
דרכי הביצוע של פעולה נוטריונית
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים ותנאים נוספים שבהם יבצע נוטריון פעולה נוטריונית ובין השאר רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר –
(1)
בירור כשרותו המשפטית של המתייצב לפניו לשם ביצוע של הפעולה הנוטריונית ואת היותו מבין אל נכון את משמעות הפעולה;
(2)
רשומות שעל הנוטריון לנהל על הפעולות הנוטריוניות שביצע, העתקים ממסמכים שפעל בהם, שעליו להשאיר בידו, ודרכי השמירה של כל אלה ומשך זמנה.
פורסמו תקנות הנוטריונים, תשל״ז–1977.
פרק ד׳: התוצאות של פעולה נוטריונית
כוחו של אישור
אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור.
יפוי־
(א)
יפוי־כוח כללי ויפוי־כוח לביצוע עיסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני־תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה.
(ב)
סעיף זה אינו חל על יפוי־כוח שניתן בחוץ־לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן.
פרק ה׳: אתיקה מקצועית
שמירת כבוד המקצוע
נוטריון ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע.
חובת נאמנות
במילוי תפקידיו יפעל נוטריון בנאמנות ובמסירות; נתבקש הנוטריון לבצע פעולה בשביל יותר מאדם אחר, חב הוא בנאמנות שווה לכל הצדדים ואין נפקא מינה מי מהם משלם את שכרו.
הסדרת פרסומת [תיקון: תש״ס]
נוטריון לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שהותקנו לפי סעיף 55 לחוק הלשכה; כן יחולו על נוטריון הכללים שהותקנו לפי הסעיף האמור, לענין ציון השם והמקצוע.
איסור שידול לשם השגת עבודה
לא ישדל נוטריון, בעצמו או על־ידי אחר, למסור לו עבודה מקצועית.
שימוש בתארים
לא ישתמש נוטריון לציון מקצועו אלא בתואר ”נוטריון“ או בתואר לועזי מקביל שנקבע בתקנות ובתואר זה בלבד; אין בהוראה זו כדי למנוע את השימוש בתואר אקדמי או בתואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו.
הגבלות על שותפות
(א)
נוטריון לא יעסוק במקצועו בשותפות עם מי שאינו נוטריון, ולא ישתפו בהכנסותיו בתמורה לשירותים, לסיוע או לתועלת אחרת למקצועו; אולם רשאי נוטריון לשתף בהכנסותיו את אלמנתו ואת היתומים הקטינים של כל אחד מאלה:
(1)
שותפו או שותפו שפרש, אם נפטר בעודו נוטריון;
(2)
נוטריון שאת משרדו רכש.
(ב)
נוטריון יבצע פעולה נוטריונית בשמו בלבד, אף אם הוא עוסק בשותפות עם נוטריון אחר.
(ג)
סעיף זה אינו בא למנוע שותפות בין עורך־דין שהוא נוטריון לבין עורך־דין שאיננו נוטריון.
איסור עיסוק כשכיר
במילוי תפקידו לא יעבוד הנוטריון כשכיר.
סוד מקצועי
(א)
נוטריון ישמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו על־ידי מי שנזקק לשירותיו שנעשו על פי דין, זולת אם נאמר אחרת בחיקוק או אם ויתר הלקוח בכתב על שמירת הסודיות.
(ב)
העובד בשירותו של נוטריון ישמור על סודיות הענינים המגיעים לידיעתו במהלך שירותו באותה מידה שבה חייב הנוטריון בעצמו לשמור על סודיותם.
(ג)
נוטריון חייב לנקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח שעובדיו ישמרו על הסודיות כאמור בסעיף זה.
(ד)
סעיף זה לא יחול על גילוי שנצטווה עליו הנוטריון או עובדו לפי צו בית־משפט או בהליך משפטי.
איסור השימוש בידיעה שנמסרה לנוטריון
לא ישתמש נוטריון בידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו ממי שנזקק לשירותו לכל מטרה זולת למען אותו אדם שנזקק לשירותו כאמור או ברשותו.
פרק ו׳: ניהול ושמירת מסמכים
ארכיון מרכזי
שר המשפטים רשאי להקים ארכיון מרכזי למסמכים נוטריוניים ולחייב נוטריונים לשלוח לארכיון זה, במועד שנקבע בתקנות, עותק ממסמכים או מסוגי מסמכים כפי שנקבע בתקנות באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
ניהול ספרים
נוטריון ינהל ספרים בקשר למילוי תפקידו, ובהם יירשמו פעולותיו בדרך שנקבעה בתקנות.
פורסמו תקנות הנוטריונים, תשל״ז–1977.
תקנות בקשר לטיפול ועיון במסמכים
שר המשפטים יקבע בתקנות –
(1)
את סוגי הזכאים לעיין במסמכים אשר בארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים, לרבות מסמכים שנמסרו לפי סעיף 54, את סוגי הזכאים לקבל העתקים מהם, ואת סדרי העיון וקבלת ההעתקים;
(2)
את הצורה והמקום לגניזת מסמכים, לרבות ספרים כאמור בסעיף 31, אשר היו בידי נוטריון.
ביקורת
(א)
נוטריון יעמיד את המסמכים שעליו לשמור ואת הספרים שעליו לנהל, לפי חוק זה, לביקורת מי ששר המשפטים מינהו לכך.
(ב)
דרכי הבקורת ייקבעו בתקנות.
(ג)
מי שנתמנה לערוך בקורת לפי סעיף זה, ישמור בסוד כל דבר שבא לידיעתו במילוי תפקידו ולא ישתמש בידיעה כאמור אלא למילוי תפקידו; הוראה זו אינה חלה על גילוי שנצטווה עליו בחקירה על פי דין או בהליך משפטי.
פרק ז׳: שיפוט משמעתי
עבירות משמעת
נוטריון אשם בעבירת משמעת אם –
(1)
עבר על כללי האתיקה המקצועית כפי שנקבעו בפרק ה׳;
(2)
לא קיים את המוטל עליו לפי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו לפיו או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;
(3)
עשה במילוי תפקידיו כנוטריון פעולה שלא היה מוסמך לה בחיקוק;
(4)
נתן אישור שידע או היה חייב לדעת שהוא כוזב;
(5)
גבה או דרש בעד שירותיו שכר שהוא למעלה מן הקבוע מכוחו של חוק זה, או גבה או דרש, ללא טעם מספיק, שכר שהוא למטה מן הקבוע מכוחו של חוק זה;
(6)
הורשע, בישראל או מחוצה לה, בעבירה שיש בה משום קלון.
סמכות בית הדין של לשכת עורכי הדין
קובל
היועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאים, בין ביוזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר, להגיש קובלנה לבית הדין בשל עבירת משמעת ולהתייצב ולטעון בכל הליך לפי פרק זה.
תחולת חוק הלשכה
(א)
הסמכויות של בית הדין וסדרי הדין בדיון לפי פרק זה יהיו כסמכויות וסדרי הדין בדיון לפי הפרק הששי לחוק הלשכה, זולת אם נקבע אחרת בחוק זה או על פיו; כן יחולו סעיפים 64 ו־80 לחוק הלשכה בשינויים המחוייבים.
(ב)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין מיוחדים בהליכים לפי פרק זה.
צו חיפוש
ראה בית הדין שיש לערוך חיפוש כדי להבטיח הצגה של תעודה או מסמך הדרושים לחקירה בעבירת משמעת או לדיון, רשאי הוא ליתן צו חיפוש; הצו יבוצע כדרך צו חיפוש לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ״ט–1969.
אמצעי משמעת
(א)
ואלה הם אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל על הנוטריון:
(1)
אזהרה;
(2)
נזיפה;
(3)
קנס בסכום שלא יעלה על 20,000 לירות לכל עבירה;
(4)
התליית תקפו של הרשיון לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים;
(5)
ביטול הרשיון.
(ב)
קנס שהוטל לפי סעיף זה ייגבה כמו קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי.
אמצעי עזר [תיקון: תש״ם]
לבית הדין יהיו בנוסף לאמור בסעיף 39 גם הסמכויות האמורות בסעיף 69 לחוק הלשכה; כן יחולו סעיפים 73 ו־74 לחוק הלשכה.
ערעור [תיקון: תשס״ח]
(א)
הנוטריון והיועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאים לערער על פסק הדין של בית הדין לפני בית הדין המשמעתי הארצי, שהוקם לפי חוק הלשכה, במועד ובדרך שמערערים על פסק דין של בית הדין שניתן בהליכים לפי חוק הלשכה.
(ב)
הרכב בית הדין המשמעתי הארצי בערעור לפי סעיף זה יכלול שני נוטריונים לפחות.
(ג)
על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי לפי סעיף זה רשאים הנוטריון והיועץ המשפטי לממשלה או נציגו לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום שהודע להם פסק הדין של בית הדין הארצי.
(ד)
(בוטל).
השעיית נוטריון [תיקון: תשס״ח]
(א)
בית הדין רשאי להשעות נוטריון –
(1)
שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט בשל עבירה פלילית שעבר במילוי תפקידו ושבנסיבות הענין היה בה משום קלון;
(2)
שהועמד לפניו לדין לפי חוק זה בענין שבו עלול בית הדין להחליט על התליית תקפו של הרשיון או על ביטולו.
(ב)
השעייתו של נוטריון לפי סעיף קטן (א)(1) תהא עד לפסק דינו בבית המשפט, ואם הורשע והובא דבר ההרשעה לפני בית הדין – עד לפסק הדין של בית הדין לפי חוק זה; לא הובא הדבר לבית הדין תוך שלושים יום מיום שבו נעשה הפסק המרשיע סופי, או שבוטלה ההרשעה – בטלה ההשעיה.
(ג)
השעייתו של נוטריון לפי סעיף קטן (א)(2) תהא עד למתן פסק הדין בבית הדין.
(ד)
(בוטל).
(ה)
רשאי נוטריון לערער על החלטת בית הדין להשעותו כאילו היה פסק דין, וסעיף 41 יחול בשינויים המחוייבים; אולם הגשת הערעור לא תעכב את ההשעיה.
פרק ח׳: סיום הכהונה והפסקתה
ביטול הרשיון
רשיונו של נוטריון בטל אם נתקיימה אחת מאלה:
(1)
שר המשפטים ביטל את הרשיון על פי בקשת הנוטריון;
(2)
הנוטריון חדל להיות אזרח ישראלי;
(3)
חברותו של הנוטריון בלשכת עורכי הדין פקעה.
הפסקת החברות בלשכת עורכי הדין
נוטריון שנתקיימה בו אחת מאלה:
(1)
חברותו בלשכת עורכי הדין הופסקה מכוח האמור בסעיף 52א לחוק הלשכה;
(2)
הגביל את חברותו בלשכת עורכי הדין כאמור בסעיף 52ב לחוק הלשכה;
(3)
חברותו בלשכת עורכי הדין הושעתה, לפי סעיף 49 לחוק הלשכה;
(4)
הושעה זמנית לפי סעיף 78 לחוק הלשכה;
יהא תוקף רשיונו מותלה כל עוד ההפסקה, הגבלת החברות או ההשעיה בעינן עומדות.
פרק ט׳: אימות חתימת נוטריון
הסמכות לאמת [תיקון: תשמ״ט]
(א)
חתימתו של נוטריון, בתוקף תפקידו לפי חוק זה והתקנות על פיו, על גבי מסמך הנועד לשימוש מחוץ לישראל, תאומת, על פי בקשת מעונין, בידי רשם בית־משפט שלום או עובד מדינה שמונו לכך בידי שר המשפטים.
(ב)
(בוטל).
פרק י׳: שונות
תקנות בדבר שיעורי שכר ושירותים ואגרות
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות –
(1)
את שיעור השכר שיקבל נוטריון בעד שירותיו לפי חוק זה ואת מקרי הפטור משכר;
(2)
את האגרות שישולמו בעד שירותי הארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים.
סיוע לעבירה
נוטריון המשתמש בסמכותו לגבי מסמך ביודעו כי המסמך נועד לביצוע עבירה פלילית או שבעריכתו היה משום עבירה פלילית, דינו – מאסר שלוש שנים או כדינו של האשם באותה עבירה, הכל לפי העונש החמור יותר.
התחזות
מי שאינו מוסמך לכהן כנוטריון ומתחזה להיות נוטריון, דינו – מאסר שלוש שנים.
עשיית פעולה שיוחדה לנוטריון
(א)
מי שעושה פעולה מן הפעולות שנתייחדו לפי סעיף 8 לנוטריון בלי להיות מוסמך לכך על פי דין –
(1)
דינו – קנס 10,000 לירות;
(2)
אינו זכאי לשכר בעד הפעולה, ואם שולם שכר – יחזיר אותו למי ששילמו.
(ב)
הטוען שהוא מוסמך לעשיית הפעולה, עליו הראיה.
מילוי מקום נוטריון
בתחום של רשות מקומית שבו בית־משפט שלום ואין בו משרד נוטריון, רשאי שר המשפטים למנות עובד המדינה הממלא תפקיד באותו בית־משפט להשתמש בסמכויות נוטריון, כולן או מקצתן, ודין פעולה שנעשתה בידי עובד המדינה מכוח סמכויות אלה כדין פעולה של נוטריון.
סמכויות נציגי המדינה [תיקון: תשל״ח, תשס״ב־2]
(א)
נציגים דיפלומטיים ונציגים קונסולריים של ישראל כמשמעותם בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, מוסמכים להשתמש בחוץ־לארץ בסמכויות נוטריון, ודין פעולה שנעשתה בידי נציג כאמור מכוח סמכויות אלה כדין פעולה של נוטריון. נציג כאמור לא ישתמש בסמכויות נוטריון, אלא לאחר שישתתף בהשתלמות קצרה, במתכונת שיקבע המנהל הכללי של משרד החוץ, או מי שהוא הסמיך לכך, בהתייעצות עם ועדת הרישיונות.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים, בהסכמת שר החוץ, לקבוע בתקנות את שיעור השכר שיקבל נציג דיפלומטי או קונסולרי בעד שירותיו לפי חוק זה, בשינוי מהשכר שנקבע לפי סעיף 46(1); שכר כאמור ישולם לאוצר המדינה ויכול שיהא שונה במדינות השונות שבהן ייגבה ושייקבע במטבע המדינה שבה ייגבה.
ביטולים
בטלים –
(1)
החוק העותמאני בדבר הנוטריון מיום 27 בזילקעדה שנת 1331 (1913);
(2)
הנוסח שולב בפקודת הרשמים [נוסח חדש], תשל״א–1971.
(3)
חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950;
(4)
חוק האגרות (נוטריון ציבורי), תשט״ז–1956;
(5)
תקנות הנוטריון הציבורי מיום 4.7.1918;
אך אין בביטולם כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים שנערכו לפני תחילתו של חוק זה.
הנוסח שולב בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971.
הנוסח שולב בחוק הירושה, תשכ״ה–1965.
הוראות מעבר [תיקון: תשל״ח]
(א)
הוקם ארכיון מרכזי למסמכים נוטריוניים, יימסרו לו למשמרת בכפוף לאמור בחוק הארכיונים, תשט״ו–1955, המסמכים הנוטריוניים וספרי הנוטריון הציבורי שעל יד בית משפט.
(ב)
מי שלפני תחילתו של חוק זה כיהן כדין כנוטריון למסמכים יוצאי חוץ, רואים אותו כאילו נתמנה נוטריון ביום תחילתו של חוק זה, אף אם אין לו הכשירויות לפי סעיף 2.
(ג)
מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ בתכוף לפני תחילתו של חוק זה, ינהג בהעתקים של אישורים נוטריוניים שעליו לשמרם אותה שעה, כאילו חוק זה לא נתקבל.
(ד)
חתימות על מסמכים יוצאי חוץ שנערכו כדין בידי נוטריון למסמכים יוצאי חוץ לפני תחילתו של חוק זה, יאומתו בדרך האמורה בפרק ט׳.
(ה)
מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ ועבר לפני תחילתו של חוק זה עבירת משמעת לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950, יראו אותה עבירה כעבירת משמעת לפי חוק זה.
(ו)
מיום ב׳ בסיון התשל״ו (31 במאי 1976) עד יום תחילתו של חוק זה לא יינתן לאדם רשיון לכהן כנוטריון לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950, ולא תדון ועדת ההמלצות בבקשת אדם לקבלת רשיון כאמור, אלא אם נתנה ועדת ההמלצות את המלצתה עד יום י״ז בסיון התשל״ב (30 במאי 1972) או הוגשה הבקשה עד יום זה, הכל לפי הענין.
ביצוע
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
פורסמו תקנות הנוטריונים, תשל״ז–1977.
תחילה
תחילתו של חוק זה בתום שנה אחת מיום פרסומו ברשומות, זולת סעיף 54(ו) שתחילתו ביום ב׳ בסיון תשל״ו (31 במאי 1976).
נתקבל בכנסת ביום ג׳ בסיון תשל״ו (1 ביוני 1976).
- יצחק רבין
ראש הממשלה - חיים י׳ צדוק
שר המשפטים - אפרים קציר
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.