כללי הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (פריסת חובות)

כללי הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (פריסת חובות) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

כללי הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (פריסת חובות), התשס״ח–2008


ק״ת תשס״ח, 868; תשס״ט, 1245.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 26(ו)(1) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993 (להלן – חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)), ולפי סעיף 20 לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973 (להלן – חוק מימון מפלגות), אני קובעת כללים אלה:


ניכוי חוב של סיעת אם
חוב של מפלגה שהיא סיעת אם, כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), לאוצר המדינה, בשל מקדמות שניתנו לפי אותו חוק, ינוכה מתוך הכספים המגיעים למפלגה לפי חוק מימון מפלגות החל בחודש שלאחר ששר הפנים ביקש זאת מיושב ראש הכנסת לפי סעיף 26(ו)(1) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות); הניכוי ייעשה מהכספים המגיעים למפלגה במלואם, עד לכיסוי מלוא החוב.
תשלום לשיעורין של חוב [תיקון: תשס״ט]
(א)
מפלגה רשאית לבקש כי חובה ישולם לשיעורין (להלן – פריסת החוב); יושב ראש הכנסת רשאי לאשר פריסת חוב של מפלגה לאחר שהוועדה הציבורית שהוקמה לפי סעיף 1א לחוק מימון מפלגות (להלן – הוועדה הציבורית), נתנה המלצה בעניין.
(ב)
הוועדה הציבורית תגיש את המלצתה ליושב ראש הכנסת בעניין פריסת החוב, אם שוכנעה כי התקיימו כל אלה:
(1)
פריסת החוב חיונית להמשך תפקודה של המפלגה בשל מצבה הכספי;
(2)
התנהלותה הכספית של המפלגה נאותה והמפלגה פועלת לפי תכנית לשיפור מצבה הכספי;
(3)
הסדר פריסת החוב מבטיח את החזר החוב בתקופה שנקבעה לפי כללים אלה.
(ג)
מפלגה שבכוונתה להגיש בקשה לפריסת חוב, רשאית לפנות בכתב ליושב ראש הכנסת, באמצעות חשב הכנסת, כדי שיקבע כי ניכוי החוב יחל במועד מאוחר מהמועד הקבוע בסעיף 1, בשל הצורך לדון ולהחליט בבקשה כאמור; יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע כי תחילת ניכוי החוב תידחה לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת, ובלבד שלא תעלה על ארבעה חודשים מהמועד האמור (בסעיף זה – תקופת הדחייה); נקבעה תקופת דחייה, ינוכו בה בכל חודש, על חשבון החוב, 20% מתוך כספי מימון ההוצאות השוטפות של סיעה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק מימון מפלגות, ויחולו הוראות סעיף 5.
תקופת הפריסה וניכויים
(א)
תשלום לשיעורין של חוב כאמור בסעיף 2 יהיה במהלך כהונתה של כנסת אחת וייקבע כך שהחוב יוחזר עד תום כהונתה של הכנסת שבה נקבע הסדר הפריסה.
(ב)
תשלום לשיעורין לפי סעיף קטן (א), ינוכה מתוך כספי מימון ההוצאות השוטפות של סיעה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק מימון מפלגות, ובלבד שהניכוי לא יעלה על שלושה רבעים מכספי מימון ההוצאות השוטפות האמורות, ומתוך כספי המקדמה לפי סעיף 4(א) או (א1) לאותו חוק.
(ג)
(1)
נקבע הסדר לפריסת החוב עד תום כהונתה של אותה הכנסת כאמור בסעיף קטן (א), והוקדמו לאחר מכן הבחירות לכנסת, רשאית הוועדה הציבורית להמליץ על שינוי בהסדר, לרבות על הארכת תקופת הפריסה אף בתקופת כהונתה של הכנסת הבאה, בתנאים אלה:
(א)
פריסת החוב תכלול גם ניכוי מכספי המקדמה לפי סעיף 4(א) או (א1) לחוק מימון מפלגות ומכספי מימון הבחירות לכנסת להם זכאית המפלגה לפי סעיף 4(ב) לחוק האמור;
(ב)
תקופת הפריסה לא תעלה על שנתיים מיום תחילת כהונתה של הכנסת הבאה;
(ג)
לא תחול המגבלה האמורה בסעיף קטן (ב) לעניין הניכוי מכספי מימון ההוצאות השוטפות.
(2)
המלצת הוועדה הציבורית לפי סעיף קטן זה תינתן, בין השאר, על בסיס שיקולים אלה: התנאים האמורים בסעיף 2, גודל החוב שנותר, יכולת החזרתו והתקופה שבה התקצרה כהונת הכנסת.
שינוי התשלום לשיעורין
הוועדה הציבורית תדון בצורך להמליץ ליושב ראש הכנסת לשנות או לבטל את הסדר פריסת החוב בהתקיים, בין השאר, אחד מאלה, ויהיה ניתן לנכות את מלוא כספי מימון ההוצאות השוטפות:
(1)
חל שינוי בהרכב הסיעתי של הסיעה המייצגת את המפלגה בעלת החוב או הוגשה לוועדת הכנסת בקשה לשינוי בהרכב הסיעתי כאמור;
(2)
המפלגה הודיעה כי לא תתמודד בבחירות הבאות לכנסת או שלא הגישה רשימת מועמדים לכנסת;
(3)
המפלגה לא עמדה בתנאי פריסת החוב;
(4)
נוצר למפלגה חוב חדש לאוצר המדינה;
(5)
הוועדה סברה כי לא מתקיימים עוד התנאים האמורים בסעיף 2.
הצמדה וריבית
תשלום החוב ייעשה בצמוד להפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.
הגשת בקשה לפריסת חובות
בקשה לפריסת חוב תוגש לוועדה הציבורית באמצעות חשב הכנסת, ותכלול את כל אלה:
(1)
בקשה מנומקת בכתב מאת בא כוח הסיעה ורואה החשבון של המפלגה לעניין הצורך בפריסת החוב, התקיימות תנאי כללים אלה, ותכנית מוצעת לפריסת החוב;
(2)
חשבונות ודוחות המפלגה שהוגשו למבקר המדינה לאחר הבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות, וכן חשבונות ודוחות כאמור שהוגשו בתקופת כהונתה של הכנסת המכהנת;
(3)
מאזן שנתי של המפלגה, מבוקר על ידי רואה חשבון בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(4)
דוח הכנסות והוצאות של המפלגה, לרבות פירוט ההוצאות ועלות ההעסקה הכוללים של עובדים, יועצים וקבלני משנה בסיעה או במפלגה, בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה.
חוות דעת של חשב הכנסת וסמכות לקבל מידע
חשב הכנסת יגיש לוועדה הציבורית חוות דעת בנוגע לבקשה; החשב וכן הוועדה הציבורית רשאים לבקש ממפלגה הבהרות ומסמכים נוספים לצורך בחינת הבקשה.
הודעות לוועדה הציבורית
(א)
מזכיר הכנסת ימסור לוועדה הציבורית הודעות לפי סעיף 4(1) ועל הקדמת הבחירות לכנסת.
(ב)
חשב הכנסת ימסור לוועדה הציבורית הודעות לפי סעיף 4(3) ו־(4).


כ״ו באדר ב׳ התשס״ח (2 באפריל 2008)
  • דליה איציק
    יושבת ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.