יריעות שלמה על רש"י/ויקרא/כה
בד"ה אל תונו שהוא בממון כו' ונ"ל לפרש דל'ת אסור להטעות אותו בדברים מחמת המקח איך שקנה ביוקר או להונות המוכר שמכר בזול לשון מהרש"ל בביאוריו לסמ"ג לאוין סימן ק"ע:
בדיבור הראשון עד פ' שמטה נ"ב ואני אומר בודאי על כל המצות קאי דאל'כ תרי קראי ל"ל שהרי כתיב בסוף התוכחה אלה החקים והתורה וכו' ופסוק זה היה לו לכתוב לבסוף ומדכתיב אלה המצות וכו' לריבוי כל המצות שבעולם וא"כ בהר סיני ל"ל בשמיטה יותר מבשאר המצות אלא לאשמועינן אף הפרטו' ולמה השמיע לנו חידוש זה יותר בשמיטה משום שלא מצינו שנשנית בערבות מואב ואף שכתוב שם ברמיזה השמט תשמט לרבות שמיטות קרקע ולא כתב להדיא שם לא כלל ופרט לרבות על הראשונות כדרך פרשה שנשנית ודוק מהרש"ל: