ירושלמי תענית פרק ג מנוקד ומעוצב

פרק זה מתוך מהדורת התלמוד המנוקדת, והמעוצבת לפי שורות, מבוסס על קובץ זה שהכין הרב דן בארי (לחץ על התמונה לקבלת מידע ולהורדה). לפרטים נוספים על המהדורה ראו את דפי המידע על התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי.

תַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי • סֵדֶר מוֹעֵד
מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת • פֶּרֶק שְׁלִישִׁי
פרק זה בתלמוד הבבלי

[תעניות ג,א]

מַתְנֵיתָה.

סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת אֵלּוּ הָאָמוּר,
בָּרְבֵיעָה הָרִאשׁוֹנָה.
אֲבָל צְמָחִים שֶׁשָּׁנוּ,
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד.
וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים,
מִגֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם,
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת.

[תַּלְמוּד]

אֵי זֶהוּ מִיַּד שֶׁלָּהֶן? <של הצמחים ששנו>
רַב אָמַר:
שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי.
שָׁנוּ בַּשֵּׁנִי, מָהוּ לְהַתְרִיעַ עֲלֵיהֶן בַּחֲמִישִׁי?
רַבִּי זְעוֹרָה שָׁמַע לַהּ מִן הָדָא:
(דָּנִיֵּאל י,יב) "וַיֹּאמֶר אֵלַי: אַל תִּירָא דָנִיֵּאל,
כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ
לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ, נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ".
כְּבָר נִשְׁמְעוּ דְּבָרֶיךָ.
וְכָאן,
מִכֵּיוָן שֶׁנָּתְנוּ בֵּית דִּין נַפְשָׁן לַעֲשׂוֹת,
כְּמִי שֶׁעָשׂוּ.
תְּנֵי:
כַּשֵּׁם שֶׁמַּתְרִיעִים עֲלֵיהֶן בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ,
כָּךְ מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן בַּשְּׁבִיעִית,
מִפְּנֵי פַרְנָסַת אֲחֵרִים.
מָהוּ "מִפְּנֵי פַרְנָסַת אֲחֵרִים"?
חַבְרַיָּא אָמְרִי:
מִפְּנֵי פַרְנָסַת גּוֹיִם.
רַבִּי זְעוֹרָה אָמַר:
מִפְּנֵי פַרְנָסַת חֲשׁוּדִין.
אָתְיָא דְרַבִּי זְעוֹרָה כְרַבִּי,
וּדְחַבְרַיָּא כְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר.
דְּרַבִּי זְעוֹרָה כְּרַבִּי:
חַד סַפָּר הֲוָה חֲשִׁיד עַל פֵּרוֹת שְׁמִטְּתָה
אַיְתוֹנֵיהּ גַּבֵּי רַבִּי, אֲמַר לוֹן:
וּמָה יַעֲבֵיד עַלִּיבָא, וּבְגִין חַיָּיו הוּא עָבֵד?
וּדְחַבְרַיָּא כְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר.
רַבִּי בְּעָא מִשְׁרֵי שְׁמִטְּתָא. <רצה להתיר את השמיטה>
סְלַק רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר לְגַבֵּיהּ.
אֲמַר לֵיהּ:
מַה עִבּוּרַיָּא עֲבִידִין?
אֲמַר לֵיהּ:
עֻלְשִׁין יָפוֹת.
וּמָה עִבּוּרַיָּא עֲבִידִין?
אֲמַר לֵיהּ:
עֻלְשִׁין יָפוֹת.
יְדַע רַבִּי דְּלֵית הוּא מסכמא עִמֵּיהּ.
אָמַר לֵיהּ:
מישנגח רַבִּי מֵיכַל עִמָּן פטל צִיבְחַד
יוֹמָא דֵן אָמַר לֵיהּ:
אֵן.
מִי נְחַת, חֲמָא מוּלְיָתָה דְּרַבִּי קָיְמָן. <ראה את הפרדות של רבי עומדות>
אֲמַר:
כָּל אִלַּיִן, יְהוּדָאֵי זָיְנִין! <היהודים מזינים>
אֶפְשָׁר דְּלָא חָמֵי סְבַר אַפַּי! <לא יראה פניי>
מִן כַּדּוּן שַׁמְעוּן קָלֵיהּ,
אַזְלוּן וְאַמְרוּן לְרַבִּי.
שְׁלַח רַבִּי, בָּעֵי מְפַיָּסָתֵיהּ.
מְטוֹן בֵּיהּ גַּבֵּי קַרְתֵּיהּ. <הגיעו לעירו, לוד>
אֲמַר:
"בְּנֵי קַרְתִּי, קֻרְבוּן לִי!"
נַחְתוּן בְּנֵי קַרְתֵּיהּ וְאַקְּפוּן עֲלוֹי
אַמְרוּן לוֹן:
"רַבִּי בָּעֵי מְפַיָּסָתֵיהּ."
שַׁבְקוּנֵּיהּ וְאַזְלוּן לוֹן.
אָמַר:
"בְּנַי דִּילִי, קֻרְבוּן לִי!"
נַחֲתַת אֶשָּׁתָא מִן שְׁמַיָּא וְאַקְּפַת עֲלוֹי.
חַזְרוּן וְאַמְרוּן לְרַבִּי.
אֲמַר:
הוֹאִיל וְלָא זְכֵינַן מִשְׂבַּע מִנֵּיהּ בְּעָלְמָא הָדֵן,
נִזְכֵּי וְנִשְׂבַּע מִנֵּיהּ לְעָלְמָא דְאָתֵי. <נשבע ממראהו>

[תעניות ג,ב]

מַתְנֵיתָה.

יָרְדוּ לִצְמָחִין, אֲבָל לֹא לָאִילָן,
לָאִילָן, אֲבָל לֹא לִצְמָחִין,
לָזֶה וְלָזֶה,
אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִים וּמְעָרוֹת,
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד.

[תַּלְמוּד]

"יָרְדוּ לִצְמָחִין אֲבָל לֹא לָאִילָן".
צִיבְחַד צִיבְחַד. <מעט מעט>
לָאִילָן, אֲבָל לֹא לַצְּמָחִים.
סַגִּין סַגִּין.
לַזֶּה וְלַזֶּה, אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וּמְעָרוֹת,
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד.

תְּנֵי:
מַתְרִיעִין עַל הָאִילָן בִּפְרַס הַפֶּסַח.
לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וְלַמְּעָרוֹת בִּפְרַס הָעֲצֶרֶת.
מֵעַתָּה, אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִכֵּן!
יוֹתֵר מִכֵּן, מַעֲשֵׂה נִסִּים,
וְאֵין מַתְרִיעִין עַל מַעֲשֵׂה נִסִּים.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה, רַבִּי חֶלְבּוֹ פַּפָּא בְּשֵׁם רַבִּי לְעָזָר:
פְּעָמִים שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין בִּזְכוּת אָדָם אֶחָד,
בִּזְכוּת עֵשֶׂב אֶחָד, בִּזְכוּת שָׂדֶה אֶחָד,
וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד:
(זְכַרְיָה י,א) "וּמְטַר גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם,
לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה".
"לְאִישׁ", אֲבָל לֹא לַאֲנָשִׁים,
לְ"עֵשֶׂב", אֲבָל לֹא לַעֲשָׂבִים,
"בַּשָּׂדֶה", אֲבָל לֹא בַשָּׂדוֹת.

[תעניות ג,ג]

מַתְנֵיתָה.

וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים,
כַּכָּתוּב (עמוס ד,ז)
"וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת,
וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר,
חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר,
וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ".
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּא וּמַתְרַעַת,
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
מַתְרִיעוֹת אֲבָל לֹא מִתְעַנּוֹת.

[תַּלְמוּד]

אָמַר רַבִּי סִימוֹן:
כְּתִיב:
(עָמוֹס ד,ז)"וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת,
וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר,
חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר,
וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ."
זְכוּתָא דְּחַקְלָא עָבְדָא.

מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים יוֹרְדִין מִלְּמַעְלָן:
מִפְּנֵי בַעֲלִי זְרוֹעַ,
וּמִפְּנֵי טְלָלִים הָרָעִים,
וְשֶׁיְּהֵא הָעֶלְיוֹן שׁוֹתֶה כַּנָּמוּךְ,
וְשֶׁיְּהוּ הַכֹּל תּוֹלִין עֵינֵיהֶם אֶל הַשָּׁמַיִם.

בִּזְכוּת שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין:
בִּזְכוּת הָאָרֶץ,
בִּזְכוּת הַחֶסֶד,
בִּזְכוּת הַיִּסּוּרִין.
וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד:
(אִיּוֹב לז,יג) "אִם לְשֵׁבֶט אִם לְאַרְצוֹ,
אִם לְחֶסֶד יַמְצִאֵהוּ."

בַּעֲוֹן אַרְבָּעָה דְּבָרִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין:
בַּעֲוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה,
מְגַלֵּי עֲרָיוֹת,
וְשׁוֹפְכֵי דָּמִים,
וּפוֹסְקִין בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין.
בַּעֲוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מִנַּיִן?
(דְּבָרִים יא,טז) "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם,
וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים,
וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם."
מָה כְתִיב בָּתְרֵיהּ?
(דְּבָרִים יא,יז) "וְחָרָה אַף יי בָּכֶם,
וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר".
בַּעֲוֹן מְגַלֵּי עֲרָיוֹת, מִנַּיִן?
(יִרְמְיָה ג,ב) "וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ."
מָהוּ עָנְשׁוֹ שֶׁלַּדָּבָר?
(יִרְמְיָה ג,ג) "וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים, וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה".
בַּעֲוֹן שׁוֹפְכֵי דָּמִים, מִנַּיִן?
(בְּמִדְבָּר לה,לג) "כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ",
כִּי הַדָּם הוּא יָחֵן אַף עַל הָאָרֶץ.
בַּעֲוֹן פּוֹסְקִין בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין, מִנַּיִן?
(מִשְׁלֵי כה,יד) "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן,
אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר."

חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ:
אֵד, עָב, עָנָן, נָשִׂיא, חֲזִיז.
אֵד, מִנַּיִן?
(בְּרֵאשִׁית ב,ו) "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ.
עָב, שֶׁהוּא מְעַבֶּה אֶת הָרָקִיעַ.
(שְׁמוֹת יט,ט) "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן".
עָנָן, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַבִּרְיוֹת עֲנָוִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ.
נָשִׂיא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַעֲלֵי בָתִּים כִּנְשִׂיאִים.
(תְּהִלִּים קלה,ז) "מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ".
חֲזִיז, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הָרָקִיעַ חֶזְיוֹנוֹת חֶזְיוֹנוֹת,
(זְכַרְיָה י,א) "יי עֹשֶׂה חֲזִיזִים".

"וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת",
שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
מִתְעַנִּין אֲבָל לֹא מַתְרִיעִין. <לא תוקעים בשופר>
"רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
מַתְרִיעוֹת אֲבָל לֹא מִתְעַנּוֹת".
שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה,
מַתְרִיעִין אֲבָל לֹא מִתְעַנִּין.

[תעניות ג,ד]

מַתְנֵיתָה.

וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפֹּלֶת,
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת;
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת.

[תַּלְמוּד]

מוֹתָנָא הֲוָה בְּצִפּוֹרִין. <דֶּבֶר>
לָא הֲוָה עָלֵיל גּוֹ אַשְׁקָקָה <סימטה>
דַּהֲוָה רַבִּי חֲנִינָה שְׁרֵי בְגַוֵּיהּ.
וַהֲווֹן צִפּוֹרָאֵי אָמְרִין:
מָה הַהֵן סָבָא מִנְּכֵי? <נפגע>
וְיָתֵב שְׁלָם הוּא וּשְׁכוּנְתֵיהּ,
וּמְדִינְתָא אָזְלָה בִּבִישָׁא!
עָאל וְאָמַר קֻמֵּיהוֹן:
זִמְרִי אֶחָד הָיָה בְּדוֹרוֹ,
וְנָפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף.
וְאָנוּ, כַּמָּה זִמְרִי יֵשׁ בְּדוֹרֵנוּ?
וְאַתֶּם מִתְרָעֲמִין!

חַד זְמַן צַרְכוּן מֶעְבַּד תַּעְנִיתָא,
וְלָא נְחַת מִטְרָא.
עֲבַד רַבִּי יְהוֹשֻעַ תַּעְנִיתָא בְּדָרוֹמָה,
וּנְחַת מִטְרָא.
וַהֲווֹן צִפּוֹרָאֵי אָמְרִין:
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי מַחֵית מִטְרָא לְדָרוֹמָאֵי,
וְרַבִּי חֲנִינָה עָצַר מִטְרָא מִן צִפּוֹרָאֵי.
צַרְכוּן מֶעְבַּד זְמַן תִּנְיָנוּת,
שְׁלַח בְּתַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי לְדָרוֹמָה וַאֲתָא.
אָמַר לֵיהּ:
מֶשְׁגַּח מָרִי מֶפּוֹק עִמָּן לְתַעְנִיתָא? <יואיל אדוני לצאת>
נַפְקוּן תְּרֵיהוֹן לְתַעְנִיתָא,
וְלָא נְחַת מִטְרָא.
עָאל וַאֲמַר קֻמֵּיהוֹן:
לָא רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי מַחֵית מִטְרָא לְדָרוֹמָאֵי,
וְלָא רַבִּי חֲנִינָה עָצַר מִטְרָא מִן צִפּוֹרָאֵי,
אֶלָּא דָּרוֹמָאֵי, לִבְּהוֹן רַכִּיךְ,
וְשָׁמְעִין מִלָּה דְאוֹרָיְתָא וּמִתְכַּנְעִין,
וְצִפּוֹרָאֵי, לִבְּהוֹן קְשֵׁי,
וְשָׁמְעִין מִלָּה דְאוֹרָיְתָא וְלָא מִתְכַּנְעִין.
מִי עָלֵיל, <משנכנס לביתו>
תְּלָה עֵינוֹי וַחֲמָא אֲוִירָא שְפִי. <מזג האויר נעים>
אֲמַר: עַד כַּדּוּן הָכֵן! <עד עכשיו כך>
מִיַּד נְחַת מִטְרָא,
וּגְדַר עַל גַּרְמֵיהּ דְּלָא לְמִעְבַּד כֵּן תּוּבָן, אֲמַר:
מָה, אֲנָה מֵימוֹר לְמָרֵי חוֹבָא דְלָא יִגְבֵּי חוֹבֵיהּ!

רַבִּי זְעוֹרָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָה:
מַה יַּעֲשׂוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר,
וְאֵין הַצִּבּוּר נִדּוֹן אֶלָּא אַחַר רֻבּוֹ?
שֶׁכֵּן מָצָאנוּ,
שֶׁכָּל שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל כִּמְנֻדִּים,
לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר:
(דְּבָרִים ב,טז) "וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ
כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם."
מָה כְתִיב בָּתְרֵיהּ?
(דְּבָרִים ב,יז) "וַיְדַבֵּר יי אֵלַי לֵאמֹר."
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִדֵּי בְשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
מַה יַּעֲשׂוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר,
וְאֵין הַצִּבּוּר נִדּוֹן אֶלָּא אַחַר רֻבּוֹ?
שֶׁכֵּן מָצָאנוּ,
שֶׁאִלּוּלֵא שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַר הַכַּרְמֵל:
(מְלָכִים א יח,לט) "יי הוּא הָאֱלֹהִים! יי הוּא הָאֱלֹהִים!",
לֹא יָרְדָה הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׂרְפָה אֶת הַקָרְבָּנוֹת.

רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן יָאִיר בְּשֵׁם רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר:
שְׁלֹשָׁה בָּרָא הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא וְתָהָא שֶׁבְּרָאָן,
וְאֵלּוּ הֵן:
כַּשְׂדִּים, וְיִשְׁמְעֵאלִים, וְיֵצֶר הָרָע.
כַּשְׂדִּים:
(יְשַׁעְיָה כג,יג) "הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, זֶה הָעָם לֹא הָיָה",
הַלְוַאי לֹא הָיָה.
יִשְׁמְעֵאלִים:
(אִיּוֹב יב,ו) "יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים,
וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל,
לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ."
יֵצֶר הָרָע:
(מִיכָה ד,ו) "בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יי,
אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה, וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה,
וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי."
רַבִּי בֶּרֶכְיָה, רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא,
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן יָאִיר בְּשֵׁם רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר:
הֲרֵי הוּא כְאִלּוּ הֲרֵעֹתִי.

רַבִּי לִיעֶזֶר עֲבַד תַּעְנִי, וְלָא נְחַת מִטְרָא.
עֲבַד רַבִּי עֲקִיבָה תַּעְנִי, וּנְחַת מִטְרָא.
עָאל וְאָמַר קֻמֵּיהוֹן:
אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל.
לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי בָנוֹת,
אַחַת חֲצוּפָה וְאַחַת כְּשֵׁרָה.
אִמַּת דַּהֲוָת בָּעֲיָא הָהִיא חֲצִיפְתָא,
עַלַּת קֻמּוֹי. הֲוָה אָמַר:
"יַבוּן לַהּ מָה דְהִיא בָעֲיָא, וְתֵיזֵיל לַהּ!"
וְאִמַּת דַּהֲוָת הָהִיא כְשֵׁרָה עָלְלָה קֻמּוֹי,
הֲוָה מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ עִמַּהּ,
בְּגִין מִתְחַמֵּד מִשְׁמַעַ שַׁוְעָתַהּ.
וְאִית שְׁרֵי מֵימַר כֵּן? <והאם מותר>
אֶלָּא שֶׁלֹּא לְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

רַבִּי אַחָא עֲבַד תְּלָת עַשְׂרָה תַּעְנִיָּן,
וְלָא נְחַת מִטְרָא.
מִי עָלֵיל, פְּגַע בֵּיהּ חַד כּוּתַי, אֲמַר לֵיהּ:
"רַבִּי, רַבִּי!
עֲצֹר גּוּלְתָךְ מִן מִטְרָא! <סגור מעילך מפני הגשם>
אָמַר לֵיהּ:
"חַיָּיו דְּהָהוּא גַּבְרָה! <חייך>
שְׁמַיָּא מֶעְבַּד נִסִּין, <השמים לעשות ניסים>
וּמִטְרָא מֵחוֹת וְשַׁתָּא מַצְלָחָה, <והגשם לרדת, והשנה להצליח>
וְהָהוּא גַּבְרָה לֵית הוּא מֵיחֵי." <ואתה אינך לחיות>
וְעַבְדוּן שְׁמַיָּא נִסִּין וְאַצְלְחַת שַׁתָּא,
וּמִית הָהוּא כּוּתָיָא.
וַהֲווֹן כָּל עַמָּא אָמְרִין:
אֱתוֹן חֲמוֹן פֵּרִין דְּשֶׁמֶשׁ: <בוא ראו פירות השמש>

"וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת".
שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
מִתְעַנִּין וְלֹא מַתְרִיעִין.

"רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
מַתְרִיעִין אֲבָל לֹא מִתְעַנִּין".
שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה,
מַתְרִיעִין וְלֹא מִתְעַנִּין.

[תעניות ג,ה]

מַתְנֵיתָה.

אֵי זֶה הוּא דֶבֶר?
עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי,
יָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה מֵתִים
בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה.

[תַּלְמוּד]

אָמַר רַבִּי לֵוִי:
כְּתִיב:
(דְּבָרִים כח,כא) "יַדְבֵּק יי בְּךָ אֶת הַדָּבֶר",
כָּאִשָּׁה הַזֹּאת,
שֶׁהִיא מַדְבֶּקֶת שְׁלֹשָׁה כִּכָּרִים זֶה אַחַר זֶה.
הָא עֲבִידָא אָצוּ. <זאת עשויה עיסה>

יוֹתֵר מִכָּן, צְרִיכָה שִׁעוּר אַחֵר?
נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא:
אֲפִלּוּ עִיר גְּדוֹלָה כְאַנְטִיוֹכְיָא,
וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה תִשְׁעָה מֵתִים בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה,
הָדָא אָמְרָה,
יוֹתֵר מִכָּן צְרִיכָה שִׁעוּר אַחֵר.

בָּתִּים שֶׁאָמְרוּ, בְּרִיאִים אֲבָל לֹא מְרֻעָעים.
וְדִכְוָתַהּ בָּחוּרִים אֲבָל לֹא זְקֵנִים.

תְּנֵי:
אַסְכָּרָה, כָּל שֶׁהִיא. <דיפטריה>
שְׁנַיִם בַּדֶּבֶר, וְאֶחָד בָּאַסְכָּרָה?
אֱתָא חֲמִי "אַסְכָּרָה כָּל שֶׁהִיא", <בוא ראה>
וְאַתְּ אָמַר הָכֵן!
לָכֵן צְרִיכָה,
כְּשֶׁהִתְרִיעוּ עַל הָאַסְכָּרָה וְהָלְכָה לָהּ,
וְאַחַר כָּךְ מֵתוּ שְׁנַיִם בַּדֶּבֶר, וְאֶחָד בָּאַסְכָּרָה.

[תעניות ג,ו]

מַתְנֵיתָה.

עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּכָל מָקוֹם:
עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן,
עַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל,
וְעַל חַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב.
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת.

[תַּלְמוּד]

רַבִּי חֲמָא בַּר עֻקְבָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵה בֶן חֲנִינָה:
מַתְרִיעִין עַל פְּרַגְיָא שֶׁלַּפִּשְׁתָּן. <שינוי>
מָה טַעְמָא?
(יִרְמְיָה ה,ל) "שַׁמָּה וְשַׁעֲרוּרָה נִהְיְתָה בָּאָרֶץ."
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן:
מַתְרִיעִין עַל הַשָּׁרָב.
מָה טַעְמָא?
(אִיּוֹב ל,כח) "קֹדֵר הִלַּכְתִּי בְּלֹא חַמָּה,
קַמְתִּי בַקָּהָל אֲשַׁוֵּעַ."
אָמַר רַבִּי לְעָזָר:
אוֹקֵר לְאַסְיָךְ עַד דְּלָא תִצְטְרֵךְ לֵיהּ. <כבד את רופאך>
מָה טַעְמָא?
(אִיּוֹב לו,יט) "הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר,
וְכֹל מַאֲמַצֵּי כֹחַ."
רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ;
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר:
אִם סִדַּרְתָּ תְפִלָּה,
לֹא יִהְיוּ לָךְ צָרֵי עַיִן מִלְּמַעְלָה,
אֶלָּא הַכֹּל יְהוּ מְאַמְּצִין כֹּחָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר:
"וְכֹל מַאֲמַצֵּי כֹחַ."
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר:
אִם סִדַּרְתָּ תְפִלָּה,
לֹא תְהֵא מֵצֵר פִּיךָ,
אֶלָּא (תְּהִלִּים פא,יא) "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ."

לֹא סוֹף דָּבָר אַרְבֶּה, <לא רק>
אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּנָף. <חגבים>
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חָסִיל?
שֶׁהוּא חוֹסֵל אֶת הַכֹּל.
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ גּוֹבַי?
דּוּ גָבֵי דִינָא דְמָרֵיהּ. <שהוא גובה דין אדוניו>
לֹא סוֹף דָּבָר חַיָּה רָעָה,
אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּהֵמָה רָעָה.
כְּבָר הָיוּ שָׁנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
חֲמוֹר נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית, שׁוֹר נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית.
לֹא סוֹף דָּבָר חֶרֶב שֶׁלְּמִלְחָמָה,
אֶלָּא אֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁלְּשָׁלוֹם,
שֶׁכְּבַר עָשָׂת רֹשֶׁם בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ.

[תעניות ג,ז]

מַתְנֵיתָה.

מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם,
וְגָזְרוּ תַעֲנִית,
עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן.
וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית,
עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאוּ.

[תַּלְמוּד]

הָדָא דְאַתְּ אָמַר, בִּמְכֻנָּס,
אֲבָל בִּמְפֻזָּר, אֲפִלּוּ פָּרָא מִכֵּן. <חסר מכך>

אָמַר רַבִּי מָנָא:
נִרְאוּ רָצִין אַחֲרֵיהֶן.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
נִרְאוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רָאוּי לָהֶם.

[תעניות ג,ח]

מַתְנֵיתָה.

וְעַל אֵלּוּ מַתְרִיעִים בַּשַּׁבָּת:
עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם אוֹ נָהָר,
וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּשַּׁבָּת בַּיָּם.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לְעֶזְרָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה.
שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר:
אַף עַל הַדֶּבֶר.
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

[תַּלְמוּד]

רַב אָמַר:
"עֲנֵנִי יי, עֲנֵנִי!"
מַתְנֵיתָה פְלִיגָא עַל רַב.
"רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לְעֶזְרָה, אֲבָל לֹא לִצְעָקָה."
וְהָא תַּנָּיָא קַדְמָיָה סָבַר מֵימַר, אֲפִלּוּ לִצְעָקָה!

לֵוִי בֶּן סִיסַי, בָּאוּ הַגְּיָסוֹת לְעִירוֹ.
נָטַל סֵפֶר תּוֹרָה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג, אָמַר:
"רִבּוֹן הָעוֹלָמִים!
אִן בַּטְּלֵית חֲדָא מִלָּה מִן הָדֵן סֵפֶר אוֹרָיְתָא,
יְעַלּוּן לוֹן, <ייכנסו>
וְאִן לָא, יֵיזְלוּן לוֹן!"
מִיַּד אִתַּבְעוּן וְלָא אִשְׁתַּכְּחוּן. <ביקשום ולא מצאום>
תַּלְמִידֵיהּ עֲבַד כֵּן,
יַבְשַׁת יְדֵיהּ, וְאַזְלוּן לוֹן.
תַּלְמִיד תַּלְמִידֵיהּ עֲבַד,
לָא יַבְשַׁת יְדֵיהּ, וְלָא אַזְלוּן לוֹן.
לוֹמַר שֶׁאֵין שׁוֹטֶה נִפְגָּע,
וְלֹא בְשַׂר הַמֵּת מַרְגִּישׁ בְּאַזְמֵל.

[תעניות ג,ט (1)]

מַתְנֵיתָה.

עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבֹא עַל הַצִּבּוּר,
מַתְרִיעִין עָלֶיהָ, חוּץ מֵרֹב גְּשָׁמִים.

[תַּלְמוּד]

רַבִּי יוֹנָה, שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
דָּבָר שֶׁאֵיפְשָׁר לָךְ לוֹמַר עָלָיו דַּי, <שאי אפשר>
הִיא בְּרָכָה.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה, רַבִּי חֶלְבּוֹ,
רַב אַבָּא בַּר עִלַּי בְּשֵׁם רַב:
עַד שֶׁיִּבָּלְלוּ שִׂפְתּוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר:
"דַּיֵּנוּ בְּרָכָה, דַּיֵּנוּ בְּרָכָה!"

[תעניות ג,ט (2)]

מַתְנֵיתָה.

מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לְחוּנִי הַמַּעְגָּל:
הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים.
אָמַר לָהֶן:
צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים,
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמַּקּוּ.
וְהִתְפַּלַּל, וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים.
עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, וְאָמַר:
"רַבּוּנוֹ שֶׁלָּעוֹלָם,
בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי,
שֶׁאֲנִי כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ.
נִשְׁבָּע אֲנִי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל,
שֶׁאֵינִי זָז מִכָּן,
עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ."

[תַּלְמוּד]

הָדָא אָמְרָה, עֶרֶב פְּסָחִים הָיָה.
תְּנֵי כֵּן:
בְּעֶשְׂרִין בֵּיהּ, <אדר>
צָמוּן כָּל עַמָּא לְמִטְרָא,
וּנְחַת לוֹן.

"וְנִתְפַּלַּל וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים."
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
שֶׁלֹּא בָא בַּעֲנָוָה.

אָמַר רַבִּי יוּדָן גֵּרָיָא:
הָדֵן חוּנָה הַמַּעְגָּל,
בַּר בְּרֵיהּ דְּחוּנִי הַמַּעְגָּל הֲוָה,
סְמִיךְ לְחָרְבַּן בֵּית מֻקְדְּשָׁא. <הראשון>
נְפַק לְטוּרָא לְגַבֵּי פָעֲלַיָּה,
עַד דּוּ תַמָּן, נְחַת מִטְרָא.
עָאל לֵיהּ לִמְעָרְתָא.
מִן יְתִיב, נָם וּדְמַךְ לֵיהּ,
וַעֲבַד שְׁקִיעַ בְּשִׁנְּתֵיהּ שֻׁבְעִין שְׁנִין, <ושהה>
עַד דַּחֲרַב בֵּית מֻקְדְּשָׁא וְאִתְבְּנִי זְמַן תִּנְיָנוּת.
לְסוֹף שֻׁבְעִין שְׁנִין, אִתְּעָר מִן שִׁנְּתֵיהּ.
נְפַק לֵיהּ מִן מְעָרְתָא וַחֲמָא עָלְמָא מְחַלַּף:
זָוַי דַּהֲוָת כַּרְמִין עֲבִידָא זַיְתִין, <זוית, מקום>
זָוַי דַּהֲוָת זַיְתִין עֲבִידָא זַרְעוּ.
עָאל לֵיהּ לִמְדִינְתָא, אֲמַר לוֹן:
מָה קָלָא בְּעָלְמָא? <מה נשמע בעולם>
אַמְרוּן לֵיהּ:
וְלֵית אַתְּ יָדַע מַה קָלָא בְּעָלְמָא?
אֲמַר לוֹן:
לָא.
אָמְרִין לֵיהּ:
מַן אַתְּ?
אֲמַר לוֹן:
חוּנִי הַמַּעְגָּל.
אַמְרוּן לֵיהּ:
שְׁמַעְנַן דַּהֲוָה עָלֵיל לָעֲזָרָה וְהִיא מַנְהֲרָה.
עָאל וְאַנְהֲרַת, וּקְרָא עַל גַּרְמֵיהּ:
(תְּהִלִּים קכו,א) "בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן,
הָיִינוּ כְּחֹלְמִים".

[תעניות ג,ט (3)]

מַתְנֵיתָה.

הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְּפִין.
אָמַר:
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי,
אֶלָּא גִשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת.
יָרְדוּ בְזַעַף.
אָמַר:
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי,
אֶלָּא גִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה.
יָרְדוּ כְתִקְנָן,
עַד שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת
מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.
אָמְרוּ לוֹ:
כַּשֵּׁם שֶׁנִּתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרֵדוּ,
כָּךְ הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם.
אָמַר לָהֶן:
צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵית אֶבֶן הַטּוֹעִים.

[תַּלְמוּד]

"הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְּפִין."
אָמְרוּ:
לֹא בָאוּ אֵלּוּ אֶלָּא לְהַתִּיר נִדְרוֹ שֶׁלַּזֶּה.
"אָמַר:
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי,
אֶלָּא גִּשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת.
יָרְדוּ בְּזַעַף."
תָּנֵי שְׁמוּאֵל:
כְּמִפִּי הַנּוֹד.
"אָמַר:
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי,
אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה.
יָרְדוּ כְּתִקְנָן,
עַד שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל
מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים."
הָדָא אָמְרָה,
הַר הַבַּיִת מְקֹרֶה הָיָה.
וּתְנֵי כֵן:
אִסְטָיו לִפְנִים מִסְטָיו הָיָה.
"אָמְרוּ לוֹ:
כַּשֵּׁם שֶׁנִּתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶן שֶׁיֵּרְדוּ,
כָּךְ הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם!
אָמַר לָהֶן:
צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵית אֶבֶן הַטּוֹעִים."
מָה עִסְקַהּ דְּהָדָא אֶבֶן הַטּוֹעִים?
אֶלָּא כָּל מַן דַּהֲוָה מוֹבַד מִלָּה, <מאבד דבר>
הֲוָה נָסֵב לַהּ מִן תַּמָּן,
וְכָל דַּהֲוָה מַשְׁכַּח מִלָּה,
הֲוָה מַיְבֵּל לַהּ לְתַמָּן. <מביא>

אָמַר לָהֶן:
כַּשֵּׁם שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לָאֶבֶן הַזֹּאת לְהִמָּחוֹת מִן הָעוֹלָם,
כָּךְ אֵי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם.
אֶלָּא צְאוּ וְהָבִיאוּ לִי פַּר שֶׁלְּהוֹדָיוֹת.
וְיָצְאוּ וְהֵבִיאוּ לוֹ פַּר שֶׁלְּהוֹדָיוֹת,
וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמַר:
"רִבּוֹנִי, הֵבֵאתָ רָעָה עַל בָּנֶיךָ,
וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בָּהּ,
הֵבֵאתָ טוֹבָה עַל בָּנֶיךָ,
וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בָּהּ.
אֶלָּא יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתָּבִיא רְוָחָה!"
מִיַּד נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים,
וְזָרְחָה הַחַמָּה וְנִתְנַגְּבָה הָאָרֶץ,
וְיָצְאוּ וּמָצְאוּ מִדְבָּר מָלֵא כְּמֵהִין. <פטריות>

שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
מֵאֵימָתַי מִתְפַּלְּלִין עַל הַגְּשָׁמִים שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם?
אָמַר לָהֶן:
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם עוֹמֵד בְּקֶרֶן הָעֹפֶל,
וּמְשַׁקְשֵׁק אֶת רַגְלָיו בְּנַחַל קִדְרוֹן.
אֲבָל בְּטוּחִים אָנוּ בְּבַעַל הָרַחֲמִים,
שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לְעוֹלָם.
מָה טַעְמָא?
(יְשַׁעְיָה נד,ט) "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי,
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ".

[תעניות ג,י]

מַתְנֵיתָה.

שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח וְאָמַר לוֹ:
צָרִיךְ אַתָּה לִנַּדּוֹת,
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ,
וְאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא לְאָבִיו,
וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ.
וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כג,כה)
"יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ".

[תַּלְמוּד]

שֶׁאִלּוּ נִגְזְרוּ גְּזֵרָה כַּשֵּׁם שֶׁנִּגְזְרָה בִּימֵי אֵלִיָּהוּ,
לֹא נִמְצֵאתָ מֵבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי חִלּוּל הַשֵּׁם?
שֶׁכָּל הַמֵּבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי חִלּוּל הַשֵּׁם,
צָרִיךְ נִדּוּי.
וְאָמַר לוֹ:
וְאֵין הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵרָתוֹ
מִפְּנֵי גְזֵרָתוֹ שֶׁל צַדִּיק?
אָמַר לוֹ:
הֵן, הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵרָתוֹ
מִפְּנֵי גְזֵרָתוֹ שֶׁל צַדִּיק,
וְאֵין הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵרָתוֹ שֶׁל צַדִּיק
מִפְּנֵי גְזֵרָתוֹ שֶׁל צַדִּיק חֲבֵרוֹ.
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ,
וְאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם
כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא עַל אָבִיו,
וְהוּא עוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ.

רַבִּי בֶּרֶכְיָה, רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא,
רַבִּי זְעֵירָה בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה,
וְאִית דְּאָמְרִין לַהּ בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא,
וְאִית דְּאָמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַב מַתָּנָה:
(אִיּוֹב כב,כח) "וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ",
מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "לָךְ"?
אֶלָּא אֲפִלּוּ הוּא אָמַר הָכֵן,
וְאַתְּ אָמַר הָכֵן,
דִּידָךְ קָיְמָא וְדִידִי לָא קָיְמָא.
"וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר."
אָמַר רַבִּי חִיָּה בַּר בָּא:
זוֹ יְרִידַת גְּשָׁמִים.
(אִיּוֹב לז,יא) "אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב,
יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ."

(אִיּוֹב כב,כט) "כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה",
אֲנִי אָמַרְתִּי לְהַשְׁפִּילָן,
וְאַתָּה אָמַרְתָּ לִגְאוֹתָן.
דִּידָךְ קָיְמָא וְדִידִי לָא קָיְמָא.
"וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ."
אֲנִי אָמַרְתִּי לִשְׁחוֹת עֵינֵיהֶם בְּרָעָה,
וְאַתָּה אָמַרְתָּ לְהוֹשִׁיעָן.
דִּידָךְ קָיְמָא וְדִידִי לָא קָיְמָא.
אֲנִי אָמַרְתִּי:
(אִיּוֹב כב,ל) "יְמַלֵּט אִי נָקִי",
וְאַתָּה אָמַרְתָּ:
יְמַלֵּט אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נָקִי.
דִּידָךְ קָיְמָא וְדִידִי לָא קָיְמָא.
מָהוּ "וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ"?
בִּבְרִירוּת כַּפֶּיךָ,
בִּזְכוּת מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים
שֶׁהָיוּ בְּיָדָךְ מֵרֵאשִׁיתָךְ.
עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר:
(מִשְׁלֵי כג,כה) "יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ,
וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ."
מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "יוֹלַדְתֶּךָ"?
רַבִּי מָנָא אָמַר:
אֻמָּתָךְ.
רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן אָמַר:
שָׁעָתָךְ. <תקופתך>
וְרַבָּנִין אָמְרִין:
כַּשֵּׁם שֶׁהוּא מְקַלְּלָהּ בְּכִפְלַיִם,
כָּךְ הוּא מְשַׂמְּחָהּ בְּכִפְלַיִם.
וּמִנַּיִן שֶׁהוּא מְקַלְּלָהּ בְּכִפְלַיִם?
שֶׁנֶּאֱמַר:
(מִשְׁלֵי יז,כה) "כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ."
(מִשְׁלֵי י,א) "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ."
מָהוּ " תּוּגַת אִמּוֹ"?
אָמַר רַבִּי לוּדָה:
לִשָּׁן גֵּימַטְרִיוֹן הוּא:
אפרא בעייני אִמֵּיהּ.
וּמִנַּיִן שֶׁהוּא מְשַׂמְּחָהּ בְּכִפְלַיִם?
יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.

[תעניות ג,יא (1)]

מַתְנֵיתָה.

הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים,
קֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה, לֹא יַשְׁלִימוּ;
אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, יַשְׁלִימוּ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
קֹדֶם לַחֲצוֹת, לֹא יַשְׁלִימוּ,
לְאַחַר חֲצוֹת, יַשְׁלִימוּ.

[תַּלְמוּד]

"הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים,
קֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה, לֹא יַשְׁלִימוּ."
שֶׁנֶּאֱמַר:
(יְשַׁעְיָה סא,כד) "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה".
"לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, יַשְׁלִימוּ."
"עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וַאֲנִי אֶשְׁמָע."
אוֹ חַלַּף?
אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָא:
וּתְנֵי כֵן:
אֵין עֲנִיָּה אֶלָּא סְמַךְ לַקְּרִיאָה
וְאֵין קְרִיאָה אֶלָּא סְמַךְ לַעֲנִיָּה.
בְּיוֹמוֹי דְרַבִּי יוּדָן גַּזְרוּן תַּעְנִי,
וּנְחַת מִטְרָא בְּרֻמְשָׁא.
סְלַק רַבִּי מָנָא לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ:
בְּגִין דַּאֲנָא צָחֵי, מָהוּ דְּנִשְׁתֵּי? <מכיון שאני צמא, האם מותר לי לשתות>
אָמַר לֵיהּ:
אוֹרֵיךְ, שֶׁמָּא יִמָּלְכוּ לְהַשְׁלִים. <חכה>

רַב אַחָא,
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵה בַר חֲנִינָא:
אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּשַּׁבָּת.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
מַתְנֵיתָה אָמְרָה כֵן:
"קוֹדֵם לַחֲצוֹת, לֹא יַשְׁלִימוּ",
עַד כַּדּוּן, צַפְרָא.
"לְאַחַר חֲצוֹת, יַשְׁלִימוּ",
כְּבָר עָבַר רֻבּוֹ שֶׁלַּיּוֹם בִּקְדֻשָּׁה.

רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,
כַּד הֲוָה בָּעֵי יֵחוֹת מִטְרָא,
הֲוָה אָמַר לְסַפָּרֵיהּ:
קוּם לָךְ קֻמֵּי הֵיכְלָא, וֶאֱמֹר:
בְּגִין דְּרַבִּי בָּעֵי מְסַפָּרָא,
וְלֵית בְּחַיְלֵיהּ מִצְטַעַר."
מִיַּד הֲוָה מִטְרָא נָחֵית.

רַב אַדָּא בַּר אַחֲוָּה,
כַּד הֲוָה בָּעֵי יֵחוֹת מִטְרָא,
הֲוָה שָׁלֵף מְסָנֵיהּ. <נעלו>
כַּד הֲוָה שָׁלַח תְּרֵיהוֹן,
הֲוָה עָלְמָא טָיֵיף. <מוצף>

מַפָּלָתָא הָוְיָן תַּמָּן, <בתים מטים לפול>
וַהֲוָה מַיְתֵַב חַד מִן תַּלְמִידוֹי בְּבֵיתָא,
עַד דַּהֲווֹן מְפַנִּין בַּיְתָא,
וְכֵיוָן דַּהֲוָה נָפֵק מִן בַּיְתָא,
הֲוָה בַּיְתָא רָבַע. <מתמוטט>
וְאִית דְּאָמְרִין:
רַב אַדָּא בַּר אַחֲוָּה הֲוָה.
שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ:
מַה מַעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ בְּיָדָךְ?
אָמַר לָהֶן:
מִיָּמַי לֹא קְדָמָנִי אָדָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת,
וְלֹא הִנַּחְתִּי אָדָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיָצָאתִי לִי,
וְלֹא הָלַכְתִּי אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תוֹרָה,
וְלֹא הִזְכַּרְתִּי דִּבְרֵי תוֹרָה בְּמָקוֹם מְטֻנָּף,
וְלֹא הִצַּעְתִּי וְיָשַׁנְתִּי שֵׁנַת קֶבַע,
וְלֹא צָעַדְתִּי בֵּין הַחֲבֵרִים,
וְלֹא כִנִּיתִי שֵׁם לַחֲבֵרִי,
וְלֹא שָׂמַחְתִּי בְּתַקָּלַת חֲבֵרִי,
וְלֹא בָאת קִלְלַת חֲבֵרִי עַל מִטָּתִי,
וְלֹא הָלַכְתִּי בַּשּׁוּק אֵצֶל מִי שֶׁהוּא חַיָּב לִי,
מִיָּמַי לֹא הִקְפַּדְתִּי בְּתוֹךְ בֵּיתִי,
לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר:
(תְּהִלִּים קא,ב) "אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי."

[תעניות ג,יא (2)]

מַתְנֵיתָה.

מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַעֲנִית בְּלוֹד,
וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קֹדֶם לַחֲצוֹת.
אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן:
צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׁוּ יוֹם טוֹב.
וְיָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׁוּ יוֹם טוֹב,
וּבָאוּ בֵין הָעַרְבַּיִם וְקָרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל.
אֵי זֶה הוּא הַלֵּל הַגָּדוֹל?
הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

[תַּלְמוּד]

אֵי זוֹ הִיא הַלֵּל הַגְּדוֹלָה?
רַבִּי פַרְנָךְ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָה:
(תְּהִלִּים קלו,ב) "הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים,
כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ."
(תְּהִלִּים קלו,ג) "הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים,
כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ."
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
וּבִלְבַד מִ"שֶׁעוֹמְדִים בְּבֵית יי".
וְלָמָּה בְּאִלַּיִן תַּרְתַּיִן פָּרְשְׁיָתָה?
רַבִּי זְעוֹרָה,
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן:
מִפְּנֵי שֶׁיְּרִידַת גְּשָׁמִים כְּלוּלָה בָהֶן.
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן נִיחָא, דִכְתִיב:
(תְּהִלִּים קלה,ז) "מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ".
וּכְרַבִּי חֲנִינָה מָה?
בְּגִין דִּכְתִיב:
(תְּהִלִּים קלו,כה) "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר,
כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ."
רַבִּי בָּא וְרַבִּי סִימוֹן, תְּרֵיהוֹן אָמְרִין:
הָדָא דִידָן.
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
הָדָא דִידָן.
בַּר קַפָּרָא אָמַר:
הָדָא דִידָן.
בַּר קַפָּרָא כְּדַעְתֵּיהּ, דִּתְנֵינַן תַּמָּן:
מִיָּמֶיהָ שֶׁל כַּת הַשְּׁלִישִׁית,
לֹא הִגִּיעָה לְ"אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יי".
מִפְּנֵי שֶׁעַמָּהּ מְמֻעָטִין.
תָּנֵי בַר קַפָּרָא:
זוֹ הִיא הַלֵּל הַגְּדוֹלָה.

חַד בַּר אַבַּיֵּי עָבַר קֻמֵּי תֵיבוּתָא, <בן אבות>
אָמַר לוֹן:
"עֲנוּן בָּתְרַי מָה דַאֲנָא אָמַר!"
הָדָא אָמְרָה, לֵית הָדָא דִידָן.
אָמַר רַבִּי מָנָא:
הָדָא דִידָן.
נִסָּא הֲוָה רַב, בְּגִין כֵּן אָמַר לוֹן: <היה נס גדול>
"עֲנוּן בָּתְרַי מָה דַאֲנָא אָמַר."

(סליק פרקא)