ירושלמי שקלים פרק א מנוקד ומעוצב

תַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי • סֵדֶר מוֹעֵד
מַסֶּכֶת שְׁקָלִים • פֶּרֶק רִאשׁוֹן
(אין תלמוד בבלי למסכת זו)

תלמוד ירושלמי מנוקד ומעוצב ע"י הרב דן בארי

פרק זה מתוך מהדורת התלמוד המנוקד, המפוסק והמעוצב לפי שורות, מבוסס על קובץ שהכין הרב דן בארי. לפרטים נוספים על המהדורה, ראו את דפי המידע על התלמוד הירושלמי ועל התלמוד הבבלי.

[שְׁקָלִים א,א]

הֲלָכָה א [0603]

בְּאֶחָד בְּאָדָר,
מְשַׁמְּעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם.
וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ,
קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה בַכְּרַכִּים,
וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת,
וְאֶת מִקְווֹת הַמַּיִם,
וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים,
וּמְצַיְּנִים אֶת הַקְּבָרוֹת,
וְיוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאַיִם.

[תלמוד]

וְלָמָּה בְּאֶחָד בְּאָדָר?
כְּדֵי שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת שִׁקְלֵיהֶן בְּעוֹנָתָן,
וְתִתָּרֵם תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה מִן הַחֲדָשָׁה בִּזְמַנָּהּ,
בְּאֶחָד בְּנִיסָן.
וַמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק:
כַּתְּחִלָּה, דִּכְתִיב:
(שְׁמוֹת מ,יז) "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן,
בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, הוּקַם הַמִּשְׁכָּן".
וּתְנֵי עֲלַהּ:
"בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן,
בּוֹ בַיּוֹם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה."
רַבִּי טְבִי, רַבִּי יֹאשִׁיָּה בְּשֵׁם כָּהֲנָא:
נֶאֱמַר כָּאן:
(בְּמִדְבָּר כח,יד) "חָדְשֵׁי",
וְנֶאֱמַר לְהַלָּן:
(שְׁמוֹת יב,ב) "חָדְשֵׁי".
מַה "חָדְשֵׁי" שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן,
אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן,
אַף "חָדְשֵׁי" שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן,
אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן.
אָמַר רַבִּי יוֹנָה:
שְׁבַק רַבִּי טְבִי רֵאשַׁהּ דְּמַתְנֵיתָא וַאֲמַר סוֹפַהּ,
דִּלָּא כֵן, כְּהָדָא דִתְנֵי: <שאם לא כן>
(בְּמִדְבָּר כח,יד) "זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה",
יָכוֹל יְהֵא תּוֹרֵם בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ?
תִּלְמֹד לוֹמַר "בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה",
בְּחֹדֶשׁ אֶחָד הוּא תּוֹרֵם לְכָל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.
יָכוֹל בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ שֶׁיִּרְצֶה?
נֶאֱמַר כָּאן "חָדְשֵׁי", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "חָדְשֵׁי";
מַה "חָדְשֵׁי" שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן,
אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן,
אַף "חָדְשֵׁי" שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן,
אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן.

מַהוּ "מְשַׁמְּעִין"?
רַב חוּנָא אָמַר:
מַכְרִיזִין.
הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר:
(דִּבְרֵי הַיָּמִים ב כד,ט) "וַיִּתְּנוּ קוֹל בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם,
לְהָבִיא ליי מַשְׂאַת מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים
עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר".

תַּמָּן תְּנֵינַן:
"אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁנִי
אֶלָּא מִקְרָא מְגִלָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים."
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
אַף שִׁמּוּעַ שְׁקָלִים וְכִלְאַיִם בֵּינֵיהֶן.
רַבִּי חֶלְבּוֹ, רַב חוּנָא, רַב בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּה רַבָּה:
הַכֹּל יוֹצְאִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁהוּא זְמַן קִרְיָתָהּ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
וְיָאוּת.
כְּלוּם אָמְרוּ "מְשַׁמְּעִין עַל הַשְּׁקָלִים",
לֹא כְדֵי שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת שִׁקְלֵיהֶן בְּעוֹנָתָן?
אִם אַתָּה אוֹמֵר בְּאָדָר רִאשׁוֹן,
עַד כַּדּוּן אִית בְּשַׁתָּא שִׁתִּין יוֹמִין!
כְּלוּם אָמְרוּ "יוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאַיִם",
לֹא כְדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַצְּמָחִין נִכָּרִין?
אִם אַתְּ אוֹמֵר בְּאָדָר רִאשׁוֹן,
עַד כַּדּוּן אִנּוּן דַּקִּיקִין!
רַבִּי חִזְקִיָּה שְׁאַל: <הסתפק>
מֵעַתָּה, בְּנֵי בָבֶל מְשַׁמְּעִין עַל הַשְּׁקָלִים
מֵרֹאשוֹ שֶׁלַּחֹרֶף,
כְדֵי שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל שִׁקְלֵיהֶן בְּעוֹנָתָן,
וְתִתָּרֵם תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה מִן הַחֲדָשָׁה בִּזְמַנָּהּ,
בְּאֶחָד בְּנִיסָן!
הֲתֵיב רַבִּי עוּלָא קֻמֵּי רַבִּי מָנָא:
וְהָא תְנֵינַן:
"בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה,
בִּפְרַס הַפֶּסַח, בִּפְרַס הָעֲצֶרֶת, בִּפְרַס הֶחָג".
אוֹ נֵימַר, אִלַּיִן דִּקְרִיבִין, בִּפְרַס הַפֶּסַח,
אִלַּיִן דִּרְחִיקִין, בִּפְרַס הָעֲצֶרֶת,
וְאִלַּיִן דִּרְחִיקִין מִנְּהוֹן, בִּפְרַס הֶחָג.
אָמַר לֵיהּ:
כֻּלָּהּ כְּאַחַת הִיא בָּאָה,
וְלָמָּה אָמְרוּ "בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים"?
כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמְפֵּי לַדָּבָר. <הדר וכבוד; מ- pompé: פאר;תהלוכה מפוארת>

ר"י בַּר פַּזִּי בְּשֵׁם רַבִּי:
הֵן נִקְרָא וְלָא נִבְהַת?
לְטוֹבָה:
(שְׁמוֹת לה,כב) "כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ".
לְרָעָה:
(שְׁמוֹת לב,ג) "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם
אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ".
לְטוֹבָה:
(שְׁמוֹת יט,יז) "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם
לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה".
לְרָעָה:
(דְּבָרִים א,כב) "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ:
נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ".
לְטוֹבָה:
(שְׁמוֹת טו,א) "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל
אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת ליי".
לְרָעָה:
(בְּמִדְבָּר יד,א) "וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה
וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם".
אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא:
(צְפַנְיָה ג,ז) "אָכֵן הִשְׁכִּימוּ הִשְׁחִיתוּ כֹּל עֲלִילוֹתָם".
כָּל הַשְׁחָתָה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין,
בְּהַשְׁכָּמָה הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתָהּ.
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר אַחָא:
אֵין אַתְּ יָכוֹל לַעֲמֹד עַל אָפְיָהּ שֶׁלְּאֻמָּה זוֹ:
נִתְבָּעִין לָעֵגֶל, וְנוֹתְנִין,
נִתְבָּעִין לַמִּשְׁכָּן, וְנוֹתְנִין.
תְּנָה רַבִּי יוֹסֵה בֶן חֲנִינָה:
הָדָא מַתְנֵיתָא:
(שְׁמוֹת כה,יז) "וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר",
יָבֹא זָהָב שֶׁלַּכַּפֹּרֶת וִיכַפֵּר עַל זְהָבוֹ שֶׁלָּעֵגֶל.
רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר נַחְמָן:
שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת נֶאֶמְרוּ בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת:
תְּרוּמַת אֲדָנִים, וּתְרוּמַת שְׁקָלִים, וּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן:
(שְׁמוֹת כה,ב) "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה",
זוֹ תְּרוּמַת אֲדָנִים;
"מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי",
זוֹ תְּרוּמַת שְׁקָלִים;
"וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם",
זוֹ תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן.
תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן לַמִּשְׁכָּן,
מַה שֶּׁיִּרְצוּ, יַעֲשׂוּ; <יתנו>
תְּרוּמַת שְׁקָלִים לַקָּרְבָּן,
מַה שֶּׁיִּרְצוּ יַעֲשׂוּ,
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יַד כֻּלָּן שָׁוָה; <בתנאי>
תְּרוּמַת אֲדָנִים לָאֲדָנִים, [604]
 (שְׁמוֹת ל,טו) "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה,
וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל".
אָמַר רַבִּי אַבּוּן:
אַף בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת נֶאֱמַר בָּהּ שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת:
(שְׁמוֹת ל,יג) "מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיי",
"יִתֵּן תְּרוּמַת יי",
"לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יי".

"בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה בַּכְּרָכִים".
לֹא כֵן אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, רַב חוּנָה,
רַב בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּה רֻבָּה:
"הַכֹּל יוֹצְאִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁהוּא זְמַן קְרִיאָתָהּ"?
לֹא בָא אֶלָּא לְלַמְּדָךְ
אֵלָּא שֶׁהַמִּצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּאָדָר שֵׁנִי
אֵינָן נוֹהֲגוֹת בְּאָדָר רִאשׁוֹן.
רַבִּי יוֹסֵה וְרַבִּי אַחָא הֲווֹן יְתִיבִין.
אֲמַר רַבִּי יוֹסֵה לְרַבִּי אַחָא:
לָא מִסְתַּבְּרָה לְשֶׁעָבַר, <בדיעבד>
אֲבָל לַבָּא, לֹא? <לכתחילה>
וְהָא תְנֵי:
"מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְרוֹתָהּ שְׁנֵי יָמִים,
קוֹרִין אוֹתָהּ שְׁנֵי יָמִים"!
אָמַר לֵיהּ:
אוּף אֲנָה סָבַר כֵּן.
אֲמַר רַבִּי מָנָא:
וְיָאוּת.
אִלּוּ מִי שֶׁקְּרָיָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר,
וְחָזֵַר וּקְרָיָהּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר,
שֶׁמָּא אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ?
אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן,
נִמְצֵאתָ עוֹקֵר זְמַן כְּרַכִּין בְּיָדֶיךָ!

תְּנֵי:
"רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
מִצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּאָדָר שֵׁנִי,
אֵינָן נוֹהֲגוֹת בְּאָדָר הָרִאשׁוֹן,
חוּץ מִן הַסֶּפֶד וּמִן הַתַּעֲנִית,
שֶׁהֵן שָׁוִין בַּזֶּה וּבַזֶּה."
רַבִּי בָּא, רַב יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַב,
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
רַבִּי חוּנָה רֻבָּה דְּצִפּוֹרִין אָמַר:
הִנְהִיג רַבִּי חֲנִינָה בְּצִפּוֹרִין
כְּהָדָא דְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
לֹא אָמַר אֶלָּא "הִנְהִיג", הָא לַהֲלָכָה, לֹא.
"אֲבָל לְעִנְיַן שְׁטָרוֹת,
כּוֹתְבִין בְּאָדָר הָרִאשׁוֹן וּבַאֲדָר הַשֵּׁנִי אֲדָר,
אֶלָּא שֶׁכּוֹתְבִין בְּאָדָר הַשֵּׁנִי 'תִנְיָן'.
רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר:
אֲדָר הַשֵּׁנִי, כּוֹתֵב תי'ו, וְדַיּוֹ."

"וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת,
וְאֶת מִקְווֹת הַמַּיִם,
וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים".

אֵלּוּ הֵן צָרְכֵי רַבִּים?
"דָּנִין דִּינִי מָמוֹנוֹת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת דִּינִי מַכּוֹת,
וּפוֹדִין עֲרָכִין וַחֲרָמִין וְהֶקְדֵּשׁוֹת,
וּמַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטָה,
וְשׂוֹרְפִין אֶת הַפָּרָה,
וְעוֹרְפִין עֶגְלָה עֲרוּפָה,
וְרוֹצְעִין עֶבֶד עִבְרִי,
וּמְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָע,
וּמְפָרְקִין אֶת הַמַּנְעָל מֵעַל גַּבֵּי הַאִמּוּם, <תבנית>
וְאֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ."

"וּמְצַיְּנִין עַל הַקְּבָרוֹת."
לֹא כְבָר צִיְּנוּ מֵאֲדָר?
תִּפָּתֵר שֶׁיָרַד שֶׁטֶף שֶׁלַּגְּשָׁמִים וְשָׁטָפוּ.

"וְיוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאַיִם".
לֹא כְבָר יָצְאוּ בְּאָדָר?
תִּפָּתֵר שֶׁהָיְתָה הַשָּׁנָה אֲפֵלָה,
וְאֵין הַצְּמָחִין נִכָּרִין.

מִנַּיִן לְצִיּוּן?
רַבִּי בֶּרֶכְיָה, רַבִּי יַעֲקֹב בַּר בַּת יַעֲקֹב
בְּשֵׁם רַבִּי חוּנְיָא דְּבָרַת חַוְרָן;
רַבִּי יוֹסֵה אָמַר לַהּ:
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חוּנְיָא דְּבָרַת חַוְרָן,
רַבִּי חִזְקִיָּה,
רַבִּי עֻזִּיאֵל בְּרֵיהּ דְּרַב חוּנְיָא דְּבָרַת חַוְרָן
בְּשֵׁם רַבִּי חוּנְיָא דְּבָרַת חַוְרָן:
(וַיִּקְרָא יג,מה) "וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא",
כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַטֻּמְאָה קוֹרְאָה לָךְ בְּפִיהָ,
וְאוֹמֶרֶת לָךְ "פְּרֹשׁ!"
רַבִּי אִילָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן:
(יְחֶזְקֵאל לט,טו) "וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים בָּאָרֶץ,
וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן."
"עֶצֶם", מִכָּאן שֶׁמְּצַיְּנִין עַל הָעֲצָמוֹת;
"אָדָם", מִכָּן שֶׁמְּצַיְּנִין עַל הַשִּׁזְרָה וְעַל הַגֻּלְגֹּלֶת;
"וּבָנָה", מִכָּן שֶׁמְּצַיְּנִין עַל גַּבֵּי אֶבֶן קְבוּעָה.
אִם אוֹמֵר אַתְּ, עַל גַּבֵּי אֶבֶן תְּלוּשָׁה,
אַף הִיא הוֹלֶכֶת וּמְטַמָּא בְמָקוֹם אַחֵר.
"אֶצְלוֹ", בִּמְקוֹם טָהֳרָה;
"צִיּוּן", מִכָּן לְצִיּוּן.

"וּמָצָא אֶבֶן אַחַת מְצֻיֶּנֶת,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְקַיְּמִין כֵּן, <שלא עושים כך>
הַמַּאֲהִיל עָלֶיהָ, טָמֵא.
אֲנִי אוֹמֵר:
מֵת קַמְצוּץ הָיָה נָתוּן תַּחְתֶּיהָ. <מכווץ>
הָיוּ שְׁתַּיִם,
הַמַּאֲהִיל עֲלֵיהֶן טָהוֹר,
וּבֵינֵיהֶן טָמֵא.
אִם הָיָה חָרוּשׁ בֵּינְתַיִם,
הֲרֵי הֵן כִּיחִידִיּוֹת,
בֵּינֵיהֶן טָהוֹר וּסְבִיבוֹתֵיהֶן טָמֵא."
תְּנֵי:
"אֵין מְצַיְּנִין עַל הַבָּשָׂר,
שֶׁמָּא יִתְעַכַּל הַבָּשָׂר."
רַבִּי יוּסְטָא בַּר שׁוּנֵם בְּעָא קֻמֵּי רַבִּי מָנָא:
וְלֹא נִמְצָא מְטַמֵּא טְהָרוֹת לְמַפְרֵעַ?
אָמַר לֵיהּ:
מוּטָב שֶׁיִּתְקַלְקְלוּ בוֹ לְשָׁעָה,
וְאַל יִתְקַלְקְלוּ בוֹ לְעוֹלָם.

[שְׁקָלִים א,ב]

הֲלָכָה ב

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
בָּרִאשׁוֹנָה,
הָיוּ עוֹקְרִין וּמַשְׁלִיכִין לִפְנֵיהֶן.
מִשֶּׁרַבּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵרָה,
הָיוּ מַשְׁלִיכִין לַדְּרָכִים;
הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַבְקִירִין אֶת כָּל הַשָּׂדֶה.

[תלמוד]

תְּנֵי:
"אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: [605]
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עוֹקְרִין וּמַשְׁלִיכִין לִפְנֵיהֶן,
וְהָיוּ שְׂמֵחִים שְׁתֵּי שְׂמָחוֹת:
אַחַת שֶׁהָיוּ מְנַכְּשִׁין שְׂדוֹתֵיהֶן,
וְאַחַת שֶׁהָיוּ נֶהֱנִין מִן הַגָּזֵל.
מִשֶּׁרַבּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵרָה,
הָיוּ מַשְׁלִיכִין עַל הַדְּרָכִים.
אַף עַל פִּי כֵּן, הָיוּ שְׂמֵחִים,
שֶׁהָיוּ מְנַכְּשִׁין שְׂדוֹתֵיהֶן.
הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַבְקִירִין אֶת כָּל הַשָּׂדֶה."
וּמִנַּיִן שֶׁהֶבְקֵר בֵּית דִּין הֶבְקֵר?
דִּכְתִיב:
(עֶזְרָא י,ח) "וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים,
כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים, יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ,
וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה".
מִנַּיִן שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת?
רַבִּי יוֹנָתָן בְּרֵיהּ דְּרַב יִצְחָק בַּר אַחָא
שָׁמַע לַהּ מִן הָדָא:
"אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה,
לֹא בַשְּׁבִיעִית וְלֹא בְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית,
וְאִם עִבְּרוּהָ, הֲרֵי זוֹ מְעֻבֶּרֶת."
וְחֹדֶשׁ אֶחָד שֶׁהוּא מוֹסִיף,
לֹא פָטוּר מִמַּעַשְׂרוֹת הוּא?
עַד כַּדּוּן שְׁבִיעִית,
מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִנַּיִן?
אָמַר רַבִּי אַבּוּן:
שֶׁלֹּא לְרַבּוֹת בְּאִסּוּר חָדָשׁ.
רַבִּי זְעוֹרָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ:
הָדָא דְאַתְּ אָמַר,
עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רַבִּי
לְהָבִיא יָרָק מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ,
אֲבָל מִשֶּׁהִתִּיר רַבִּי
לְהָבִיא יָרָק מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ,
הִיא שְׁבִיעִית, הִיא שֶׁלִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ.

תְּנֵי:
אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בַשְּׁבִיעִית,
אֵלָּא בִשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ,
וְאִם עִבְּרוּהָ, הֲרֵי זוֹ מְעֻבֶּרֶת."
אָמַר רַבִּי מָנָא:
הָדָא דְאַתְּ אָמַר, בָּרִאשׁוֹנָה,
שֶׁהָיוּ הַשָּׁנִים כְּתִקְנָן,
אֲבָל עַכְשָׁו, שֶׁאֵין הַשָּׁנִים כְּתִקְנָן,
הִיא שְׁבִיעִית, הִיא שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ.
תְּנֵי:
"שֶׁלְּבֵית רַבָּן גַּמְלִיאֵל
עִבְּרוּהָ בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִיָּד,
אָמַר רַבִּי אַבּוּן:
אִן מִן הָדָא, לֵיַתְּ שָׁמַע מִנַּהּ כְּלוּם. <אין אתה>
(דְּבָרִים טז,א) "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב",
שָׁמְרֵהוּ שֶׁיָּבֹא בְחִדּוּשׁוֹ.
וְהַיְדָּא אָמְרָה דָּא? <ואיזו אומרת זו>
(פאה ה,א) "גָּדִישׁ שֶׁלֹּא לֻקַּט תַּחְתָּיו,
כָּל הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ, הֲרֵי הֵן שֶׁלָּעֲנִיִּים."
וְאָמַר רַבִּי אָמִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
דְּבֵית שַׁמַּי הִיא, דְּבֵית שַׁמַּי אָמְרִין:
הֶבְקֵר לָעֲנִיִּים הֶבְקֵר.
דְּאִי כְּבֵית הִלֵּל עֲנִיִּים אוֹכְלִין וּמְעַשְּׂרִין
וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵה:
שָׁמַעְנוּ שֶׁהוּא פָּטוּר מִמַּעַשְׂרוֹת?
דִּבְרֵי הַכֹּל, מִשֵּׁם קְנָס.

[שְׁקָלִים א,ג]

הֲלָכָה ג

בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ,
שֻׁלְחָנוֹת יוֹשְׁבִין בַּמְּדִינָה.
בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בוֹ, יָשְׁבוּ בַמִּקְדָּשׁ.
מִשֶּׁיָּשְׁבוּ בַמִּקְדָּשׁ, הִתְחִילוּ לְמַשְׁכֵּן.
אֶת מִי מְמַשְׁכְּנִין?
לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים,
וְגֵרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין,
אֲבָל לֹא נָשִׁים וְלֹא עֲבָדִים וְלֹא קְטַנִּים.
וְכָל קָטָן שֶׁהִתְחִיל אָבִיו לִשְׁקֹל עַל יָדוֹ,
אֵינוֹ פוֹסֵק.
אֵין מְמַשְׁכְּנִין אֶת הַכֹּהֲנִים,
מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.

[תלמוד]

הָא לִתְבֹּעַ, תּוֹבְעִין!
הָדָא דַתָּמַר, בְּשֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת,
אֲבָל אִם לֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת,
לָא בָדָא.

וּלְמַשְׁכֵּן,
אֵין מְמַשְׁכְּנִין עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
כֵּנִי מַתְנֵיתָה:
"אֵין מְמַשְׁכְּנִין אֶת הַכֹּהֲנִים,
מִפְּנֵי דֶרֶךְ הַכָּבוֹד."

[שְׁקָלִים א,ד]

הֲלָכָה ד

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
הֵעִיד בֶּן כּוּבָרִי בְיַבְנֶה,
שֶׁכָּל כֹּהֵן שֶׁהוּא שׁוֹקֵל אֵינוֹ חוֹטֵא.
אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי:
לֹא כִי,
אֶלָּא כָל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ שׁוֹקֵל, חוֹטֵא.
אֶלָּא שֶׁהַכֹּהֲנִים דּוֹרְשִׁים מִקְרָא זֶה לְעַצְמָן:
(ויקרא ו,טז) "וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל"
הוֹאִיל וְהָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁלָּנוּ,
הֵיאָךְ הֵן נֶאֱכָלִין?

[תלמוד]

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה:
טַעְמֵיהּ דְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי:
(שְׁמוֹת ל,יג) "זֶה יִתְּנוּ... מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל", <"זה" שווה 12>
שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יִתְּנוּ.
רַבִּי טְבִי בְּשֵׁם רַב הַמְנוּנָא:
כֵּן מְשִׁיבִין חֲכָמִים אֶת רַבִּי יְהוּדָה:
חַטָּאת יָחִיד מֵתָה,
אֵין חַטָּאת צִבּוּר מֵתָה;
מִנְחַת הַיָּחִיד קְרֵבָה כָלִיל,
וְאֵין מִנְחַת הַצִּבּוּר קְרֵבָה כליל.
וְקַשְׁיָא:
מְשִׁיבִין לְאָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בּוֹ?
(יומא ו,א) "שֶׁאֵין חַטָּאת צִבּוּר מֵתָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
תָּמוּת"!
וְהוּא מוֹתֵיב לוֹן:
זוֹ לֹא נִדְבַת יָחִיד הִיא?
וְאִנּוּן מְתִיבִין לֵיהּ:
מִכֵּיוָן שֶׁנִּמְסְרָה לַצִּבּוּר,
כְּמִי שֶׁהִיא נִדְבַת צִבּוּר.
כְּתִיב:
(שְׁמוֹת ל,יג) "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים,
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל",
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה,
חַד אָמַר:
כָּל דְּעָבַר בְּיַמָּא יִתֵּן,
וָחֳרָנָא אָמַר:
כָּל דְּעָבַר עַל פִּקּוֹדַיָּה יִתֵּן.
מַן דְּאָמַר "כָּל דְּעָבַר בְּיַמָּא יִתֵּן",
מְסַיַּע לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי;
מַן דְּאָמַר "כָּל דְּעָבַר עַל פִּקּוֹדַיָּה יִתֵּן",
מְסַיַּע לְבֶן כּוּבְרִי.

[שְׁקָלִים א,ה]

הֲלָכָה ה

אַף עַל פִּי שֶׁאָמָרוּ:
אֵין מְמַשְׁכְּנִין נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים,
אֲבָל אִם שָׁקָלוּ, מְקַבְּלִין מִיָּדָם.
הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי שֶׁשָּׁקָלוּ, אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן.
וְאֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן קִנֵּי זָבִין וְקִנֵּי זָבוֹת וְקִנֵּי יוֹלְדוֹת,
חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁהוּא נִדָּר וְנִדָּב,
מְקַבְּלִין מִיָּדָן;
וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא נִדָּר וְלֹא נִדָּב,
אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן.
וְכֵן הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא: (עזרא ד,ג)
"לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ".

[תלמוד]

הָא לִתְבֹּעַ, אֵינָן תּוֹבְעִין!
הָכָא אַתְּ אָמַר "תּוֹבְעִין",
וְהָכָא אַתְּ אָמַר "אֵין תּוֹבְעִין"!
כָּאן בְּשֶׁהֵבִיא שְׁנֵי שְׂעָרוֹת,
וְכָאן בְּשֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁנֵי שְׂעָרוֹת:

"הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי שֶׁשָּׁקָלוּ, אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן."
אָמַר רַבִּי בָּא:
תִּפָּתֵר כְּמַן דְּאָמַר: כּוּתִי כְגוֹי.
דְּאִתְפַּלְגוּן:
"כּוּתִי כְגוֹי.
דִּבְרֵי רַבִּי.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
כּוּתִי כְּיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר."

אָמַר רַבִּי לְעָזָר:
מַתְנֵיתָה בַּגּוֹיִם. הָא בַּכּוּתִים, לֹא!
וּתְנֵי כֵן:
(וַיִּקְרָא א,ב) "אָדָם", לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים
"מִכֶּם", לְהוֹצִיא אֶת הַמְּשֻׁעְמָדִים <המוטבלים לנצרות, מן הסורית "עָמַד" פירושו "טָבַל">
מַתְנֵיתָה פְלִיגָא עַל רַבִּי אֶלְעָזָר: [606]
"אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָם קִנֵּי זָבִין וְזָבוֹת, קִנֵּי יוֹלְדוֹת".
וְכִי יֵשׁ קִנֵּי זָבִין וְקִנֵּי זָבוֹת בְּגוֹיִם?
אֶלָּא רֵאשָׁא בַכּוּתִים וְסוֹפָה בַגּוֹיִם.
וְכֵנִי?
רֵאשָׁא בַגּוֹיִם וְסוֹפָה בַכּוּתִים.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
כַּתְּחִלָּה, אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם
לֹא דָבָר מְסֻיָּם וְלֹא דָבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻיָּם;
וּבַסּוֹף מְקַבְּלִין מֵהֶן דָּבָר מְסֻיָּם
וְאֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻיָּם
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר:
בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף, אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן
לֹא דָבָר מְסֻיָּם וְלֹא דָבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻיָּם.
מַתְנֵיתָה פְלִיגָא עַל רַבִּי יוֹחָנָן:
"אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן הֶקְדֵּשׁ נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת".
פָּתַר לַהּ:
בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף,
וּבִלְבַד דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻיָּם.
מַתְנֵיתָה פְלִיגָא עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
"הַכֹּל שָׁוִין שֶׁהֵן נוֹדְרִין וְנִדָּרִין".
פָּתַר לַהּ:
עוֹלָה.
נִיחָא נוֹדְרִים עוֹלָה;
נִדָּרִים עוֹלָה!
אֶלָּא בְּשֶׁאָמַר יִשְׂרָאֵל "הֲרֵי עָלַי עוֹלָה",
וְשָׁמַע גּוֹי וְאָמַר "מַה שֶּׁאָמַר זֶה עָלַי".
וְאֵינוֹ מֵבִיא עִמּוֹ נְסָכִים?
וּמוֹתַר נְסָכִים, לֹא לִכְלֵי שָׁרֵת אִנּוּן?
נִמְצָא מֵבִיא דָּבָר מְסֻיָּם?
הֲתֵיב רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
וְהָא תְנֵינַן: (ערכין א,ב)
"מַעֲרִיכִין".
וַעֲרָכִין, לֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת אִנּוּן?
כְּמָה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן:
לַשָּׁמַיִם הוּא מִתְכַּוֵּן,
וּמֵאֵלֵיהֶן הֵן בָּאִין לְבֶדֶק הַבַּיִת",
וָכָא:
לַשָּׁמַיִם הוּא מִתְכַּוֵּן,
וּמֵאֵלֵיהֶן הֵן בָּאִין לִכְלֵי שָׁרֵת.
מָה עָבֵד לַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ?
פָּתַר לַהּ:
עוֹלָה.

(עֶזְרָא ד,ג) "לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ
רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר:
רַבִּי סִימוֹן שְׁאַל: <הסתפק>
מֵעַתָּה, אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן
לְאַמַּת הַמַּיִם וּלְחוֹמַת הָעִיר וּלְמִגְדָּלוֹתֶיהָ,
עַל שֵׁם:
(נחמיה ב,כ) "וְלָכֶם אֵין חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלִָם:

[שְׁקָלִים א,ו]

הֲלָכָה ו

וְאֵלּוּ חַיָּבִין בַּקָּלְבּוֹן: <kóllubos: מטבע קטן>
לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵל וְגֵרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין,
אֲבָל לֹא נָשִׁים וְלֹא עֲבָדִים וְלֹא קְטַנִּים.
הַשּׁוֹקֵל עַל יַד הָעֶבֶד, וְעַל יַד הָאִשָּׁה,
עַל יַד הַכֹּהֵן, עַל יַד הַקָּטָן, פָּטוּר.
עַל יָדוֹ וְעַל יַד חֲבֵרוֹ, חַיָּב בְּקָלְבּוֹן אֶחָד.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
שְׁנֵי קָלְבּוֹנוֹת.
נָתָן סֶלַע לִטֹּל שֶׁקֶל,
חַיָּב שְׁנֵי קָלְבּוֹנוֹת.

[תלמוד]

מַתְנֵיתָא דְלָא כְרַבִּי מֵאִיר,
דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר:
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שִׁקְלוֹ תּוֹרָה,
קָלְבּוֹנוֹ תּוֹרָה.
סָבַר רַבִּי מֵאִיר,
הַנּוֹתֵן שִׁקְלוֹ שָׁלֵם, פָּטוּר מִן הַקָּלְבּוֹן.
אָמַר רַבִּי מֵאִיר:
כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁלָּאֵשׁ
הוֹצִיא הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתַּחַת הַכָּבוֹד,
וְהֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ:
(שְׁמוֹת ל,יג) "זֶה יִתְּנוּ", כַּזֶּה יִתְּנוּ.

"נָתַן סֶלַע לִטֹּל שֶׁקֶל, חַיָּב שְׁנֵי קָלְבּוֹנוֹת."
אָמַר רַבִּי לְעָזָר:
דְּרַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּרַבִּי מֵאִיר אָמַר:
אֶחָד, שֶׁקֶל שֶׁהוּא נוֹתֵן,
וְאֶחָד, שֶׁקֶל שֶׁהוּא נוֹטֵל.
רַב אָמַר:
דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא.
אֶחָד, שֶׁקֶל שֶׁהוּא נוֹטֵל,
וְאֶחָד, לְדִבְרֵי תּוֹרָה.
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב,
שָׁלֹשׁ קָלְבּוֹנוֹת אִנּוּן?
אֲתָא רַבִּי יִרְמְיָה,
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב:
שְׁלֹשָׁה קָלְבּוֹנוֹת אִנּוּן:
אֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא נוֹתֵן, <צ"ל סלע>
וְאֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא נוֹטֵל,
וְאֶחָד לִדְבַר תּוֹרָה.

[שְׁקָלִים א,ז]

הֲלָכָה ז

הַשּׁוֹקֵל עַל יַד עָנִי, עַל יַד שְׁכֵנוֹ,
עַל יַד בֶּן עִירוֹ, פָּטוּר.
אִם הִלְוָן, חַיָּב.
הָאַחִין הַשּׁוּתָפִין שֶׁחַיָּבִין בַּקָּלְבּוֹן,
פְּטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה;
וְשֶׁחַיָּבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה,
פְּטוּרִין מִן הַקָּלְבּוֹן.
וְכַמָּה הוּא קָלְבּוֹן?
מָעָה כֶסֶף.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
חֲצִי מָעָה.

[תלמוד]

אָמַר רַבִּי לְעָזָר:
וְהֵן שֶׁחָלְקוּ גְדָיִים כְּנֶגֶד תְּיָשִׁים,
וּתְיָשִׁים כְּנֶגֶד גְּדָיִים;
אֲבָל אִם חָלְקוּ גְדָיִים כְּנֶגֶד גְּדָיִים,
וּתְיָשִׁים כְּנֶגֶד תְּיָשִׁים,
הוּא חֶלְקוֹ מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
אֲפִלּוּ חָלְקוּ גְדָיִים כְּנֶגֶד גְּדָיִים,
וּתְיָשִׁים כְּנֶגֶד תְּיָשִׁים,
כְּלָקוֹחוֹת הֵן,
כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן תַּמָּן:
הַלָּקוֹחַ וְשֶׁנִּתַּן לוֹ בְמַתָּנָה,
פָּטוּר מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה.

"הָאַחִין הַשּׁוּתָפִין שֶׁחַיָּבִין בַּקָּלְבּוֹן,
פְּטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה",
בְּשֶׁחָלְקוּ וְחָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ.
"וְשֶׁחַיָּבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה,
פְּטוּרִין מִן הַקָּלְבּוֹן",
בְּשֶׁלֹּא חָלְקוּ.

רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר:
רַבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי: <מקשה>
וּלְמָה לֵי נַן אָמְרִין:
"פְּעָמִים שֶׁחַיָּבִין בַּזֶּה וּבַזֶּה,
וּפְעָמִים שֶׁהֵן פְּטוּרִין מִזֶּה וּמִזֶּה"?
הֵיךְ עֲבִידָא?
חָלְקוּ אֶת הַנְּכָסִים,
וְאַחַר כָּךְ חָלְקוּ אֶת הַבְּהֵמָה,
חַיָּבִין בַּזֶּה וּבַזֶּה;
חָלְקוּ אֶת הַבְּהֵמָה,
וְאַחַר כָּךְ חָלְקוּ אֶת הַנְּכָסִים,
פְּטוּרִין מִזֶּה וּמִזֶּה;
אֲמַר רַבִּי מָנָא:
הָדָא דְאַתְּ אָמַר,
בְּשֶׁלֹּא הָיְתָה הַבְּהֵמָה רֹב,
אֲבָל אִם הָיְתָה הַבְּהֵמָה רֹב,
הֵן הֵן עִקָּר נְכָסִים.
רַבִּי אַבּוּן אָמַר:
רַבִּי שַׁמַּי בָּעֵי:
מִפְּנֵי שֶׁעֲשִׂיתֶן כְּאָדָם אֶחָד אֵצֶל מַעְשַׂר בְּהֵמָה,
אַתְּ פּוֹטְרָן מִן הַקָּלְבּוֹן? [607]
אֵלָּא שָׁנְיָה הִיא,
שֶׁהוּא נוֹתֵן סֶלַע אַחַת שְׁלֵמָה.
מֵעַתָּה, אֲפִלּוּ חָלְקוּ וְחָזְרוּ וְנִשְׁתַּתָּפוּ,
חַיָּבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה, וּפְטוּרִים מִן הַקָּלְבּוֹן!
וּתְנֵינַן:
"חַיָּבִין בַּקָּלְבּוֹן וּפְטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה"!

רַבִּי בָּא בְּשֵׁם אַבָּא בַּר רַב חוּנָא:
הִיא שְׁנֵי אַחִין שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶן,
הִיא שְׁנֵי אֲגִיסִין שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת חֲמִיהֶן.
"לְאֵיכָן הָיוּ הַקָּלְבּוֹנוֹת נוֹפְלִין?
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
לַשְּׁקָלִים.
רַבִּי לְעָזָר אוֹמֵר:
לִנְדָבָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן הַשֵּׁזוּרִי אוֹמֵר:
רִקּוּעֵי זָהָב צִפּוּי לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
בֶּן עַזַּי אוֹמֵר:
שֻׁלְחָנִין הָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָן בִּשְׂכָרָן.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים:
לְהוֹצָאַת דְּרָכִים."

סוף פרק א שקלים