ירושלמי שקלים א ה

<< | ירושלמי · מסכת שקלים · פרק א · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


מהדורה מתוקנת ע"פ כתבי־יד בפיסוק מלא

עריכה

משנה
אף על פי שאמרו: אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים, אבל אם שקלו - מקבלין מידם. הנכרי והכותי ששקלו - אין מקבלין מידן. ואין מקבלין מידן קיני זבין וקיני זבות, קיני יולדות. חטאות ואשמות - מקבלין מידן. זה הכלל: כל שהוא נידר ונידב - מקבלין מידן; וכל שאינו לא נידר ולא נידב - אין מקבלין מידן. וכן הוא מפורש על ידי עזרא: "לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו".


תלמוד
"אף על פי שאמרו" כול'. - הא לתבוע - אינן תובעין! הכא את אמר: תובעין, והכא את אמר: אין תובעין! - כאן בשהביא שתי שערות, וכאן בשלא הביא שתי שערות.


"הנכרי והכותי ששקלו - אין מקבלין מידן". - אמר רבי בא: תיפתר כמאן דאמר: כותי כגוי. דאיתפלגון: כותי כגוי; דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כותי כישראל לכל דבר. - אמר רבי לעזר: מתניתא בגוים, הא בכותים - לא! - ותני כן: "אדם" - לרבות את הגרים; "מכם" - להוציא את המשומדים. - מתניתא פליגא על רבי אלעזר: אין מקבלין מידם קיני זבין וקיני זבות, קיני יולדות! וכי יש קיני זבין וזבות בגוים?! - אלא רישא בגוים וסיפא בכותים. - והא כיני?! - רישא בגוים וסיפא בכותים.


אמר רבי יוחנן: כתחילה אין מקבלין מהן לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים, ובסוף מקבלין מהן דבר מסויים ואין מקבלין מהן דבר שאינו מסויים. רבי שמעון בן לקיש אמר: בין בתחילה בין בסוף אין מקבלין מהן לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים. - מתניתא פליגא על רבי יוחנן: אין מקבלין מהן הקדש נדבה לבדק הבית! - פתר לה: בין בתחילה בין בסוף, ובלבד דבר שאינו מסויים. - מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש: הכל שוין שהן נודרין ונידרין! - פתר לה: עולה. - ניחא נודרים עולה; נידרים עולה?! - לא בשאמר ישראל: הרי עלי עולה, ושמעו גוי ואמר: מה שאמר זה עלי. - ואינו מביא עמה נסכים?! ומותר נסכים - לא לכלי שרת אינון? נמצא מביא דבר מסויים?! - התיב רבי יוסי בירבי בון: והא תנינן: נערכין! וערכין - לא לבדק הבית אינון? היך מה דאת אמר תמן: לשמים הוא מתכוין ומאיליהן הן באין לבדק הבית, כן את אמר אף הכא: לשמים הוא מתכוין ומאיליהן הן באין לכלי שרת. - מה עבד לה רבי שמעון בן לקיש? - פתר לה:


"לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו". - רבי חלקיה אמר: רבי סימון שאל: מעתה, אין מקבלין מהן לאמת המים ולחומת העיר ומגדלותיה, על שם "ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלם"?

מידע על מהדורה זו

עריכה

מקור הנוסח לתלמוד הירושלמי המתוקן ע"פ כתבי־יד ומפוסק הוא התלמוד הירושלמי - מבואר ומדויק באדיבותו של הרב יהושע בוך.