פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת שבועות · פרק ב · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ג משנהעריכה

נטמא בעזרה נעלמה ממנו הטומאה וזכור למקדש נעלם ממנו המקדש וזכור לטומאה נעלם ממנו זה וזה השתחוה או ששהא כדי השתחויה ובא לו בארוכ חייב ובקצרה פטור זו היא מצות עשה שבמקדש שאין חייבין עליה

הלכה ג גמראעריכה

ר חזקיה ר אמי בשם ר לעזר כתוב אחד אומר את משכן ה טמא וכתוב אחד אומר את מקדש ה טמא הא כיצד ליתן חלק בין למיטמא בפנים למיטמא בחוץ מיטמא בפנים עד שיכניס ראשו ורובו מיטמא בחוץ עד שישהא כדי השתחויה ניטמא בפנים ונכנס לפני ולפנים נישמעינה מהדא השתחוה או ששהא כדי השתחויה וכיון ששהא לאו כמי שהכניס ראשו ורובו ותימר עד שישהא כדי השתחוייה וכא עד שישהא כדי השתחוויי היך עבידא על אי זה מהן מתחייב על הראשונה או על האחרונה חברייא אמרין עלה ראשונה אמר לון רבי יוסי א"ל צא ותימר עלה ראשונה אלא כי נן קיימין על האחרונה תמן תנינן הוציאו לו את הכף ואת המחתה על אי זו מתחייב על הראשונה או על האחרונה חברייא אמרי על האחרונה אמר לון רבי יוסי אומר לו היכנס ותימר על האחרונה אלא כי נן קיימין על הראשונה שיעור השתחויה עשר אמות היך עבידא היה בארוכה עשרים ובקצרה עשר הילך חמש אין ייזיל בדא ה ואין ייזיל בדא ט"ו א"ר יוסי לעולם אין מתחייב עד שתהא ארוכה מרובה על הקצרה י היך עבידא היה בארוכה ל ובקצרה עשר הילך חמש אין ייזיל בדא חמש אין ייזיל בדא עשרין וחמש עד כמה היא השתחוי ר סימון בשם ריב"ל עד כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו אבא בר הונא בשם ר יוחנן עד כדי שאיל שלום מתלמיד לרב שלום עליך רבי