ירושלמי ראש השנה דף ט ב


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


נפשות אבל אם נמצא זומם בעדות ממון על הממון נחשד ומממון נפסל ואתייא דר' יוסי כרבנן ודר"מ כר' אליעזר:

מתניתין   מי שראה את החדש ואינו יכול להלך מוליכין אותו על החמור אפילו במטה אם צודה להן לוקחין בידן מקלות ואם היתה דרך רחוקה לוקחין בידן מזונות שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעדות החדש שנאמר (ויקרא כג) אלה מועדי ה' מקראי קדש:

גמרא  א"ר יצחק דיברה התורה בכל לשון (בראשית כד) והאיש משתאה לה כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם צודה להם לוקחים בידן מקלות.  יכול כשם שמחללין את השבת להעיד עליהן כך מחללין את השבת עליהן להודיע שנתקיימו ת"ל (ויקרא כג) אשר תקראו על קריאתן את מחלל את השבת אין את מחלל השבת להודיע שנתקיימו רשב"ל בעי קצירת העומר מהו שתדחה את השבת ביום התיב ר' אביי והא תנינן מצותו לקצור בלילה נקצר ביום כשר ודוחה השבת.  ולא קיבלה.  א"ר אחא חזר רשב"ל מן הדא כיון שחשיכה אמר להן בא השמש אומר הין בא השמש אומר הין מה אנן קיימין אם ללילה כבר הוא אומר אלא אם אינו ענין ללילה תניהו ענין ליום.

 

עין משפט

39 א_לט מיי' פ"ג מהל' קידוש החודש הלכה ד':

40 א_מ מיי' פ"ג מהל' קידוש החודש הלכה ח':

41 א_מא מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה ו':

42 א_מב מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה ז':

43 א_מג מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"א: