ירושלמי ראש השנה ג י

<< | ירושלמי · מסכת ראש השנה · פרק ג · הלכה י | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף יח עמוד אעריכה

מתניתין   חרש שוטה וקטן אינו מוציא את הרבים ידי חובתן זה הכלל כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן:

גמרא  תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה עבד לרבו קטן לאביו ניחא אשה מברכת לבעלה עבד לרבו.  קטן לאביו לא כן א"ר אחא בשם ר' יוסה בר נוחריי כל שאמרו בקטן כדי לחנכו.  תיפתר בעונה אחריהן.  כדי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרים אותו.  ועונה אחריהם מה שהם אומרים ותהא לו מאירה.  תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר: