ירושלמי קידושין ב א

<< | ירושלמי · מסכת קידושין · פרק ב · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה א משנה

עריכה

האיש מקדש בו ובשלוחו והאשה מתקדשת בה ובשלוחה האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו האומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בזו אם יש באחת מהן שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת בזו ובזו אם יש בכולן שוה פרוטה מקודשת היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה

הלכה א גמרא

עריכה

מניין ששלוחו של אדם כמותו אמר רבי לעזר (שמות יב) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים וכי כולן שוחטין אותו והלא אחד הוא שהוא שוחט על ידי כולם אלא מיכן ששלוחו של אדם כמותו ויידא אמר דא (שם) ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית וכי כולם היו לוקחין והלא אחד הוא שהוא לוקח על ידי כולם אלא מיכן ששלוחו של אדם כמותו אמר ר יוסי שנייא היא שאדם שוחט פסחו של חבירו שלא מדעתו אין תימר אדם מפריש פסחו של חבירו שלא מדעתו לית יכיל דאמר רבי זעירא בשם רבי לעזר אדם שוחט פסחו של חבירו שלא מדעתו אבל אינו מפרישו שלא מדעתו בית שמאי אומרים אין השליח עולה משם עד היך עבידא שילח שנים על דעתון דבית שמאי שליח ושני עדים על דעתון דבית הלל שלשתן שלוחין ושלשתן עדים אמר רבי אבון בר חייה נראין דברים בשקידשה בשטר אבל אם קידשה בכסף נעשה כנוגע בעדותו אמר ר יוסי מכיון שהאמינתו התורה אפילו קידשה בכסף אינו כנוגע בעדותו אמר רבי בא אתא עובדא קומי רב ועשה שליח עד חד בר נש אפקיד גרבוי גבי קרקפיפא דחבריה וכפר ביה אמר רבי פינחס אתא עובדא קומי רבי ירמיה ועשה שליח עד וחייבו שבועה ע"י הכתף אית מתניתא אמרה ששלוחו של אדם כמותו ואית מתניתא אמרה שאין שלוחו של אדם כמותו ואם המר ימירנו יפר יפרינו הוינן סברין מימר <שאין> שלוחו של אדם כמותו אלא שמיעט הכתוב (ויקרא א) וסמך ידו ולא יד בנו ולא יד עבדו ולא יד שלוחו הוינן סברין מימר ששלוחו של אדם כמותו אלא שמיעט הכתוב (שמות כא) ורצע אדוניו את אזנו במרצע אדוניו ולא בנו אדוניו ולא שלוחו הוינן סברין מימר ששלוחו של אדם כמותו אלא שמיעט הכתוב אית תניי תני ורצע לרבות את השליח עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל אדוניו כל שהוא בא מחמת אדוניו תמן תנינן נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה ריש לקיש אמר כמחלוקת בגיטין כן מחלוקת בקידושין אמר רבי יוחנן הכל מודין בקידושין שאביה מקדשה לא היא מודה ריש לקיש בנישואין שלא הכל ממנה להשיא עצמה להפסיד מעשה ידיה על אביה על דעתיה דרבי יוחנן אין לה דעת אצל אביה ואינה עושה שליח על דעתיה דרשב"ל יש לה דעת אצל אביה והיא עושה שליח מתניתא פליגא על רבי יוחנן האיש מקדש בו ובשלוחו והאשה מתקדשת בה ובשלוחה פתר לה בגדולה והתנינן קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע הגט לידה פתר לה ביתומה והתנינן אם אומר לו אביה צא והתקבל לבתי גיטה אם רצה להחזיר לא יחזור פתר לה לצדדין הא מתניתא פתר לה ראשה ביתומה וסופה בשיש לה אב מתניתא פליגא על ר שמעון בן לקיש האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו פתר לה כרבי יודה דרבי יודה אמר אין שתי ידים זוכות כאחת אמר ר אסי חד רב נפק מן בית וועדא אמר נפק עובדא כר יוחנן וסמכון עלוי לא דהוה צורכא מיסמך עלוי אלא דהוות מן ימא לטיגנא רב המנונא בשם ר אסי קטנה שקידשה את עצמה בשתי שערות אביה ממאן לא היא לא אתייא לא כר יוחנן ולא כרשב"ל אין כרבי יוחנן אין כאן מיאון אין כרבי שמעון בן לקיש נישואי תורה הן לא אתייא אלא כר יוחנן אע"ג דר יוחנן אמר הכל מודין בקידושין שאביה קידשה לא היא מודה בה אביה ימאן על ידיה רבי בא בר כהנא ור יעקב בר אידי בשם ר יהושע בן לוי קידשה לדעת והכניסה שלא לדעת זה היה מעשה ובא אביה והוציאה מגנונה ר יעקב בר אחא בשם ר יהושע סימן הוה לו דהוה ר יהושע בן לוי פליג על רבי שמעון בן לקיש לית היא פליגא היך מה דרבי שמעון בן לקיש אמר תמן לא הכל ממנה להשיא את עצמה ולהפסיד מעשה ידיה לאביה כן רבי יהושע בן לוי אמר הכא לא הכל ממנה להשיא את עצמה ולהפסיד מעשה ידיה על אביה אתא רבי אבא בר כהנא רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי קידשה שלא לדעת וכנסה שלא לדעת זה היה מעשה ובא אביה ועקר קידושיה קידשה לדעת וכנסה שלא לדעת מהו שתאכל בתרומה רב אמר אוכלת ושמואל אמר אינה אוכלת אמר ר מנא טעמא דרב מכיון שקידשה לדעת חזקה שכנסה לדעת אמר רבי יוסי בי רבי בון טעמא דרב שכן משנה ראשונה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה מה נפק מן ביניהון מעשה ידיה על דעתיה דרבי מנא כרב מעשה ידיה לבעלה על דעתיה דר יוסי בי רבי בון כרב מעשה ידיה לאביה מתה מי יורשה על דעתיה דרבי מנא כרב בעלה יורשה ע"ד דרבי יוסי בי רבי בון כרב מתה אביה יורשה אתא רבי יוסי בי רבי בון כרב מתה בעלה יורשה קידשה שלא לדעת והכניס שלא לדעת מהו שתאכל בתרומה שמואל אמר אוכלת איתא חמי אילו קידשה לדעת וכנסה שלא לדעת שמואל אמר אינה אוכלת והכא הוא אומר אוכלת שמואל עבד לה כיתומה מתניתא התקדשי לי בתמרה זו וכל מתני בשאמרה אי איפשי בזו אלא בזו אי איפשי בזו אלא בזו בזו ובזו ובזו מאן תנא ווי"ן רבי יודה ברם כר מאיר או בזו או בזו או בזו רבי ירמיה בשם רב התקדשי לי בסלע זו לאחר ל אוכלת בתוך שלשים יום הרי זו מקודשת אוף ר שמעון בן אלעזר מודה בה מה בינה למלוה מלוה לא ניתנה לשם קידושין קידושין לכך ניתנו משעה ראשונה והא תנינן היתה אוכלת ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה <אמר רבי אלעזר> מעתה אפילו לא נשתייר שם שוה פרוטה תהא מקודשת פתר לה על ראשה ואין על ראשה בדא תנינן היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא כאחת מהן שוה פרוטה אמר רבי אלעזר דרבי שמעון בן אלעזר היא דתני התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך והלכה ומצאתו שנגנב או שאבד אם נשתייר שם שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת במלוה שיש לי בידך והלכה ומצאתה שנגנבה או שאבדה אפילו לא נשתייר שם שוה פרוטה מקודשת ר"ש בן אלעזר אומר משום רבי מאיר מלוה כפיקדון אם נשתייר שם שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת אמר רבי לעזר אתיא דרבי שמעון בן אלעזר כרבי מאיר כמה דרבי מאיר אמר כל המשנה מדעת הבעלים נקרא גוזלן כן רבי שמעון בן אלעזר אמר הכא כל המשנה מדעת הבעלים נקרא גוזלן דהוא פתר לה במלוה שהלוה אמר לו קח לי חטים ולקח לו שעורים וקשיא מקדשין בגזילה רבי יוסי בעא ניחא אדם נותן שוה פרוטה על דינר שמא נותן שוה פרוטה על שוה פרוטה אית תניי תני מקדשין בגזילה ואית תניי תני אין מקדשין בגזילה אמר רבי מנא מאן דאמר מקדשין בגזילה בגזילה שהוא יכול להצילה מידו מאן דאמר אין מקדשין בגזילה בגזילה שאינו יכול להוציאה מידו רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק מאן דאמר מקדשין בגזילה בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה ומאן דאמר אין מקדשין בגזילה בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה רבי אבהו בשם רבי יוחנן מתניתא בשאמר לה בפיקדון שיש לי בידך אבל אמר לה בכל מה שהפקדתי בידך אינה מקודשת עד שיהו כולן קיימין מה בינו למלוה מלוה ניתנה להוציאה וזה לא ניתן להוציאו והתנינן היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה מעתה אפילו נשתייר שם שוה פרוטה לא תהא מקודשת עד שיהו כולן קיימין פתר לה על ראשה ואין על ראשה בדא תנינן היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה אמר ר אבון לא כן סברנן מימר מאן תנא ווי"ן רבי יודה אמר רבי יוחנן דברי רבי יודה נכללין בקרבן אחד ונפרטין בשלשה קרבנות כמה דהוא אמר תמן נכללין בקרבן אחד ונפרטין בשלשה קרבנות כן הוא אמר הכא נכללין בקידוש אחד ונפרטין בשלשה קידושין התקדשי לי בסלע זו ואמרה השליכה לים או לנהר אינה מקודשת תניהו לעני הרי זו מקודשת מכל מקום לא נכנס לתוך ידה כלום הכא את אמר מקודשת והכא את אמר אינה מקודשת אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן רוצה היא מקודשת ותראה עושה טובה לעני אמר רבי פינחס ואתיא או כר זעירא או כרבי אילא דתני אומר הוא אדם לפועל הילך דינר זה אכול בו הילך דינר זה שתה בו אין חוששין על שכרו לא משום שביעית ולא משום מעשרות ולא משום יין נסך אבל אם אמר לו צא וקח לך ככר ואני נותן לך דמיו צא וקח לך רביעית של יין ואני נותן לך דמיה חוששין על שכרו משום שביעית ומשום מעשרות ומשום יין נסך אמר רבי זעירא נעשה החנוני שלוחו של בעל הבית לזכות לפועל אמר רבי הילא פועל זוכה לבעל הבית משל החנוני וחוזר זכה לעצמו אוף הכא על דעתיה דרבי זעירא הבעל נעשה שלוחו של אשה לזכות לעני אמר רבי הילא העני זכה לאשה משל בעלה וחוזר וזוכה לעצמו מה נפק מן ביניהון היה חנוני חרש על דעתיה דרבי זעירא לא חשש שאין שליחות לחרש על דעתיה דרבי הילא חשש היה הפועל חרש על דעתיה דר הילא לא חשש שאין זכיות לחרש על דעתיה דר זעירא חשש חטף הסלע מידה ונתנו לה בשעת מתנה אמר לה הרי את מקודשת לי הרי זו מקודשת במה קידשה רבי חגיי בשם ר פדת רוצה היא שתהיה מקודשת לו ויהא חייב לה סלע אמר רבי יוסי אילו איתמר כלי יאות סלע דרכה להתחלף כינסי לי סלע זו ובשעת מתנה אמר לה הרי את מקודשת לי הרי זו מקודשת אם משנתנה לה רצת מקודשת לא רצת אינה מקודשת הילך סלע זו שאני חייב לך ובשעת מתנה אמר לה הרי את מקודשת לי רצת מקודשת ואם לאו אינה מקודשת אם משבאת לתוך ידה אמר לה הרי את מקודשת לי אף על פי ששניהן רוצין אינה מקודשת כיצד יעשה יטלינו ממנה ויחזור ויתנינו לה ויאמר לה הרי את מקודשת לי התקדשי לי במנה זו ונמצא חסר דינר אינה מקודשת היה בו דינר רע הרי זו מקודשת והוא שיחליף היה מונה ראשון ראשון ומשליך לתוך ידה יכולה היא שתחזור בה עד שעה שישלים ר לעזר אומר מקודשת בראשון ותשאר על תנאי רבי יוחנן אמר לכשישלים אמרין חזר ביה רבי יוחנן חד בר נש ערבונא יהיב לחבריה וכפר ביה חבריה רבי בא ורבי הילא ורבי יעקב בר אחא תלתיהון אמרין זרע פשתן היה ומקצת דמים נתן ליה אתא עובדא קומי רבי יוחנן אמר או יתן לו בכל מקחו או ימסור אותו למי שפרע רבי חייה בר יוסף אמר או יתן לו בכל ערבונו או ימסור אותו למי שפרע מודה רבי חייה בר יוסף לרבי יוחנן במקח שאין דרכו להיקנות חציים כגון פרה וטלית ואשה דרכה להיקנות חציין רבי חגיי ורבי יודן תריהון אמרין מקח דרכו להיקנות חציין ואשה אין דרכה להקנות לחציין