ירושלמי פסחים ח ח
<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק ח · הלכה ח | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
[פְּסָחִים ח,ח]
עריכההֲלָכָה ח
אוֹנֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל פִּסְחוֹ לָעֶרֶב, אֲבָל לֹא בַקָּדָשִׁים. הַשּׁוֹמֵעַ עַל מֵתוֹ, וּמי שֶׁנִּתְלַקְּטוּ לוֹ עֲצָמוֹת, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקָּדָשִׁים. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיַּר עֶרֶב פְּסָחִים, בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעָרְלָה כְפוֹרֵשׁ מִן הַקֶּבֶר.
[תלמוד]
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן: מַתְנֵיתָא בְּשֶׁנַּעֲשָׂה אוֹנֵן מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה, בֵּין שְׁחִיטָה לִזְרִיקָה. אֲבָל אִם נַעֲשָׂה אוֹנֵן לְאַחַר כַּפָּרָה, כְּבָר הֻרְצָה. וּתְנֵי כֵן: "אֵי זוֹ הִיא אֲנִינָה? מִשָּׁעַת מִיתָה וְעַד שָׁעַת קְבוּרָה. דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ." אַשְׁכַּחְתְּ אָמַר, קַלַּת וְחַמְרַת עַל דְּרַבִּי, <הקלה והחמירה> קַלַּת וְחַמְרַת עַל דְּרַבָּנִין; קַלַּת עַל דְּרַבִּי, מֵת וְנִקְבַּר בְּשַׁעֲתוֹ, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתָהּ שָׁעָה בִּלְבַד; עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִין, אָסוּר כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. קַלַּת עַל דְּרַבָּנִין, מֵת וְנִקְבַּר לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים; עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִין, אָסוּר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם; עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי, אָסוּר עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים. אֲתָא רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן וְרַב חוּנָה, תְּרֵיהוֹן אָמְרִין: מוֹדֶה רַבִּי לַחֲכָמִים, שֶׁאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד. וּתְנֵי כֵן: רַבִּי אוֹמֵר: תֵּדַע לָךְ שֶׁאֵין אֲנִינוּת הַלַּיְלָה תּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ: "אוֹנֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל פִּסְחוֹ לָעֶרֶב." וַהֲרֵי אֲנִינוּת יוֹם עָשׂוּ אוֹתָהּ תּוֹרָה! רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא: תִּפָּתֵר בְּשֶׁנִּקְבַּר עִם דִּמְדוּמֵי הַחַמָּה. וְלֵית שָׁמַע מִנַּהּ כְּלוּם. <ואין אתה שומע ממנה דבר> רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי לְעָזָר: אֵין אֲנִינָה אֶלָּא לַמֵּת בִּלְבַד, דִּכְתִיב: (יְשַׁעְיָה ג,כו) "וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ". הֲתֵיב רַבִּי חִיָּה בַּר אַדָּא: וְהָכְתִיב: (יְשַׁעְיָה יט,ח) "וְאָנוּ הַדַּיָּגִים, וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה"! אָמַר רַבִּי חִינְנָא: כֵּנִי מַתְנֵיתָא: אֵין אֲנִינָה טְמֵאָה אֶלָּא לַמֵּת בִּלְבַד. תְּנֵי: "יוֹם שְׁמוּעָה כְּיוֹם קְבוּרָה לַקֶּרַע וְלָאִבּוּל, וְלִסְפִירַת שִׁבְעָה וְלִסְפִירַת שְׁלֹשִׁים; וְלֹאכַל בַּקֳּדָשִׁים, הֲרֵי הוּא כְלִקּוּטֵי עֲצָמוֹת, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים." וְלִקּוּטֵי עֲצָמוֹת, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים? אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן: תַּרְתֵּיהוֹן בִּשְׁמִיעָה. שָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת מֵאֶתְמוֹל, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים; שָׁמַע שֶׁנִּתְלַקְּטוּ לוֹ עֲצָמוֹת מֵאֶתְמוֹל, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים. "וְזֶה וָזֶה טוֹבְלִין, וְאוֹכְלִין אֶת פִּסְחֵיהֶן לָעֶרֶב." וּקְבוּרָה, אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים? רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא: תִּפָּתֵר שֶׁנִּקְבַּר מִשֶּׁחֲשֵׁכָה.
תְּנֵי: "הַמַּעֲבִיר אָרוֹן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לִקּוּטֵי עֲצָמוֹת." אֲמַר רַבִּי אַחָא: הָדָא דְאַתְּ אָמַר, בְּאָרוֹן שֶׁלָּאֶבֶן, אֲבָל בְּאָרוֹן שֶׁלָּעֵץ, יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם לִקּוּטֵי עֲצָמוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: וַאֲפִלּוּ בְּאָרוֹן שֶׁלָּעֵץ, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לִקּוּטֵי עֲצָמוֹת. אֵיזֶהוּ לִקּוּטֵי עֲצָמוֹת? הַמַּעֲבִירָן בְּאֶפִּיקַרְסִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. <סדין> רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי זְעוֹרָא: לִקּוּט עֲצָמוֹת, כִּשְׁמוּעָן. וּתְנֵי כֵן: לִקּוּט עֲצָמוֹת, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם מִשֶּׁיִּתְאַכֵּל הַבָּשָׂר. תְּנֵי: אֵין שְׁמוּעָה לְלִקּוּט עֲצָמוֹת. אָמַר רַבִּי חַגַּי: וְהוּא שֶׁשָּׁמַע לְמָחָר, אֲבָל אִם שָׁמַע בּוֹ בַיּוֹם, יֵשׁ שְׁמִיעָה לְלִקּוּט עֲצָמוֹת. וְיֵשׁ שִׁעוּר לְלִקּוּט עֲצָמוֹת? תְּנָא נִיקוֹמָכֵי קֻמֵּי רַבִּי זְעוֹרָא: אֵין שִׁעוּר לְלִקּוּט עֲצָמוֹת. כְּהָדָא: רַבִּי מָנָא הוֹרִי לְרַבִּי הִלֵּל דְּכִפְרָא לִקְרֹעַ וּלְהִתְאַבֵּל כְּרַבִּי אַחָא, וְשֶׁלֹּא לְהִטַּמּוֹת כְּרַבִּי יוֹסֵה. תְּנֵי: לִקּוּט עֲצָמוֹת אֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן קִינִים וּנְהִי, וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן לֹא בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְלֹא תַנְחוּמֵי אֲבֵלִים. אֵילוּ הֵן בִּרְכַּת אֲבֵלִים? מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אֵילוּ הֵן תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים? מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין בַּשּׁוּרָה. תְּנֵי: אֲבָל אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן דְּבָרִים. מָהוּ דְּבָרִים? רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָמְרִין: קִלּוּסִין.
מָה טַעְמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי? (בְּמִדְבָּר לא,יט) "אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם", מָה אַתֶּם לֹא נִטְמֵאתֶם עַד שֶׁנִּכְנַסְתֶּם לַבְּרִית, אַף שְׁבִיכֶם לֹא נִטְמְאוּ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לַבְּרִית. מָה טַעְמוֹן דְּבֵית הִלֵּל? "אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם", מָה אַתֶּם טְעוּנִין הַזָּיָה בַשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, אַף שְׁבִיכֶם טְעוּנִין הַזָּיָה בַשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי. וְאֵינוֹ מְחֻוָּר, דְּאָמַר רַב חִיָּה בַר יוֹסֵף, גִּדּוּל בַּר בִּנְיָמִין בְּשֵׁם רַב: מוֹדַיִי בֵית הִלֵּל, שֶׁאִם עָבַר וְזָרַק אֶת הַדָּם, שֶׁהֻרְצָה.
נָזִיר שֶׁנִּטְמָא בְּסָפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד, רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר: הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. דִּתְנֵינַן תַּמָּן: (נזיר ז,ד) "כָּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ, חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ, אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ." הַיְדִּינוּ סָפֵק? <אי זה הוא ספק> רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רֹאשָׁה דְפִרְקָא. הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר: הַהֵן דְּהָכָא.
יָחִיד שֶׁנִּטְמָא בְסָפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד בַּפֶּסַח, רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר: יִדָּחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. וְאָתְיָא כַּיִי דָּמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נִטְמָא בְּטֻמְאַת בֵּית פְּרָס, מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ רְחוֹקָה. צִבּוּר שֶׁנִּטְמָא בְּסָפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד בַּפֶּסַח, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: יַעֲשׂוּ בִּסְפֵקָן. רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר: יַעֲשׂוּ בְּטֻמְאָה. אַף רַבִּי הוֹשַׁעְיָה מוֹדֶה שֶׁיֵּעָשׂוּ בִּסְפֵקָן, לֹא אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה אֶלָּא לְחֻמְרִין. רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה: יִשְׂרָאֵל עָרֵל, מַזִּין עָלָיו, שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁקִּבְּלוּ אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר הַזָּיָה עֲרֵלִים. אָמַר רַב חִסְדָּא: אָתְיָא כְּמַן דְּאָמַר: בְּאַחַד עָשָׂר מָלוּ, בְּרַם כְּמַן דְּאָמַר בָּעֲשִׂירִי מָלוּ, לֹא קִבְּלוּ הַזָּיָה עֲרֵלִים. אָמַר רַבִּי אַבּוּן: מִכָּל מָקוֹם, לֹא מָנוּ לְהַזָּיָה עֲרֵלִים? רַבִּי לְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָה: מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן עָרֵל שֶׁהִזָּה, וְהֻכְשְׁרוּ הַזָּיוֹתָיו. תְּנֵי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אִסְטְרַטְיוֹטוֹת הָיוּ שׁוֹמְרִין צִירִין בִּירוּשָׁלַיִם, <חיילים רומיים> וְטָבְלוּ וְאָכְלוּ פִסְחֵיהֶן לָעֶרֶב.