ירושלמי פסחים דף סא ב


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


תָּנֵי רַבִּי חִיָּה: נִדָּה, שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בַּשְּׁמִינִי; בּוֹעֵל נִדָּה, שׁוֹחֲטִין עָלָיו בַּשְּׁבִיעִי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: הָדָא אָמְרָה, שֶׁבּוֹעֵל נִדָּה טָהוֹר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ.

מתני'

הָאוֹנֵן וְהַמְפַקֵּחַ בַּגַּל, וְכֵן מִי שֶׁהִבְטִיחוּהוּ לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין, הַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן שֶׁהֵן יְכוֹלִין לוֹכַל כַּזַּיִת, שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן. וְעַל כֻּלָּן, אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶם בִּפְנֵי עַצְמָן, שֶׁלֹּא יְבִיאוּהוּ לִידֵי פְסוּל. לְפִיכָךְ, אִם אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל, פְּטוּרִין מִלַּעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי, חוּץ מִן הַמְפַקֵּחַ בַּגַּל, שֶׁהָיָה טָמֵא מִתְּחִלָּתוֹ.

[תלמוד]

רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן, אַבָּא בַּר בַּר חַנָּה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: מַתְנֵיתָא בְּשֶׁחֲבָשׁוּהוּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם חֲבָשׁוּהוּ גּוֹיִם, (תְּהִלִּים קמד,ח) "אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר". בְּנָתוּן חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, אֲבָל בְּנָתוּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם, אֲפִלּוּ לֹא הִבְטִיחוּ, כְּמִי שֶׁהִבְטִיחוּ.

רַבִּי יוֹנָה וְרַבִּי יוֹסֵה, תְּרֵיהוֹן אָמְרִין: בְּקַדְמָיְתָא הֲוֵינַן אָמְרִין: יִשְׂרָאֵל עָרֵל, מַזִּין עָלָיו. וְלֹא הֲוֵינַן אָמְרִין כְּלוּם. <ולא היינו אומרים דבר נכון> תְּנָא רַבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי קֻמֵּי רַבִּי הִלָּא: נֶאֱמַר כָּאן: (שְׁמוֹת יב,מח) "וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: (שְׁמוֹת יב,מד) "אָז יֹאכַל בּוֹ". מָה "אָז" שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן, עַד שֶׁיְּהֵא כָשֵׁר בְּשָׁעַת אֲכִילָה, אַף "אָז" שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן, עַד שֶׁיְּהֵא כָשֵׁר בְּשָׁעַת אֲכִילָה. מָה "אָז" שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן, עַד שֶׁיְּהֵא כָשֵׁר בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה. אַף "אָז" שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן, עַד שֶׁיְּהֵא כָשֵׁר בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה.

פְּעָמִים שֶׁהוּא נַעֲשָׂה כַיּוֹצֵא בָהֶם, פְּעָמִים שֶׁאֵין הוּא נַעֲשָׂה כַיּוֹצֵא בָהֶם. פְּעָמִים שֶׁהוּא נַעֲשָׂה כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, בְּגַל אָרוֹךְ, אֲנִי אוֹמֵר: נִזְרַק עָלָיו הַדָּם עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַטֻּמְאָה. פְּעָמִים שֶׁאֵין הוּא נַעֲשָׂה כַיּוֹצֵא בָהֶם,