ירושלמי פסחים דף כד א


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


אפילו יכול לילך ולשבות לחזור ולבטל שאין שביתת הרשות אצל רבו או אצל מי שהוא גדול ממנו בחכמה כך שנה רבי המעשה קודם לתלמוד נמנו בעליית בית אריס בלוד התלמוד קודם למעשה ר' אבהו שלח לרבי חנינה בריה יזכי בטיבריה אתון ואמרין ליה גמל הוא חסד שלח ומר ליה המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך לטבריא שכבר נמנו וגמרו בעליית בית אריס בלוד שהתלמוד קודם למעשה רבנין דקיסרין אמרין הדא דתימר בשיש שם מי שיעשה אבל אם אין שם מי שיעשה המעשה קודם דלמא ר' חייא רבי יוסי ר' אימי ענון למיתי גבי רבי אלעזר אמר לון אן הויתון אמרין ליה גמל חסד אמר לון ולא הוה תמן חורנין אמרין ליה מגור היה

מתניתין

וכן מי שיצא מירושלם ונזכר שיש בידו בשר קודש אם עבר הצופים שורפו במקומו ואם לאו חוזר ושורפו בפני הבירה מעצי המערכה עד כמה הן חוזרין ר' מאיר אומר זה וזה בכזית רבי יהודה אומר זה וזה בכביצה וחכמים אומרים בשר קודש בכזית וחמץ בביצה

גמרא

רבי סימון בשם רבי יושוע בן לוי כתיב (זכריה יד) ביום ההוא יהיה על מצילות הסוס קדש וגו' עד מקום שהסוס רץ ואינו עושה צל רבי שמואל בר רב יצחק בעי אם קודש הוא ישרפנו במקומו שכן אפילו בירושלם שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה

 

עין משפט

20 ג_כ טור או"ח סי' תמד:

21 ג_כא מיי' פי"ט מהל' פסולי המוקדשין הלכה ח':

22 ג_כב מיי' פ"ג מהל' חמץ ומצה הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תמ"ד סעיף ז':