פתיחת התפריט הראשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


גמרא  ור' יוחנן בן זכאי מתקין על דבריהן.  ויש התקנה אחר התקנה.  חברייא בעון קומי ר' יונה היך מה דאת אמר (ויקרא, כג) והקרבתם אשה לה' שבעת ימים.  אין שבעה בלא שבת.  ודכוותה ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים.  אין שבעה בלא שבת.  אמר לון שנייא הוא דכתיב (שם) ולקחתם לכם ביום הראשון חלק הראשון מהן.  מעתה במקדש ידחה בגבולין לא ידחה.  אמר רבי יונה אילו הוה כתיב ולקחתם לפני ה' אלהיכם הייתי אומר כאן מיעט ובמקום אחר ריבה.  אלא ולקחתם לכם מכל מקום.  ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים בירושלם.  חברייא אמרין דברי ר' יוסה שמצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה.  אמר לון ר' יוסי לא מן הדא אלא מן הדא דאמר ר' אילא ותניי תמן כך היה המנהג בירושלים אדם הולך לבית הכנסת ולולבו בידו קורא את שמע ומתפלל ולולבו בידו.  נכנס לבקר את החולה ולולבו בידו.  לשאת את כפיו ולקרות בתורה נותנו לחבירו.  הניחו בארץ אסור לטלטלו.  א"ר אבון זאת אומרת שהוא אסור בהנייה תני מטלטלין עצי בשמים להריח בהן לחולה בשבת.  רבנן דקיסרין אמרין ערבה מותר להניף בה לחולה בשבת.  אף בסכין של מילה כן אף במצה כן.  מן מה דא"ר יוחנן דברי ר' יוסה אפילו פירש חוזר אפילו על הציצין שאינן מעכבין את המילה.  הדא אמרה אף בסכין של מילה כן אף במצה כן: