ירושלמי סוטה דף ו א


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


ששם משקין את הסוטות ומטהרין את היולדות ומטהרין את המצורעין וכהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שהוא מגלה את לבה וסותר את שערה ר' יהודה אומר אם היה לבה נאה לא היה מגלהו ואם היה שערה נאה לא היה סותרו:

גמרא כתיב (במדבר ה) והעמיד הכהן את האשה לפני ה'. זה שער ניקנור כל מקום שנאמר לפני ה' זה שער ניקנור. כתיב (שמואל א ב) אם יחטא איש לאיש וגו'. רבי חייה בר בא ורבי יהושע בן לוי. רבי חייה בר בא פתר קרייה בבועל. ורבי יהושע בן לוי פתר קרייה באשה. רבי חייה בר בא פתר קרייה בבועל ההין זן ומפרנס. ואת אתי על דעתך. ור' יהושע בן לוי פתר קרייה באשה ההין זן ומפרנס ואת תלית עינים על חורן. ומבזין על הספק. אמר ר' שמלאי בכל מקום שאת מוצא זנות את מוצא אנדרולמסי' באה בעולם. קרייא אמר מקרין ואחר כך מבזין. ומתניתא אמרה מבזין ואחר כך מקרין. אמר רבי אילי מכיון דכתיב (במדבר ה) והעמיד והעמידה וכי יושבת היית אלא מחמת עמידה הראשונה היה פורע את ראשה. מחלפה שיטתיה דרבי יודן. תמן (שם) הוא אמר האיש מכסין אותו מלפניו. והאשה מלפניה ומלאחרי'. והכא הוא אמר הכין. תמן מכל מקום למיתה היא מתוקנת. ברם הכא שמא תימצא טהורה ויתגרו בה פירחי כהונה. מחלפה שיטתהון דרבנן. תמן אינון אמרין האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה. והכא אינון אמרין הכין. תמן (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך. יבור לו מיתה קלה שבקלות. ברם הכא (יחזקאל כג) ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזימתכנה:

היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים היו עליה כלי זהב קטליות נזמים וטבעות מעבירים ממנה כדי לנוולה ואחר כך מביא

 

עין משפט

20 א_כ מיי' פ ד' מהל' מחוסרי כפרה הלכה ב':

21 א_כא מיי' פ ד' מהל' מחוסרי כפרה הלכה ב':

22 א_כב מיי' פ ד' מהל' מחוסרי כפרה הלכה ב':

23 א_כג מיי' פ ג' מהל' סוטה הלכה י"א, סמ"ג עשין נו:

24 א_כד מיי' פ ג' מהל' סוטה הלכה ד':

25 א_כה מיי' פ ג' מהל' סוטה הלכה ד', סמ"ג עשין נ: