ירושלמי נזיר ח א

<< | ירושלמי · מסכת נזיר · פרק ח · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה א משנה

שני נזירין שאמר להן אחד ראיתי אחד מכם שניטמא ואיני יודע אי זה מכם מביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה ואומר אם אני הוא הטמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך וסופרים שלשים יום ומביאין קרבן טהרה ואומר אם אני הוא טמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך וזה קרבן טהרתי ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך וזה קרבן טהרתך מת אחד מהן אמר ר' יהושע יבקש אחד מן השוק וידור כנגדו נזיר ויאמר אם טמא הייתי הרי אתה נזיר מיד ואם טהור הייתי הרי אתה נזיר לאחר שלשים יום וסופרים שלשים יום ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה ויאמר אם אני הוא הטמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה בספק וסופרים שלשים יום ומביאין קרבן טהרה ואומר אם אני הוא טמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך וזה קרבן טהרתי ואם אני הוא טהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה בספר וזה קרבן טהרתך אמר לו בן זומא מי שומע לו שידור כנגדו אלא מביא חטאת העוף ועולת בהמה ואומר אם טמא הייתי החטאת מחובתי והעולה נדבה ואם טהור הייתי העולה מחובתי והחטאת בספק וסופר שלשים יום ומביא קרבן טהרה ואומר אם טמא הייתי העולה ראשונה נדבה וזו חובה ואם טהור הייתי העולה ראשונה חובה וזו נדבה וזה שאר קרבני א"ר יהושע נמצא זה מביא קרבנותיו חציים אבל הודו חכמים לדברי בן זומא

הלכה א גמרא

ולא סוף דבר כשאמר להן אחד ראיתי את אחד מכם שניטמא ואיני יודע אי זה מכם אלא אפילו אמר להם ראיתי אחד מכם שנזר ואיני יודע אי זה מכם שניהן נוהגין נזירות על פיו בשאינן מכחישין אותו אבל אם מכחישין אותו לא בדא היו שניהן מכחישין ייבא כהדא עד אומר ניטמא והוא אומר לא ניטמאתי טהור ב' אומרין ניטמאת והוא אומר לא ניטמאתי שניהן נאמנין ממנו דברי ר"מ וחכ"א הוא נאמן ע"י עצמו רב יהודה בשם רב כיני מתניתא רבי מאיר מטמא רבי יהודה וחכמים מטהרים אמר ר' יוחנן כיני מתניתא ר"מ מטמא ור' יהודה מטהר מיליהון דרבנן מסייעין לר' יוחנן דא"ר גוריון בשם ר' יוסי בן חנינה לא א"ר יודה אלא בטומאה ישנה שיכול לומר נטמאתי וטהרתי ותני כן הדבר על אכילת חלב הוא הדבר על ביאת המקדש ויודון ליה בטומאה מפני טומאת נזיר שאין אומר לו איכן הוא קרבנך שהבאת ויודון ליה בתרומה עד כאן קשי רבי חנינה ר' מנא שמע לן מן דבתרה אמרו לו אם ירצה לומר מזיד הייתי בשפחה חרופה מה אית לך שוגג חייב מזיד חייב שיכול לומר לו היערתי אבל לא גמרתי כיי דאמר רשב"ל נאנסתי מפני כשפים שעשת לי בנזירות מה אית לך שוגג חייב מזיד חייב אנסו חייב (במדבר ו) בפתע לרבות השוגג בפתאום לרבות המזיד תנאי היה בלבי לכשאטמא תיפקע נזירותי ממני תחול עלי נזירות אחרת מ"מ לא נתחייב בנזירות עד עכשיו תניי היה בלבי לכשאטמא תפקע נזירותי ממני תחול עלי נזירות אחרת בשבועות מה אית לך שוגג חייב מזיד חייב תניי בדברים אין תניי בשבועות ואתיא כיי דמר רבי בא רב יהודה בשוגג בקרבנה ובמזיד בקרבנה אבל אם אמר סבור הייתי שאין זו שבועה פטור הא כל אילין מילייא לא מצי תנייה וכא מצי תנייה מה דרבי יוסי אמר פלוני אכל חלב והתריתי בו אינו לוקה אמר לו אחד חלב הוא והתרו בו שנים לוקה ועיקר עדותו לא בעד אחד הוא מה דרבי יודה אמר פלוני נזיר וניטמא התריתי בו אינו לוקה אמר לו אחד נזיר והיה נוהג בנזירות על פיו ושתה יין וניטמא למתים והתרו בו שנים לוקה עיקר עדותו לא בעד אחד הוא מה דר' מנא אמר פלוני כהנת וזינת ובא עליה בעלה כהן והתריתי בו אינו לוקה נסתרה בפני שנים אמר אחד מהם אני ראיתיה שניטמאת ובא עליה בעלה והתרו בו שנים לוקה ועיקר עדותו לא בעד אחד ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה הדא בעומד בסוף שלשים אבל בעומד בתוך שלשים ממתינין לו עד שלשים בשהיה זה נזיר שלשים וזה נזיר שלשים אבל אם היה זה נזיר שלשים וזה נזיר מאה ממתינין לו עד מאה ר' יעקב דרומיא בעא קומי ר' יוסי ניטמא באותן הימים מה הן אמר לו כמי שחבירו מבקש לו מאחד מן השוק שתה יין בתוך שלשים יום הראשונים אינו לוקה בתוך שלשים יום האחרונים לוקה הבא מן השוק אינו לוקה לא על השניים ולא על האחרונים עד כדון בשהתרו בו על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו התרו בו על שניהן כאחד פלוגתא דר' יוחנן ורשב"ל דאיתפלגון בשני ימים טובים של גליות ר' יוחנן אמר מקבלין התרייה על ספק רשב"ל אמר אין מקבלין התרייה על ספק נזרתי ואיני יודע מה נזרתי אם לעכשיו אם לאחר זמן אמר לו זו לעכשיו וזו לאחר זמן שתה יין בתוך שלשים ימים הראשונים לוקה בתוך שלשים האחרונים אינו לוקה וחש לומר שמא הראשונים בתוך נזירותו והאחרונים לאחר נזירותו כל ימי נזרו לעשות ימים שלאחר מלאת כבתוך מלאת ליין לטומאה ולתגלחת ויביא קרבנותיו חציים שלא תנעול תשובה מבית הוועד נזיר שנטמא בספר רשות היחיד ואינו בפסח ר' הושעיא רבה אמר הנזיר מגלח ר' יוחנן אמר אין הנזיר מגלח דתנינן תמן כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייבין עליה על ביאת מקדש וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על ביאת מקדש יחיד שנטמא בספק רשות היחיד בפסח רבי הושעיה אמר ידחה לפסח שני רבי יוחנן אמר משלחין אותו דרך רחוקה ואתייא כיי דאמר רבי יוחנן ניטמא טומאת התהום משלחין אותו דרך רחוקה ציבור שניטמא בספק רשות היחיד בפסח ר' יוחנן אמר יעשה בספיקן ור' הושעיה אמר יעשה בטומאה אף ר' הושעיה רבה מודי שיעשו בספיקן לא אמר ר' הושעיה אלא לחומרין ר' יוחנן אמר בשם רבי בנייה ישראל ערל מזין עליו שכן מצינו שקיבלו אבותינו במדבר הזיית ערלים אמר רב חסדא אתייא כמ"ד בי"א מלו ברם כמ"ד בעשירי מלו לא מנו הזיית ערלים אמר רבי אבין מכל מקום לא מנו הזיית ערלים רבי אלעזר בשם רבי חנינה מעשה בכהן ערל שהוזה והוכשרו הזיותיו תני רבי אליעזר בן יעקב אומר איסטרטיות ושומרי צירים היו בירושלים וטבלו ואכלו פסחיהם לערב