ירושלמי נזיר ה



הלכה א משנהעריכה

בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש כיצד אמר שור שחור שיצא מביתי ראשון הרי הוא הקדש ויצא לבן בית שמאי אומרים הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש דינר זהב שיעלה בידי ראשון הרי הוא הקדש ועלה של כסף בית שמאי אומרים הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש חבית של יין שתעלה לידי ראשונה הרי הוא הקדש ועלה של שמן בית שמאי אומרים הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש

הלכה א גמראעריכה

תמן תנינן המתכוין לומר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה עולה ואמר שלמים שלמים ואמר עולה אמר רבי ירמיה בא לומר חולין ואמר עולה קדשה אמר רבי יוסי במתכוין להקדיש אנן קיימין אלא שהוא טועה משום דבר אחר היא מתניתא מה היא על דעתיה דרבי ירמיה במחלוקת על דעתיה דרבי יוסי דברי הכל (ויקרא ה) בשפתים לא בלב יכול שאני מוציא את הגומר בלב ת"ל לבטא שמואל אמר הגומר בלב אינו חייב עד שיוציא בשפתיו והתני (שמות לה) כל נדיב לב זה הגומר בלב אתה אומר זה הגומר בלב או אינו אלא המוציא בשפתיו כשהוא אומר (דברים כג) מוצא שפתיך תשמור ועשית הרי המוציא בשפתיו אמור הא מה אני מקיים כל נדיב לב זה הגומר בלב מאן דמר שמואל לקרבן תמן תנינן המכנס מעות ואמר הרי אילו לשקלי בית שמאי אומרים מותרן נדבה ובית הלל אומרים מותרן חולין שאביא מהן שקלי שוין שמותרן חולין אילו לחטאתי שוין שמותריהן נדבה שאביא מהן חטאתי שוין שמותריהן חולין ר' יוסי בשם רבי אלעזר מה פליגא במכנס פרוטרוט אבל באומר אילו כל עמא מודי שהמותר נדבה רבי חזקיה רבי ביבי בשם רבי לעזר מה פליגא במכנס פרוטרוט אבל באומר אילו כל עמא מודיי שהמותר חולין אמר רבי חזקיה מתניתא מסייע לרבי ביבי אמר רבי שמעון מה בין שקלים לחטאת אלא שהשקלים יש להן קיצבה מה נן קיימין אם באומר שאביא מהן שקלים כל עמא מודיי שהמותר חולין אם באומר שאביא מהם חטאתי כל עמא מודיי שהמותר חולין אלא כן אנן קיימין באומר אילו שקלים על ידי שקצבתן מן התורה מותרן חולין חטאת על ידי שאין קצבתן מן התורה מותרה נדבה מה עבד לה רבי יוסי פתר לה במכנס פרוטרוט כב"ה הפריש שקלו סבור הוא שהוא חייב ונמצא שאינו חייב לא קדש הפריש שנים סבור שחייב שנים ונמצא שאינו חייב אלא אחת אותו השני מה את עבד ליה סבר שהוא חייב ונמצא שאינו חייב באומר אילו נישמעינה מן הדא הפריש חטאתו סבור שהוא חייב ונמצא שאינו חייב לא קדשה הפריש שתים סבר שהוא חייב שתים ונמצא שאינו חייב אלא אחת אותה השנייה מה את עבד לה סבור שחייב ונמצא שאינו חייב או באומר אילו אלא רועה הכא נמי אילו לנדבה היאך אתה אומר אילו תמן תנינן האומר הרי עלי במחבת והביא במרחשת במרחשת והביא במחבת רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש דבית שמאי היא דבית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי ולמה לי נן פתרין לה דברי הכל באומר במחבת אמרתי אבל אם אמר הרי עלי במחבת וחזר ואמר במרחשת יצא אתא רבי חנינא ורבי יסא בשם רבי יוחנן דברי הכל היא ר' ירמיה בעי אמר הרי עלי או במחבת או במרחשת וחזר ואמר במחבת וחזר ואמר במרחשת רבי יודה בר פזי בשם רבי אחא רבי חמא בשם רבי יוסי קובען אפילו בפה סברין מימר אפילו ימים טובים קובעין אפילו כלים קובעין תמן תנינן ר' יוסי בי ר' יודה אומר עשה שוגג כמזיד בתמורה ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין חזקיה אמר לשוגג בלא תעשה ולממיר בלא תעשה אבל אם בא לומר חולין ואמר עולה לא קדשה אמר ר' יוחנן בא לומר חולין ואמר עולה קדשה אבל אם בא לומר עולה ואמר חולין לא קדשה ותייא דרבי יוחנן ברבי יוסי בי רבי יודה בתמורה כפתרה דרבי ירמיה על דבית שמאי במוקדשין על דעתיה דר' יוחנן ניחא עשה שוגג כמזיד בתמורה ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין במקדיש בכור ומי קדש לא כן אמר רבי חייה ורבי אחא רבי יסא בשם ר' יוחנן הקדיש בכור עולה למזבח אפילו לדמים לא קדש הקדיש בעל מום למזבח אפילו בתמורה לא קדשה אלא המקדיש בעל מום עובר ומחובר הוא למכות אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה תיפתר במקדש תמימין לבדק הבית רבי יוסי בי רבי יודה בשיטת אביו הקדיש תמימים לבדק הבית עובר בעשה מניין בלא תעשה תלמוד לומר (ויקרא כב) וידבר ה' אל משה לאמר לאו אמור דברי ר' יודה רבי הוה יתיב מתני בפרשת אין ממירין בבכור וחליף אבוי דבר פדיה חמתיה רבי אמר אנא ידע מה אנא אמר כדון אנא מימר וידבר ה' אל משה לאמר לא יימר דברי רבי יודה וכתוב כן דמר רבי אמי בשם רבי יוחנן גורעין לדרוש מתחילת הפרשה לסופה רבי חנינה בשם רבי ירמיה ואפילו באמצע התיבה (ויקרא ב) ויצקת עליה שמן מנחה היא ויצקת משמן מנחה לרבות כל המנחות ליציקה תמן תנינן שום היתומין ל' יום שום הקדש ס' יום ומכריזין בבקר ובערב אמר רבי מנא רבי ליעזר חשש על הערמה רבי יהושע לא חשש על הערמה אמר רבי יוסי בי רבי בון אתיא דרבי אליעזר כבית שמאי ודרבי יהושע כבית הלל דרבי אליעזר כבית שמאי דבית שמאי אומרים אין אדם נשאל על הקדישו והוא דהוה אמר צריך להדיר הנייה ודרבי יהושע כבית הלל דבית הלל אומרים אדם נשאל על הקדישו והוא דהוה אמר אינו צריך להזיר הנייה מה נפשך תהא בו האיש הוה שישאל על הנייתו מודה רבי יהושע בערב שהוא צריך להדיר הנייה מה אמר רבי יהושע במתנה מכיון שהוא נותן מתנה בעין יפה אינו צריך להדיר הנייה או מאחר שהורע כוחו והוא חוזר בו צריך להדיר הנייה נישמעינה מן הדא קריבתיה דרבי חגיי הוה בעל חייב קרטס אתא מרי חובא וטרף אתא עובדא קומי דרבי אחא אמר צריך להדיר הנייה רבי יוסי אמר אין צריך להדיר הנייה אמרין חבריא קומי רבי אחא ורבי יוסי יאות אמר ר' אחא דאין חוזר הוא עליה לא אתי מרי חובה וטרף אמר לון פרה פרנון אמר רבי חגיי משה יאות אמר רבי יוסי ונפק עובדא כרבי אחא תמן את אמר תצא ותרעה בעדר וכא את אמר אכין אמר רבי יוסי בי רבי בון תמן לנזירותו נשאל מכח נזירות יצאו קרבנותיו לחולין רבי ירמיה בשם רבי חונה רבי חזקיה ורבי אחא בשם רבי יוחנן כל עמא מודיי שאין נשאל על תמורתו מה פליגין בהקדישו שבית שמאי אומרים כשם שאין אדם נשאל על תמורתו כך אין נשאל על הקדישו בית הלל אומרים אדם נשאל על הקדישו ואין נשאל על תמורתו רבי שמעון בן לקיש בשם בר קפרא את תופשו משם שור משם ראשון שור שחור שיצא מבית ראשון ויצא לבן ויצאו שחורין אחריו את תופשו משום ראש לשחורים שור לבן שיצא מביתי ראשון ויצא שחור ויצאו לבנים אחריו את תופשו משום ראש ללבנים שור שעמד על האבוס ונמצא רבוץ רבוץ ונמצא עומד יהא בה כהדא דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן נתכוון לתרום כדי חיטין ותרם שעורים בלילה לא עשה כלום ביום מה שעשה עשוי שחמתית ונמצאת אגרון אפילו ביום לא עשה כלום איל לא כלום עגל אין דכתיב (ויקרא ט) ועגל בן בקר לחטאת כבש לא כלום סלעים לא כלום פרוטרוט לא כלום דינר זהב קדש


הלכה ב משנהעריכה

מי שנדר בנזיר ונשאל לחכמים ואסרו מונה משעה שנזר נשאל לחכמים והתירו והיתה לו בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר אמרו בית הלל לבית שמאי אין אתם מודין בזה שהוא הקדש טעות שתצא ותרעה בעדר אמרו להן בית שמאי אי אתם מודין במי שטעה וקרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שהוא מקודש אמרו להן בית הלל לא השבט קידשו ומה אילו טעה והניח את השבט על השמיני או על שנים עשר שמא עשה כלום אלא כתוב שקידש את העשירי והוא קידש את התשיעי ואת אחד עשר

הלכה ב גמראעריכה

תני בית שמאי אומרים משעה שנשאל וב"ה אומרים משעה שנזר מה נן קיימין אם בשגילגל בנזרו כל עמא מודיי משעה שנשאל אם בשלא גילגל בנזרו כל עמא מודיי משעה שנזר אלא כי נן קיימין בשעתיד לישאל בית שמאי אומרים מכיון שעתיד לישאל מגלגל הוא ובית הלל אומרים אילו גילגל לא היה נשאל הרי שנזר והיה מגלגל בנזרו אין נשאלין לו אלא אם כן נהג בהן באיסור כימים שנהג בהן בהיתר דברי רבי יודא אמר רבי יסא במה דברים אמורים בנזרו מרובה אבל בנזרו ממועט דיו שלשים יום ומה בין נזרו מרובה לנזרו ממועט אלא אכן הוא במה דברים אמורים בזמן שגילגל בנזרו זמן מרובה אבל גילגל בנזרו זמן ממועט דיו שלשים מה נן קיימין בשגילגל בטומאה כל עמא מודיי שסתר הכל אם בשלא גילגל אלא בתגלחת כל עמא מודיי שלא סתר אלא שלשים יום אלא כן אנן קיימין בשגילגל ביין בעומד בתוך נזירותו אבל בעומד לאחר נזירותו אכל סתר תמן תנינן קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מוקדשין התשיעי נאכל במומו והעשירי מעשר ואחד עשר קרב שלמים (ויקרא כז) יהיה קודש מלמד שהקדושה חלה על התשיעי ועל אחד עשר יכול יקרבו שניהן ת"ל (שם) בקר בקר לרבות אחד עשר מן הבקר להוציא את התשיעי מה ראית לרבות אחד עשר ולהוציא תשיעי אחר שריבה הכתוב מיעט שתימצא אומר אימתי הקודש עושה תמורה לפניו או לאחריו הוי אומר לאחריו מרבה אני אחד עשר שהוא אחר הקדושה ומוציא אני את התשיעי שהוא לפני הקדושה עד כדון כסבור בו שהוא עשירי וקרוי עשירי היה יודע בו שהוא תשיעי וקרייו עשירי חברייא אמרין קדש רבי יודן אמר לא קדש מתניתא מסייע לחברייא אמרו בית הלל לבית שמאי אין אתם מודין שתצא ותרעה בעדר אמרו להן בית שמאי אי אתם מודין במי שטעה וקרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שהוא מקודש ואינן מקבלין מנהון דלא כן יתיבונון מה אתם משיבין אותנו מן דבר שהיה קדוש אלא בטעות על דבר שהוא קדוש בין בטעות בין שלא בטעות כיי דמר רבי אמי עשירי הוו בתשובה או ייבא כיי דמר רבי נסא כאינש דאית ליה תרין טעמין ומתיב חד מנהון


הלכה ג משנהעריכה

מי שנזר בנזיר והלך להביא את בהמתו ומצאה שנגנבה אם עד שלא נגנבה בהמה נזר הרי זה נזיר אם משנגנבה בהמה נזר אינו נזיר זו טעות טעה נחום איש המדי כשעלו נזירים מן הגולה ומצאו בית המקדש חרב אמר להן נחום איש המדי אילו הייתם יודעים שבית המקדש עתיד ליחרב גוזרים הייתם אמרו לו לאו והתירן נחום איש המדי וכשבא דבר אצל חכמים אמרו כל שנזר עד שלא חרב בית המקדש נזיר ומשחרב בית המקדש אינו נזיר

הלכה ג גמראעריכה

מה אנן קיימין אם בשראה בהמה עוברת בשוק ואמר הריני נזיר על בהמה זאת שעברה אפילו משנגנבה בהמה נזיר אם כסבור שיש לו ונמצא שאין לו כך אנו אומרים היה עשיר והעני תיפקע ממנו נזירותו אלא אכן אנן קיימין באומר הריני נזיר על הבהמה שיש לי בתוך הבית והלך ומצאה שנגנבה אם עד שלא נגנבה הבהמה נזר הרי זה נזיר אם משנגנבה הבהמה נזר אין זה נזיר תלמידוהי דר' חייה בר לוליינא אמרין רבי יהודה שאל החזירוה הגנבים בלילה למפרע חזר עליו נזירותו או מיכן ולבא זו טעות טעה נחום איש המדי מה טעה שפתח להם בנולד אמר להם נחום איש המדי אילו הייתם יודעין שבית המקדש עתיד ליחרב נודרין הייתם אמר רבי זעירא הוה צריך מימר לון לא הייתם יודעין שכבר נתנבאו הנביאים לכם שבית המקדש עתיד ליחרב לא הוות כנולד אמר לון רבי הילא עוד הוא כנולד יכלין הוון מימר ידעין הוינן אלא הוינן סברין דמילייא רחיקין (יחזקאל מב) החזון אשר הוא חוזה לימים רבים תני שלש מאות נזירין עלו בימי שמעון בן שטח מאה וחמשים מצאו להם פתח ומאה וחמשים לא מצאו להם אתא גבי ינאי מלכא אמר ליה אית הכא תלת מאוון נזירין בעיי תשע מאוון קרבנין הב את פלגא מן דידך ואנא פלגא מן דידי שלח ליה ארבע מאה וחמשין אזל לישנא בישא אמר ליה לא יהיב מדידיה כלום שמע ינאי מלכא וכעס שמע שמעון בן שטח וערק לבתר יומין סלקין בני נש רברבי ממלכותא דפרס אמרו ליה נהירין הוינן דהוה גברא חד סב והוה אמר קומינון מילין דחכמה תני לון עובדא אמרו לון שלח אייתיתיה שלח יהב ליה מילה ואייתיתיה אתא יתב ליה בין מלכא למלכתא אמר ליה למה אפליתה בי אמר ליה אנא לא אפליתי בך את מממונך ואנא מן אורייתא דכתיב (קוהלת ז) כי בצל החכמה בצל הכסף אמר ליה ולמה ערקת אמר ליה שמעית דמרי כעס עלי וקיימית הדין קרא (ישעיהו כו) חבי כמעט רגע עד יעבר זעם וקרא עלוי (קוהלת ז) ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה אמר ליה ולמה יתבן בין מלכא למלכתא אמר ליה בסיפרא דבר סירה כתיב סלסלה ותרוממך ובין נגידים תושיבך אמר הבו ליה כסא וניבריך יבון ליה כסא ומר נברך על המזון שאכל ינאי וחביריו אמר ליה עד כדון את בקשיותך אמר ליה ומה נימור נברך על המזון שלא אכלנו אמר ייבון ליה ואכל ואמר נברך על המזון שאכלנו אמר רבי יוחנן חלוקין על שמעון בן שטח רבי ירמיה אמר על הראשונה רבי בא אמר על השניה מחלפה שיטתיה דרבי ירמיה תמן צריכא ליה וכא פשיטא ליה הן דצריכא ליה כרבנן הן דפשיטא ליה כרבן שמעון בן גמליאל דתני עלה היסב וטבל עמהן אע"פ שלא אכל עמהן כזית דגן מזמנין דברי חכמים רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן לעולם אין מזמנין עליו עד שיאכל כזית דגן דתני שנים בפת ואחד בירק מזמנין מתניתא דרבן שמעון בן גמליאל


הלכה ד משנהעריכה

היו מהלכין בדרך ואחר בא כנגדן אמר אחד מהן הריני נזיר שזה איש פלוני ואחר אמר הריני נזיר שאינו הוא הריני נזיר שאחד מכם נזיר שאין אחד מכם נזיר ששניכם נזירין שכולכם נזירין בש"א כולן נזירין וב"ה אין נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו ורבי טרפון אומר אין אחד מהן נזיר הרתיע לאחוריו אינו נזיר ר"ש אומר יאמר אם היה כדברי הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה ראה את הכוי ואמר הריני נזיר שזה חיה הריני נזיר שאין זה חיה הריני נזיר שזה בהמה הריני נזיר שאין זה בהמה הריני נזיר שזה חיה ובהמה הריני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה הריני נזיר שאחד מכם נזיר שאין אחד מכם נזיר ששניכם נזירין שכולכם נזירין הרי כולן נזירין

הלכה ד גמראעריכה

כיני מתניתא מי שנתקיימו דברים לשון הפוך הוא דלא קברת ברה תני רבי יהודה אומר משום רבי טרפון אין אחד מהן נזיר שאין נזירות אל על התרייה הדא היא דרבי יהודה אמר ספק נזירות מותר מה נן קיימין אם בשזה אומר ראובן וזה אומר שמעון מה נפשך ראובן הוא נזיר הוא שמעון הוא נזיר הוא אלא כי נן קיימין בשזה אומר ראובן וזה אומר שמעון הרתיע לאחוריו אינו לא ראובן ולא שמעון אינו נזיר הדא היא דר"ש אומר אינו מביא קרבן עד שיהיה תני וכולן מונין תשעה נזיריות והא אינון עשר אי איפשר שלא נתקיימו דברי אחד מהן אמר רבי יסא דבית שמאי היא דבית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש