ירושלמי נזיר א ב

<< | ירושלמי · מסכת נזיר · פרק א · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ב משנה עריכה

הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגין ומן התגלחת ומן הטומאה הרי זה נזיר וכל דיקדוקי נזירות עליו הריני כשמשון בן מנוח כבעל דלילה כמי שעקר דלתות עזה כמי שניקרו פלשתים את עיניו הרי זה נזיר שמשון מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון נזיר עולם הכביד את שערו מיקל בתער ומביא שלש בהמות ואם ניטמא מביא קרבן טומאה נזיר שמשון הכביד את שערו אינו מיקל ואם ניטמא אינו מביא קרבן טומאה

הלכה ב גמרא עריכה

כיני מתניתא או מן החרצנים או מן הזגין או מתגלחת או מטומאה אם אמר בכולן נזיר כרבי יהודה עד שיזכיר ווים ברם ר' מאיר אפילו לא הזכיר ווין הריני נזיר ונזיר נזיר שתים דהוה יכיל מימר הריני נזיר הריני נזיר נזיר שתים הריני נזיר ואחת הרי זה נזיר שתים ועוד הרי שלש ושוב נזיר ארבע אמר רבי יוסי בי ר' בון כהם שמנה כמותם שש עשרה סומכוס אמר טטרנון ארבע טריגון שלשה דינון שתים הריני יד לנזירות הרי עלי יד לקרבן רבי לעזר בשם רבי הושעיה תופשין אותו משום יד לקרבן רבי בון בר חייה בעי אמר לא אוכל לך תופשין אותו משום יד לשבועה אמר רבי יוסי אורחיה דבר נשא מימר שבועה לא אוכל לך דילמא לאוכל לך שבועה א"ר מתנייה אורחיה דבר נשא מימר קנתה דכולכה דילמא כולכא דקנתא לא גזרתי מותר כבר הייתי נזיר הרי זה אסור ר' בון בר חייה בשם ר' אבינה ר' אימי בשם ר' יוסי בר חנינה האומר הריני מיץ של ערלה לא אמר כלום חברייא אמרין מחלוקת כר"ש דתנינן תמן שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ורבי שמעון פוטר אמר רבי זעירא בכולל נחלקו אבל בפורט כל עמא מודיי שאין שבועות חלות על איסורין וכאן בכולל אנן קיימין אמר ר' יודן כאן בנדרים כאן בשבועות נדרים חלין על איסורין ואין שבועות חלות על האיסורין כשם שכינוי נזירות כנזירות כך כינוי שמשון כשמשון היידין אינון כינוי שמשון אמר ר' אבינא שמשוך שמשור שמשוץ מן הכא הכביד שערו רבי דמר ר' ירמיה משום ר' אימי דברי ר' נזיר עולם מגלח אחד לשנים עשר חדש דברי חכמים פעמים שהוא מגלח אחת לשלשים יום פעמים שהוא מגלח אחת לי"ב חדש ר' הילא בשם ר' אסי מתניתא אמרה כן הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים יום ר' אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום אלא אחת לי"ב חדש ואי זהו שמגלח אחת לשלשים יום האומר הרי עלי נזירות כשערות ראשי וכעפר הארץ וכחול הים אמר ר' זעירא בסתם חלוקין מה נן קיימין אם באומר מלא שערי כל עמא מודיי שמגלח לאחר שנים עשר חדש אם באומר כמיניין שערות ראשי כל עמא מודיי שמגלח אחד לשלשים יום אלא כי נן קיימין באומר כשיער ר' אומר מלא ראשי ורבנין אמרין כאומר כמיניין שערות ראשי וכאן למה אין האיש נודר שאינו אלא כמזרז עצמו מן האסורין ועוד מן הדא הוסיף רבי יהודה אם אמר כמלקטי קיץ וכשבילי שמיטה וככוכבים שברקיע הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים יום אין תימר ר' יהודה כרבנין כרבי הוא הוסיף ר' יהודה אבשלום נזיר עולם הוה ומגלח אחת לשנים עשר חדש מאי טעמא משום נזירות וויידא אמרה על רבנין שהוא מגלח אחת לשלשים יום הדא היא דתנינן הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה בודקין אותו ותני עלה שהוא מגלח אחת לשלשים יום והא אמר שהוא מגלח א' לי"ב חדש מנה ששה חדשים ונטמא מונה עוד ששה חדשים או חוזר ומונה שנים עשר חדש השלים נזירותו ולא הספיק לגלח עד שעברו עליו שנים שלשה ימים וניטמא ר' מני בעי מכיון שלא קידש שערו בדם מי מתירו לגלח הריני נזיר לאחר כ' ימים נזיר עולם נזיר מכבר מאחר שיש בידו לגלח נזיר הריני נזיר לאחר עשרים יום נזיר עולם מכבר מאחר שיש בידו לגלח נזיר או מאחר שאילו ניטמא ואין לו מהיכן לסתור אינו נזיר הריני נזיר לאחר שלשים יום נזיר שמשון נזיר מכבר אמר ר' חיננא מסתברא שתדחה נזירות תורה לנזירות שמשון מה טעמא (במדבר ו) כן יעשה על תורת נזרו את שנזירותו תורה יצאה נזירות שמשון שאינה תורה ניטמא אינו מביא קרבן טומאה לא אמר אלא אינו מביא קרבן טומאה הא ללקות לוקה מתניתא דרבי יודה דתני בשם ר' יודה נזיר שמשון מטמא למתים שכן היה שמשון עצמו מיטמא למתים ר' שמעון אומר אמר כשמשון לא אמר כלום שלא חלה נזירותו מפיו עליו מאי טעמא כפי נזרו את שנזירותו חלה מפיו עליו יצא נזירות שמשון שלא חלה מפיו עליו אלא מפי הדיבור מאי טעמא (שופטים יג) כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן