ירושלמי מעשר שני ה ה

<< | ירושלמי · מסכת מעשר שני · פרק ה · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ה משנה עריכה

במנחה ביום טוב היו מתודין כיצד היה הוידוי (דברים כו) בערתי הקודש מן הבית זה מעשר שני ונטע רבעי ונתתי ללוי זה מעשר לוי וגם נתתיו זה תרומה ותרומת מעשר לגר ליתום ולאלמנה זה מעשר עני הלקט והשכחה והפיאה אף על פי שאין מעכבים את הוידוי מן הביתז ו חלה ככל מצותך אשר צויתני הא אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות לא עברתי ממצותיך לא הפרשתי ממין על שאינו מינו לא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש ולא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו לא אכלתי באוני ממנו הא אם אכלו באנינות אינו יכול להתודות ולא בערתי ממנו בטמא האם אם הפרישו בטומאה אינו יכול להתודות ולא נתתי ממנו למת לא לקחתי ממנו ארון ותכריכין למת ולא נתתים לאוננים אחרים שמעתי בקול ה' אלהי הבאתיו לבית הבחירה עשיתי ככל אשר ציויתני שמחתי ושימחתי בו השקיפה ממעון קדשך מן השמים עשינו מה שגזרתה עלינו אף אתה עשה מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל בבנים ובבנות ואת האדמה אשר נתת לנו בטל וברוחות ובמטר ובוולדות בהמה אשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש כדי שתתן טעם בפירות מיכן אמרו שישראל וממזרים מתוודין אבל לא גרים ולא עבדים משוחררים שאין להן חלק בארץ רבי מאיר אומר אף לא כהנים ולוים שלא נטלו חלק בארץ רבי יוסי אומר יש להם ערי מגרש יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר אף הוא ביטל את המעוררין ואת הנוקפין עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי

הלכה ה גמרא עריכה

ויתודה ביום טוב ראשון של פסח כדי שיהא לו מה לוכל ברגל ויתודה בשחרית עד כאן מצוה הוא לוכל תני והביכורים מאן תנא ביכורים רבנין מא לא תני ביכורים רבי שמעון דתנינן: וחייבים בביעור ורבי שמעון פוטר. נתתיו ללוי מכאן שאין נותנין מעשר לכהונה.

אמר רבי יונה זאת אומרת נשרף טיבלו אינו יכול להתוודות

אית תניי תני כל המצות שבתורה מעכבות ואית תניי תני כל המצות שבפרשה מעכבות

רבי אחא בר פפא בעי קומי רבי זעירא אפילו הקדים תפילה של ראש לתפילה של יד

אמר ליה אוף אנא סבר כן אמר

רבי יוסי בי רבי בון צריך לומר חלה על כל תרומה על הכל לה' זה שם המיוחד מנין שלא עשה ולא כלום עד שישייר מקצת תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית מניין שהוא עובר בעשה רבי לעזר בשם ר' סימיי לא נתתי ממנו למת מה אנן קיימין אם להביא לו ארון ותכריכין דבר שהוא אסור לחי לחי הוא אסור לא כל שכן למת אלא איזהו דבר שהוא מותר לחי ואסור למת הוי אומר זו סיכה

רבי הונא בר אחא בשם ר' אלכסנדרא בוא וראה כמה גדול כוחן של עושי מצוה שכל השקפה שבתורה ארורה וזה בלשון ברכה

אמר רבי יוסי בן חנינא ולא עוד אלא שכתוב בו היום הזה תניי יומא

רבי יודה בן פזי פתח בה (תהילים עא) אבוא בגבורות ה' אלהים כתיב (זכריה ד') אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ רבי אבהו אמר אתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש חד אמר אלו שהן באין מכח המצות ומעשים טובים לפני הקב"ה רב הוה ליה כיתן ולקת שאל לרבי חייא רובא מהו מיכוס צפר ומגבלא אדמיה בזרע כיתן א"ל נבלה ולמה לא אמר ליה טריפה בגין דרבי מאיר דרבי מאיר אמר טריפה חייבת בכיסוי לא כן אמר רבי אמי משם רבי שמעון בן לקיש משעלו מן הגולה לא לקת פשתן ולא החמיץ יין ונתנו עיניהם בזכות רבי חייא הגדול ובניו ורב כהדא (ישעיהו מו) שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה רבי אבהו אמר איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש חד אמר שכל באי עולם באין בצדקה ואלו באין זרוע וחרנא אמר שכל טובות ונחמות הבאות לעולם בזכותן והן אינן נהנין מהן כלום כגון מר זוטרא דמצלי על חרונין ומתעני ועל נפשיה לא מתעני

תני למחלוקת ניתנו דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר לבית דירה ניתנו אתיא דרבי יודה כרבי יוסי ודרבי מאיר כדעתיה דתנינן מעלות היו שכר ללוים דברי רבי יודה רבי יוסי אומר לא היו מעלות להם שכר רבי ירמיה רבי חייא בשם רבי שמעון בן לקיש מתניתא משנחשדו להיות נותנין מעשר לכהונה הדא מסייעא לרבי יוחנן בחדא ופליגא עלוי בחדא פליגא עלוי דתנינן וכן בת כהן ללוי לא תאכל בתרומה ולא במעשר ניחא בתרומה לא תאכל במעשר מה נפשך כהנת היא תאכל לוייה היא תאכל. רבי אילא בשם רבי יוחנן כמאן דאמר אין נותנין מעשר לכהונה הוי הוא אומר נותנין מעשר לכהונה

מסייעא ליה דו אמר כולן לשבח דאמר רבי יוחנן: יוחנן כהן גדול שלח ובדק בכל ערי ישראל ומצאן שלא היו מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד אבל מעשר ראשון ומעשר שני מהן היו מפרישין ומהן לא היו מפרישין אמר הואיל ומעשר ראשון במיתה ומעשר שני בעון טבל יהא אדם קורא שם לתרומה ולתרומת מעשר ונותנו לכהן ומעשר שני מחללו על המעות והשאר מעשר עני שהמוציא מחבירו עליו הראייה ויתודה

אמר רבי הילא כעס הוא לפני המקום מי שהוא אומר עשיתי ולא עשה מעתה מי שהוא מפריש מתודה מי שהוא אינו מפריש לא יתודה כהדא דתני עד השקיפה היו אומרין בקול נמוך מכאן ואילך היו אומרין בקול גבוה

"את המעוררין" אותן שהיו אומרין (תהילים מד) עורה למה תישן ה' הקיצה ואל תזנח לנצח וכי יש שינה לפני המקום והלא כבר נאמר (תהילים קכא) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ומה ת"ל (תהילים עח) ויקץ כישן ה' אלא כביכול כאלו לפניו שינה בשעה שישראל בצרה ואומות העולם ברווחה וכן הוא אומר (איוב יז) ובהמרותם תלן עיני

"את הנוקפין" אותן שהיו מכין על גבי עגן בין קרניו אמר להן יוחנן כהן גדול עד מתי אתם מאכילים את המזבח טרפות ועמד ועשה להם טבעות רבי בא בשם רבי יהודה טבעות עשה להם טבעות רחבות מלמטן וצרות מלמעלן

"עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים" עד תחילת ימיו

"ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי" שהעמיד זוגות

מילתיה דרבי יהושע בן לוי אמרה מהן לגנאי ומהן לשבח דאמר רבי יוסי בשם רבי תנחום בר חייא רבי חזקיה רבי לעזר בי רבי יוסי רבי תנחום בר חייא בשם רבי יהושע בן לוי: בראשונה היה מעשר נעשה לשלשה חלקים שליש למכירי כהונה ולויים ושליש לאוצר ושליש לעניים ולחבירים שהיו בירושלים אמר רבי יוסי בי רבי בון מן דהוה סליק למדין בירושלים עד דתלת איגרין הוה יהב מדידיה מכאן ואילך משל אוצר משבא אלעזר בן פחורה ויהודה בן פתורה היו נוטלין אותן בזרוע והיה ספיקן בידן למחות ולא מיחה

והעביר הודיית מעשר וזו לגנאי. את המעוררין לשבח. ואת הנוקפין לשבח.

עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים - עד תחילת ימיו. רבי חסידא שאל לרבי חזקיה לא מסתברא עד סוף ימיו. אמר ליה אוף אנא סבר כן דמאי רבי יוסי בשם רבי אבהו רבי חזקיה בשם רבי יודה בן פזי דמאי דמי תיקן דמאי לא תיקן