ירושלמי מעשר שני ד ג

<< | ירושלמי · מסכת מעשר שני · פרק ד · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ג משנה

מערימין על מעשר שני כיצד אומר אדם לחבירו לבנו ולבתו הגדולים לעבדו ולשפחתו העברים הילך מעות האלו ופדה לך את מעשר זה אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו הקטנים לעבדו ולשפחתו הכנענים מפני שידן כידו היה עומד בגורן ואין בידו מעות אומר לחבירו הרי הפירות הללו נתונים לך מתנה וחוזר ואומר לו הרי הן מחוללין על מעות שבבית

הלכה ג גמרא

רבי אבון אמר איתפלגון רבי לעזר ורבי יוסי בר חנינה חד אמר למה מערימין עליו מפני שכתוב בו ברכה וחרנה אמר למה פודין אותו בשער הזול מפני שכתוב בו ברכה מה נן קיימין אם כשאמרו לו צא ופדה לי שלוחו הוא צא ופדה לך שלו הן אלא כי נן קיימין כשאמר לו פדה לי משלך פדה לך משלי ותני כן פדה לי משלך פדה לך משלי אינו מוסיף חומש א"ר יוחנן כל מעשר שאינו הוא ופדיונו משלו אינו מוסיף חומש ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' חנינא טעמא דר' יוחנן (ויקרא כז) ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסיף עליו כדי שיהא הוא ופדיונו משלו מה נן קיימין אם בגדולה זכת בסימנים אם בקטנה קטן זכה א"ר יודן בר שלום קומי רבי יוסי תפתר כמאן דאמר הקטן תורם א"ל ואפילו כמ"ד הקטן תורם קטן זכה על דעתין דרבנין דתמן ניחא דתמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב כל שנותנין לו אגוז ומשליכו צרור והוא נוטלו המוציא בידו כמוציא באשפה אגוז והוא נוטלו צרור והוא משליכו גזילו גזל מפני דרכי שלום אגוז וצרור והוא נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן גזילו גזל גמור זכה לעצמו אבל לא לאחרים רב הונא אמר כשם שהוא זוכה לעצמו כך הוא זוכה לאחרים הכל מודים שאין מתנתו מתנה דכתיב (שמות כב) כי יתן איש מתנת איש מתנה ואין מתנת קטן מתנה דברי חכמים רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן לעולם אין גזילו גזל גמור עד שיביא שתי שערות רבי אבהו בשם רבי יוחנן הדא דתימא להוציא ממנו בדין אבל להביא קרבן שבועה כל עמא מודיי עד שיביא שתי שערות ברם כרבנין דהכא [חברייא] בשם רבי יוסי בעי מעתה אפי' לעצמו לא יזכה דכתיב אל רעהו עד שיהא כרעהו רבי יוסי בי רבי בון בשם [רב] שמואל בר רב יצחק פתר לה בשיטת אפיוטות דתנינן תמן אפיוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין והתנינן אבל אינו מזכה לא ע"י בנו ובתו הקטנים ולא ע"י עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו רבנן דקיסרין אמרין כאן בקטן שיש בו דעת כאן בקטן שאין בו דעת תמן תנינן השואל את הפרה ושילחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו לית הדא אמרה שהעבד זכה מרבו לאחר א"ר לעזר תפתר בעבד עברי א"ר יוחנן אפי' תיפתרינה בעבד כנעני תיפתר באומר לו פתח לה והיא באה מאיליה ותני כן הנהיגה המשיכה קרא לה ובאת אחריו נתחייב לה לשלם כשואל רבי זעירא שמע לה מן הכא אבל אינו מזכה לא ע"י בנו ובתו הקטנים ולא ע"י עבדו ושפחתו הכנענים מפני שאין ידן כידו לית הדא אמרה שאין העבד זכה מרבו לאחר תיפתר כרבי מאיר דרבי מאיר עביד יד העבד כיד רבו והתני אשתו רבי מאיר דבר יד האשה כיד בעלה רבי חנניא בשם רבי פינחס תיפתר כהדין תנייה דתני אשתו אינה פודה לו מעשר שני רשב"א [אומר] משום ר"מ אשתו פודה לו מע"ש והדין תניה רבי מאיר עביד יד העבד כיד רבו ולא יד האשה כיד בעלה בראשונה היו עושין כן במעות היו נוטלין אותן ובורחין התקינו שיהא עושין בפירות אף על פי כן היו נוטלין אותן ואוכלין אותן התקינו שיהא מזכה לו אחד מעשרה לקרקע רבי אינייא בר סיסי סלק גביה רבי יונה אמר ליה אפרוק לך בהדא סילעא אמר אי בעי מינס נסא חזר ונסתה מיניה א"ר יונה כד שערית דעתיה דאלו נסתה לא הוה אמר לי כלום לפום כן יהבית יתה ליה