פתיחת התפריט הראשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


גמרא מפני מה כה"ג משמש בשמנה כלים ר' חנניה חברון דרבנן אמר כנגד המילה שהיא לח' ימים על שם (מלאכי ב, ה) בריתי היתה אתו מפני מה אינו משמש בבגדי זהב מפני הגאוה א"ר סימון על שם (משלי כה) אל תתהדר לפני מלך א"ר לוי שאין קטיגור נעשה סניגור אתמול כתיב בהם (שמות לב) ויעשו להם אלהי זהב ועכשיו הוא עומד ומשמש בבגדי זהב תני ר' חייה ולבשם ובלו שם שם היו גנוזין שם היו מרקיבין ולא היו כשירים ליה"כ הבא תנא ר' דוסא אומר כשרים הם לכהן הדיוט תני רבי אומר שתי תשובות בדבר אחת בבגדי כהן גדול ואחת בבגדי כהן הדיוט תני לא נחלקו רבי ור"א בי ר"ש על אבניטו של כה"ג ביה"כ שהוא של בוץ ועל שאר ימות השנה שיש בו כלאים ועל מה נחלקו על אבנטו של כהן הדיוט שרבי אומר יש בו כלאים ור"א בי ר"ש אומר אין בו כלאים רבי יעקב בר אחא ר' אבהו בשם ר' יוחנן טעמא דרבי (שמות כט) ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה מה בגדי אהרן יש בו כלאים אף בגדי בניו יש בהן כלאים מה עבד לה ר"א בי ר"ש מה אהרן בראוי לו אף בניו בראוי להן. אמר רבי סימון כשם שהקרבנות מכפרין כך הבגדים מכפרין. בכתונת ומכנסיים מצנפת ואבנט כתונת היתה מכפרת לובשי כלאים אית דבעי מימר על שופכי דמים כמה דאת אמר ויטבלו את הכתונת בדם מכנסיים היה מכפר על גילוי עריות כמה דאת אמר (שמות כח) ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה מצנפת היתה מכפרת על גסי הרוח כמה דאת אמר (שמות כט) וישם את המצנפת על ראשו אבנט היה מכפר על הגנבים ואית דבעי מימר על העוקמנים א"ר לוי ל"ב אמה היה בו והיה מעקמו לכאן ולכאן חושן היה מכפר על מטי הדין כמה דאת אמר (שמות כח) ועשית חשן משפט אפוד היה מכפר על ע"ז כמה דאת אמר (הושע ג) ואין אפוד ותרפים מעיל ר' סימון בשם ר' יונתן דבית גוברין שני דברים לא היתה בהן כפרה וקבעה להן התורה כפרה ואלו הן האומר לשון הרע וההורג נפש בשגגה האומר לשון הרע לא היתה לו כפרה וקבעה לו התורה כפרה זוגי המעיל (שמות כח) והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו יבא קול ויכפר על קול ההורג נפש לא היתה לו כפרה וקבעה לו התורה כפרה מיתת כה"ג (במדבר לה) וישב בה עד מות הכה"ג תני ר"א בן יעקב אומר נאמרה כפרה בפנים ונאמר כפרה בחוץ מה כפרה האמורים בפנים בן הבקר מכפר על שופכי דמים אף כפרה אמורה בחוץ בן הבקר מכפר על שופכי דמים כאן בשוגג כאן במזיד שנייא היא עגלה ערופה בין שוגג בין מזיד א"ר יוסה כאן על חט ידוע וכאן על חט שאינו ידוע. ציץ אית דבעי מימר על הגודפנים אית דבעי מימר על עזי פנים מ"ד על הגודפנין ניחא דכתיב (שמואל א ט) ותטבע האבן במצחו וכתיב (שמות כח) והיה