ירושלמי דמאי ה

הלכה א משנה

הלוקח מן הנחתום כיצד מעשר נוטל כדי תרומת מעשר וחלה ואומר אחד ממאה שיש כאן הרי זה בצד זה מעשר ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו והשאר חלה ומעשר שני בצפונה או בדרומה ומחולל על המעות

הלכה א גמרא

אף על החלה וחלה חייבת בדמאי ולא כן תנינן חלת עם הארץ והמדומע פטורין מן הדמאי רבי אחא רבי בון בר חייא בשם רבי יוסי בן חנינא דבית שמאי היא ותני כן ר' שמעון בן יהודא אומר משום רבי שמעון חלה בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין כלום אמרו ב"ש אלא דבר שהוא לזריעה אילו הלוקח לזרע ולבהמה קמח לעורות שמן לנר שמא אינו פטור מדמאי אלא במגבל עיסתו במי פירות לא כן אמר רבי יוסי בי רבי חנינא דרבי אליעזר בן יהודה איש ברתותא הוא הא כרבנין לא אלא כרבי יוחנן דרבי יוחנן אמר כאן בעושה בטהרה וכאן בעושה בטומאה אלא כר"א דר' אליעזר אמר כאן וכאן בעושה בטהרה אלא במתארח אצלו לא כן תני הנאמן על הטהרות נאמן על המעשרות ותניתה רבי ינאי בי רבי ישמעאל ואמר הדא דתימר במתארח אצלו אבל ברבים אינו נאמן עד שיקבלו עליו ברבים וכא ברבים אנן קיימין רבי אבין רבי שמאי בשם רבי אחא שמע לה מן דבתרה הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת וכמה דתימר תמן חוץ מן הראוי ליקדש לשם תרומה והכא חוץ מן הראוי ליקדש לשם חלה תנינן חלה בין ראשון לשני רבי יונה בשם זעירא אמר חלה אין בה משום בל תאחר רבי יוסי בשם רבי זעירא אין משנה אמורה על סדר ולא בדמאי אנן קיימין לא כן אמר רבי בא בריה דרבי חייא בשם רבי יוחנן מתני' דמאי הא בודאי לא והכא בדמאי אנן קיימין תני רבי חייא אף בודאי עליה רבי יונה בשם ר' זעירא אומר זאת אומרת חלה אין בה משום בל תאחר רבי יוסי בשם רבי זעירא אמר אין משנה אמורה על סדר אלא תקדים חלה לראשון מעתה תהא חלה חייבת במעשרו' ומעשרות לא יהו חייבין בחלה שכל הקודם את חבירו חבירו מתחייב בו ותני כן העושה עיסה מן הטבל בין שהקדים חלה לתרומה בין שהקדים תרומה לחלה מה שעשה עשוי חלה לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה תרומה לא תאכל עד שיפריש עליה חלה ולמה קדמה ראשון מפני שקדמה לגורן והרי שני קדמה לגורן אמר רבי מתניה בדין היה שתקדים לכל ולמה קדמה ראשון מפני שקדמה לגורן וכתיב בו ראשית שני אע"פ שקדמו לגורן אין כתוב בו ראשית

מתוך: ירושלמי דמאי ה ב (עריכה)

הלכה ב משנה

הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת נוטל א' משלשים ושלשה ושליש ואומר א' ממאה ממה שיש כאן הרי זה בצד זה חולין ושאר תרומה על הכל ומהחולין שיש כאן הרי זה בצד זה מעשר ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו והשאר חלה ומע"ש בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות

הלכה ב גמרא

תני הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וחלה כאחת נוטל כדי תרומה ותרומת מעשר וחלה כאחת וכמה הן אחד מכ' ואומר אחד ממאה ממה שיש כאן הרי הן בצד זה חולין טבל ועוד אחד ממ"ח סמוך לו והשאר תרומה על הכל ומהחולין שיש בו וזה שעשיתי חולין טבל עשוי מעשר ושאר מעשר סמוך לו וזה שעשיתי מעשר עשוי תרו"מ עליו ומע"ש בצפונו ובדרומו מחולל על המעות רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן צריך לברך חמש ברכות תני רבי חייא כוללן ברכה אחת עד כדון כהן לוי ישראל אין יאמר תרומת מעשר נמצא מפריש על דבר שאינו שלו מעשר ואח"כ תרומה נמצא מקדים תרומה ואחר כך מעשר נמצא או פוחת ממעשרותיו או מוסיף על מעשרותיו כהדא דתני הפוחת ממעשרותיו מעשרותיו מתוקני' ופירותיו מקולקלי' המעדיף על מעשרותיו מעשרותיו מקולקלים ופירותיו מתוקני' אמר רבי יוסי בסמוך על תניי בית דין הוא מהו תניי בית דין עד מקום שהדעת טועה מהו תניי ב"ד אמר רבי יוחנן כדי שיהא קובע מעשר ראשון בצפונו ומעשר שני לדרומו ותרומת מעשר בצפון צפונית מהו תניי ב"ד הוא לכשיפדה מעשר שני שבעודף פדוי עד כדון ביבש בלח הוה ליה מאה תנאים חמשין רברבין וחמשין דקיקין אין מסב מן רברביא צריך נסיב תשע מן דקיקתא צריך מיסב אחת עשר נסב עשרה מן רברביא אית תמן חדא חולין וחש לומר שמא אותה חולין עושה אותה תרומת מעשר למקום אחר וכתיב תרומת ה' מעשר מן המעשר ולא חולין מן המעשר אמר רבי בון בר כהנא מתנה ואומר מעשר הזה שהפירות הללו חייבות הרי הוא קבוע בתחלת כל עוקץ ועוקץ ומהלך עד שהוא מגיע בכל עשר מסב אית בהון חדא תרומת מעשר וכל שהוא חולין עד כדון דבר מרובה היה דבר ממועט הוה ליה עשר תאנים חמש רברבין וחמש דקיקין אין יסב מן רברבתא צריך מסב חדא פרא ציבחר מן דקיקתא צריך מסב חדא ועוד ציבחר נסיב חד מן רברבתא אית תמן כל שהוא חולין וחש לומר שמא אותו החולין עושה תרומת מעשר למקום אחר וכתיב תרומת ה' מעשר מן המעשר ולא חולין מן המעשר א"ר אבא קרתיגנייא מתנה ואומר המעשר הזה שהפירות הללו חייבות הרי הוא קבוע בתחילת העוקץ ומסיים ואומר לכהן עד כאן סיימתי הרי הוא בצד זה חולין טבל ויאמר הרי הוא בצד זה מעשר נמצא מקדים ויאמר הרי הוא בצד זה תרומה נמצא או פוחת על התרומה או מוסיף על התרומה מתוך שהוא אומר הרי הוא בצד זה חולין טבל או פוחת מן התרומה או מוסיף על התרומה אין בכך כלום

מתוך: ירושלמי דמאי ה ג (עריכה)

הלכה ג משנה

הלוקח מן הנחתום מעשר מן החמה על הצוננת ומן הצוננת על החמה אפילו מדפוסים הרבה דברי רבי מאיר רבי יהודה אוסר שאני אומר חטים של אמש היו משל אחר ושל היום היו משל אחר ר"ש אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה

הלכה ג גמרא

עד היכן תלמודוי של רבי חייא בשם רבי יהושע בן לוי עד שלשים יום היך עבידא לקח ממנו בתחלת שלשים ובאמצע שלשים ובסוף שלשים ראשון על גבי שלישי מין אחד הוא ראשון על גבי שלישי שני מינין הן ר"ש אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה ורבי יהודה אוסר בחלה ולא אצלו היא נטבלת אלא בשואל שאור טמא לעשות עיסתו אפי' כן לא אצלו היא נטבלת אלא בשואל ככר טמא למלאות תנורו ואם בשואל ככר טמא למלאות תנורו מעשר מכל ככר וככר אלא כר' יוחנן דר"י אמר כאן בעושה בטהרה כאן בעושה בטומאה אלא כר"א דרבי אלעזר אמר כאן וכאן בעושה בטהרה אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה בעושה בטומאה קיימינן ואצלו נטבלת אוף רבי יודה מודה בה ותני כן רבי יודה ור"ש אוסרין בתרומת מעשר ומתירין בחלה הא רבי יודה אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה ר"ש אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה מה בינייהו על דעתיה דר"י אינו מפריש לא משל היום על של אמש ולא משל אמש על של היום ומפריש מן התנור על התנור על דעתיה דר"ש אפילו מן התנור על התנור אינו מפריש

מתוך: ירושלמי דמאי ה ד (עריכה)

הלכה ד משנה

הלוקח מן הפלטר מעשר מכל טפוס וטפוס דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מאחד על הכל ומודה רבי יהודה בלוקח מן המנפול שהוא מעשר מכל אחד ואחד

הלכה ד גמרא

רבי מאיר אומר נחתום עושה טפוס א' ופלטר משתמש בכמה נחתומין ר"י אומר נחתום עושה כמה טפוסין ופלטר משתמש בנחתום אחד איזהו מנפול דבי רבי ינאי אמרי ט' פלטרין וי' נחתומין תימני' מן דתימני' וחד מן דתריי רבי יונה בעי היו לפניו שני טפסין הוכיח על עצמו שהן שניים הושוו כלן לעשות טפוס אחד מעשר מכל ככר וככר רבי יונה בעי כמה דתימא ט' פלטרין וי' נחתומין תימניא מן דתימניא וחד מן דתריי ודכוותה ט' נחתומין ועשרה פלטרין תימניא מן דתימניא וחד מן דתריי או תשעה מן דתשעה וחד מן כולהון מעשר מכל ככר וככר

מתוך: ירושלמי דמאי ה ה (עריכה)

הלכה ה משנה

הלוקח מן העני וכן העני שניתנו לו פרוסות או פילחי דבילה מעשר מכאו"א בתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל אר"י אימתי בזמן שמתנה מרובה אבל בזמן שמתנה מועטת מעשר מכל או"א

הלכה ה גמרא

רבי יוסי בשם ר' יונה בשם חזקיה אין בלילה אלא ליין ולשמן בלבד ר' יוחנן אמר עד כזיתים הניבללין מתניתין פליגא על ר"י בגרוגרות ובתמרים בולל ונוטל פתר לה עד כזיתין רבי יוסי בשם רבי זעירא בדמאי התירו כר"י דתנינן ר"י אומר אימתי בזמן שמתנה מרובה אבל בזמן שמתנה ממועטת מעשר מכל אחד ואחד דבי רבי ינאי אמרי בשעת הגורן שנו שהכל היו נותנין ממאה סאה היו הכל נותנין ממאה ואחד מחמשים מעשר מחמשים היו הכל נותנים מחמשים ואחד מארבעים מעשר מארבעים היו הכל נותנין מארבעים ואחד משלשים מעשר משלשים היו הכל נותנין מעשרים ואחד מעשרה מעשר מעשרה היו הכל נותנין מעשרה ואחד מאחד מעשר מכל אחד ואחד

הלכה ה משנה

הלוקח מן הסיטון וחזר ולקח ממנו שנייה לא יעשר מזה על זה אפילו מאותו הסוג אפילו מאותו המין נאמן הסיטון לומר משל אחד הן

הלכה ה גמרא

רבי ירמיה בעי אפילו השביח לו מקחו אינין חיטיא דזבנית מינך אתמול טבין הוין מאינין אינון תני הלוקח מן החנווני וחזר ולקח ממנו שנייה אם מכיר הוא את החבית שהיא היא מעשר ממנו עליו הא אם אינו מכיר אותה חבית לא בדא הדא דתימר באילין אידתיקדימא ברם באילין שפייא אורחא מפנתון אילין לגוא אילין

מתוך: ירושלמי דמאי ה ו (עריכה)

הלכה ו משנה

הלוקח מבעל הבית וחזר ולקח ממנו שנייה מעשר מזה על זה אפילו משתי קופות אפילו משתי עיירות ב"ה שהיה מוכר ירק בשוק בזמן שהן מביאין לו מגנותיו מעשר מאחת על הכל ומגנות אחרות מעשר מכל אחת ואחת

הלכה ו גמרא

רבי יונה בעי וכרבי מאיר מעשר מכל קלח וקלח דתנינן תמן אמר רבי מאיר וכי מפני מה טימא אלא מפני משקה הפה כמה דתימר תמן דרך אגודה ליתור והיא קשורה בפיו ברם הכא דרך אגודה ליתור והוא נותן מה שבפנים לחוץ ומה שבחוץ בפנים אמר רבי יונה לא סוף דבר מגנותיו אלא אפי' מגנות אחרות אם מעשרין הן לדעתו מעשר מזה על זה ואם לאו אין מעשר מזה על זה

מתוך: ירושלמי דמאי ה ז (עריכה)

הלכה ז משנה

הלוקח טבל מב' מקומות מעשר מזה על זה אף שאמרו אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך

הלכה ז גמרא

אמר רבי יונה כיני מתני' אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך ובלבד לחבר מעתה ע"ה שנתערב טבלו בחולין אין לו תקנה כיצד הוא עושה הולך אצל חבר והוא לוקח לו טבל ומעשרו לו

מתוך: ירושלמי דמאי ה ח (עריכה)

הלכה ח משנה

מעשרין משל ישראל על של נכרי, ומשל נכרי על של ישראל, ומשל ישראל על של כותים, ומשל כותים על של כותים. ר"א אוסר משל כותים על של כותים.
עציץ נקוב הרי הוא כארץ. תרם מן הארץ על עציץ נקוב, ומעציץ נקוב על הארץ, תרומתו תרומה. ומשאינו נקוב על שאינו נקוב, תרומה ולא תֵאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות.
תרם מן הדמאי על הדמאי, מודאי על הודאי, תרומה ויחזור ויתרום. מן הודאי על הדמאי, תרומה ולא תֵאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות.

הלכה ח גמרא

מתני' דרבי מאיר. דרבי מאיר אמר - אין קניין לעכו"ם בא"י להפקיעו מיד מעשר. רבי יודה ור"ש אומרים - יש קניין לעכו"ם בא"י לפוטרו מן המעשר. רבי אימי בשם ר"ש בן לקיש, טעמא דרבי מאיר - "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" (ויקרא כה, מו) הקישה אחוזה לעבדים. מה עבדים אתם קונין מהם והן אינם קונין מכם, אף אחוזה אתם קונין מהם והם אינן קונין. מכם אר"א בי רבי יוסי קומי רבי יסא והא מסייעא לר"מ והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ לחולטנית א"ל כל גרמא אמר דהוא מסייעא לר"ש לא תמכר הא אם נמכרה חלוטה היא רבי הונא רובא דציפורין אמר הנהיג ר' חנינא בציפורין כהדא דר"ש רבי זעירא אמר הנהיג ר"ח בציפורין כהדא כר"ש רבי זעירא אמר קומי רבי אבהו בשם ר"א אע"ג דר"מ אמר אין קנין לעכו"ם בא"י לפוטרו מן המעשרות מודה הוא הכא דיש לו קנין נכסים אמר רבי בא אוכלת פירות והתנינן הלוקח מביא ביכורין מפני תיקון העולם ויביא ביכורים דבר תורה ר' יונה רבי סימן בשם רבי יהושע בן לוי הלוקח פירות תלושין מן עכו"ם מפריש תרומה ותרומת מעשר מהלכה ונותן לשבט ונוטל דמים מן השבט והלוקח פירות מחוברין מן העכו"ם מפריש תרומה ותרומת מעשר מהלכה ונותנן לשבט ואינו נוטל דמים מן השבט מה טעם כי תקחו מאת בני ישראל מאת בני ישראל את מוציא ואין את מוציא מיד מכרי כהונה ולוויה ואתיא כדמר רבי אלעזר כי תקחו מאת בני ישראל מאת בני ישראל את מוציא ואין את מוציא מיד העכו"ם א"ר אחא בימי רבי הושעי' ביקשו להימנות על הר המלך לפוטרו מן המעשרות אמרו יבא רבי הושעיה לא הספיק לבא עד שנטרפה השעה רבי יהודה בר פזי בשם רבי הושעי' הלכה כר"ש דלא כן מה נן אמרין ר' מאיר ור"ש אין הלכה כר"ש אלא בגין דתני אר"ש שזורי מעשה שנתערבו פירות טבולין בפירותי ושאלתי את רבי טרפון ואמר לי צא ולוקחם מן העכו"ם ועשר עליה ותני עליה רבי יהודה ור"ש אומר יש קנין לעכו"ם בא"י לפוטרו מן המעשר דלא תסבור מימר תריי כל קבל תריי אינון לפום כן צריך לומר הלכה כר"ש ועוד מן הדא דאמר רבי זעירא אבא אנטולי זבין פירי מן דארמאי אתא לגבי דרבי יודה בן לוי שלח למנחם בריה דיתקן ליה ויהב ליה מעשריה מי אתי קם עימיה ריב"ל א"ל מאן יעביד דא אלא אבוך מחלפיה שיטתיה דרבי יהושע ב"ל תמן הוא אמר הלוקח פירות תלושין מן העכו"ם מפריש תרומה ותרומת מעשר מהלכה ונותנה לשבט ונוטל דמיו מן השבט והכא הוא אמר הכין אמר רבי אבא בר זמינא קומי רבי זעירא רבי סימן לא אמר כן אלא מי אתי קם עימיה רבי יהושע בן לוי אמר ליה לית אילין דאביך ואיקפד ר' זעירא ר' אחא ר' תנחום ב"ר חייא בשם ריב"ל ג' הן שהן מעשרין שלא ברשות זה שנתערב טבלו בחולין וזה שהוא לוקח מפסקיה של כותין אמר רבי זעירא זאת אומרת שאינו נוטל דמין מן השבט אם אמר את שהוא נוטל דמין מן השבט הרי ברשות תרם אמר רבי יוחנן טעמא דר"א כשם שעשו פירות א"י דמאי אחר רובן אין תורמין ומעשרין מזה על זה כך עשה פירות כותי ודאי אחר רובן אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה רבי בון בר חייא בשם רבי זעירא עציץ עשו אותו ספק והתנינן עציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש בכרם מספק כמה דתימר מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות ואמר מן הדמאי על הדמאי כן רבי בון בר חייא בשם רבי שמואל בר ר"י זאת אומרת ספק דימוע כספק תרומת מעשר של דמאי פטור מן הודאי