ירושלמי גיטין ד ג

<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ד · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ג משנה עריכה

אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין אלא בשבועה. נמנעו מלהשביע. התקין רבן שמעון בן גמליאל שתהא נודרת ליתומין כל מה שירצו וגובה את כתובתה.

והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם.

והלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם.

הלכה ג גמרא עריכה

בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם, שנאמר (ירמיהו ב): "לשוא הכיתי את בניכם". ועוד, שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות.

עברה ונשבעה, רב הונא אמר: אם נשבעה נשבעה. רב אמר לכלתיה: אילולא דאנא וותרן, אפילו קלוסיתיה דעל רישך דידי הוא. שמואל אמר: זכת בכלים שעליהם[1]. מתניתא מסייעא ליה לשמואל: "אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו".

רב הונא אמר: מפני מה התקינו זמן בגט? מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו, וזינת עד שהיא אשת איש, הלך והקדים זמנו בגט, אמר מוטב שתידון כפנויה ואל תדון כאשת איש.

אמר רב הונא: קשיתא קומי רבי יעקב בר אחא: כמאן דאמר מעשרות מן דבריהן, ברם כמאן דאמר מעשרות מן התורה, והילל מתקין על דבר תורה?!

אמר רבי יוסי: וכי משעה שגלו לבבל כלום נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ? והשמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ!

חזר רבי יוסי ואמר (דברים טו ב): "זה דבר השמיטה שמוט":

  • בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבר תורה, השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה;
  • בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ מדבריהם, השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן.

(תמן תנינן אמרין: אפילו כמאן דאמר מעשרות מדברי תורה, השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן[2].) תמן אמרין: אפילו כמאן דאמר מעשרות מדברי תורה, מודה בשמיטה שהיא מדבריהן. (דברים טו ב): "זה דבר השמיטה שמוט", רבי אומר: שני שמיטין, שמיטה ויובל:

  • בשעה שהיובל נוהג השמיטה נוהגת מדברי תורה,
  • פסקו היובלות - נוהגת שמיטה מדבריהן.

אימתי פסקו היובלות? (ויקרא כה י): "לכל יושביה" - בזמן שיושבין עליה ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה והיו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה, יכול יהא היובל נוהג? תלמוד לומר: "יושביה", "לכל יושביה". נמצאת אומר: כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה, בטלו היובלות.

שנויי נוסחאות עריכה

  1. ^ שעליהם בדפוס ויניצי' שעליה.
  2. ^ "תמן תנינן" עד "לארץ מדבריהן" כ"ז כ"ה בדפוס ויניצי'.