ירושלמי גיטין דף ח א
<< · ירושלמי גיטין · דף ח א · >>
והמגרש את אשתו שלא מדעתה שמא מגורשת היא מפני שהוא קניינו. אמר רבי אבין קניינו הוא אלא שהוא פוסלו מן התרומה. האומר טבי עבדי עשיתי בן חורין. עושה אני אותו בן חורין. הרי זה בן חורין זכה. ר' אינייא בשם ר' יוחנן ובלבד בשטר. יעשה בן חורין ר' אומר זכה. וחכ"א לא זכה. תנו שטר שיחרור זה לעבדי ומת. רבי אומר לא זכה. וחכמים אומרים זכה. כופין את היורשין לקיים דברי המת. אמר רבי זעירא בסתם חלוקין. מה אנן קיימין אם באומר שחררו אף רבי מודה. אם באומר כתבו ותנו אף רבנין מודו. אלא כן אנן קיימין באומר תנו. רבי אומר האומר תנו כאומר כתבו ותנו. ורבנין אמרין האומר תנו כאומר שחררו. האומר ינתנו כל נכסיו לפלוני והוא כהן והיו שם עבדים אע"פ שאמר אי איפשי בהן הרי אילו אוכלין בתרומה. רבי שמעון בן גמליאל אומר מכיון שאמר אי איפשי בהן זכו בהן היורשין. אמר רבי זעירא בסתם חלוקין מה אנן קיימין אם בשקיבל עליו משעה ראשונה אף ר"ג מודה.
עין משפט
43 א_מג מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ע"ד:
44 א_מד מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ע"ד:
45 א_מה מיי' פ"ט מהל' תרומות הלכה ו':