פתיחת התפריט הראשי

ירושלמי גיטין דף ד א


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


לא הכל ממנו לפוסלה. ר' בון בר חייה בעא קומי ר' זעירא הוא אינו פוסלה מי פוסלה. אמר ליה מכיון שהוחזקה גרושה בפני שנים לא הכל ממנו לפוסלה. נתן לה גיטה אשכחוניה גט בפסול כפוניה ויהב לה חורין. אתא עובדא קומי רבנין ואכשרון. ולא כן איתמר לא הכל ממנו לפוסלה תמן לא הוכח פסול הכא הוכח פסול. כהדא חיננא בריה דרבי אסי הוה מיסן וזרק גיטא לאיתתיה. אמר לה הרי גיטיך צווחת ועלון מגירתא חטפיה מינה ויהב לה נייר חלק אתא עובדא קומי רבנין וחשון. ולא כן א"ר ייסא בשם רבי יוחנן נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים בטל השם. תמן לא הוזכר השם. ברם הכא הוזכר שם הגט. ואית דבעי מימר אם אמר גט כשר היה וכיון דצווחת ועלון מגירתה חטפיה מינה ויהב לה נייר חלק. ר' ירמיה בעי כתבו בארץ ישראל וחתמו בח"ל והלך ליתנו לה בח"ל ולא מצאה בח"ל ובא ומצאה בארץ ישראל צריך שיאמר לה בפני נכתב ובפני נחתם מפני שכתבו בארץ וחתמו בח"ל. אבל נכתב בארץ ישראל ונחתם בארץ ישראל והלך ליתנו לה בח"ל ולא מצאה ובא ומצאה בארץ ישר' אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. נתן לה את גיטה ואחר כך אמרה תזכה לי חצירי שבעכו. אמר רבי חיננא נעשית כמי שהיתה ידה ארוכה. אילו מי שהיתה ידה ארוכה והושיטה את ידה ונטלתו שמא אינו צ"ל בפני נכתב ונחתם. א"ר אבא