ירושלמי ברכות פרק ט מנוקד ומעוצב

(קובץ פרק לרב דן בארי)

תַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי • סֵדֶר זְרָעִים מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת • פֶּרֶק תְּשִיעִי פרק זה בתלמוד הבבלי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

משנה אעריכה

משנה א - חלק ראשוןעריכה

ירושלמי ברכות פרק ט משנה א - משנה

מִשְׁנָה
הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנֶּעֱשׁוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה".
מָקוֹם שֶׁנֶּעְקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ".

גמרא על משנה א - חלק ראשוןעריכה

ירושלמי ברכות פרק ט משנה א - גמרא

תלמוד
מַתְנֵיתָה - בְּנִסֵּי יִשְׂרָאֵל,
אֲבָל יָחִיד שֶׁנֶּעֱשׁוּ לוֹ נֵס, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
מָהוּ שֶׁיְּבָרֵךְ אָדָם עַל נִסֵּי אָבִיו וְעַל נִסֵּי רַבּוֹ?
אִם הָיָה אָדָם מְסֻיָּם - כְּגוֹן יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַחֲבֵרָיו,
הָיָה אָדָם שֶׁנִּתְקַדַּש בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם - כְּגוֹן חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה.
נִסֵּי שֵׁבֶט, מָהוּ שֶׁיְּבָרֵךְ?
מַן דְּאָמַר "כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט אִיקָרִי קָהָל" - צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
מַן דְּאָמַר "כָּל הַשְּׁבָטִים קְרוּיִין קָהָל" - אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
הָרוֹאֶה בָּבֶל, צָרִיךְ לְבָרֵךְ חָמֵשׁ בְּרָכוֹת:
רָאָה פְּרָת, אוֹמֵר "בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית".
רָאָה מֶרְקוּלִיס, אוֹמֵר "בָּרוּךְ אֶרֶךְ אַפַּיִם".
רָאָה בֵּיתוֹ שֶׁלִּנְבוּכַדְנֶצַּר, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱרִיב בֵּיתוֹ שֶׁלְּאוֹתוֹ רָשָׁע".
רָאָה מְקוֹם כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְגוֹב אֲרָיוֹת, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה".
רָאָה מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ עָפָר, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם".

ישעיהו, סוף משא בבל
הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ - בַּעֲו‍ֹן אֲבוֹתָם!
בַּל יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ - וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים!
וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם - נְאֻם י"י צְבָאוֹת, וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר, וְנִין וָנֶכֶד - נְאֻם יְ"י!
וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד מקום ירושת (מגורי) הקיפוד - בעל חי או עוף החי באזורים נטושים וְאַגְמֵי מָיִם צמחי קנה - הצומחים באזורים לא מיושבים,
וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד! - נְאֻם יְ"י צְבָאוֹת!!

רָאָה בָּבֶל, אוֹמֵר: (ישעיה) "וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד".
רַבִּי זְעֵירָא, רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַב:
כָּל בְּרָכָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מַלְכוּת, אֵינָהּ בְּרָכָה.
אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָא:
אֲנָה אַמְרֵית טַעְמָא: "אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ" (תהלה לדוד (הנאמר בתפילת 'אשרי')


רַב אָמַר: צָרִיךְ לוֹמַר "אַתָּה",
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר "אַתָּה".


רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יוֹנָתָן אַזְלוּן מֶעְבַּד שְׁלָמָא, בְּאִלֵּין קֻרְיָתָא דְדָרוֹמָה.
עַלּוּן לְחַד אֲתַר וְאַשְׁכְּחוּן לְחַזָּנָא דְאָמַר:
"הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר, וְהַנּוֹרָא, הָאַדִּיר, וְהָאַמִּיץ",
וְשִׁתְּקוּ אוֹתוֹ.
אָמְרוּ לוֹ:
אֵין לָךְ רְשׁוּת לְהוֹסִיף
עַל מַטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בַּבְּרָכוֹת.


רַב חוּנָא בְּשֵׁם רַב:
"שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ, שַׂגִּיא כֹחַ", (דברי אליהוא לאִיּוֹב)
לֹא מָצִינוּ כֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁלַּקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא.
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
"הַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר,
אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע." (שם
אִם בָּא אָדָם לְסַפֵּר גְּבוּרוֹתָיו שֶׁלַּקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא,
מִתְבַּלֵּעַ מִן הָעוֹלָם.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן:
"מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יי", (מזמור ניסי המדבר (תְּהִלִּים סוף ספר שני))
כְּגוֹן אֲנִי וַחֲבֵרַי.
אָמַר רַבִּי אַבּוּן:
"מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יי",
תִּרְגֵּם יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נִבּוּרָיָא בְּצוֹר,
"לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן", (תְּהִלִּים מזמור להשלים
סַמָּא דְכֻלָּא, מַשְׁתּוּקָא.
לְמַרְגָּלִית דְּלֵית לַהּ טִימִי פגם - "עצמות" הפוגמים בה,
כָּל שֶׁמְּשַׁבֵּחַ בָּהּ - פְּגָמָהּ.


תְּנֵי:
הַפּוֹתֵחַ בְּיוֹ"ד הֵ"א וְחוֹתֵם בְּיוֹ"ד הֵ"א,
הֲרֵי זֶה חָכָם.
בְּאָלֶ"ף לָמֶ"ד וְחוֹתֵם בְּאָלֶ"ף לָמֶ"ד,
הֲרֵי זֶה בּוּר.
בְּאָלֶ"ף לָמֶ"ד וְחוֹתֵם בְּיוֹ"ד הֵ"א,
הֲרֵי זֶה בֵּינוֹנִי.
בְּיוֹ"ד הֵ"א וְחוֹתֵם בְּאָלֶ"ף לָמֶ"ד,
הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת.
הַמִּינִין שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי שַׁמְלַי:
כַּמָּה אֱלוֹהוֹת בָּרְאוּ אֶת הָעוֹלָם?
אָמַר לָהֶן:
וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִין?
לְכוּ וְשַאֲלוּ אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר:
"כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים,
אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ,
לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ".פרשת האזינו
"אֲשֶׁר בָּרְאוּ אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ", - אֵין כָּתוּב כָּאן,
אֶלָּא: "לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ".
אַמְרוּ לֵיהּ:
וְהָכְתִיב: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים"!?
אָמַר לָהֶן:
וְכִי "בָּרְאוּ" כָּתוּב? אֵין כָּתוּב! - אֶלָּא "בָּרָא"!
אָמַר רַבִּי שַׁמְלַי:
כָּל מָקוֹם שֶׁפָּקְרוּ הַמִּינִין, תְּשׁוּבָתָן בְּצִדָּן.
חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:
מָה אַהֵן דִּכְתִיב:
"נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ"? פרשת בְּרֵאשִׁית, פרשיית בריאת האדם
אָמַר לָהֶן:
"וַיִּבְרְאוּ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמָם"
אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא
"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ". שם
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו:
לְאֵלּוּ דָּחִיתָ בְּקָנֶה,
לָנוּ מָה אַתָּה מֵשִׁיב?
אָמַר לָהֶן:
לְשֶׁעָבַר אָדָם נִבְרָא מִן הֶעָפָר,
וְחַוָּה נִבְרֵאת מִן אָדָם.
מֵאָדָם וְאֵילָךְ "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ":
אִי אֶפְשָׁר לָאִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה,
אִי אֶפְשָׁר לָאִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ;
אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵיהֶן בְּלֹא שְׁכִינָה.
חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:
מָה הַהֵן דִּכְתִיב:
"אֵל אֱלֹהִים יי,
אֵל אֱלֹהִים יי הוּא יֹדֵעַ!"? סוף ספר יְהוֹשֻעַ, דברי בני עבר הירדן
אָמַר לָהֶן:
"הֵם יוֹדְעִין" אֵין כָּתוּב כָּאן,
אֶלָּא "הוּא יֹדֵעַ".
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו:
רַבִּי, לְאֵלּוּ דָּחִיתָ בְּקָנֶה,
לָנוּ, מָה אַתָּה מֵשִׁיב?
אָמַר לָהֶן:
שְׁלָשְׁתָּן שֵׁם אֶחָד,
כְּאֶנָשׁ דְּאָמַר "בַּסִילֵיוֹס קַיְסַר אַוּגוּסְטוּס".
חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:
מָה הַהֵן דִּכְתִיב:

"אֵל אֱלֹהִים יי דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ"? מזמור להשלים

אָמַר לָהֶן:
וְכִי "דִּבְּרוּ וַיִּקְרְאוּ" כָּתוּב כָּאן?
אֵין כָּתוּב! אֶלָּא: "דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ".
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו:
רַבִּי, לְאֵלּוּ דָּחִיתָ בְּקָנֶה,
וְלָנוּ, מָה אַתָּה מֵשִׁיב?
אָמַר לָהֶן:
שְׁלָשְׁתָּן שֵׁם אֶחָד, כְּאֶנָשׁ דְּאָמַר:
"אוּמָנִין, בַּנָּיִין, אַרְכִיטֶקְטוֹנִין".


חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:
מָהוּ הָדֵן:
"כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא"? ביאור:יהושע כד
אֲמַר לָהֶן:
"קְדוֹשִׁים הֵמָּה" אֵין כָּתוּב כָּאן,
אֶלָּא "הוּא".
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו:
רַבִּי, לְאֵלּוּ דָּחִיתָ בְּקָנֶה,
וְלָנוּ, מָה אַתָּה מֵשִׁיב?
אָמַר לָהֶן:
קָדוֹשׁ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת.
דְּאָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא:
הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא:
דַּרְכּוֹ בִקְדֻשָּׁה,
הִלּוּכוֹ בִקְדֻשָּׁה,
יְשִׁיבָתוֹ בִקְדֻשָּׁה,
דִּבּוּרוֹ בִקְדֻשָּׁה,
חֲשִׂיפַת זְרוֹעוֹ בִקְדֻשָּׁה,
נִרְאֶה בִקְדֻשָּׁה,
אַדִּיר בִּקְדֻשָּׁה.
דַּרְכּוֹ בִקְדֻשָּׁה: (תְּהִלִּים עֵז,יד) "אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ".
הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה: (תְּהִלִּים סָח,כה) "הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ".
יְשִׁיבָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה: (תְּהִלִּים מז,ט) "אֱלֹהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ".
דִּבּוּרוֹ בִּקְדֻשָּׁה: (תְּהִלִּים ס,ח) "אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ".
חֲשִׂיפַת זְרוֹעוֹ בִּקְדֻשָּׁה: (יְשַׁעְיָה נב,י) "חָשַׂף יי אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ".
נִרְאֶה בִּקְדֻשָּׁה: (תהלים סג,ג) "כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ".
אַדִּיר בִּקְדֻשָּׁה: (שְׁמוֹת טו,יא) "מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ".


חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:
מָהוּ אַהֵן דִּכְתִיב:
(דְּבָרִים ד,ז) "מִי גוֹי גָּדוֹל,
אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו"?
אָמַר לָהֶן:
"כַּיי אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֲלֵיהֶם" אֵין כָּתוּב כָּאן,
אֶלָּא "בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו".
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו:
רַבִּי, לְאֵלּוּ דָּחִיתָ בְּקָנֶה,
לָנוּ, מָה אַתָּה מֵשִׁיב?
אָמַר לָהֶן:
קָרוֹב בְּכָל מִינֵי קְרִיבוֹת.
דְּאָמַר רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן:
עֲבוֹדָה זָרָה נִרְאֵית קְרוֹבָה, וְאֵינָהּ אֶלָּא רְחוֹקָה.
מָה טַעְמָא?
(יְשַׁעְיָה מו,ז) "יִשָּׂאֻהוּ עַל כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ,

וְיַנִּיחֻהוּ תַחְתָּיו וְיַעֲמֹד, מִמְּקוֹמוֹ לֹא יָמִישׁ, אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה, מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ". סוֹף דָּבָר, אֱלוֹהוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת, וְהוּא צוֹעֵק עַד שֶׁיָּמוּת, וְלֹא יִשְׁמַע וְלֹא יוֹשִׁיעַ מִצָּרָתוֹ. אֲבָל הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא נִרְאֶה רָחוֹק, וְאֵין קָרוֹב מִמֶּנּוּ. דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי: מִן הָאָרֶץ וְעַד לָרָקִיעַ, מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ, מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וּמֵרָקִיעַ לְרָקִיעַ, מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וְכֵן לְכָל רָקִיעַ וְרָקִיעַ. וְאָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא סַמּוֹקָה: כַּף טַלְפֵי הַחַיּוֹת, מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, מַה טַּעַם? (יחזקאל א,ז) "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה", מִנְיַן "יְשָׁרָה". רְאֵה כַּמָּה הוּא גָּבוֹהַּ מֵעוֹלָמוֹ! וְאָדָם נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְעוֹמֵד אֲחוֹרֵי הָעַמּוּד וּמִתְפַּלֵּל בִּלְחִישָׁה, וְהַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲזִין אֶת תְּפִלָּתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: (שְׁמוּאֵל א א,יג) "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ", וְהֶאֱזִין הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתָהּ. וְכֵן כָּל בִּרְיוֹתָיו. שֶׁנֶּאֱמַר: (תְּהִלִּים קב,א) "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי יי יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ", כְּאָדָם הַמֵּשִׂיחַ בְּאֹזֶן חֲבֵרוֹ וְהוּא שׁוֹמֵעַ. וְכִי יֵשׁ לָךְ אֱלוֹהַּ קָרוֹב מִזֶּה, שֶׁהוּא קָרוֹב לְבִרְיוֹתָיו כַּפֶּה לָאֹזֶן?

רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר בַּהּ אַרְבַּע שִׁיטִין. בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי נִתְפַּס בֶּן בֵּיתָךְ! אָמַר לָהֶן: הֲרֵי אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו. <אני מגן עליו> אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא יוֹצֵא לִדּוֹן! אָמַר לָהֶן: הֲרֵי אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא יוֹצֵא לִתָּלוֹת! הֵיכָן הוּא וְאֵיכָן פַּטְרוֹנוֹ? אֲבָל הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּיל אֶת מֹשֶׁה מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. הָדָא הִיא דִכְתִיב: (שְׁמוֹת יח,ד) "וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה". אָמַר רַבִּי יַנַּי: כְּתִיב: (שְׁמוֹת ב,טו) "וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה", וְאֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לִבְרֹחַ מִן הַמַּלְכוּת? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁתָּפַס פַּרְעֹה אֶת מֹשֶׁה, חִיְּבוֹ לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, וְקָהָת הַחֶרֶב מֵעַל צַוָּארוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה וְנִשְׁבָּרָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב: (שִׁיר הַשִּׁירִים ז,ה) "צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן", זֶה צַוָּארוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ. אָמַר רַבִּי אֶבְיָתָר: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנִּתַּז הַחֶרֶב מֵעַל צַוָּארוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה עַל צַוָּארוֹ שֶׁלִּקְוֶסְטִינָרוֹ קסטינר - המוציא להורג וַהֲרָגַתּוּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב: (שְׁמוֹת יח,ד) "וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה", לִי הִצִּיל וּקְוֶסְטִינָר נֶהֱרַג.

רַבִּי בֶּרֶכְיָה קָרָא עָלָיו: (מִשְׁלֵי כא,יח) "כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע".

רַבִּי אַבּוּן קָרָא עָלָיו: (מִשְׁלֵי יא,ח) "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו".

תָּנֵי בַר קַפָּרָא: מַלְאָךְ יָרַד וְנִדְמָה לָהֶן בִּדְמוּת מֹשֶׁה, וְתָפְסוּ אֶת הַמַּלְאָךְ, וּבָרַח מֹשֶׁה.


אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, נַעֲשׂוּ כָּל אוֹכְלוֹסִין שֶׁלּוֹ [67] מֵהֶן אִלְּמִין, וּמֵהֶן חֵרְשִׁין, וּמֵהֶן סוֹמִין. אָמַר לָאִלְּמִין: הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה? וְלֹא הָיוּ מְדַבְּרִים. אָמַר לַחֵרְשִׁין, וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין. אָמַר לַסּוֹמִין, וְלֹא הָיוּ רוֹאִין. הוּא שֶׁהַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה: (שְׁמוֹת ד,יא) "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם, אוֹ חֵרֵשׁ, אוֹ פִקֵּחַ, אוֹ עִוֵּר? הֲלֹא אָנֹכִי יי?" תַּמָּן קַמְתְּ לָךְ, וְהָכָא לֵית אֲנָה קָאֵים? הָדָא הִיא דִכְתִיב: (דְּבָרִים ד,ז) "כַּיי אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו".

רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר בַּהּ שִׁיטָה אוֹחֲרִי: בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי נִתְפַּס בֶּן בֵּיתָךְ! אָמַר לָהֶן: הֲרֵי אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא יוֹצֵא לִדּוֹן! אָמַר לָהֶן: הֲרֵי אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא מֻשְׁלָךְ לַמַּיִם! הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן פַּטְרוֹנוֹ? אֲבָל הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּיל אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב:

(יוֹנָה ב,יא) "וַיֹּאמֶר יי לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה". 

רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר בַּהּ שִׁיטָה אוֹחֲרִי: הֲרֵי בָשָׂר וָדָם, יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן. אָמְרוּ לוֹ: נִתְפַּס בֶּן בֵּיתָךְ! אָמַר לָהֶן: הֲרֵינִי מִתְקַיֵּם עָלָיו. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא יוֹצֵא לִדּוֹן! אָמַר לָהֶן: הֲרֵינִי מִתְקַיֵּם עָלָיו. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא מֻשְׁלָךְ לָאֵשׁ! הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן פַּטְרוֹנוֹ? אֲבָל הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. הִצִּיל לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ. הָדָא הִיא דִכְתִיב: (דָּנִיֵּאל ג,כח) "עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר: בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי".

רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר בַּהּ שִׁיטָה אוֹחֲרִי: הֲרֵי בָשָׂר וָדָם, יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן. אָמְרוּ לוֹ: נִתְפַּס בֶּן בֵּיתָךְ! אָמַר לָהֶן: הֲרֵינִי מִתְקַיֵּם עָלָיו. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא יוֹצֵא לִדּוֹן! אָמַר לָהֶן: הֲרֵינִי מִתְקַיֵּם עָלָיו. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא מֻשְׁלָךְ לַחַיּוֹת! הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן פַּטְרוֹנוֹ? אֲבָל הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּיל אֶת דָּנִיֵּאל מִגּוֹב אֲרָיוֹת. הָדָא הִיא דִכְתִיב: (דָּנִיֵּאל ו,כג) "אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ, וּסְגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי".

רַבִּי יוּדָן אָמַר בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן. אִם בָּאת לוֹ עֵת צָרָה, אֵינוֹ נִכְנָס אֶצְלוֹ פִּתְאוֹם, אֶלָּא הוֹלֵךְ וְעוֹמַד עַל פִּתְחוֹ שֶׁלְּפַּטְרוֹנוֹ, וְקוֹרֵא לְעַבְדּוֹ אוֹ לְבֶן בֵּיתוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: אִישׁ פְּלוֹנִי עוֹמֵד עַל פֶּתַח חֲצֵרָךְ. שֶׁמָּא מַכְנִיסוֹ, וְשֶׁמָּא מַנִּיחוֹ. אֲבָל הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. אִם בָּאת עַל אָדָם צָרָה, לֹא יִצְוַח לֹא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַבְרִיאֵל, אֶלָּא לִי יִצְוַח, וַאֲנִי עוֹנֶה לוֹ מִיָּד. הָדָא הִיא דִכְתִיב: (יוֹאֵל ג,ה) "כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם יי יִמָּלֵט".

אָמַר רַבִּי פִּינְחָס: עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד רַבִּי, דַּהֲוָה עָיֵיל בְּהָדָא חֲמָתָה דְּטִיבֶּרְיָא. פַּגְעוּן בֵּיהּ רוֹמָאֵי, אַמְרוּן לֵיהּ: "מִן דְּמַאן אַתְּ?" אָמַר לוֹן: "מִן דְּסוּפְּיָנוּס." - וּפְנוֹנֵיהּ.

בְּרַמְשָׁא אֲתוֹ לְגַבֵּיהּ, אָמְרִין לֵיהּ:

עַד אֵימָתַי אַתְּ מְקַיֵּם עִם עוזר ל, או: מגן על אִלֵין יְהוּדָהֵי?

אָמַר לוֹן: "לְמָה?" אָמְרִין לֵיהּ:

פְּגַעְנַן בְּחַד יְהוּדָי וַאֲמַרְנַן לֵיהּ: 'מִן דְּמַאן אַתְּ?'
אָמַר לָן: 'מִן דְּסוּפְּיָנוּס'!

אָמַר לוֹן: "וּמָה עֲבַדְתוּן לֵיהּ?" אָמְרִין לֵיהּ: "דַּיּוֹ לֵיהּ הוא בסדר...! פְּנֵינַן שחררנו יָתֵיהּ אותו" אָמַר לוֹן: יָאוּת עֲבַדְתּוּן! וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה, מִי שֶׁהוּא נִתְלָה בְּבָשָׂר וָדָם, הוּא נִצּוֹל, מִי שֶׁהוּא נִתְלָה בְּהַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא כָל שֶׁכֵּן? הָדָא הִיא דִכְתִיב: (יוֹאֵל ג,ה) "כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם יי יִמָּלֵט".

אָמַר רַבִּי אַלֶכְּסַנְדְּרִי: עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד אַרְכוֹן, דַּהֲוָה שְׁמֵיהּ אַלֶכְּסַנְדְּרוֹס, וַהֲוָה קָיֵים דָּיֵין חַד לִיסְטִיס. אֲמַר לֵיהּ: מָה שְׁמָךְ? אֲמַר: אַלֶכְּסַנְדְּרוֹס. אֲמַר לֵיהּ: אַלֶכְּסַנְדְּרוֹס מְפַנֶּה אַלֶכְּסַנְדְּרוֹס. <שיחרר> וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם מִי שֶׁשְּׁמוֹ כִשְׁמוֹ שֶׁלְּבָשָׂר וָדָם, הוּא נִצּוֹל, מִי שֶׁשְּׁמוֹ כִשְׁמוֹ שֶׁלַּקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הָדָא הִיא דִכְתִיב: (יוֹאֵל ג,ה) "כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם יי יִמָּלֵט".

רַבִּי פִּינְחָס אָמַר בַּהּ תַּרְתֵּי: חֲדָא בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא, וַחֲדָא בְּשֵׁם רַבִּי תַנְחוּם בַּר חֲנִילַאי.

רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא אָמַר: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן. אִם הִטְרִיחַ עָלָיו בְּיוֹתֵר, הוּא אוֹמֵר: אַשְׁכַּחֵית פְּלָן דְּקָאֵם מַטְרַח עֲלַי. אֲבָל הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאַתְּ מַטְרִיחַ עָלָיו הוּא מְקַבְּלָךְ. הָדָא הִיא דִכְתִיב: (תְּהִלִּים נה,כג) "הַשְׁלֵךְ עַל יי יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ".

רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי תַנְחוּם בַּר חֲנִילַאי: בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן. בָּאוּ הַשּׂוֹנְאִים וְתָפְשָוּ אוֹתוֹ עַל פֶּתַח חֲצֵרוֹ שֶׁלְּפַּטְרוֹנוֹ. עַד דִּצְוַח לֵיהּ, עַד דְּהוּא נְפַק, עַבְרַת חַרְבָּא עַל קְדָלֵיהּ וְקַטְלֶת יָתֵיהּ. אֲבָל הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּיל אֶת יְהוֹשָׁפָט מֵחֶרֶב אֲרָם, דִּכְתִיב: (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב יח,לא) "וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט, וַיי עֲזָרוֹ וַיְסִיתֵם אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ", מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה חָסֵר אֶלָּא חִתּוּךְ הָרֹאשׁ, "וַיְסִיתֵם אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ".

רַבִּי זְעֵירָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ, רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר: (תְּהִלִּים קמו,ה) "אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יי אֱלֹהָיו". מָה כְתִיב בָּתְרֵיהּ? (תְּהִלִּים קמו,ו) "עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם". וְכִי מַה עִנְיָן זֶה לַזֶּה? אֶלָּא בָשָׂר וָדָם, יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן, [68] אִם שׁוֹלֵט בְּאֶפַּרְכִיָא אַחַת, <מחוז> שֶׁמָּא שׁוֹלֵט בְּאֶפַּרְכִיָא אַחֶרֶת? אֲפִלּוּ תֹאמַר קוֹסְמוֹקְרַטוֹר: <שליט עולמי> שׁוֹלֵט בַּיַּבָּשָׁה, שֶׁמָּא שׁוֹלֵט בַּיָּם? אֲבָל הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵט בַּיָּם וְשׁוֹלֵט בַּיַּבָּשָׁה. מַצִּיל בַּיָּם מִן הַמַּיִם וּבַיַּבָּשָׁה מִן הָאֵשׁ. הוּא שֶׁהִצִּיל אֶת מֹשֶׁה מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. הִצִּיל אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה. הִצִּיל אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ. הִצִּיל לְדָנִיֵּאל מִבּוֹר אֲרָיוֹת. הָדָא הִיא דִכְתִיב: (תְּהִלִּים קמו,ו) "עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם".

אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָא: מַעֲשֶׂה בִּסְפִינָה אַחַת שֶׁלְּגוֹיִם, שֶׁהָיְתָה מַפְרֶשֶׁת בַּיָּם הַגָּדוֹל, וְהָיָה בָּהּ תִּינוֹק אֶחָד יְהוּדִי. עָמַד עֲלֵיהֶם סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם, וְעָמַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, וְהִתְחִיל נוֹטֵל יִרְאָתוֹ בְיָדוֹ וְקוֹרֵא, וְלֹא הוֹעִילוּ כְלוּם. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ כְלוּם, אָמְרוּ לְאוֹתוֹ יְהוּדִי: בְּנִי, קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ, שֶׁשָּׁמַעְנוּ שֶׁהוּא עוֹנֶה אֶתְכֶם כְּשֶׁאַתֶּם צוֹעֲקִים אֵלָיו, וְהוּא גִבּוֹר. מִיַּד עָמַד הַתִּינוֹק בְּכָל לִבּוֹ וְצָעַק, וְקִבֵּל מִמֶּנּוּ הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתוֹ, וְשָׁתַק הַיָּם.

כֵּיוָן שֶׁיָּרְדוּ לַיַּבָּשָׁה, יָרַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִקְנוֹת צְרָכָיו. אָמְרוּ לוֹ לְאוֹתוֹ הַתִּינוֹק: לֵית אַתְּ בָּעֵי מִזְבּוּן לָךְ כְּלוּם? אֲמַר לְהוֹן: מָה אַתּוּן בָּעַיִין מִן הַהֵן אַכְסְנָיָא עֲלִיבָה? <הזר המסכן> אַמְרוּ לֵיהּ: אַתְּ אַכְסְנָיָא עֲלִיבָה? אִלּוּךְ עַמָּה אִנּוּן אַכְסְנַיָּא עֲלִיבַיָּה! אִנּוּן הָכָא, וְטַעֲוָתְהוֹן בְּבָבֶל, וְאִנּוּן הָכָא, וְטַעֲוָתְהוֹן בְּרוֹמִי. וְאִנּוּן הָכָא וְטַעֲוָתְהוֹן עִמְּהוֹן, וְלָא מְהַנַּיִין לְהוֹן כְּלוּם. אֲבָל אַתְּ, כָּל הָן דְּאַתְּ אָזֵיל, אֱלָהָךְ עִמָּךְ! <כל מקום ש-> הָדָא הִיא דִכְתִיב: "כַּיי אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו".

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ לוֹ קָרוֹב, אִם הָיָה עָשִׁיר, הוּא מוֹדֶה בוֹ, וְאִם הָיָה עָנִי, אֵינוֹ מוֹדֶה בוֹ. אֲבָל הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִין בַּיְּרִידָה הַתַּחְתּוֹנָה, הוּא קוֹרֵא אוֹתָם "אַחַי וְרֵעָי". וּמַה טַּעַם? (תְּהִלִּים קכב,ח) "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי". רַבִּי אַבּוּן, רַבִּי אַחָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ לוֹ קָרוֹב, אִם הָיָה פִילוֹסוֹפוֹס, הוּא אוֹמֵר: הַהֵן פְּלָן מִתְקָרֵב לָן. אֲבָל הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא לְכָל יִשְׂרָאֵל קְרוֹבָיו, הָדָא הִיא דִכְתִיב: (תְּהִלִּים קמח,יד) "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ."


מַתְנֵיתָה. "מָקוֹם שֶׁנֶּעְקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ." מַתְנֵיתָא, בְּשֶׁנֶּעְקְרָה מִכָּל מְקוֹמוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם נֶעְקְרָה מִמָּקוֹם אֶחָד, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה". נֶעְקְרָה מִמָּקוֹם אֶחָד וְנִתְּנָה בְּמָקוֹם אַחֵר, מָקוֹם שֶׁנִּתְּנָה בוֹ, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ אֶרֶךְ אַפַּיִם", וּמָקוֹם שֶׁנֶּעְקְרָה מִמֶּנּוּ, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, כַּשֵּׁם שֶׁעָקַרְתָּ אוֹתָהּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, כָּךְ תַּעֲקֹר אוֹתָהּ מִשְּׁאָר כָּל הַמְּקוֹמוֹת, וְתַחְזִיר לֵב עוֹבְדֶיהָ לְעָבְדָךְ." וְלֹא נִמְצָא מִתְפַּלֵּל עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה? תְּנֵי: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף בְּחוּצָה לָאָרֶץ צָרִיךְ לוֹמַר כֵּן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: (קֹהֶלֶת ט,ד) "כִּי מִי אֲשֶׁר יְחֻבַּר", 'יבחר' כְּתִיב, "אֶל כָּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן", שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם חַי, יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה. מֵת, אָבְדָה תִּקְוָתוֹ. מָה טַעְמָא? (מִשְׁלֵי יא,ז) "בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה". תְּנֵי: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לְבָרֵךְ בְּכָל יוֹם: "בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עֲשַׂנִי גּוֹי, בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עֲשַׂנִי בּוּר, בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עֲשַׂנִי אִשָּׁה." בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עֲשַׂנִי גּוֹי, שֶׁאֵין הַגּוֹיִם כְּלוּם, (יְשַׁעְיָה מ,יז) "כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ". בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עֲשַׂנִי בּוּר, שֶׁאֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא. בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עֲשַׂנִי אִשָּׁה, שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מְצֻוָּה עַל הַמִּצְווֹת.

אָמַר רַבִּי אַחָא: (קֹהֶלֶת ט,ד) "כִּי מִי יְחֻבַּר אֶל כָּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן", אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶן בִּזְבוּל, יֵשׁ לָהֶם בִּטָּחוֹן. לְקָרְבָן אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶן בִּזְבוּל. לְרַחֲקָן אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר עָשׂוּ תְשׁוּבָה. עֲלֵיהֶן הוּא אוֹמֵר: (יִרְמְיָה נָא,לט) "וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ". רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָמְרִי: קְטַנֵּי גּוֹיִם וְחֵילוֹתָיו שֶׁלִּנְבוּכַדְנֶצַּר, אֵין חָיִין וְאֵין נִדּוֹנִין. עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ".

הָעוֹבֵר לִפְנֵי בָתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה אוֹמֵר: (מִשְׁלֵי טו,כה) "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יי". רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי: רָאָה אוֹתָם מְזַבְּלִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר: (שְׁמוֹת כב,יט) "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם".

"הָרוֹאֶה אֶת הַכּוּשִׁי וְאֶת הַגִּיחוֹר, {הָרוֹאֶה} וְאֶת הַלַּוְקָן וְאֶת הַכִּפֵּחַ וְאֶת הַנַּנָּס, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ מְשַׁנֶּה אֶת הַבִּרְיוֹת". [69] אֶת הַקִּטֵּעַ וְאֶת הַסּוֹמֵא וְאֶת מֻכֵּי שְׁחִין, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת". מַתְנֵיתָא, בְּשֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים וְנִשְׁתַּנּוּ. אֲבָל אִם הָיוּ כֵן מִמְּעֵי אִמָּן, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ מְשַׁנֶּה אֶת הַבִּרְיוֹת".

הָרוֹאֶה אִילָנוֹת נָאִים וּבְנֵי אָדָם נָאִים אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁכָּךְ בָּרָא בִּרְיוֹת נָאוֹת בְּעוֹלָמוֹ". מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁרָאָה אִשָּׁה גוֹיָה נָאָה, וּבֵרַךְ עָלֶיהָ. לֹא כֵן אָמַר רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵה בַר חֲנִינָא, רַבִּי בָּא רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: (דְּבָרִים ז,ב) "וְלֹא תְחָנֵּם", לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן. מֶה אָמַר? "אַבַּסְקַנְטָא"? <בלי עין הרע, בלי קנאה> לֹא אָמַר אֶלָּא "שֶׁכָּךְ בָּרָא בִּרְיוֹת נָאוֹת בְּעוֹלָמוֹ". שֶׁכֵּן אֲפִלּוּ רָאָה גָמָל נָאֶה, סוּס נָאֶה, חֲמוֹר נָאֶה, אוֹמֵר "בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא בִּרְיוֹת נָאוֹת בְּעוֹלָמוֹ". וְכִי דַרְכּוֹ שֶׁלְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל לְהִסְתַּכֵּל בַּנָּשִׁים? אֶלָּא דֶרֶךְ עַקְמוּמִית הָיְתָה. כְּגוֹן הַהֵן פְּרוֹסוֹדוֹס, <דרך גישה מפותלת> וְהִבִּיט בָּהּ שֶׁלֹּא בְטוֹבָתוֹ.

קָרָא הַגֶּבֶר, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ חָכָם הָרָזִים". (אִיּוֹב לח,לז) "מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה, אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה?" אָמַר רַבִּי לֵוִי: בַּעֲרַבְּיָא צָוְחִין לְאִמְּרָא יוֹבְלָא. <שה> (יְהוֹשֻעַ ו,ה) "וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל". בְּאַפְרִיקָא צָוְחִין לַנִּדָּה גַּלְמוּדָה. (יְשַׁעְיָה מט,כא) "וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה". בְּרוֹמִי צָוְחִין לְתַרְנֻגְלָא שֶׂכְוִי, "אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה".

הָרוֹאֶה אוֹכְלוֹסִין אוֹמֵר: "בָּרוּךְ חָכָם הָרָזִים". כַּשֵּׁם שֶׁאֵין פַּרְצוּפֵיהֶן דּוֹמִין זֶה לַזֶּה, כָּךְ אֵין דַּעְתָּן דוֹמָה זֶה לַזֶּה. בֶּן זוֹמָא, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹכְלוֹסִין בִּירוּשָׁלַיִם, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא כָּל אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי". "כַּמָּה יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁלֹּא אָכַל פְּרוּסָה. חָרַשׁ, זָרַע, נִכֵּשׁ, כִּסֵּחַ, עִדֵּר, קָצַר, עִמֵּר, דָּשׁ, זָרָה, בֵּרֵר, טָחַן, הִרְקִיד, לָשׁ, קִטֵּף וְאָפָה, <קיטף: תלש חלקים מהבצק, כדי להכשירם לאפייה> וְאַחַר כָּךְ אָכַל פְּרוּסָה. וַאֲנִי עוֹמֵד בַּשַּׁחְרִית וּמוֹצֵא כָּל אֵלּוּ לְפָנַי. רְאֵה כַּמָּה יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן, עַד שֶׁלָּבַשׁ חָלוּק. גָּזַז וְלִבֵּן וְנִפֵּץ וְצָבַע וְטָוָה וְאָרַג וְכִבֵּס וְתָפַר, וְאַחַר כָּךְ לָבַשׁ חָלוּק. וַאֲנִי עוֹמֵד בַּשַּׁחְרִית וּמוֹצֵא כָּל אֵלּוּ לְפָנַי. כַּמָּה בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת מַשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִים, וַאֲנִי עוֹמֵד בַּשַּׁחְרִית וּמוֹצֵא כָּל אֵלּוּ לְפָנַי." וְכֵן הָיָה בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: אוֹרֵחַ רַע מָהוּ אוֹמֵר? "וְכִי מָה אָכַלְתִּי מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת? וְכִי מַה שָׁתִיתִי מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת? חֲתִיכָה אַחַת אָכַלְתִּי לוֹ. כּוֹס אֶחָד שָׁתִיתִי לוֹ. כָּל מַה שֶּׁטָּרַח, לֹא טָרַח אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו!" אֲבָל אוֹרֵחַ טוֹב מָהוּ אוֹמֵר? "בָּרוּךְ בַּעַל הַבַּיִת, זָכוּר בַּעַל הַבַּיִת לְטוֹבָה, כַּמָּה יַיִן הֵבִיא לְפָנַי! כַּמָּה חֲתִיכוֹת הֵבִיא לְפָנַי! כַּמָּה טֹרַח טָרַח לְפָנַי! כָּל מַה שֶּׁטָּרַח, לֹא טָרַח אֶלָּא בִּשְׁבִילִי!" וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (אִיּוֹב לו,כד) "זְכֹר כִּי תַשְׂגִּיא פָעֳלוֹ אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִׁים".

[בְּרָכוֹת ט,ב]

משנה בעריכה

ירושלמי ברכות פרק תשיעי משנה ב - משנה

מַתְנֵיתָה:

"עַל הַזִּיקִים, וְעַל הַזּוֹעוֹת רעידות האדמה, מלשון זוע ותנועה, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת, הוּא אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁכּחוֹ מָלֵא עוֹלָם".

עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, הוּא אוֹמֵר: "בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית".

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל", בִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹאֶהוּ לִפְרָקִים.

עַל הַגְּשָׁמִים, וְעַל בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת הוּא אוֹמֵר: "בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב"; וְעַל שְׁמוּעוֹת הָרָעוֹת הוּא אוֹמֵר: "בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת".

גמרא - משנה בעריכה

ירושלמי פרק תשיעי משנה ב - גמרא תלמוד

תָּנֵי בַר קַפָּרָא:
מַתְרִיעִין עַל הַזְּוָעוֹת רעידות האדמה.

שְׁמוּאֵל אָמַר: אִן עָבַר הַהֵן זִיקָא כוכב שביט בִּכְסִיל בתוך קבוצת אוריון, מַחֲרִיב הוּא יָת עָלְמָא.

מְתִיבִין לִשְׁמוּאֵל: וַאֲנַן חָמַיִן לֵיהּ עָבַר! אָמַר לְהוֹן: לֵית אֶפְשָׁר, אוֹ לְעֵיל מִנַּהּ, אוֹ לְרַע מִנַּהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר: חָכִים אֲנָה בִּשְׁקָקֵי שְׁמַיָּא כִּשְׁקָקֵי נְהַרְדְּעֵי קַרְתִּי. בַּר מִן הַהֵן זִיקָא, דְּלֵית אֲנָה יָדַע מָה הוּא. וְכִי שְׁמוּאֵל עָלָה לַשָּׁמַיִם? אֶלָּא עַל שֵׁם: (אִיּוֹב לַח,לז) "מִי יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה".

אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב שְׁאַל לְרַבִּי נְהוֹרַי: מִפְּנֵי מָה זְוָעוֹת בָּאוֹת לָעוֹלָם? אֲמַר לֵיהּ: בַּעֲוֹן תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת.

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (דְּבָרִים יא,יב) "תָּמִיד עֵינֵי יי אֱלֹהֶיךָ בָּהּ", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (תְּהִלִּים קד,לב) "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ". הָא כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִין הַלָּלוּ?

בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, וּמוֹצִיאִין מַעְשְׂרוֹתֵיהֶן כְּתִקְּנָן, "תָּמִיד עֵינֵי יי אֱלֹהֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", וְאֵינָהּ נִזֹּקֶת כְּלוּם. [70]

בְּשָׁעָה שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, וְאֵינָן מוֹצִיאִין מַעְשְׂרוֹתֵיהֶן כְּתִקְּנָן, "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד".

אָמַר לֵיהּ: בְּנִי, חַיֵּיךָ, כֵּן הוּא סְבָרָא דְמִלְּתָא. אֲבָל כָּךְ עִקָּרוֹ שֶׁלַּדָּבָר: בְּשָׁעָה שֶׁהַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בְּעוֹלָמוֹ" וְרוֹאֶה בָתֵּי תֵּיַטְרָיוֹת וּבָתֵּי קִרְקְסָיוֹת, שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין בֶּטַח וְשַׁאֲנָן וְשַׁלְוָה, וּבֵית מִקְדָּשׁוֹ חָרֵב, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אַפֶּיְלוֹן מסיים, כלומר: מחליט. והרב בארי הסביר: מאיים בצעקות לְעוֹלָמוֹ לְהַחֲרִיבוֹ. הָדָא הִיא דִכְתִיב: (יִרְמְיָה כה,ל) "שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ", בִּשְׁבִיל נָוֵהוּ.

אָמַר רַבִּי אַחָא: בַּעֲוֹן מִשְׁכַּב זָכָר. אָמַר הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה זִעְזַעְתָּ אֵבָרָךְ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ. חַיֵּיךָ שֶׁאֲנִי מְזַעֲזֵעַ עוֹלָמִי עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ. וְרַבָּנִין אָמְרִין: מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת. (זְכַרְיָה יָד,ה) "וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי, כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל". אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל: אֵין רַעַשׁ אֶלָּא הֶפְסֵק מַלְכוּת. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: (יִרְמְיָה נא,כט) "וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל". מִפְּנֵי מָה? "כִּי קָמָה עַל בָּבֶל מַחְשְׁבוֹת יי".

אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב שָׁאַל לְרַבִּי נְהוֹרַי: מִפְּנֵי מָה בָּרָא הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בְּעוֹלָמוֹ? אָמַר לוֹ: לְצֹרֶךְ נִבְרָאוּ. בְּשָׁעָה שֶׁהַבִּרְיוֹת חוֹטְאִין, הוּא מַבִּיט בָּהֶן וְאוֹמֵר: מָה אִם אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּהֶן צֹרֶךְ, הֲרֵי אֲנִי מְקַיְּמָן, אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן צֹרֶךְ, לֹא כָל שֶׁכֵּן? אֲמַר לֵיהּ: עוֹד הֵן יֵשׁ בָּהֶן צֹרֶךְ: זְבוּב לְצִרְעָה, פִּשְׁפֵּשׁ לַעֲלוּקָה, נָחָשׁ לַחֲפָפִית, שַׁבְּלוּל לַחֲזָזִית, <מחלת עור - ראייה> סְמָמִית לְעַקְרָב.


"וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים". -

רַבִּי יִרְמְיָה, רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא:
דַּיּוֹ פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם.
רַבִּי יוֹסֵה בָעֵי:
מָה אֲנַן קָיְמִין עושים - כלומר: במה אנו עוסקים?
אִם בְּטוֹרְדִין: דַּיּוֹ פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם.
אִם בְּמַפְסִיקִין: מְבָרֵךְ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
חַיְלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵה מִן הָדָא:
הָיָה יוֹשֵׁב בַּחֲנוּתוֹ שֶׁלַּבַּשָּׂם כָּל הַיּוֹם - אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא אַחַת.
אֲבָל אִם הָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא, נִכְנָס וְיוֹצֵא, מְבָרֵךְ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
אֲתָא רַבִּי אַחָא, רַבִּי חֲנִינָא בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא:
אִם בְּטוֹרְדִין: דַּיּוֹ פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם.
וְאִם בְּמַפְסִיקִין: מְבָרֵךְ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
הָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַכִּסֵּא אוֹ בְּבֵית סְפִּיקַרְיָא בחדר אמבטיה
אִם יָכוֹל לָצֵאת וּלְבָרֵךְ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר: יֵצֵא,
וְאִם לָאו: לֹא יֵצֵא.


רַבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי:
הָיָה יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֵרוֹם,
בֵּיתוֹ - מָהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ כְמִין מַלְבּוּשׁ,
וְיוֹצִיא רֹאשׁוֹ חוּץ לַחַלּוֹן, וִיבָרֵךְ?
הָיָה יוֹשֵׁב בְּמִגְדָּל עֵרוֹם,
מִגְדָּל - מָהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ כְמִין מַלְבּוּשׁ,
וְיוֹצִיא רֹאשׁוֹ חוּץ לַחַלּוֹן, וִיבָרֵךְ?


עַל הָרוּחוֹת אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ מָלֵא עוֹלָם".

מַתְנֵיתָא בְּבָאִין בְּזַעַף,
אֲבָל בְּבָאִין בְּנַחַת, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית".
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן חֲנַנְיָה:
בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ יוֹצֵא לָעוֹלָם,
הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבְּרוֹ בֶּהָרִים,
וּמְרַשְּׁלוֹ בַּגְּבָעוֹת, וְאוֹמֵר לוֹ:
תֵּן דַּעְתָּךְ שֶׁלֹּא תַזִּיק בִּרְיוֹתַי.
מַה טַּעַם?
(יְשַׁעְיָה נז,טז) "כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף".

מְשַׁלְהֵי לֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: <מחליש> (תְּהִלִּים קמב,ד) "בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי". כָּל כָּךְ לָמָּה? רַבִּי חוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא: (יְשַׁעְיָה נז,טז) "וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי". בִּשְׁבִיל נְשָׁמוֹת שֶׁעָשִׂיתִי. אָמַר רַבִּי חוּנָא: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת יָצָא הָרוּחַ שֶׁלֹּא בְמִשְׁקָל, וּבִקֵּשׁ לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. אַחַת בִּימֵי יוֹנָה. וְאַחַת בִּימֵי אֵלִיָּהוּ. וְאַחַת בִּימֵי אִיּוֹב. בִּימֵי יוֹנָה מִנַּיִן? (יוֹנָה א,ד) "וַיי הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה". בִּימֵי אִיּוֹב מִנַּיִן? (אִיּוֹב א,יט) "וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר, וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת וַיִּפֹּל". בִּימֵי אֵלִיָּהוּ מִנַּיִן? (מְלָכִים א יט,יא) "וְהִנֵּה יי עֹבֵר, וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים". אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם: נֵימַר אוֹתוֹ שֶׁלְּאִיּוֹב, בִּשְׁבִילוֹ הָיָה, וְאוֹתוֹ שֶׁלְּיוֹנָה, בִּשְׁבִילוֹ הָיָה. אֵין לָךְ אֶלָּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ שֶׁהָיָה קוֹסְמִיקוֹן. <כלל-עולמי> " וְהִנֵּה יי עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים". "וְאַחַר הָרוּחַ, רַעַשׁ". "וְאַחַר הָרַעַשׁ, אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ יי", "וְאַחַר הָאֵשׁ, קוֹל דְּמָמָה דַקָּה".

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל." בִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹאֵהוּ לִפְרָקִים. וְכַמָּה הוּא פֶּרֶק? אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. שִׁמְעוֹן קַמְטְרָיָא שְׁאַל לְרַבִּי חִיָּא בַּר בָּא: <שומר הבגדים> בְּגִין דַּאֲנָא חַמָּר וְסָלֵיק לִירוּשָׁלַיִם בְּכָל שָׁעָה, מָהוּ שֶׁנִּקְרַע? אָמַר לֵיהּ: בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֵין אַתְּ צָרִיךְ לִקְרֹעַ. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, צָרִיךְ אַתְּ לִקְרֹעַ.

שִׁמְעוֹן קַמְטְרָיָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: (שׁוֹפְטִים יח,ל) "וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה", נוּ"ן תָּלוּי. אִם זָכָה, בֶּן מֹשֶׁה, [71] וְאִם לָאו, בֶּן מְנַשֶּׁה. חַבְרַיָּא בְּעוֹן קֻמֵּי רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: כֹּמֶר הָיָה לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהֶאֱרִיךְ יָמִים? אֲמַר לוֹן: עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ צָרָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ. כֵּיצַד הָיְתָה עֵינוֹ רָעָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ? הֲוָה בַּר נָשׁ אָתֵי לִמְקָרָבָה תּוֹר, אוֹ אִמַּר אוֹ גְּדִי לַעֲבוֹדָה זָרָה, <שה> וְהוּא אָמַר לֵיהּ: פַּיְּסֵיהּ עֲלַי. וְהוּא אָמַר לֵיהּ: וְכִי מַה זּוֹ מוֹעִילָה לָךְ? אֵינָהּ לֹא רוֹאָה וְלֹא שׁוֹמַעַת, לֹא אוֹכֶלֶת וְלֹא שׁוֹתָה, לֹא מְטִיבָה וְלֹא מְרֵעָה וְלֹא מְדַבֶּרֶת. וְהוּא אָמַר לֵיהּ: חַיֵּיךָ! וּמָה נַעֲבֵיד? וְהוּא אָמַר לֵיהּ: אֲזֵיל עֲבֵיד וְאַיְתֵי לֵיהּ חַד פִּינַךְ דְּסֹלֶת, <קערה> וְאַתְקֵין עֲלוֹי עֲשַׂר בֵּיעִין' וְאַתְקֵין קֻמּוֹי, וְהוּא אָכֵל מִכָּל מָה דְאָתֵי, וַאֲנָה מְפַיֵּס לֵיהּ עֲלָךְ. וְכֵיוָן דַּהֲוָה אָזֵיל לֵיהּ, הֲוָה אָכֵיל לוֹן. זִמְנָא חֲדָא, אֲתָא חַד בַּר פַּחִין. <אדם נבזה> אָמַר לֵיהּ כֵּן. אָמַר לֵיהּ: אִם אֵין מוֹעִילָה כְּלוּם, אַתְּ, מָה אַתְּ עָבֵיד הָכָא? אָמַר לֵיהּ: בְּגִין חַיֵּי. <פרנסה> כֵּיוָן שֶׁעָמַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וּמְצָאוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שָׁלַח וְהֵבִיאוֹ. אָמַר לֵיהּ: אַתְּ בֶּן בְּנוֹ שֶׁלְּאוֹתוֹ צַדִּיק, וְאַתְּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה! אָמַר לֵיהּ: כָּךְ אֲנִי מְקֻבָּל מִבֵּית אֲבִי אַבָּא: "מְכֹר עַצְמָךְ לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבִּרְיוֹת". אָמַר לֵיהּ: חַס וְשָׁלוֹם! לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא: "מְכֹר עַצְמָךְ לַעֲבוֹדָה שֶׁהִיא זָרָה לָךְ, וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבִּרְיוֹת". כֵּיוָן שֶׁרָאָה דָּוִד כָּךְ שֶׁהוּא אוֹהֵב מָמוֹן, מֶה עָשָׂה? מִנָּהוּ קוֹמֵס עַל תִּסְבָּרִיּוֹת שֶׁלּוֹ. <מפקח על האוצרות> הָדָא הִיא דִכְתִיב: (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כו,כד) "וּשְׁבֻאֵל בֶּן גֵּרְשׁוֹם בֶּן מֹשֶׁה, נָגִיד עַל הָאֹצָרוֹת". "שְׁבֻאֵל", שֶׁשָּׁב אֶל אֵל בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל כֹּחוֹ. "נָגִיד עַל הָאוֹצָרוֹת", שֶׁמִּנָּהוּ קוֹמֵס עַל תִּסְבָּרִיּוֹת שֶׁלּוֹ. מְתִיבִין לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: וְהָא כְתִיב: (שׁוֹפְטִים יח,ל) "עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ". אֲמַר לוֹן: כֵּיוָן שֶׁמֵּת דָּוִד, עָמַד שְׁלֹמֹה וְהֶחְלִיף אֶת כָּל סִנְקְלֵיטִין שֶׁלּוֹ. <יועצים> וְחָזַר לְקִלְקוּלוֹ הָרִאשׁוֹן. הָדָא הִיא דִכְתִיב: (מְלָכִים א יג,יא) "וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית אֵל, וַיָּבוֹא בְנוֹ וַיְסַפֶּר לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה". אָמְרִין: הוּא הֲוָה.

"הָרוֹאֶה אֶת הַחַמָּה בִּתְקוּפָתָהּ, וְאֶת הַלְּבָנָה בִּתְקוּפָתָהּ, וְאֶת הָרָקִיעַ בְּטֵהָרוֹ, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית". אֲמַר רַבִּי חוּנָה: הָדָא דַתָּמַר, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים בִּלְבַד, לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב: (אִיּוֹב לז,כא) "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר, בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים".

הָרוֹאֶה אֶת הַלְּבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ אוֹמֵר: "בָּרוּךְ מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים". עַד אֵיכָן? רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יֵסָא: עַד שֶׁתֵּרָאֶה כַּחֲצִי חֲמִיטָה. <עוגה דקה> רַבִּי אַחָא, רַבִּי חֲנִינָא בְּשֵׁם רַבִּי יֵסָא: עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא פְּגִימָתָהּ. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָמְרִין: עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן: וְיָאוּת. כְּלוּם מִתְמַלֵּאת פְּגִימָתָהּ אֶלָּא עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם? הָא כָּל אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, צָרִיךְ לְבָרֵךְ.

בַּתְּפִלָּה, רַבִּי יוֹסֵה בַר נְהוֹרַי אָמַר: "מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל, מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים". רַב חִיָּא בַּר אָשֵׁי אָמַר: "מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים". שְׁמוּאֵל אָמַר: צָרִיךְ לוֹמַר "וְהַשִּׂיאֵנוּ". רַב אָמַר: צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ זְמַן. תָּנֵי רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: (בְּרֵאשִׁית א,יד) "וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים".

הָעוֹבֵר בֵּין הַקְּבָרוֹת, מָהוּ אוֹמֵר? "בָּרוּךְ אַתָּה יי מְחַיֶּה הַמֵּתִים". רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: "בָּרוּךְ נֶאֱמָן בִּדְבָרוֹ וּמְחַיֶּה הַמֵּתִים". רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: "הַיּוֹדֵעַ מִסְפַּרְכֶם, הוּא יְעוֹרֵר אֶתְכֶם, הוּא יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֵיכֶם. בָּרוּךְ אַתָּה יי מְחַיֶּה הַמֵּתִים". רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא: "אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בְּדִין, וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בְּדִין, וְסִלֵּק אֶתְכֶם בְּדִין, וְעָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם בְּדִין, הַיּוֹדֵעַ מִסְפַּרְכֶם, הוּא יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֵיכֶם. בָּרוּךְ מְחַיֶּה הַמֵּתִים". הָדָא דַתָּמַר, בְּמֵתֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּמֵתֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, מָהוּ אוֹמֵר? (יִרְמְיָה נ,יב) "בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד, חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם, הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה".

הָרוֹאֶה אֶת הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ אַתָּה יי, זוֹכֵר הַבְּרִית". רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: "נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְזוֹכֵר הַבְּרִית". רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה: כָּל יָמָיו שֶׁלְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, לֹא נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה: כָּךְ הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בִּקְעָה, בִּקְעָה, הִתְמַלְּאִי דֵּינָרֵי זָהָב! וְהָיְתָה מִתְמַלְּאָה. רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה: כָּךְ הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֲנִי רָאִיתִי בְּנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵן מוּעָטִין. אִן תְּלָתִין אִנּוּן, אֲנָה וּבְרִי מִנְּהוֹן. אִן תְּרֵין אִנּוּן, אֲנָה וּבְרִי אִנּוּן. רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה: כָּךְ הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אִן יְקָרֵב אַבְרָהָם מִן גַּבֵּיהּ וְעַד גַּבַּי, אֲנָה מְקָרֵב מִן גַּבַּי וְעַד סוֹף כָּל דָּרִין. [72] וְאִן לָא, יְצָרֵף אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי עִמִּי, וַאֲנָן מְקָרְבִין כָּל עַמָּא.

עַל הַגְּשָׁמִים, וְעַל בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת, הוּא אוֹמֵר: "בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". וְכִי מָה רָאוּ לִסְמֹךְ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת לַגְּשָׁמִים? רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי: עַל שֵׁם: (מִשְׁלֵי כה,כה) "מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק." וְכַמָּה גְּשָׁמִים יֵרְדוּ וִיהֵא אָדָם צָרִיךְ לְבָרֵךְ? רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: כַּתְּחִלָּה, כְּדֵי רְבֵיעָה, וּבַסּוֹף, כְּדֵי שֶׁיִּדּוֹחוּ פְנֵי הַקַּרְמִיד. רַבִּי יַנַּי בֵּירַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כַּתְּחִלָּה, כְּדֵי רְבֵיעָה, וּבַסּוֹף, כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁרֶה הַמְּגוּפָה. <הפקק> וְיֵשׁ מְגוּפָה נִשְׁרֵית? אֶלָּא רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא שְׁרוּיָה. רַבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹנָה, רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל: כַּתְּחִלָּה, כְּדֵי רְבֵיעָה, וּבַסּוֹף, אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵה בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא: לְהֶפְסֵק תַּעְנִית נֶאֶמְרָה. רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי נַחוּם וְרַב אַדָּא בַר אבִימִי הֲווֹן יְתִיבִין. אֲמַר רַבִּי נַחוּם לְרַב אַדָּא בַּר אֲבִימִי: לָא מִסְתַּבְּרָה לַבְּרָכָה נֶאֶמְרָה? אֲמַר לֵיהּ: הֵן. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה לְרַב אַדָּא בַּר אֲבִימִי: לָא מִסְתַּבְּרָה לְהֶפְסֵק תַּעְנִית נֶאֶמְרָה? אֲמַר לֵיהּ: אֵן. אָמַר לֵיהּ: וּלְמָה אֲמַרְתְּ לֵיהּ אָכֵן? אֲמַר לֵיהּ: דְּהוּא נְהִיג בְּשִׁיטַת רַבֵּיהּ. אֲמַר רַבִּי מָנָא לְרַבִּי חִזְקִיָּה: מַנוּ רַבֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי זְעֵירָא. אֲמַר לֵיהּ: וַאֲנַן אָמְרִין: רַבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא: לְהֶפְסֵק תַּעְנִית נֶאֶמְרָה.

רַבִּי יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר: הָכֵן הֲוָה יְחֶזְקֵאל אַבָּא מְבָרֵךְ עַל יְרִידַת גְּשָׁמִים: "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ, עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁאַתְּ מוֹרִיד לָנוּ, שֶׁאַתְּ מַמְנִיעָן זוֹ מִזּוֹ. (אִיּוֹב לו,כז) "כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם", כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: (וַיִּקְרָא כז,יח) "וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ". אָמַר רַבִּי יוּדָן: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹרִידָן בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (אִיּוֹב כח,כה) "וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה". רַבִּי יוֹסֵה בַר יַעֲקֹב סְלַק מְבַקָּרָא רַבִּי יוּדָן מַגְדְּלָיָא. עַד דְּהוּא תַּמָּן, נְחַת מִטְרָא. שְׁמַע קָלֵיהּ, אָמַר: "אֶלֶף אֲלָפִין וְרִבֵּי רְבָבוֹת אָנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת לִשְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ, עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁאַתְּ מוֹרִיד לָנוּ, שֶׁאַתְּ גּוֹמֵל טוֹבָה לַחַיָּבִים". אֲמַר לֵיהּ: הָדָא, מְנָא לָךְ? אֲמַר לֵיהּ: הָכֵן הֲוָה רַבִּי סִימוֹן רַבִּי מְבָרֵךְ עַל יְרִידַת גְּשָׁמִים.

וְכַמָּה גְּשָׁמִים יֵרְדוּ, וִיהֵא בָּהֶן כְּדֵי רְבֵיעָה? מְלֹא כְלִי מַחְזִיק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כַּתְּחִלָּה, טֶפַח, וּבַשְּׁנִיָּה, שְׁנֵי טְפָחִים, וּבַשְּׁלִישִׁית, שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. תְּנֵי: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין לָךְ טֶפַח שֶׁהוּא יוֹרֵד מִלְּמַעְלָה, שֶׁאֵין הָאָרֶץ מַעֲלָה כְּנֶגְדּוֹ שְׁנֵי טְפָחִים. מָה טַעְמָא? (תְּהִלִּים מב,ח) "תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ". אָמַר רַבִּי לֵוִי: הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים זְכָרִים, וְהַתַּחְתּוֹנִים נְקֵבוֹת. מַה טַּעַם? (יְשַׁעְיָה מה,ח) "תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע, וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד, אֲנִי יי בְּרָאתִיו". "תִּפְתַּח אֶרֶץ", כַּנְּקֵבָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא פוֹתַחַת לִפְנֵי הַזָּכָר. "וְיִפְרוּ יֶשַׁע", זוֹ פִּרְיָה וְרִבְיָה. "וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד", זוֹ יְרִידַת הַגְּשָׁמִים. "אֲנִי יי בְּרָאתִיו", לְכָךְ בְּרָאתִיו: לְתִקּוּנוֹ וּלְיִשּׁוּבוֹ שֶׁלָּעוֹלָם. רַבִּי אַחָא, וּתְנֵי לַהּ בְּשֵׁם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רְבֵיעָה? שֶׁהִיא רוֹבַעַת אֶת הָאָרֶץ. רַבִּי חֲנִינָא בַּר יָקָא בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה: שָׁרְשֵׁי חִטָּה בּוֹקְעִין בָּאָרֶץ חֲמִשִּׁים אַמָּה. שָׁרְשֵׁי תְּאֵנָה רַכִּים בּוֹקְעִין בְּצוּר. תְּנֵי: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא לְפִי חִסּוּמָהּ. אִם כֵּן, מַה יַּעֲשׂוּ שָׁרְשֵׁי חָרוּב? מַה יַּעֲשׂוּ שָׁרְשֵׁי שִׁקְמָה? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, תְּהוֹם עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ. וּמָה טַעְמָא? (יְשַׁעְיָה כז,ג) "אֲנִי יי נֹצְרָהּ, לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה".

אָמַר רַבִּי זְעֵירָא: תָּנַיי תַּמָּן: רָאָה זוֹל בָּא לָעוֹלָם, שֹׂבַע בָּא לָעוֹלָם, נָהָר מַסְפִּיק לַמְּדִינָה, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". אָמְרוּ לוֹ: מֵת אָבִיו, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת". מֵת וְהוֹרִישׁוֹ, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב".

[בְּרָכוֹת ט,ג1] מַתְנֵיתָה.

"בָּנָה בַיִת חָדָשׁ, וְקָנָה כֵלִים חֲדָשִׁים, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנוּ לִזְמַן הַזֶּה". מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטּוֹבָה, וְעַל הַטּוֹבָה מֵעֵין הָרָעָה."

[תלמוד]

אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר בָּא: לֹא סוֹף דָּבָר חֲדָשִׁים, אֶלָּא אֲפִלּוּ שְׁחָקִים, כְּאִלּוּ הֵם חֲדָשִׁים לוֹ. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: קָנָה, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה." נִתַּן לוֹ, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". [73] רַבִּי בָּא אֲבוּהּ דְּרַבִּי בָּא מָרִי בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא: קָנָה, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה". נִתַּן לוֹ, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". לָבַשׁ בְּגָדִים, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים". הָעוֹשֶׂה סֻכָּה לְעַצְמוֹ אוֹמֵר: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת סֻכָּה". לְאַחֵר, "לַעֲשׂוֹת סֻכָּה לִשְׁמוֹ". נִכְנָס לֵישֵׁב בָּהּ, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה". מִשֶּׁהוּא מְבָרֵךְ עָלֶיהָ לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלֶיהָ עוֹד מֵעַתָּה. הָעוֹשֶׂה לוּלָב לְעַצְמוֹ אוֹמֵר: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת לוּלָב". לְאַחֵר, "לַעֲשׂוֹת לוּלָב לִשְׁמוֹ". כְּשֶׁהוּא נוֹטְלוֹ, אוֹמֵר: "עַל נְטִילַת לוּלָב", וּמְבָרֵךְ עָלָיו בְּכָל שָׁעָה שֶׁהוּא נוֹטְלוֹ. הָעוֹשֶׂה מְזוּזָה לְעַצְמוֹ אוֹמֵר: "לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה". לְאַחֵר, "לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה לִשְׁמוֹ". כְּשֶׁהוּא קוֹבְעָהּ, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת מְזוּזָה". הָעוֹשֶׂה תְּפִלִּין לְעַצְמוֹ אוֹמֵר: "לַעֲשׂוֹת תְּפִלִּין". לְאַחֵר, "לַעֲשׂוֹת תְּפִלִּין לִשְׁמוֹ". לוֹבְשָׁן, אוֹמֵר: "עַל מִצְוַת תְּפִלִּין". הָעוֹשֶׂה צִיצִית לְעַצְמוֹ אוֹמֵר: "לַעֲשׂוֹת צִיצִית". לְאַחֵר, "לַעֲשׂוֹת צִיצִית לִשְׁמוֹ". נִתְעַטַּף בָּהּ, אוֹמֵר: "עַל מִצְוַת צִיצִית". הַתּוֹרֵם, וְהַמְּעַשֵּׂר אוֹמֵר: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר". לְאַחֵר, "לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר לִשְׁמוֹ". הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ לוֹמַר: "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַשְּׁחִיטָה". הַמְּכַסֶּה אֶת הַדָּם אוֹמֵר: "עַל כִּסּוּי הַדָּם". הַמָּל צָרִיךְ לוֹמַר: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה". אֲבִי הַבֵּן אוֹמֵר: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ". הָעוֹמְדִים שָׁם צְרִיכִין לוֹמַר: "כַּשֵּׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית, כֵּן תַּכְנִיסֵהוּ לַתּוֹרָה וְלַחֻפָּה". הַמְבָרֵךְ צָרִיךְ לוֹמַר: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יָדִיד מִבֶּטֶן וְחוֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ, צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יי, כּוֹרֵת הַבְּרִית".

מִצְווֹת, אֵימָתַי מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן. רַב חוּנָא אָמַר: בְּשָׁעַת עֲשִׂיָּתָן. אָתְיָא דְרַב חוּנָא כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל: כָּל הַמִּצְווֹת טְעוּנוֹת בְּרָכָה בְּשָׁעַת עֲשִׂיָּתָן, חוּץ מִתְּקִיעָה וּטְבִילָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף קִדּוּשִׁין בִּבְעִילָה. אָמַר רַבִּי יוֹנָה: אִית לָךְ חוֹרַיִי: תְּפִלִּין עַד דְּלָא יַבַהּ, לָא יַבַהּ; <עד שלא נתן אותה, לא נתן אותה> מִן דְּיַבַהּ, הָא יְהִיבָה. <משנתן אותה, הרי היא נתונה>

שְׁחִיטָה, אֵימָתַי הוּא מְבָרֵךְ עָלֶיהָ? רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: עוֹבֵר לִשְׁחֹט. רַבִּי יוֹסֵה בַר נְהוֹרַי אוֹמֵר: מִשֶּׁיִּשְׁחֹט. לָמָּה? שֶׁמָּא תִּתְנַבַּל בִּשְׁחִיטָתָהּ. מֵעַתָּה, מִשֶּׁיִּבְדֹּק הַסִּימָנִין! חֶזְקַת בְּנֵי מֵעַיִם כֹּשֶׁר. רַבִּי בָּא בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן: שְׁחָטָהּ וְאָכְלוּ זְאֵבִים בְּנֵי מֵעֶיהָ, כְּשֵׁרָה, שֶׁחֶזְקַת בְּנֵי מֵעַיִם כֹּשֶׁר. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא נִקְּבוּ. חֶזְקַת בְּנֵי מֵעַיִם כֹּשֶׁר.

[בְּרָכוֹת ט,ג2] הֲלָכָה.

"וְהַזּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר, הֲרֵי זֶה תְפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד? הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר: "יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר", הֲרֵי זוֹ תְפִלַּת שָׁוְא."

[תלמוד]

דְּבֵית רַבִּי יַנַּי אָמְרִין: בְּיוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר הִיא מַתְנֵיתָא. הָא קֹדֶם לָכֵן, יְצַלֵּי. עַל שֵׁם: (יִרְמְיָה יח,ו) "הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר". רַבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְּשֵׁם דְּבֵית יַנַּי: עִקַּר עִבּוּרָהּ שֶׁלְּדִינָה זָכָר הָיָה. מֵאַחַר שֶׁנִּתְפַּלְּלָה רָחֵל, נַעֲשֵׂית נְקֵבָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב:

(בְּרֵאשִׁית ל,כא) "וְאַחַר, יָלְדָה בַּת, 

וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה". מֵאַחַר שֶׁנִּתְפַּלְּלָה רָחֵל, נַעֲשֵׂית נְקֵבָה. וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְּשֵׁם דְּבֵית רַבִּי יַנַּי: אִמֵּנוּ רָחֵל מִנְּבִיאוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הָיְתָה. אָמְרָה: עוֹד אַחֵר יִהְיֶה מִמֶּנִּי. הָדָא הִיא דִכְתִיב: (בְּרֵאשִׁית ל,כד) "יֹסֵף יי לִי בֵּן אַחֵר". "בָּנִים אֲחֵרִים" לֹא אָמְרָה, אֶלָּא, עוֹד אַחֵר יִהְיֶה מִמֶּנִּי.

[בְּרָכוֹת ט,ג3]

הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ, וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָעִיר, אָמַר: "יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְתוֹךְ בֵּיתִי", הֲרֵי זוֹ תְפִלַּת שָׁוְא.

[תלמוד]

מָהוּ אוֹמֵר? "בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאֵין אֵלּוּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי." הִלֵּל הַזָּקֵן אוֹמֵר: (תְּהִלִּים קיב,ז) "מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיי".

[בְּרָכוֹת ט,ד1]

"נִכְנָס לִכְרַךְ, מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם, אַחַת בִּכְנֵיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ."

[תלמוד]

בִּכְנִיסָתוֹ מָהוּ אוֹמֵר? "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לִכְרַךְ זֶה בְשָׁלוֹם." בִּיצִיאָתוֹ מָהוּ אוֹמֵר? "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁהוֹצֵאתָנִי מִכְּרַךְ זֶה בְשָׁלוֹם".

[בְּרָכוֹת ט,ד2]

בֶּן עַזַּי אוֹמֵר: אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנֵיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ. וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר, וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא.

[תלמוד]

בִּכְנִיסָתוֹ הוּא אוֹמֵר: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לִכְרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם". נִכְנַס, אוֹמֵר: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁהִכְנַסְתָּנִי לִכְרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם. כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִתּוֹכוֹ לְשָׁלוֹם". כְּשֶׁיֵּצֵא, אוֹמֵר: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי, שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם". יָצָא, אוֹמֵר: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי, שֶׁהוֹצֵאתָנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם. כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתּוֹלִיכֵנִי לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם", אוֹ "לְמָקוֹם פְּלוֹנִי לְשָׁלוֹם". הָדָא דְאַתְּ אָמַר, בִּמְדוֹרוֹת גּוֹיִם, אֲבָל בִּמְדוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְאִם הָיָה מָקוֹם שֶׁהוֹרְגִין שָׁם, אֲפִלּוּ בִּמְדוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְבָרֵךְ.

הַנִּכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם: אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ מָהוּ אוֹמֵר? "כָּבוֹד לָכֶם, הַמְּכֻבָּדִים מְשָׁרְתֵי קֹדֶשׁ, דֶּרֶךְ אֶרֶץ הוּא, פַּנּוּ דֶּרֶךְ! בָּרוּךְ הָאֵל הַכָּבוֹד". בִּיצִיאָתוֹ מָהוּ אוֹמֵר? "בָּרוּךְ אֲשֶׁר יָצַרְתָּ אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וְעָשִׂיתָ אוֹתוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים, כְּנוֹנִיּוֹת כְּנוֹנִיּוֹת, שֶׁאִם יִפָּתַח אַחַת מֵהֶן אוֹ יִסָּתֵם אַחַת מֵהֶם, אֵי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַחְיוֹת. בָּרוּךְ רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת."

הַנִּכְנָס לַמֶּרְחָץ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם: אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ מָהוּ אוֹמֵר? "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי, שֶׁתַּצִּילֵנִי מִשְּׂרֵפַת הָאֵשׁ, וּמֵהֶזֵּק הַחַמִּין, וּמִן הַמַּפֹּלֶת. וְאַל יֶאֱרַע דָּבָר בְּנַפְשִׁי, וְאִם יֶאֱרַע דָּבָר בְּנַפְשִׁי, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי, וְתַצִּילֵנִי מִזּוֹ וּמִכַּיּוֹצֵא בָהּ לֶעָתִיד לָבוֹא". בִּיצִיאָתוֹ מָהוּ אוֹמֵר? "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי, שֶׁהִצַּלְתָּנִי מִן הָאוּר". אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: הָדָא דְאַתְּ אָמַר, בְּמֶרְחָץ שֶׁהִיא נִסֹּקֶת, אֲבָל בְּמֶרְחָץ שֶׁאֵינָהּ נִסֹּקֶת, אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא "מֵהֶזֵּק הַחַמִּין" בִּלְבַד. רַבִּי חִלְקִיָּה, רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי: תְּפִלַּת הַמֶּרְחָץ אֵינָהּ טְעוּנָה עֲמִידָה.

[בְּרָכוֹת ט,ה1]

"חַיָּב לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה, כַּשֵּׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ו, ה) "וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱלהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ". "בְּכָל לְבָבְךָ", בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע; "בְּכָל נַפְשְׁךָ", אֲפִלּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ; "בְּכָל מְאֹדֶךָ", בְּכָל מָמוֹנֶךָ. דָּבָר אַחֵר: "בְּכָל מְאֹדֶךָ", בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ, בַּכֹּל הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ מְאֹד מְאֹד."

[תלמוד]

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי: עַל שֵׁם: (תְּהִלִּים צב,ט) "וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יי". לְעוֹלָם יָדָךְ עַל הָעֶלְיוֹנָה. בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב וְדָן, כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן דִּימוֹס, <שחרור ופטור> הַכֹּל מְקַלְּסִין אוֹתוֹ, וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן סְפִּיקוּלָה, <חוד חנית, גזר דין ועונש בדיני נפשות> הַכֹּל מְרַנְּנִים אַחֲרָיו. לָמָּה? שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ שֶׁטֶף בְּדִינוֹ. אֲבָל הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא: "וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יי", לְעוֹלָם יָדָךְ עַל הָעֶלְיוֹנָה. רַבִּי חוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא: (תְּהִלִּים קא,א) "לְדָוִד מִזְמוֹר, חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה, לְךָ יי אֲזַמֵּרָה". אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם חֶסֶד אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי, "אָשִׁירָה", וְאִם מִשְׁפָּט אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי, "אָשִׁירָה". בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ "לְךָ יי אֲזַמֵּרָה". אָמַר רַבִּי תַנְחוּם בֵּירַבִּי יוּדָן: (תְּהִלִּים נו,יא) "בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר, בַּיי אֲהַלֵּל דָּבָר", בֵּין עַל מִדַּת הַדִּין, בֵּין עַל מִדַּת הָרַחֲמִים, "אֲהַלֵּל דָּבָר". וְרַבָּנִין אָמְרִין: (תְּהִלִּים קטז,יג) "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יי אֶקְרָא", (תְּהִלִּים קטז,ג-ד) "צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא. וּבְשֵׁם יי אֶקְרָא". בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ "וּבְשֵׁם יי אֶקְרָא". אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר פְּלָיָא: הוּא שֶׁאִיּוֹב אָמַר: (אִיּוֹב כ,כא) "יי נָתַן וַיי לָקָח, יְהִי שֵׁם יי מְבֹרָךְ". כְּשֶׁנָּתַן, בְּרַחֲמִים נָתַן. וּכְשֶׁלָּקַח, בְּרַחֲמִים לָקַח. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כְּשֶׁנָּתַן, לֹא נִמְלַךְ בְּבִרְיָה, וּכְשֶׁלָּקַח, נִמְלַךְ בְּבֵית דִּינוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וַיי", הוּא וּבֵית דִּינוֹ. בִּנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּם, (מְלָכִים א כב,כג) "וַיי דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה". עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וַעֲשֵׂה מִיִּרְאָה; עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה, שֶׁאִם בָּאתָ לִשְׂנֹא, דַּע שֶׁאַתָּה אוֹהֵב, וְאֵין אוֹהֵב שׂוֹנֵא. וַעֲשֵׂה מִיִּרְאָה, שֶׁאִם בָּאתָ לְבַעֵט, דַּע שֶׁאַתָּה יָרֵא וְאֵין יָרֵא מְבַעֵט.

שִׁבְעָה פְּרוּשִׁין הֵן: פָּרוּשׁ שִׁכְמִי. וּפָרוּשׁ נִקְפִּי. וּפָרוּשׁ קִזַּאי. פָּרוּשׁ מָה נַכָּיָה. פָּרוּשׁ אֵדַע חוֹבָתִי וְאֶעֱשֶׂנָּה. פָּרוּשׁ יִרְאָה. פָּרוּשׁ אַהֲבָה. פָּרוּשׁ שִׁכְמִי, טְעִין מִצְוָתָא עַל כִּתְפָא. פָּרוּשׁ נִקְפִּי, אַקִּיף לִי וַאֲנָה עָבֵיד מִצְוָה. פָּרוּשׁ קִזַּאי, עָבֵיד חֲדָא חוֹבָה וַחֲדָא מִצְוָה, <עושה חטא אחד> וּמְקַזֵּז חֲדָא בַּחֲדָא. פָּרוּשׁ מָה נַכָּיָה, מִן מָה דְאִית לִי אֲנָא מְנַכֵּי עָבֵד מִצְוָה. פָּרוּשׁ אֵדַע חוֹבָתִי וְאֶעֱשֶׂנָּה, הֵי דָּא חוֹבְתָה עַבְדֵית, <איזה חטא עשיתי> דְּאַעֲבֵד מִצְוָה כְּוָתַהּ. פָּרוּשׁ יִרְאָה, כְּאִיּוֹב. פָּרוּשׁ אַהֲבָה, כְּאַבְרָהָם. אֵין לָךְ חָבִיב מִכֻּלָּם אֶלָּא פָּרוּשׁ אַהֲבָה כְּאַבְרָהָם. אַבְרָהָם אָבִינוּ עָשָׂה יֵצֶר הָרָע טוֹב, דִּכְתִיב: [75] (נְחֶמְיָה ט,ח) "וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ". אָמַר רַבִּי אַחָא: וְהִפְסִיד? אֶלָּא, "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית, לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי". אֲבָל דָּוִד לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ, וַהֲרָגוֹ בִּלְבָבוֹ. מָה טַעְמָא? (תְּהִלִּים קט,כב) "וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי".

רַבִּי עֲקִיבָה הֲוָה קָיֵים מִתְדֵּין <עומד נידון בעינויים> קֻמֵּי טוּרְנוּס רוּפוּס הָרָשָׁע. וַאֲתַת עָנְתָה דְקִרְיַת שְׁמַע. שְׁרֵי קָרֵי קִרְיַת שְׁמַע, וּגְחַךְ. אָמַר לֵיהּ: סָבָא, סָבָא! אוֹ חֵרֵשׁ אַתְּ, אוֹ מְבַעֵט בִּיסּוּרִין אַתְּ! אָמַר לֵיהּ: תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהָהוּא גַּבְרָה! לָא חֵרֵשׁ אֲנָה, וְלָא מְבַעֵט בִּיסּוּרִין אֲנָה. אֶלָּא כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא פָסוּק זֶה:

(דְּבָרִים ו,ה) "וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱלֹהֶיךָ, 

בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ". רְחַמְתֵּיהּ בְּכָל לִבִּי, וּרְחַמְתֵּיהּ בְּכָל מָמוֹנִי. וּבְכָל נַפְשִׁי, לָא הֲוָת בְּדִיקָה לִי. וְכַדּוּן דִּמְטַת בְּכָל נַפְשִׁי, וַאֲתַת עָנְתָה דְקִרְיַת שְׁמַע, וְלָא אִפַּלְגֵת עֲלַהּ? לְפֵם כֵּן אֲנָה קָרֵי שְׁמַע וְגָחֵךְ.

נְחֶמְיָה עִמְסוֹנִי שִׁמֵּשׁ אֶת רַבִּי עֲקִיבָה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְלִמְּדוֹ: אֶתִים וְגַמִים, רִבּוּיִין, אָכִין וְרַקִין, מִעוּטִין. אָמַר לֵיהּ: מָהוּ הוּא הַהֵן דִּכְתִיב: (דְּבָרִים ו,ג) "אֶת יי אֱלֹהֶיךָ תִּירָא"? אָמַר לֵיהּ: אוֹתוֹ וְאֶת תּוֹרָתוֹ.

[בְּרָכוֹת ט,ה2]

לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. וְלֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ וּבְמַנְעַלּוֹ, וּבַאֲפֻנְדָּתוֹ, וּבַאֲבַק שֶׁעַל רַגְלָיו, וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָה, <דרך קיצור> וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר.

כָּל חוֹתְמֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ: "מִן הָעוֹלָם". וּמִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִים אָמְרוּ: "אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד", הִתְקִינוּ שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין: "מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם". וְהִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: (רות ב, ד) "וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם, וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יי עִמָּכֶם", וְאוֹמֵר: (משלי כג, כב) "אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ". (תהלים קיט,קכו) "עֵת לַעֲשׁוֹת לַיי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ". רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, עֵת לַעֲשׁוֹת לַיי.

[תלמוד]

תְּנֵי: הַמֵּטִיל מַיִם, הֲרֵי זֶה הוֹפֵךְ פָּנָיו כְּלַפֵּי צָפוֹן. הַמֵּסֵךְ אֶת רַגְלָיו, הֲרֵי זֶה הוֹפֵךְ פָּנָיו כְּלַפֵּי דָרוֹם. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: מִן הַצּוֹפִים וְלִפְנִים. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: בְּכָל מָקוֹם, וּבִלְבַד בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם כֹּתֶל. תְּנֵי: הַמֵּסֵךְ אֶת רַגְלָיו, לֹא יִתֵּן פָּנָיו לַמִּזְרָח וַאֲחוֹרָיו לַמַּעֲרָב, אֶלָּא לַצְּדָדִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשָׁעַת הַמִּקְדָּשׁ. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: מִן הַצּוֹפִים וְלִפְנִים. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: בְּכָל מָקוֹם, וּבִלְבַד בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ כֹּתֶל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה: נִכְנַסְתִּי אַחַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ לִרְאוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה. אָמְרוּ לוֹ: מָה רָאִיתָ? אָמַר לָהֶן: רְאִיתִיו יוֹשֵׁב וְצִדּוֹ כְּלַפֵּי מַעֲרָב. וְלֹא פֵרַע עַד שֶׁיָּשַׁב, וְלֹא יָשַׁב עַד שֶׁשִּׁפְשֵׁף, וְלֹא קִנֵּחַ בַּיָּמִין, אֶלָּא בַּשְּׂמֹאל.

אַף שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי הָיָה אוֹמֵר כֵּן: נִכְנַסְתִּי אַחַר רַבִּי עֲקִיבָה לִרְאוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה. אָמְרוּ לוֹ: מָה רָאִיתָ? אָמַר לָהֶן: רְאִיתִיו יוֹשֵׁב וְצִדּוֹ כְּלַפֵּי מַעֲרָב. וְלֹא פֵרַע עַד שֶׁיָּשַׁב, וְלֹא יָשַׁב עַד שֶׁשִּׁפְשֵׁף, וְלֹא קִנֵּחַ בַּיָּמִין, אֶלָּא בַּשְּׂמֹאל.

תְּנֵי: לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת בְּמַנְעַלּוֹ וּבַאֲבַק שֶׁעַל רַגְלָיו וּמָעוֹתָיו צְרוּרִין בִּסְדִינוֹ וַאֲפֻנְדָּתוֹ עָלָיו מִבַּחוּץ. מַה טַּעַם? (קֹהֶלֶת ד,יז) "שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים". רַבִּי יוֹסֵה בַר יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (אֶסְתֵּר ד,ב) "וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק". אָמַר: לִפְנֵי לֵחָה סְרוּחָה כֵּן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּקוֹם.

"לֹא יַעֲשֶׂנּוּ קוֹפֶּנְדַּרְיָא, וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר." <דרך קיצור> מָה אִם נְעִילָה, שֶׁהִיא שֶׁל כָּבוֹד, אַתְּ אוֹמֵר אָסוּר, רְקִיקָה, שֶׁהִיא שֶׁל בִּזָּיוֹן, לֹא כָל שֶׁכֵּן?

תְּנֵי: לֹא הָיוּ עוֹנִין אָמֵן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וּמָה הָיוּ אוֹמְרִים? "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֵד". וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹנִין אָמֵן בַּמִּקְדָּשׁ? תִּלְמֹד לוֹמַר: (נְחֶמְיָה ט,ה) "קוּמוּ בָּרְכוּ אֶת יי אֱלֹהֵיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם" מִנַּיִן עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה? תִּלְמֹד לוֹמַר: "וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה".

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ דָּרוֹמָיָא: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גָּזְרוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּן, וְהִסְכִּים בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעְלָן עִמָּהֶן, וְאֵלּוּ הֵן: חֶרְמָהּ שֶׁלִּירִיחוֹ, וּמְגִלַּת אֶסְתֵּר, וּשְׁאִילַת שָׁלוֹם בַּשֵּׁם.

חֶרְמָהּ שֶׁלִּירִיחוֹ, (יְהוֹשֻעַ ז,יא) "חָטָא יִשְׂרָאֵל". וְלֹא יְהוֹשֻעַ גָּזַר? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּים בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעְלָה עִמָּהֶן.

מְגִלַּת אֶסְתֵּר. (אֶסְתֵּר ט,כז) "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים, עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם, וְלֹא יַעֲבוֹר, לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה". רַב אָמַר: "וקבל" כְּתִיב, [76] מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּים בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעְלָן עִמָּהֶן.

וּשְׁאִילַת שָׁלוֹם בַּשֵּׁם. (רוּת ב,ב) "וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם, וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יי עִמָּכֶם". וּמִנַּיִן שֶׁהִסְכִּים בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעְלָה עִמָּהֶן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (שׁוֹפְטִים ו,יב) "וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו יי עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל".

רַבִּי אַבּוּן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי: אַף הַמַּעַשְׂרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (מַלְאָכִי ג,י) "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר, וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי, וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יי צְבָאוֹת, אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי". מָהוּ "עַד בְּלִי דָי"? רַבִּי יוֹנָה, שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: דָּבָר שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לָךְ לוֹמַר עָלָיו דַּי, הוּא בְּרָכָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה, רַבִּי חֶלְבּוֹ, רַבִּי אַבָּא בַּר עִלַּי בְּשֵׁם רַב: עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתּוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר: "דַּיֵּנוּ בְרָכוֹת, דַּיֵּנוּ בְרָכוֹת!"

(מִשְׁלֵי כג,כב) "וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ". אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן: אִם נִתְיַשְּׁנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בְּפִיךָ, אַל תְּבַזֶּה לָהֶן. מָה טַעְמָא? "וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ". אָמַר רַבִּי זְעֵירָא: אִם נִזְדַּקְּנָה אֻמָּתָךְ, עֲמֹד וְגָדְרָהּ, כַּשֵּׁם שֶׁעָשָׂה אֶלְקָנָה, שֶׁהָיָה מַדְרִיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לְפְעָמֵי רְגָלִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב: (שְׁמוּאֵל א א,ג) "וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ, מִיָּמִים יָמִימָה, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת וְלִזְבֹּחַ לַיי צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה".

(תְּהִלִּים קיט,קכו) "עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי, הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ". רַבִּי נָתָן מְסָרֵס אֶת הַמִּקְרָא: "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי". רַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן: הָעוֹשֶׂה תּוֹרָתוֹ עִתִּים עִתִּים, הֲרֵי זֶה מֵפֵר בְּרִית. מָה טַעְמָא? "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי." תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: אִם רָאִיתָ אֶת הַבִּרְיוֹת שֶׁנִּתְרַשְּׁלוּ יְדֵיהֶן מִן הַתּוֹרָה מְאֹד, עֲמֹד וְהִתְחַזֵּק בָּהּ, וְאַתָּה מְקַבֵּל שְׂכַר כֻּלָּם. מָה טַעְמָא? 'הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי'. הִלֵּל הַזָּקֵן הָיָה אוֹמֵר: בְּשָׁעָה דִמְכַנְּשִׁין, בַּדַּר, וּבְשָׁעָה דִמְבַדְּרִין, כַּנֵּשׁ. וְכֵן הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: אִם רָאִיתָ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא חֲבִיבָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְהַכֹּל שְׂמֵחִין בָּהּ, בַּדַּר. וְאִם לָאו, כַּנֵּשׁ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַה הַתִּינוֹק הַזֶּה צָרִיךְ לִינַק בְּכָל שָׁעוֹת שֶׁבַּיּוֹם, כָּךְ כָּל אָדָם שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לִיגַע בַּתּוֹרָה בְּכָל שָׁעוֹת שֶׁבַּיּוֹם. רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר גָּזוֹרָה: כָּל פִּטְטַיָּא בִּישִׁין, וּפִטְטַיָּא דְּאוֹרָיְתָא טָבִין. <פיטפוטים> כָּל כַּרְבַיָּא בִּישִׁין, וְכַרְבַיָּא דְּאוֹרָיְתָא טָבִין. <חרישות> אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: בִּמְגִלַּת חֲסִידִים מָצְאוּ כָּתוּב: "יוֹם תַּעַזְבֵנִי, יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ". לִשְׁנַיִם שֶׁיָּצְאוּ, אֶחָד מִטִּבֶּרְיָא, וְאֶחָד מִצִּפּוֹרִין, וּפָגְעוּ זֶה בַזֶּה בַּחֲדָא מַשְׁכְּנָא. לֹא הִסְפִּיקוּ לִפְרֹשׁ זֶה מִזֶּה, עַד שֶׁהִלֵּךְ זֶה מִיל וְזֶה מִיל, נִמְצְאוּ רְחוֹקִין זֶה מִזֶּה שְׁנֵי מִילִין. לְאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לְאִישׁ. כָּל זְמַן שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהִנָּשֵׂא לָהּ, הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִפְלִיג דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה, הִיא הוֹלֶכֶת וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר.

תְּנֵי בְשֵׁם רַבִּי מֵאִיר: אֵין לָךְ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מֵאָה מִצְווֹת בְּכָל יוֹם. קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, וְאוֹכֵל אֶת פִּתּוֹ וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, וּמִתְפַּלֵּל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁלִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְעוֹשֶׂה שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן. וְכֵן הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין לָךְ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין מִצְווֹת מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ. תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וּתְפִלִּין בִּזְרוֹעוֹ וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ, וְאַרְבַּע צִיצִיּוֹת שֶׁבְּטַלִּיתוֹ מַקִּיפִין אוֹתוֹ. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר: (תְּהִלִּים קיט,קסד) "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ". וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (תְּהִלִּים לד,ח) "חֹנֶה מַלְאַךְ יי סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם". נִכְנַס לַמֶּרְחָץ, רָאָה אֶת עַצְמוֹ עָרוֹם. אָמַר: אוֹי לִי שֶׁאֲנִי עָרוֹם מִן הַמִּצְווֹת! כֵּיוָן שֶׁהִבִּיט בַּמִילָה שֶׁלּוֹ, הִתְחִיל לְקַלֵּס לְהַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא: (תְּהִלִּים יב,א) "לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד". רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. מַה טַּעַם? (יְשַׁעְיָה נד,יג) "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יי, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ."

[סוף פרק ט ברכות] [סוף מסכת ברכות]