ירושלמי ברכות פרק ה מנוקד ומעוצב
תַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי · סֵדֶר זְרָעִים
מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת · פֶּרֶק חֲמִישִׁי
פרק זה בתלמוד הבבלי
[מִשְׁנָה:]
"אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ.
חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים
הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִין,
כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם.
אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ,
לֹא יְשִׁיבֶנּוּ;
וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ,
לֹא יַפְסִיק."
[תלמוד]
רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא:
הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ, אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל.
וּמַה טַּעַם?
(יְשַׁעְיָה נָא,כא) "לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲנִיָּה,
וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן."
רַבִּי זְרִיקָן רַבִּי יוֹחָנָן
בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁלְּרַבִּי יוֹסֵה הַגְּלִילִי:
הַמֵּצֵר, אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל.
לָא מִסְתַּבְּרָה אֶלָּא מִן הָדֵן קְרָא:
"לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲנִיָּה, וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן".
תְּנֵי:
לֹא יַעֲמֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל,
לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה,
וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק,
וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוֹת רֹאשׁ,
וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִין,
אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁלַּתּוֹרָה.
וְכֵן, אַל יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵרוֹ,
לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה,
וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק,
וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוֹת רֹאשׁ,
וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִין,
אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁלַּתּוֹרָה.
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים,
שֶׁהָיוּ חוֹתְמִין אֶת דִּבְרֵיהֶן
בְּדִבְרֵי שֶׁבַח וּבְדִבְרֵי נֶחָמוֹת.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר:
חוּץ מִיִּרְמְיָהוּ, שֶׁחָתַם בְּדִבְרֵי תּוֹכָחוֹת.
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן:
עוֹד הוּא בְּדִבְרֵי נֶחָמוֹת חָתַם וְאָמַר:
(יִרְמְיָה נָא,סד) "כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל",
לְפִי שֶׁהָיָה יִרְמְיָה חוֹזֵר וּמִתְנַבֵּא עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
יָכוֹל בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָתַם?
תִּלְמֹד לוֹמַר (יִרְמְיָה נָא,סד) "עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ."
בְּמַפֹּלֶת שֶׁלְּמַחְרִיבָיו חָתַם,
לֹא חָתַם בְּדִבְרֵי תּוֹכָחוֹת.
וְהָכְתִיב:
(יְשַׁעְיָה סו,כד) "וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר"!
בַּגּוֹיִם הִיא עֲסִיקִינַן.
וְהָכְתִיב:
(איכה ה,כב) "כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ"!
(איכה ה,כא) "הֲשִׁיבֵנוּ" תַּחַת "כִּי מָאֹס מְאַסְתָּנוּ".
אַף אֵלִיָּהוּ לֹא נִפְטַר מֵאֱלִישָׁע,
אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁלַּתּוֹרָה:
(מְלָכִים ב ב,יא) "וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר",
בַּמָּה הָיוּ עוֹסְקִין?
רַבִּי אַחֲוָא בְּרַבִּי זְעֵירָא אָמַר:
בְּקִרְיַת שְׁמַע הָיוּ עוֹסְקִין,
הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר:
(דְּבָרִים ו,ז) "וְדִבַּרְתָּ בָּם".
רַבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי אָמַר:
בִּבְרִיאַת עוֹלָם הָיוּ עוֹסְקִין,
הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר:
(תְּהִלִּים לג,ו) "בִּדְבַר יי שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ".
רַבִּי יוּדָן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַיְבוּ אָמַר:
בְּנֶחָמוֹת יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ עוֹסְקִין,
כְּמָה דְאַתְּ אָמַר:
(יְשַׁעְיָה מ,ב) "דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם".
וְרַבָּנִין אָמְרִין:
בַּמֶּרְכָּבָה הָיוּ עוֹסְקִין,
הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר:
(מְלָכִים ב ב,יא) "וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ".
רַב יִרְמְיָה אָמַר:
לֹא יַעֲמֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל,
אֶלָּא מִתּוֹךְ דִּין שֶׁלַּהֲלָכָה.
רַב יִרְמְיָה אָמַר:
הָעוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר, כָּעוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
רַב חוּנָה אָמַר:
"הָרוֹאָה טִפָּה כְּעֵין הַחַרְדָּל,
יוֹשֶׁבֶת וּמְשַׁמֶּרֶת עָלָיו שִׁבְעָה נְקִיִּים",
וְקָאֵים וּמְצַלֵּי.
זְעוֹר בַּר חִינְנָא אָמַר:
"הַמַּקִּיז דָּם בַּקֳּדָשִׁים, מָעַל",
עוֹד הוּא מֵהֲלָכוֹת קְצוּבוֹת.
תְּנֵי:
בַּר קַפָּרָא אָמַר:
אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁבֵּין נִדָּה לְנִדָּה,
הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
תָּנֵי רַבִּי הוֹשַׁעְיָא:
מַרְבֶּה אָדָם דָּגָן בַּתֶּבֶן,
וּמַעֲרִים עָלָיו, לְפָטְרוֹ מִן הַמַּעַשְׂרוֹת.
אַבָּדָן שָׁאַל לְרַבִּי:
כַּמָּה מַעֲלוֹת בַּקֹּדֶשׁ?
וְהוּא אֲמַר לֵיהּ:
אַרְבַּע.
וְכַמָּה מַעֲלוֹת בַּתְּרוּמָה?
וְהוּא אָמַר לֵיהּ:
שָׁלֹשׁ.
וְקָאֵים וּמְצַלֵּי.
רַבִּי חִזְקִיָּה רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא,
רַבִּי יַסָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
לְעוֹלָם אַל יְהֵא הַפָּסוּק הַזֶּה זָז מִתּוֹךְ פִּיךְ:
(תְּהִלִּים מז,ח) "יי צְבָאוֹת עִמָּנוּ,
מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה."
רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי אַבּוּן,
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן וְחַבְרַיָּא:
(תְּהִלִּים פד,יג) "יי צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ".
רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ:
"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁתַּצִּילֵנוּ מִשָּׁעוֹת הַחֲצוּפוֹת הַקָּשׁוֹת הָרָעוֹת,
הַיּוֹצְאוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם.
"אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ."
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
(תְּהִלִּים צו,ט) "הִשְׁתַּחֲווּ לַיי בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ",
בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ. [43]
רַבִּי יוֹסֵה בֶן חֲנִינָא אָמַר:
(תְּהִלִּים ב,יא) "עִבְדוּ אֶת יי בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה."
אֲמַר רַב אַחָא:
לִכְשֶׁיָּבֹא יוֹם רְעָדָה, תָּגִילוּ.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
זֶה שֶׁהוּא נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת,
צָרִיךְ לֵישֵׁב שְׁתֵּי יְשִׁיבוֹת,
אַחַת עַד שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל, וְאַחַת מִשֶּׁיִּתְפַּלֵּל.
עַד שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל,
(תְּהִלִּים פד,ה) "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ",
וְאַחַת מִשֶּׁיִּתְפַּלֵּל,
(תְּהִלִּים קמ,יד) "אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ,
יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ".
חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת,
וּמִתְפַּלְּלִין שָׁעָה,
וְשׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת לְאַחַר תְּפִלָּתָן.
אֵימָתַי עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה?
אֵימָתַי עוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּן?
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֵּירַבִּי אֶלְעָזָר:
עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ חֲסִידִים,
הָיְתָה בְרָכָה נִתֶּנֶת בְּתוֹרָתָן,
וּבְרָכָה נִתֶּנֶת בִּמְלַאכְתָּן.
רַב חוּנָה אָמַר:
הַמִּתְפַּלֵּל אֲחוֹרֵי בֵית הַכְּנֶסֶת נִקְרָא רָשָׁע,
שֶׁנֶּאֱמַר:
(תְּהִלִּים יב,ט) "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן".
רַב חוּנָה אָמַר:
כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה,
אֵינוֹ נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת לֶעָתִיד לָבֹא.
מַה טַּעַם?
(תְּהִלִּים יב,ט) "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן".
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
הַמִּתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ,
כְּאִלּוּ מַקִּיפוֹ חוֹמָה שֶׁלְּבַרְזֵל.
מְחַלְּפָה שִׁיטָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן!
תַּמָּן אָמַר רַבִּי אַבָּא,
אָמַר רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
"צָרִיךְ לְאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מְיֻחָד לַתְּפִלָּה",
וָכָה אָמַר אָכֵן?
כָּאן בַּיָּחִיד, וְכָאן בַּצִּבּוּר.
רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא:
הַמִּתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,
כְּאִלּוּ מַקְרִיב מִנְחָה טְהוֹרָה.
מַה טַּעַם?
(יְשַׁעְיָה סו,כ) "כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל
אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יי."
רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ:
(יְשַׁעְיָה נה,ו) "דִּרְשׁוּ יי בְּהִמָּצְאוֹ".
אֵיכָן הוּא מָצוּי?
בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.
(יְשַׁעְיָה נה,ו) "קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב".
אֵיכָן הוּא קָרוֹב?
בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֵּירַבִּי אֶלְעָזָר:
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֱלֹהֵיהֶן עוֹמֵד עַל גַּבָּן.
מָה טַעְמָא?
(תְּהִלִּים פב,א) "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל,
בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט."
רַב חִסְדָּא אָמַר:
זֶה שֶׁנִּכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת,
צָרִיךְ לְהִכָּנֵס לִפְנִים מִשְּׁנֵי דְלָתוֹת.
מַה טַּעַם?
(מִשְׁלֵי ח,לד) "אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי,
לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם",
"דַּלְתּוֹתַי" וְלֹא "דַּלְתִּי",
"מְזוּזוֹת" וְלֹא "מְזוּזַת".
אִם עָשָׂה כֵן, מָה כְתִיב תַּמָּן?
(מִשְׁלֵי ח,לה) "כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים".
רַב חוּנָא אָמַר:
זֶה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת,
צָרִיךְ לְהָקֵל אֶת רַגְלָיו. <ללכת מהר>
מַה טַּעַם?
(הוֹשֵׁעַ ו,ג) "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת יי"
וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא, צָרִיךְ לְהַלֵּךְ קִמְעָא.
מַה טַּעַם?
(אִיּוֹב יָד,טז) "כִּי עַתָּה צְעָדַי תִּסְפּוֹר".
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
בְּרִית כְּרוּתָה הִיא,
כָּל הַלָּמֵד תַּלְמוּדוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,
לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָה עֵינְתּוּנָיָא:
בְּרִית כְּרוּתָה הִיא,
כָּל הַלָּמֵד הַיָּגֵעַ בְּתַלְמוּדוֹ בְּצִנְעָה,
לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ.
וּמָה טַעְמָה?
(מִשְׁלֵי יא,ב) "וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה".
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
בְּרִית כְּרוּתָה הִיא,
כָּל הַלָּמֵד אַגָּדָה מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר,
לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ.
אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָה:
כָּל הַסּוֹבֵר תַּלְמוּדוֹ,
לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ.
מַה טַּעַם?
(דְּבָרִים ד,ט) "פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ".
רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי תַנְחוּם בֵּירַבִּי חִיָּא:
זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה חֲלוֹם קָשֶׁה צָרִיךְ לוֹמַר:
"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי,
שֶׁיְּהוּ כָּל חֲלוֹמוֹתַי שֶׁחָלַמְתִּי,
בֵּין בַּלַּיְלָה הַזֶּה בֵּין בִּשְׁאָר הַלֵּילוֹת,
בֵּין שֶׁחָלַמְתִּי אֲנִי, וּבֵין שֶׁחָלְמוּ לִי אֲחֵרִים,
אִם טוֹבִים הֵם,
יִתְקַיְּמוּ עָלַי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה לִבְרָכָה וּלְחַיִּים,
וְאִם לְדָבָר אַחֵר,
כַּשֵּׁם שֶׁהָפַכְתָּ אֶת מֵי הַמָּרָה לִמְתִיקָה,
וּמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע לִמְתִיקָה,
וְאֶת קִלְלַת בֶּן בְּעוֹר לִבְרָכָה,
כֵּן תַּהֲפֹךְ אֶת כָּל חֲלוֹמוֹת הַקָּשִׁין,
וּמָה שֶׁחָלְמוּ לִי אֲחֵרִים,
לְטוֹבָה לִבְרָכָה וְלִרְפוּאָה וּלְחַיִּים,
לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן וּלְשָׁלוֹם.
(תְּהִלִּים ל,יב-יג) "הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי,
פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה.
לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם,
יי אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ."
(דְּבָרִים כג,ו) "וְלֹא אָבָה יי אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם,
וַיַּהֲפֹךְ יי אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה,
כִּי אֲהֵבְךָ יי אֱלֹהֶיך."
(יִרְמְיָה לא,יב) "אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל,
וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו,
וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן,
וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם."
"אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ, לֹא יְשִׁיבֶנּוּ."
אָמַר רַבִּי אַחָא: [44]
הָדָא דַתָּמַר, בְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל,
אֲבָל בְּמַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם,
מֵשִׁיב שְׁאִילַת שָׁלוֹם.
תְּנֵי:
הָיָה כּוֹתֵב אֶת הַשֵּׁם,
אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ, לֹא יְשִׁיבֶנּוּ.
הָיָה כּוֹתֵב שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, כְּגוֹן:
(יְהוֹשֻׁעַ כב,כב) "אֵל אֱלֹהִים יי",
הֲרֵי זֶה גּוֹמֵר אֶת אֶחָד מֵהֶן,
וּמֵשִׁיב שְׁאִילַת שָׁלוֹם.
רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה יָתִיב קָרֵי קֻמֵּי כְנִישְׁתָא דְבָבְלַיָּה בְּצִפּוֹרִין.
עֲבַר אַרְכוֹנָא וְלָא קָם לֵיהּ מִן קֻמּוֹי. <המושל>
אֲתוֹן בָּעַיִין מִמְחוּנֵּיהּ. <באו וביקשו להלקותו>
אָמַר לוֹן:
אַרְפּוּנֵּיהּ, בְּנִימוֹסָא דְבָרְיֵיהּ הוּא עֲסִיק. <בחוק של בוראו>
רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי
עַלּוּן קֻמֵּי אַנְתִיפָּטָא דְקֵיסָרִין. <נכנסו לפני הפרוקונסול>
חֲמָתוֹן וְקָם לֵיהּ מִן קֻמִּיהוֹן.
אַמְרוּ לֵיהּ:
וּמִן קֻמֵּי אִלַּיִן יְהוּדָאֵי אַתְּ קָאֵים לָךְ!
אָמַר לוֹן:
חַיֵּיכוֹן, אַפֵּיהוֹן דְּמַלְאָכִין חֲמֵית!
רַבִּי יוֹנָה וְרַבִּי יוֹסֵה
עַלּוּן קֻמֵּי אֻרְסִיקִינוּס בְּאַנְטִיוֹכְיָא. <המצביא שדיכא מרד גאלוס ב-351>
חֲמָתוֹן וְקָם לֵיהּ מִן קֻמֵּיהוֹן.
אָמְרִין לֵיהּ:
וּמִן קֻמֵּי אִלַּיִן יְהוּדָאֵי אַתְּ קָאֵים לָךְ!
אָמַר לוֹן:
חַיֵּיכוֹן, כַּד אֲנָה נָפֵק לִקְרָבָא,
דְּמוּתְהוֹן אֲנָה חָזֵי וְנָצַח. <אני רואה ומנצח>
רַבִּי אַבּוּן עָל קֻמֵּי מַלְכוּתָא.
מִי נָפֵיק, הֲפַךְ קְדָל. <משיצא, פנה עורף>
אֲתוֹן בָּעַיִין מִקְטְלוּנֵּיהּ, <באו וביקשו להורגו>
וַחֲמוֹן תְּרַיִן זִקּוּקִין דְּנוּר נָפְקִין מִן קְדָלֵיהּ, וְשַׁבְקוּהּ.
לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר:
(דְּבָרִים כח,י) "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ,
כִּי שֵׁם יי נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ"
תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי:
"וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יי נִקְרָא עָלֶיךָ",
אֲפִלּוּ רוּחוֹת, אֲפִלּוּ שֵׁדִים.
רַבִּי יַנַּי וְרַבִּי יוֹנָתָן הֲווֹ מְטַיְּלִין בְּאִסְרָטִין. <בדרכים>
חֲמָתוֹן חַד וּשְׁאַל בְּהוֹן, אָמַר לְהוֹן:
שְׁלָמְכוֹן רָבְיָא! <שלומכם יגדל>
אָמְרִין:
אֲפִלּוּ תֹּאַר חֲבֵרוּת אֵין עָלֵינוּ!
רֵישׁ לָקִישׁ מִיהָגֵי בְּאוֹרָיְתָא סַגִּין, <מתוך שהוגה בתורה הרבה>
הֲוָה נָפֵיק לֵיהּ לְבַר מִן תְּחוּמָא דְשֻׁבְּתָא,
וְהוּא לָא יָדַע.
לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר:
(מִשְׁלֵי ה,יט) "בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד".
רַבִּי יוּדָן בֵּירַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִן הָגֵי בְּאוֹרָיְתָא סַגִּין,
הֲוָת גּוּלְתֵיהּ שָׁרְעָה מִנֵּיהּ, וְהוּא לָא יָדַע. <היתה גלימתו נשמטת>
לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד".
רַבִּי לְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן מִהָגֵי בְּאוֹרָיְתָא סַגִּין,
הֲוָת גּוּלְתֵיהּ שָׁרְעָה מִנֵּיהּ, וַחֲכִינָה מִזְדַּהֲרָא לַהּ. <ונחש שומר אותה>
אָמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי:
רַבִּי! הָא גּוּלְתָךְ שְׁרִיעָה.
אָמַר לוֹן:
וְלֵית הָהִיא רַשִּׁיעֲתָא מִזְדַּהֲרָה לַהּ? <רשעה זו שומרת עליה>
"אֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, לֹא יַפְסִיק."
רַבִּי חוּנָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵה:
לֹא שָׁנוּ אֶלָּא נָחָשׁ, אֲבָל עַקְרָב, מַפְסִיק.
לָמָּה?
דְּהִיא מַחְיָא וְחָזְרָה וּמַחְיָא. <וחוזרת ומכה>
רַבִּי אִילָא אָמַר:
לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כָּרוּךְ,
אֲבָל אִם הָיָה מַרְתִּיעַ וּבָא כְּנֶגְדּוֹ,
הֲרֵי זֶה מַסְתִּיר מִלְּפָנָיו, <?>
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק אֶת תְּפִלָּתוֹ.
תְּנֵי:
הָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּאִסְרָטְיָא אוֹ בִּפְלָטֵיָא,
הֲרֵי זֶה מַעֲבִיר מִפְּנֵי הַחֲמוֹר וּמִפְּנֵי הַקָּרוֹן,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק אֶת תְּפִלָּתוֹ.
אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא,
שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל,
וּבָא חֲבַרְבָּר וְהִכִּישׁוֹ, <לטאה מנומרת ארסית או נחש>
וְלֹא הִפְסִיק אֶת תְּפִלָּתוֹ.
הָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ חֲבַרְבָּר,
מֵת מֻטָּל עַל פִּי חוֹרוֹ.
אָמְרוּ:
אַי לוֹ לְאָדָם שֶׁנְּשָׁכוֹ חֲבַרְבָּר,
וְאַי לוֹ לַחֲבַרְבָּר שֶׁנָּשַׁךְ אֶת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא!
מַה עִסְקֵיהּ דְּהַדֵן חֲבַרְבָּרָא?
כַּד הוּא נָכֵית לְבַר נָשָׂא,
אִן בַּר נָשָׁא קָדֵים לְמַיָּא, חֲבַרְבָּרָא מָיֵית,
וְאִן חֲבַרְבָּרָא קָדֵים לְמַיָּא, בַּר נָשָׁא מָיֵית.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו:
רַבִּי, לֹא הִרְגַּשְׁתָּ?
אָמַר לָהֶן:
יָבֹא עָלַי, מִמַּה שֶׁהָיָה לִבִּי מִתְכַּוֵּן בַּתְּפִלָּה,
אִם הִרְגַּשְׁתִּי.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר:
בָּרָא לוֹ הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעְיָן תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו,
לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר:
(תְּהִלִּים קָמָה,יט) "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה,
וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם."
[בְּרָכוֹת ה,ב]
מַתְנֵיתָה.
"מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְּחִיַּת הַמֵּתִים,
וְשׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים,
וְהַבְדָּלָה בְחוֹנֵן הַדַּעַת.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
בַּהוֹדָאָה."
[תלמוד]
כַּשֵּׁם שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים חַיִּים לְעוֹלָם,
כָּךְ יְרִידַת גְּשָׁמִים חַיִּים לְעוֹלָם.
רַבִּי חִיָּא בַּר בָּא שָׁמַע לַהּ מִן הָדָא:
(הוֹשֵׁעַ ו,ב-ג) "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם,
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.
וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת יי,
כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ."
כְּתִיב:
(מְלָכִים א יז,א) "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי,
מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב:
חַי יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו,
אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר,
כִּי אִם לְפִי דְבָרִי." [45]
רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר:
רַבִּי יַסָּה וְרַבָּנִין,
חַד אָמַר:
בֵּין עַל הַטַּל בֵּין עַל הַמָּטָר, נִשְׁמַע לוֹ.
וָחֳרָנָא אָמַר:
עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ, וְעַל הַטַּל לֹא נִשְׁמַע לוֹ.
מַן דָּמַר "עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ וְעַל הַטַּל לֹא נִשְׁמַע לוֹ",
מִן הָדָא:
(מְלָכִים א יח,א) "לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב,
וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה."
וּמַן דָּמַר "בֵּין עַל הַטַּל בֵּין עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ",
אֵיכָן הֻתַּר נִדְרוֹ שֶׁלַּטַּל?
אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָא אֶדְרְעָיָה:
סָבְרִין מֵימַר:
נֵדֶר שֶׁהֻתַּר מִכְּלָלוֹ, הֻתַּר כֻּלּוֹ.
אִית דְּבָעֵי מֵימַר, בִּבְנָהּ שֶׁל צָרְפִית:
(מְלָכִים א יז,כ) "וַיִּקְרָא אֶל יי וַיֹּאמַר:
יי אֱלֹהָי, הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ,
הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ?"
אָמַר רַבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי:
לְאֶחָד שֶׁגָּנַב נַרְתֵּקוֹ שֶׁלָּרוֹפֵא,
עִם כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא, נִפְצַע בְּנוֹ.
חָזַר אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ:
"אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא, רַפֵּא אֶת בְּנִי!"
אָמַר לוֹ:
"לֵךְ וְהַחְזֵר אֶת הַנַּרְתֵּק,
שֶׁכָּל מִינֵי רְפוּאוֹת נְתוּנִין בּוֹ,
וַאֲנִי מְרַפֵּא אֶת בְּנָךְ."
כָּךְ אָמַר לוֹ הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֵלִיָּהוּ:
"לֵךְ וְהַתֵּר נִדְרוֹ שֶׁלַּטַּל,
שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִּין אֶלָּא בַּטְּלָלִים,
וַאֲנִי מְחַיֶּה אֶת בְּנָהּ שֶׁל צָרְפִית."
וּמִנַּיִן שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִּין אֶלָּא בַּטְּלָלִים?
(יְשַׁעְיָה כו,יט) "יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן,
הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ, שֹׁכְנֵי עָפָר!
כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל."
אָמַר רַבִּי תַנְחוּם אֶדְרְעָיָה:
וְאַרְעָא תַּפְקִידַיהּ תְּפַלֵּט.
רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ:
"בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם זְקֵנָךְ רְצוֹנִי,
נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ שֶׁאֵינִי מֵזִיז טַל מִבָּנָיו לְעוֹלָם."
מַה טַּעַם?
(תְּהִלִּים קי,ג) "לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ",
וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ:
"נִשְׁבַּע יי וְלֹא יִנָּחֵם".
אָמַר רַבִּי יוּדָא בֶּן פָּזִי:
בִּדְיָתִיקִי נְתַתִּיו לַאֲבִיהֶם, <בצוואה>
בְּמַתָּנָה נְתַתִּיו לוֹ:
(בְּרֵאשִׁית כז,כח) "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם".
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי:
בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִין לִידֵי עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים,
וְהַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין,
הֵן מְבִיאִין לָהֶן זָקֵן אֶחָד, כְּגוֹן רַבִּי יוֹסֵה הַגְּלִילִי,
וְהוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדָם, וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין.
אֲבָל הַטַּל אֵינוֹ יוֹרֵד בִּזְכוּת בִּרְיָה.
מַה טַּעַם?
(מִיכָה ה,ו) "כְּטַל מֵאֵת יי, כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב,
אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ, וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם."
רַבִּי זְעוֹרָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא:
הָיָה עוֹמֵד בַּגֶּשֶׁם וְהִזְכִּיר שֶׁלַּטַּל,
אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
בַּטַּל וְהִזְכִּיר שֶׁלַּגֶּשֶׁם,
מַחְזִירִים אוֹתוֹ.
וְהָתְנֵי:
בַּטַּל וּבָרוּחוֹת, לֹא חִיְּבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר,
וְאִם רָצָה לְהַזְכִּיר, מַזְכִּיר.
לָא דָמֵי הָהוּא דְּמֵקֵל
לְהָהוּא דְּלָא מְצַלֵּי וְלֹא מֵקֵל.
"בַּגֶּשֶׁם, וְהִזְכִּיר שֶׁלַּטַּל,
אֵין מַחְזִירִים אוֹתוֹ."
וְהָתְנֵי:
אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים,
אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים,
מַחְזִירִים אוֹתוֹ.
בְּהָהוּא דְּלָא אַדְכַּר לֹא טַל וְלֹא מָטָר.
רַבִּי זְעוֹרָא בְּשֵׁם רַב חוּנָה:
אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים,
אוֹמְרָהּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".
וְדִכְוָתַהּ:
אִם לֹא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים,
אוֹמְרָהּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".
מָה אִם שְׁאֵלָה, שֶׁהִיא מִדֹּחַק,
אוֹמְרָהּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה",
אַזְכָּרָה, שֶׁהִיא מֵרֶוַח, לֹא כָל שֶׁכֵּן?
וְהָתְנֵי:
אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים,
אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים,
מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
אָמַר רַבִּי אֶבְדִּימִי אַחוּי דְּרַבִּי יוֹסֵה:
בְּשֶׁלֹּא אָמַר בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".
לְאֵיכָן הוּא חוֹזֵר?
כְּדָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר וָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ,
אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו, חוֹזֵר לְכַתְּחִלָּה,
וְאִם לָאו, חוֹזֵר לַעֲבוֹדָה.
אוּף הָכָא,
אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו, חוֹזֵר לְכַתְּחִלָּה,
וְאִם לָאו, חוֹזֵר לְ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".
בְּנֵי נָוֶה צַרְכוּן מֶעְבַּד תַּעְנִית בָּתַר פִּסְחָא.
אֲתוֹן שַׁיְלוּן לְרַבִּי.
אָמַר לוֹן רַבִּי:
לְכוּ וַעֲשׂוּ,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְשַׁנּוּ מַטְבֵּעָהּ שֶׁלַּתְּפִלָּה.
אֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ?
רַבִּי יִרְמְיָה סָבַר מֵימַר,
אוֹמְרָהּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".
אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵה:
לֹא כֵן אָמַר רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַב חוּנָה:
אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים,
אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים,
אוֹמְרָהּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".
וַמַר לוֹן רַבִּי:
לְכוּ וַעֲשׂוּ,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְשַׁנּוּ מַטְבֵּעָהּ שֶׁלַּתְּפִלָּה.
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵה, אֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ?
בְּשֵׁשׁ שֶׁהוּא מוֹסִיף.
עַד כַּדּוּן צִבּוּר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁשׁ,
יָחִיד, שֶׁאֵין לוֹ שֵׁשׁ?
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: [46]
לֹא כֵן אָמַר רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַב חוּנָה:
יָחִיד תּוֹבֵעַ צְרָכָיו בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".
וְאֵלּוּ, צְרָכָיו הֵן.
"וְאַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדַּעַת".
שִׁמְעוֹן בַּר וָא בְּעָא קֻמֵּי רַבִּי יוֹחָנָן:
דָּבָר שֶׁהוּא נוֹהֵג וּבָא, חֲכָמִים חֲלוּקִין עָלָיו?
אֲמַר לֵיהּ:
עַל יְדֵי שֶׁעִקָּרָהּ בַּכּוֹס, שְׁכָחוּהָ בַּתְּפִלָּה.
מִלְּתֵיהּ אָמְרָה שֶׁעִקָּרָהּ בַּכּוֹס.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִדֵּי בְשֵׁם רַבִּי יִצְחָק רֻבָּא:
אֲמָרָהּ בַּתְּפִלָּה, אוֹמְרָהּ בַּכּוֹס,
בִּשְׁבִיל לְזַכּוֹת אֶת הַתִּינוֹקוֹת.
מִלְּתֵיהּ אָמְרָה שֶׁעִקָּרָהּ בַּתְּפִלָּה.
רַבִּי זְעֵירָא, רַב יְהוּדָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל:
אֲמָרָהּ בַּכּוֹס, אוֹמְרָהּ בַּתְּפִלָּה;
אֲמָרָהּ בַּתְּפִלָּה, אוֹמְרָהּ בַּכּוֹס.
מִלְּתֵיהּ אָמְרָה שֶׁעִקָּרָהּ כָּאן וְכָאן.
"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בַּהוֹדָיָה."
רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי:
מַטִּין כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר,
בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד.
רַבִּי יִצְחָק רֻבָּה בְּשֵׁם רַבִּי:
הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר
בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד.
רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל:
הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם.
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר:
הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם.
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא:
לָאו בְּגִין דְּאַתְיָן תַּרְתַּיִן שְׁמוּעָן, <שבאו שתי שמועות>
אֶלָּא בְּגִין דְּרַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר,
תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל.
הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם.
דִּבְרֵי חֲכָמִים:
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל:
אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית.
אָמַר רַבִּי יוּדָן:
אוֹמֵר מַטְבֵּעַ בְּרָכָה, וְאַחַר כָּךְ מַבְדִּיל.
וָתְיָא כְּרַבִּי, דְּרַבִּי אוֹמֵר: <ובאה>
תְּמֵיהַנִי הֵיאַךְ בִּטְּלוּ "חוֹנֵן הַדַּעַת" בַּשַּׁבָּת.
אִם אֵין דֵּעָה, תְּפִלָּה מִנַּיִן?
וָכָה אִם אֵין דֵּעָה, הַבְדָּלָה מִנַּיִן?
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר:
מַבְדִּיל וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר מַטְבֵּעַ בְּרָכָה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָה:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחֹת מִשָּׁלֹשׁ אַבְדָּלוֹת.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
אָמְרוּ:
הַפּוֹחֵת לֹא יִפְחֹת מִשָּׁלֹשׁ,
וְהַמּוֹסִיף לֹא יוֹסִיף יוֹתֵר מִשֶּׁבַע אַבְדָּלוֹת.
לֵוִי אָמַר:
וּבִלְבַד מֵאַבְדָּלוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה.
נַחוּם בֵּירַבִּי סִימַאי נְפַק וַמַר בְּשֵׁם אֲבוּי:
וַאֲפִלּוּ אַבְדָּלָה אַחַת.
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ:
וְצָרִיךְ לַחְתֹּם בְּהַבְדָּלָה.
רַבִּי מָנָא בָּעֵי:
מֵעַתָּה אֲפִלּוּ פָּתַח בַּ"מַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל",
חוֹזֵר וְחוֹתֵם בַּ"מַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל".
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
וְלֹא מִבְּרָכוֹת שֶׁפּוֹתְחִין בָּהֶן בְּ"בָרוּךְ",
וְחוֹתְמִין בָּהֶן בְּ"בָרוּךְ" הִיא?
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגֳנוֹס בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי יַנַּי:
זֹאת אוֹמֶרֶת,
שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד שֶׁיַּבְדִּיל,
כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר:
אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד שֶׁיַּבְדִּיל.
וְדִכְוָתַהּ:
אָסוּר לִתְבֹּעַ צְרָכָיו עַד שֶׁיַּבְדִּיל.
רַבִּי זְעוֹרָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אַנְטִיגֳנוֹס בְּרַבִּי,
רַבִּי אֶלְעָזָר רַבִּי יַנַּי בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָה בְּרַבִּי:
אִם לֹא הִבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,
מַבְדִּיל אֲפִלּוּ בַּחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת.
הָדָא דְאַתְּ אָמַר, בַּ"מַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל",
אֲבָל "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", אוֹמְרָהּ מִיָּד.
רַבִּי זְעוֹרָא בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה,
רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה:
אֲפִלּוּ יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶמְצַע הַשַּׁבָּת, אוֹמֵר:
"בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה".
אָמַר רַבִּי זְעוֹרָא לְרַב יְהוּדָה:
וְכִי יֵשׁ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה לְפָנָיו?
אָמַר לֵיהּ:
וְכִי יֵשׁ טֻמְאָה וְטָהֳרָה לְפָנָיו?
רַבִּי יִרְמְיָה, רַבִּי זְעוֹרָא בְּשֵׁם רַב חִיָּא בַּר אָשֵׁי:
צָרִיךְ לוֹמַר:
"הָחֵל עָלֵינוּ אֶת הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ בְּשָׁלוֹם.,
שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם."
רַבִּי אַבָּא מוֹסִיף:
"וְהַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶן שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה."
רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה:
"הֲבִינֵנוּ וְלַמְּדֵנוּ."
רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה:
הָעוֹנִין אָמֵן צְרִיכִין לִתֵּן עֵינֵיהֶן בַּכּוֹס וְעֵינֵיהֶן בַּנֵּר.
רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה:
אַרְבַּעַת מִינִין שֶׁבַּלּוּלָב נִטָּלִין דֶּרֶךְ גִּדּוּלֵיהֶן.
[בְּרָכוֹת ה,ג]
מַתְנֵיתָה.
"הָאוֹמֵר:
"עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ",
וְ"עַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ",
"מוֹדִים, מוֹדִים"
מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ.
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה,
יַעֲבוֹר אַחֵר תַּחְתָּיו,
וְלֹא יְהֵא סָרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
וּמְנַיִן הוּא מַתְחִיל?
מִתְּחִלַּת בְּרָכָה שֶׁטָּעָה זֶה."
[תלמוד]
רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן: [47]
בְּקוֹרֵא תִגָּר עַל מִדּוֹתָיו שֶׁלַּקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא:
עַל קַן צִפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ,
וְעַל אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ! <ועליי>
רַבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רַבִּי סִימוֹן:
בְּנוֹתֵן קִצְבָּה לְמִדּוֹתָיו שֶׁלַּקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא:
עַד קַן צִפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ!
אִית תַּנַּי תָּנֵי: "עַל",
וְאִית תַּנַּי תָּנֵי: "עַד".
מַן דָּמַר "עַל" מְסַיֵּעַ לְרַבִּי פִּינְחָס,
וּמַן דָּמַר "עַד" מְסַיֵּעַ לְרַבִּי יוֹסֵה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
לָא עָבְדִין טָבָאוּת,
שֶׁהֵן עוֹשִׂין מִדּוֹתָיו שֶׁלַּקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים.
וְאִלַּיִן דִּמְתַרְגְּמִין:
"עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל,
כְּמָה דַּאֲנָא רַחְמָן בִּשְׁמַיָּא,
כֵּן תֶּהֱווֹן רַחְמָנִין בְּאַרְעָא.
תּוֹרְתָא אוֹ רְחֵלָה,
יָתַהּ וְיָת בְּרַהּ לָא תִכְּסוּן תְּרֵיהוֹן בְּיוֹם חַד
לָא עָבְדִין טָבָאוּת,
שֶׁהֵן עוֹשִׂין מִדּוֹתָיו שֶׁלַּקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים.
"מוֹדִים מוֹדִים, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ".
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק:
עַל שֵׁם:
(תְּהִלִּים סג,יב) "כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר".
הָדָא דְאַתְּ אָמַר, בַּצִּבּוּר,
אֲבָל בַּיָּחִיד, תַּחֲנוּנִים הֵן.
"הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה",
רַבִּי יוֹסֵה בֶן חֲנִינָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל:
טָעָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
חוֹזֵר כַּתְּחִלָּה.
אַבָּא בַר רַב חוּנָא, גְּנִיבָה בְּשֵׁם רַב:
טָעָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת,
חוֹזֵר לַעֲבוֹדָה.
רַבִּי חֶלְבּוֹ, רַב חוּנָה בְּשֵׁם רַב:
טָעָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
חוֹזֵר בַּתְּחִלָּה.
בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת,
חוֹזֵר לַעֲבוֹדָה.
טָעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיכָן טָעָה,
חוֹזֵר לְמָקוֹם הַבָּרוּר לוֹ.
רַבִּי אַחָא וְרַבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי הֲווֹן יְתִיבִין בַּחֲדָה כְנִישְׁתָא.
עֲבַר חַד קֻמֵּי תֵיבוּתָא וְאַשְׁגַּר חֲדָה בְרָכָה, <והחסיר>
אֲתוֹן שַׁיְלוּן לְרַבִּי סִימוֹן.
אָמַר לוֹן רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
שְׁלוּחַ צִבּוּר שֶׁהִשְׁגִּיר שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, <שדילג על>
אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
אַשְׁכַּח תָּנֵי וּפְלִיג: <נמצא (תנא ש)שונה וְחָלוּק>
לַכֹּל אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ,
חוּץ מִמִּי שֶׁלֹּא אָמַר "מְחַיֶּה הַמֵּתִים",
וּ"מַכְנִיעַ זֵדִים", וּ"בוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם".
אֲנִי אוֹמֵר, מִין הוּא.
שְׁמוּאֵל הַקָּטָן עָבַר קֻמֵּי תֵיבוּתָא,
וְאַשְׁגַּר "מַכְנִיעַ זֵדִים". <ודילג על>
בְּסוֹפָה, שְׁרֵי מַשְׁקֵף עֲלֵיהוֹן. <בסוף התחיל מסתכל עליהם>
אָמְרִין לֵיהּ:
לֹא שֵׁעֲרוּ חֲכָמִים בָּךְ!
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא,
רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר:
סָפֵק הִזְכִּיר שֶׁלְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, סָפֵק לֹא הִזְכִּיר,
מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
לְאֵיכָן הוּא חוֹזֵר?
שִׁמְעוֹן בַּר וָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו, חוֹזֵר כַּתְּחִלָּה,
וְאִם לָאו, חוֹזֵר לַעֲבוֹדָה.
אָמַר רַבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי:
הֶסֵּעַ דַּעַת, כְּמִי שֶׁעָקַר אֶת רַגְלָיו.
וְאִלַּיִן תַּחֲנוּנַיָּא, צְרִיכָה. <הדבר מסופק>
רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא,
רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
הָיָה קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וְנִשְׁתַּתַּק,
זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד תַּחְתָּיו
יַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִיל הָרִאשׁוֹן.
אִם אוֹמֵר אַתְּ מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק,
הָרִאשׁוֹנִים נִתְבָּרְכוּ לִפְנֵיהֶן, וְלֹא נִתְבָּרְכוּ לְאַחֲרֵיהֶן,
וְהָאַחֲרוֹנִים נִתְבָּרְכוּ לְאַחֲרֵיהֶן, וְלֹא נִתְבָּרְכוּ לִפְנֵיהֶן.
וּכְתִיב:
(תְּהִלִּים יט,ח) "תּוֹרַת יי תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ",
שֶׁתְּהֵא כֻלָּהּ תְּמִימָה.
תְּנֵי:
לֹא יְהוּ שְׁנַיִם קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְאֶחָד מְתַרְגֵּם.
אָמַר רַבִּי זְעוֹרָא:
מִפְּנֵי הַבְּרָכָה.
וְהָתְנֵי:
לֹא יְהוּ שְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין וְאֶחָד קוֹרֵא!
אִית לָךְ מֵימַר, מִפְּנֵי הַבְּרָכָה? <האם אתה יכול לומר>
אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֵין שְׁנֵי קוֹלוֹת נִכְנָסִין לְתוֹךְ אֹזֶן אַחַת.
תְּנֵי:
שְׁנַיִם קוֹרִין בַּתּוֹרָה,
וְאֵין שְׁנַיִם מַפְטִירִין בַּנָּבִיא!
אָמַר רַבִּי עוּלָא:
קְרוּיוֹת בַּתּוֹרָה וְאֵין קְרוּיוֹת בַּנָּבִיא.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ דְּרוֹמָיָא:
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים,
רֻבָּן וּמִעוּטָן רַע, וּבֵינוֹנִיתָן יָפָה:
הַשְּׂאוֹר וְהַמֶּלַח וְהַסֵּרוּב.
כַּתְּחִלָּה מְסָרֵב, בַּשְּׁנִיָּה מְעַמְעֵם, וּבַשְּׁלִישִׁית רָץ וּבָא.
רַבִּי חוּנָא הֲוָה יָתִיב בַּחֲדָה כְנִישְׁתָא.
עָאל חַזָּנָא וְאַטְרַח עַל חַד דְּיֵיעוּל,
וְלָא קַבֵּל עֲלוֹי.
בְּסוֹפָא אֲתָא לְגַבֵּי רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לֵיהּ:
לֹא יִכְעֹס מָרִי עָלַי!
בְּגִין דְּלָא הָוֵינָא מִתְּעָר לָא עַלֵּית. <כי לא הייתי ער לא נכנסתי>
אָמַר לֵיהּ:
עֲלָךְ לָא כַעֲסֵית, אֶלָּא עַל הָדֵן דְּאַטְרַח.
בְּטִיטַי אִשְׁתַּתַּק בְּאוֹפָנַיָּה. <נאלם בחלק הקדושה המזכיר את האופנים>
אֲתוֹן וְשַׁיְלוּן לְרַבִּי אַבּוּן:
אָמַר לוֹן רַבִּי אַבּוּן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
זֶה שֶׁהוּא עוֹבֵר תַּחְתָּיו יַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק.
אָמְרִין לֵיהּ:
וְהָא תְּנֵינַן:
מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה זֶה!
אָמַר לוֹן:
מִכֵּיוָן דַּעֲנֵיתוּן קְדֻשְּׁתָא,
כְּמִי שֶׁהוּא תְּחִלַּת בְּרָכָה. [48]
[בְּרָכוֹת ה,ד]
מַתְנֵיתָה.
"הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה
לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים "אָמֵן",
מִפְּנֵי הַטֵּרוּף.
וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא,
לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו.
וְאִם הַבְטָחָתוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ,
רַשַּׁי."
[תלמוד]
תְּנֵי:
הַפּוֹרֵס אֶת שְׁמַע, וְהָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה,
וְהַנּוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו,
וְהַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה, וְהַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא,
וְהַמְּבָרֵךְ עַל אַחַת מִכָּל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה,
לֹא יַעֲנֶה אַחַר עַצְמוֹ "אָמֵן",
וְאִם עָנָה, הֲרֵי זֶה בּוּר.
אִית תַּנַּי תָּנֵי "הֲרֵי זֶה בּוּר",
וְאִית תַּנַּי תָּנֵי "הֲרֵי זֶה חָכָם".
אָמַר רַב חִסְדָּא:
מַן דָּמַר "הֲרֵי זֶה חָכָם",
בְּעוֹנֶה בַסּוֹף.
וּמַן דָּמַר "הֲרֵי זֶה בּוּר",
בְּעוֹנֶה עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:
שְׁנַיִם יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֵן,
מְמַצְּעִין אֶת הַכֹּהֵן. <שמים את הכהן באמצע>
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּם שָׁוִין,
אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן תַּלְמִיד חֲכָמִים,
מְמַצְּעִין אֶת הֶחָבֵר.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
מִיָּמַי לֹא בֵּרַכְתִּי לִפְנֵי כֹהֵן,
וְלֹא הִנַּחְתִּי יִשְׂרָאֵל לְבָרֵךְ לְפָנָיו.
רַבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר:
כָּל כֹּהֵן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,
וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו,
עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה.
רַבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי,
כַּד הֲוָה תַּשִּׁישׁ, הֲוָה חָזֵיק רֵישֵׁיהּ, <כשהיה חולה, היה עוטף ראשו>
וְקָאֵי לֵיהּ אֲחוֹרֵי עַמּוּדָא.
רַבִּי אֶלְעָזָר נָפֵיק לֵיהּ לְבָרָא.
רַבִּי אַחָא,
רַבִּי תַנְחוּמָא בְּרַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי שַׁמְלַי:
עִיר שֶׁכֻּלָּהּ כֹּהֲנִים, כֻּלָּם נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם.
לְמִי הֵם מְבָרְכִין?
לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּצָּפוֹן, לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּדָּרוֹם,
לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּמִּזְרָח, לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּמַּעֲרָב.
וּמִי עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם "אָמֵן"?
הַנָּשִׁים וְהַטַּף.
תְּנָא אַבַּיֵּי בֵּירַבִּי בִּנְיָמִין:
הָעוֹמְדִים לַאֲחוֹרֵי הַכֹּהֲנִים אֵינָן בִּכְלַל בְּרָכָה.
הָעוֹמְדִים לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים,
אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר וָא:
אֲפִלּוּ חוֹמָה שֶׁלְּבַרְזֵל, הַבְּרָכָה מַפְסְקַתָּהּ.
הָעוֹמְדִים מִן הַצְּדָדִין,
נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא: (פרה יב,ב)
"נִתְכַּוַּן לְהַזּוֹת לְפָנָיו, וְהִזָּה לְאַחֲרָיו,
לְאַחֲרָיו, וְהִזָּה לְפָנָיו,
הַזָּיָתוֹ פְסוּלָה.
לְפָנָיו, וְהִזָּה עַל הַצְּדָדִין שֶׁלְּפָנָיו,
הַזָּיָתוֹ כְשֵׁרָה."
הָדָא אָמְרָה,
אַף הָעוֹמְדִין מִן הַצְּדָדִין בִּכְלַל בְּרָכָה הֵן.
אָמַר רַב חִסְדָּא:
וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַחַזָּן יִשְׂרָאֵל.
רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר:
אִם הָיָה כֹּהֵן אֶחָד, אוֹמֵר "כֹּהֵן",
אִם הָיוּ שְׁנַיִם, אוֹמֵר "כֹּהֲנִים".
אָמַר רַב חִסְדָּא:
אֲפִלּוּ כֹּהֵן אֶחָד, אוֹמֵר "כֹּהֲנִים".
שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא אֶלָּא לַשֵּׁבֶט.
[בְּרָכוֹת ה,ה]
מַתְנֵיתָה.
"הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה, סִימָן רַע לוֹ;
וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו,
מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁלָּאָדָם כְּמוֹתוֹ.
אָמְרוּ עָלָיו, עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָה,
שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים, וְאוֹמֵר:
"זֶה חַי", וְ"זֶה מֵת".
אָמְרוּ לוֹ: מְנַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ?
אָמַר לָהֶן: אִם שָׁגְרָה תְפִלָּתִי בְּפִי,
יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל;
וְאִם לָאו, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף."
[תלמוד]
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר:
וּבִלְבַד בָּאָבוֹת.
מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁחָלָה בְּנוֹ,
וְשָׁלַח שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים
אֵצֶל רַבִּי חֲנִינָה בֶן דּוֹסָא לְעִירוֹ.
אָמַר לָהֶן:
הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶעֱלֶה לָעֲלִיָּה.
וְעָלָה לָעֲלִיָּה וְיָרַד.
אָמַר לָהֶן:
בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁנִּנּוֹחַ בְּנוֹ שֶׁלְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל מֵחָלְיוֹ.
וְסִיְּמוּ. <רשמו את השעה>
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּבַע מָזוֹן.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן:
אִם כִּוַּנְתָ אֶת לִבָּךְ בַּתְּפִלָּה,
תְּהֵא מְבֻשָּׂר שֶׁנִּשְׁמְעָה תְּפִלָּתָךְ.
וּמַה טַּעַם?
(תְּהִלִּים י,יז) "תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ".
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
אִם עָשׂוּ שִׂפְתוֹתָיו שֶׁלָּאָדָם תְּנוּבָה,
יְהֵא מְבֻשָּׂר שֶׁנִּשְׁמְעָה תְּפִלָּתוֹ.
מַה טַּעַם?
(יְשַׁעְיָה נז,יט) "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם,
שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב,
אָמַר יי וּרְפָאתִיו."
(סליק פרקא)