ירושלמי בבא קמא ד ו

<< | ירושלמי · מסכת בבא קמא · פרק ד · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ו משנה

שור שהיה מתחכך בכותל ונפל על האדם נתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם. לנכרי והרג את ישראל. לנפלים והרג בן קיימא פטור.

הלכה ו גמרא

ואיש כי יכה כל נפש אדם. להביא את המכה ויש בו כדי להמית. אית תניי תני אין בו כדי להמית. אמר רבי לא ואפילו יש בו כדי להמית ובא אחר והמית הממית חייב. והמית איש או אשה. מה האיש מוריש נזקיו לבניו. אף אשה מורשת נזקיה לבניה. ואין הבעל יורש את אשתו. אמר ריש לקיש כך פירשה רבי הושעיה אבי המשנה בכופר של אחר מיתה שנו. תני המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן. רב אמר מקח טעות הוא. ושמואל אמר יכיל הוא מימר ליה לשחיטה מכרתיו לך. ונתן פדיון נפשו. אית תניי תני נפש מזיק. אית תניי תני נפש ניזק. מאן דאמר נפש ניזק הכהו הראשון הכיית מיתה ובא השני ובילבלו אין תימר יש נזקים בכולו הראשון נותן נזקו והשני נותן כופרו. אין תימר אין נזקין בכולו. הראשון נותן כופרו והשני פטור כמאן דמר פדיון נפשו של מזיק. אין תימר יש נזקין בכולו הראשון נותן כופרו והשני פטור. אין תימר אין נזקין בכולו שניהן פטורין.