ירושלמי בבא קמא ד ה
<< | ירושלמי · מסכת בבא קמא · פרק ד · הלכה ה | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ה משנה
עריכהשור שנגח את האדם ומת מועד משלם את הכופר ותם פטור מן הכופר וזה וזה חייבין מיתה. וכן בבן וכן בבת נגח עבד או אמה נותן שלשים סלעים בין שהוא יפה מנה בין שאינו יפה אלא דינר זהב.
הלכה ה גמרא
עריכהתני ובעל השור נקי. נקי מחצי כופר דברי רבי אליעזר. אמר לו רבי עקיבה רבי והלא מוקדם הוא לבית הסקילה חמורה. אמר לו לא אמרתי אלא בנתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם וכו'. עד דו מקשי לה על דרבי ליעזר יקשינה על דידיה. אמר רבי מיישא תיפתר בשעבר ושחטו. ואית דבעי מימר מאן דילפה מן דרבי ליעזר עוד הוא אמר כן. לא אמרתי אלא בשנתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם לנכרי והרג ישראל לנפלים והרג של קיימה פטור. מה מקיים רבי עקיבה ובעל השור נקי. נקי מדמי עבד. ולית ליה לרבי עקיבה נקי מחצי כופר. אם כופר יושת עליו במועד הכתוב מדבר. ולית ליה לרבי ליעזר נקי מדמי עבד. נאמר כאן השור יסקל. ונאמר להלן השור יסקל. מה שור שנאמר להלן במועד הכתוב מדבר אף השור יסקל שנאמר כאן במועד הכתוב מדבר. ולית כתיב סקול יסקל השור אמר מוטב ילמד השור יסקל משור יסקל. ואל ילמד שור יסקל מסקול יסקל השור. אמר רבי יסא מיליה שמעית מן דרבי שמואל בר רב יצחק הכא ולית אני ידע מה הוא. אמר ליה רבי זעירא דלמא דא היא בתחילה אינו מדבר אלא בתם החזיר את המועד לכופר. החזיר את שניהן לנזקין. יכול כשם שהחזירו לנזקין כך החזירו לדמי עבד. תלמוד לומר ובעל השור נקי. נקי מדמי עבד. אמר רבי לא בכל אתר את מחמיר בעבד יותר מן הכל שאפילו מוכה שחין נותן שלשים סלע. הייתי אומר אף באביו ובאמו כן תלמוד לומר ובעל השור נקי. נקי מדמי וולדות. בכל אתר את מחמיר במועד מתם. והכא את מחמיר בתם יותר מבמועד. אלא כיני אנשים שאינן מתכוונין חייבים. שוורין שאינן מתכוונין פטורין. הא אם היו מתכוונין יהו חייבין תלמוד לומ' ובעל השור נקי. נקי מדמי וולדות. תניי חורן תני ובעל השור נקי. נקי מדמי (עבד) [וולדות]. ולית כתיב וכי ינצו אנשים אנשים ולא שוורים. אמר רבי חגיי כיני מתניתא אנשים שאין מתכוונין חייבין. שוורים שאין מתכוונין פטורין. הא אם היו מתכוונין יהו חייבין תלמוד לומר ובעל השור נקי. נקי מדמי (עבד) [וולדות]. ולית כתיב כי ינצו כי יריבון. והלא היא מצות. היא מריבה. אי מה להלן במתכוין אף כאן במתכוין. מה כאן בשאינו מתכוין. אף להלן בשאינו מתכוין. מאי כדון. כיי דמר רבי שמואל בר רב יצחק בתחילה אינו מדבר אלא בתם כו'. ומניין לניזקי העבד. תלמוד לומר או בן יגח או בת יגח. ואם עבד וגו'. רבי חייה בר ווא ורבי שמואל בר רב יצחק. חד אמר לא תהא תוספת יתירה על העיקר. וחרנה אמר משלם לו כל נזקו.