ירושלמי בבא מציעא ט יב

<< | ירושלמי · מסכת בבא מציעא · פרק ט · הלכה יב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה יב משנהעריכה

המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בבית דין לא יכנס לביתו ויטול את משכונו שנאמר בחוץ תעמוד וגו היו לו שני כלים נוטל אחד ומחזיר אחד מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום ואם מת אינו מחזיר ליורשיו רבן שמעון בן גמליאל אומר אף לעצמו אינו מחזיר אלא עד שלשים יום ומשלשים יום ולהלן מוכרן בבית דין

הלכה יב גמראעריכה

כתיב בנזקין שיהא גובה בעידית שנא מיטב שדהו וגו וכתיב במלוה שיהא גובה בבינונית שנאמר והאיש אשר אתה נושבה בו וגומר למדו קרקעות מן המשכונות ודכוותה ילמדו משכונות מקרקעות פירשו רבי סימאי דבר תורה שיהא שליח בית דין נכנס וגובה בבינונית שאם יכנס המלוה הרי הוא מוציא היפה ואם יכנס הלווה מוציא הרע אלא שליח בית דין נכנס וגובה בבינונית תני רבי ישמעאל דבר תורה שיהא הלווה נכנס שנאמר והאיש אשר אתה נושבה בו וגו א"ר לא תניי תמן חבול בבית דין שלא בבית דין מניין ת"ל אם חבול תחבול מישכנו שלא ברשות עובר על כל שם ושם שיש לו א"ר לא הוא גרם לעצמו על כל שם ושם שיש לו מישכנו וחזר ונתן לו מידת הדין בידו שיהא גובה מנכסין משועבדין ואם מחזיר לו לאי זה דבר שמישכנו הוא ממשכנו פירש ר שמא תבוא שמטה וישמיט או שמא ימות הלה ונמצאו המטלטלין ביד היורשין תני חובל כסות יום בלילה וכסות לילה ביום מחזיר כסות יום ביום וכסות לילה בלילה כר וסדין שדרכן לכסות בלילה חובלן ביום ומחזירן בלילה קורדום ומחרישה שדרכן לעשות בהן מלאכה ביום חובלן בלילה ומחזירן ביום א"ר לא זימנין דתיפתר ההן קרא לא תבא עליו השמש לא תדנח עלוי שמשא וזימנין דתיפתר להלא תטמעי עלוי שמשא דכתיב השב תשיב לו את העבוד כבוא השמש עם מעלי שמשא עד בוא השמש תשיבנו לו עד מטמעי שמשא