יפה תואר על בראשית רבה/סג/י
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה סג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
כך כל י"ג שנה שניהם הולכים כו'. ומש"כ לעיל כי בבטן אמם כבר נפרדו זה לרשע וזה לצדק. ע' ברא"ם מ"ש ע"ז. וי"ל עוד כי כאשר יצאו מבטן אמם ובא המלאך וסטר על פיהם כדאיתא במסכת נדה שכחו מדעם ולא היו בוחנים בין טוב לרע עד אחר י"ג שנה ומה דמצינו בפ' שלשה שאכלו שהכיר רבה באביי ורבא בקטנותם שיהיו ת"ח ואמר בוצין בוצין מקטפין ידיע. ולעיל בפ"א איתא שאמר על ר"א ור"י ור"ע גם במעלליו יתנכר נער. ובשמ"ר פ"א על מרים בשעה שהיתה בת ה' שנים ופה אמר המדרש כי עד י"ג שנים לא ניכרו. שם מדבר מעניני חכמה ודעת וזה ניכר בנערותו אבל לא לענין חסידות וצדקות:
צד את הבריות בפיו. עמ"ש הרא"ם ע"ז וי"ל עוד כיון דעד י"ג שנים לא נכרו במעשיהם הרעים והטובים משמע דהכתוב מספר כי כאשר גדלו נכר זה בערמתו וזה בתמימותו:
קופרא טבא לפומיה כו'. פי' כשנזדמן לעשו בשר טוב היה מאכיל לפי יצחק וכן אם נזדמן לו יין טוב. ולפ"ז קאי בפיו על פה של יצחק ולא כמו שדריש לעיל צד את הבריות בפיו וקאי בפיו על עשו:
כל שהיתה שומעת קולו כו'. דריש מדכתיב ורבקה אוהבת בבינוני ולא כתיב אהבה בפעל עבר. שהוסיפה לו אהבה על אהבתו. וכמשפט הבינוני המורה על פעולה נמשכת: