יפה תואר על בראשית רבה/מה/ה
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מה | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ט • י •
משל לשני בני אדם כו'. לפי שעכוב הולדתם אפשר מהקב"ה ואפשר מסבה טבעית וכדאיתא בפ' הבא על יבמתו טומטמין היו. וס"ל שבמאמר אנכי הולך ערירי רמז למין הא' כענין ערירים ימותו שהוא בהשגחה ולזה המשיל לחבושים שנחבשו מחמת איזה סבה והיתה בקשתם כי די להם בצער החולף ויראה בעלבונן. ובמאמר הן לי לא נתת זרע רמז למין הב' והמשל בזה למבקש זרע לפי שאין לו מעצמו:
אלו אמרת תבע דקיון דידן כו'. והא דלא בקש גם הוא על נפשו משום דחדא עביד ותרתי אפשר דלא עביד. ואם בקש על שניהם כאחד אז היתה בקשה אחת על שניהם ועביד משא"כ זה אחר זה דהם ב' שאלות אפשר דלא עביד וכן הוא בנמשל על שרה. ובפרט מה שנעתר הקב"ה לאברהם אפשר הטעם משום שהוא מצווה על פריה ורביה משא"כ שרה. ולכן אם בקש אברהם על שניהם יחד היה נעתר גם עליה אבל שרה לבדה לא יכלה להעתיר לה' על בנים כיון שהיא איננה מצווה על פריה ורביה:
ורבנן אמרי כו'. כלומר דאין אנחנו צריכין לבקש טעם למה התרעמה שרה. כי כן הוא דרך נשים להתרעם גם בלי סבה וזה שמביאים דברי ריב"ן אף איסטטניות והכוונה שהן חושדות ומתרעמות בלא דבר:
ה"ג ביני ובינך וביניך כתיב. ופי' שנשתנה כי בכ"מ כתיב ובינך חסר יו"ד בין נו"ן לכ"ף וכאן כתיב יו"ד ג"כ בין הנו"ן לכ"ף ללמד שהכניסה עין בעיבורה כי נקרא ובינך וכן ובניך. וע' ברש"י על חומש:
אלו אלישע אמר כן ברוה"ק. פי' כי דברי ר"י נשגבים ונעלים מאד עד שהיו די גם לאלישע אשר היו פי שנים ברוחו לאמר כן ברוה"ק ולפי שיקשה למה נתקיים זרע לאברהם מהגר ולא שלטה בו עין שרה שהכניסה בבני אברהם ממנה. ע"ז אמר אלא שזכתה וכו' שע"י המלאך שדבר עמה הצליח זרעה ונסתלקה קללת שרה במלאכות ה':