יפה תואר על בראשית רבה/מה/ד
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מה | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ט • י •
אין האשה מתעברת כו'. דכיון דטרידא בצער פירוק הבתולים לא יקלוט הזרע אבל אם נשרו יקלוט הזרע מיד וכדמסיים:
שלטו בעצמן והוציאו עדותן כ"ה גירסת הערוך ועדותן פי' בתולים:
הקוצים הללו. עמ"ש בסוף פמ"ד וכן יתפרש כאן שהטוב ימצא מעט ובטורח משא"כ הגרוע והפחות ולכן הגר נתעברה מיד משא"כ שרה גם אחר כמה שנים לא נתעברה ומה דבקש טעם למצוא ולמה נתעקרו האמהות ולא הסתפק בטעם כי הטוב הוא מעט ובטורח. כי זה לא דמי שהטובה ראויה היא שלא תבוא לאדם רק אחר היגיעה והעמל כי אדם לעמל יולד אבל לא בהולדה. א"נ שהטעם הזה לא יסתפק רק למה התאחרו ללדת אבל לא לעקרות כמו באברהם ושרה:
שהקב"ה מתאוה לתפלתן כו'. כי ע"י התפלה פונה האדם את לבו לה' ולכן לא ייטיב ה' לטובים רק בתפלה שעל ידה יפנה האדם לבו אליו. ומה שכפל עוד ומתאוה לשיחתן משום שהתפלה היא בלב ותוכל להיות במחשבה לבד. לכן הוסיף לאמר בשיחתן כי גם לדבור יש סגולה מועלת וכנגד המחשבה והתפלה אמר הראיני את מראיך שהוא הראותו את פני ה' בלבו ולא יאמר כי מקרה קרה לו או כחו ועוצם ידו כו' וכנגד הדבור אמר השמעיני את קולך:
כדי שיהיו מתרפקות על בעליהון בנויין. משום שע"י העבור הן מתכערות כדר"מ ולכן נעקרו כדי שישארו בנוין ויהיה להן געגועין על בעליהן והם קרובים לדברי ר"מ. רק ר"מ אומר מצד הנאת הבעלים ור"י קאמר מצד הנשים. אבל יותר נראה גירסת החזית כדי שלא יהיו מתרפקות. ופי' שיתבזו ע"י שהן עקרות ולא יהיו להן עוד געגועים על בעליהן מצד נויין. ולפ"ז חולק על דברי ר"מ. והטעם בזה כיון שלא יבטחו עוד באהבת בעליהן מצד שהן עקרות לכן תהיינה עיניהם תמיד נשואות לשמים:
רוב השנים בלא שעבוד. פי' רוב השנים שנגזר גירות על זרע אברהם יצאו בלא שעבוד דגירות נתקיים משעה שנולד יצחק כדלעיל פמ"ד. וענוי ושעבוד היינו במצרים לבד וארבע מאות דכתב בקרא לא קאי רק על הגירות ולא על השעבוד וכמ"ש למעלה. ולפי שהשעבוד לא התחיל עד מות יוסף וכל אחיו נמצא שרוב השנים היו בלא שעבוד שמשנולד יצחק עד בואם למצרים ק"ץ שנה וי"ז שחי יעקב במצרים הרי ר"ז שנה בלא שעבוד ואלו לא נתעקרו האמהות היו השבטים שע"י נתגלגלה ביאתם למצרים קודמים בעולם והיו יורדים למצרים קודם הזמן הזה. ויעקב והשבטים מתים מקמי הכי והיה השעבוד ג"כ קודם. ואע"פ שלאה נפקדה מיד מ"מ כיון שרחל אשר ילדה את יוסף נתעקרה ועיקר ביאתן למצרים נתגלגלה ע"י יוסף. ואע"ג דאין זה טעם מספיק על שרה למה נתעקרה מ"מ כיון דגזרת ת' שנה לא היתה מצד עצמם רק מצד כי לא שלם עון האמורי עד זמן שבו יצאו ישראל ממצרים. ואלו נולד יצחק מקמי הכי והיה מתחיל הגירות מלידתו יהיה זמן יותר מת' שנה עד שישלם עון האמורי. והיה אפשר שיהיו רוב השנים בשעבוד:
כדי שיהנו בעליהן. עמ"ש בזה בחזית: