<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה כה |
ב • ג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ואחד בימי למך. אבל בימי קין דכתיב גביה ארור אתה מן האדמה וגו' לא תוסף תת כחה לך. שמה לא נתקלל רק קין לבדו. ולא האדמה ויושביה בכלל:

עיקר אוותנטוא. כו'. ומה דאמרינן בפ' הערל (דף ע"ח ע"ב) אל שאול שלא נספד כהלכה וכן בעירובין ס"ג ע"א כל המשגר מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם שנאמר עירא היאירי היה כהן לדוד כו' וכתיב בתריה ויהי רעב בימי דוד. פי' כי עיקר תוקף הרעב בא בשביל הגבעונים. וראוי היה לבוא בימי שאול. ואילולא שהיה גרופיות של שקמה בוודאי היה ראוי לבוא בימיו אבל בימי דוד שלא חטא לא היה ראוי לבוא כלל. ואולי היה בא בדור אחר. אך כיון שחטא במתנות כהנים ובהספד של שאול לכן בא הרעב בימיו ומשל מגרופית של שקמה או בימי בני אדם שפופים אין הפירוש שדוד היה צדיק יותר משאול כי נהפוך הוא וכדאמרינן בפ' ואלו מגלחין א"ל הקב"ה לדוד שירה אתה אומר על מפלתו של שאול חייך אלמלא אתה שאול והוא דוד אבדתי כמה דוד מפניו ובשוח"ט מזמור שגיון לדוד א"ל הקב"ה אתה מדמה עצמך לשאול כו'. אך פירושו כי בימי שאול היו בני אדם חלשים בטבע ואם בא רעב עליהם אז מתו ברעב. אבל בימי דוד שהיו אמיצי כח ויכלו לסבול כל צער ועוני:

שילו חטא כו'. שילו הוא צפור השלו ויוחנא הוא מן חגב כדאיתא בפ' אלו טרפות החגב למינהו להביא יוחנא ירושלמית. ופי' כי אם יקלקל הצפור יתפסו את החגב:

משל לזגג כו'. פי' כמו שהזגג מנסה כח היתד אם יוכל לסבול את הקופה ואח"ז יתלה אותה עליו. כן מנסה הקב"ה את הדורות ומביא את הרעב רק בדור שיוכל לסבול אותו. ומזה ידעו גם שאר הדורות שהקב"ה הוא לבד הנותן לחם לכל בשר ולא יבטחו עוד בשדותיהם ובכרמיהם:

שנה עבדה שנה לא עבדה. עי' בויק"ר פ' י"ט שלשה חדשים בראשונה וג' חדשים באחרונה וי"ב באמצע. אבל בפ' המקבל איתא שלא הי' תבואה כלל בימי אליהו ופליג על המדרש: