בראשית רבה כה ג
<< · בראשית רבה · כה · ג · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הגירסא כאן במדרש: "ואחד בימי אלישע שנאמר "ויהי רעב גדול בשומרון" שהוא מתגלגל ובא לעולם ואחד לעתיד לבא".
- בפירוש "מתנות כהונה" כתב שצריך להעביר תיבת לפני "שהוא מגלגל" - "ואחד בימי אלישע... ואחד שהוא מתגלגל ובא לעולם
ואחדלעתיד לבא". - אבל בפירוש הרז"ו כתב להוסיף תיבת "ואחד" לפני "שהוא מתגלגל" - "ואחד בימי אלישע... ואחד שהוא מתגלגל ובא לעולם ואחד לעתיד לבא". ע"פ המדרש להלן סד, ב. אך לפי זה יוצא שיש 11 רעבונות, לכן הוא מסביר ש-10 כבר באו לעולם, ואחד (ה-11) שעדיין לא בא אלא יהיה בעולם לעתיד לבא.
"מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרֲרָהּ ה'" עשרה שני רעבון באו לעולם:
- אחד בימי אדם הראשון - שנאמר (שם ג, יז) "ארורה האדמה בעבורך"
- ואחד בימי למך - שנאמר "מן האדמה אשר אררה ה'"
- ואחד בימי אברהם (שם יב, י) "ויהי רעב בארץ"
- ואחד בימי יצחק - שנאמר (שם כו, א) "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון"
- ואחד בימי יעקב - שנאמר (שם מה, ו) "כי זה שנתים הרעב"
- ואחד בימי שפוט השופטים - שנאמר (רות א, א): "ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ"
- ואחד בימי דוד שנאמר (ש"ב כא, א): "ויהי רעב בימי דוד שלש שנים"
- ואחד בימי אליהו - שנאמר (מ"א יז, א): "חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי"
- ואחד בימי אלישע - שנאמר (מ"ב ו, כה): "ויהי רעב גדול בשומרון"
- [ואחד] שהוא מתגלגל ובא לעולם (ואחד) לעתיד לבא - שנאמר (עמוס ה, יא): "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'"
רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק עיקר אוותנטיא שלו לא היה ראוי להיות בימי דוד אלא בימי שאול אלא על ידי שהיה שאול גרופית של שקמה גלגלו הקדוש ברוך הוא והביאו בימי דוד מתלא אמרין שילו חטא ויוחנא משתלמא אתמהא אמר רבי חייא רבה משל לזגג שהיה בידו קופה מליאה כוסות ודייטרוטין בשעה שהיה מבקש לתלות את קופתו היה מביא יתד ותקעה ונתלה בה ואחר כך היה תולה קופתו לפיכך לא באו בימי בני אדם שפופים אלא בימי בני אדם גבורים שהן יכולין לעמוד בהן. רבי ברכיה הוה קרי עליהון (ישעיה מ, כט): "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ".
רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר שנים באו בימי אברהם רב הונא בשם ר' אחא אמר אחד בימי למך ואחד בימי אברהם רעב שבא בימי אליהו רעב של בצורת היה שנה עבדה שנה לא עבדה רעב שבא בימי אלישע רעב של מהומה היה שנאמר (מ"ב ו, כה): "עד היות ראש חמור בשמונים כסף" רעב שהיה בימי שפוט השופטים ר' הונא בשם רבי דוסא אמר מ"ב סאין היו ונעשו ארבעים ואחת והא תני לא יצא אדם לחוצה לארץ אלא אם כן היו סאתים של חטים הולכות בסלע א"ר שמעון אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח אבל אם היה מוצא ליקח אפילו סאה בסלע לא יצא לחוצה לארץ ואילו אלימלך יצא לפיכך נענש.