יפה תואר על במדבר רבה/ז

►| יפה תואר על מדרש רבה • במדבר רבה • במדבר רבה ז • |◄

מפרשים אחרים על הפרשה הנוכחית:  יפה תואר • ידי משה • מהרז"ו • רש"י • מתנות כהונה • רד"ל

פרשה ז

א

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה וגו' (במדבר ה ב)

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כה ד): הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר רַבִּי אַבָּא, מַהוּ הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף, כָּל זְמַן שֶׁהַפְּסֹלֶת הַזּוֹ בַּכֶּסֶף אֵינוֹ מַרְאֶה יָפְיוֹ, לֹא עָשָׂה אֶלָּא נִסְתַּנְּנָה הַפְּסֹלֶת מִמֶּנּוּ, מִיָּד הוּא מַרְאֶה שִׁבְחוֹ. הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף, אַחַר כָּךְ וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי, כֵּיצַד בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ כָּל רֻבָּן בַּעֲלֵי מוּמִין, לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ יְגֵעִים בַּטִּיט וּבַלְּבֵנִים וְעוֹלִים לְרֹאשׁ הַבִּנְיָן וּמִי שֶׁהוּא בּוֹנֶה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ עוֹלִין לְרָאשֵׁי הַדָּמוֹסִין, אוֹ הָאֶבֶן נוֹפֶלֶת וְקוֹטַעַת יָדוֹ, אוֹ הַקּוֹרָה אוֹ הַטִּיט נִכְנָס בְּעֵינָיו וְהוּא נִסְמָא. וְהָיוּ בַּעֲלֵי מוּמִין, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לְמִדְבַּר סִינַי אָמַר הָאֱלֹהִים כָּךְ הוּא כְּבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאֶתֵּן אוֹתָהּ לְדוֹר בַּעֲלֵי מוּמִין, וְאִם אַמְתִּין עַד שֶׁיַּעַמְדוּ אֲחֵרִים הֲרֵי אֲנִי מַשְׁהֶא בְּמַתַּן תּוֹרָה, מֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים, אָמַר לַמַּלְאָכִים שֶׁיֵּרְדוּ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וִירַפְּאוּ אוֹתָן, וְתֵדַע לְךָ שֶׁכֵּן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַבִּי סִימוֹן מִנַּיִן שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶן חִגְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, יז): וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר, וְאֵין נִצָּב אֶלָּא עַל רַגְלָיו. מִנַּיִן שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶן גִּדְמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה. וּמִנַּיִן שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶן חֵרְשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות): וְנִשְׁמַע. וּמִנַּיִן שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶן סוּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, טו): וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת. וּמִנַיִן שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶן אִלְמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ח): וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהֲרֵי נִתְרַפְּאוּ כֻּלָּן. וְאִם אֵין אַתָּה לָמֵד מִכָּאן יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד מִמָּקוֹם אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כו): כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם וגו', הֲרֵי לְךָ שֶׁנִּתְרַפְּאוּ, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁל עֵגֶל חָזְרוּ לְמוּמָן וְנַעֲשׂוּ זָבִין וּמְצֹרָעִין, שֶׁכֵּן משֶׁה רוֹאֶה אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא, וְאֵין פָּרוּעַ אֶלָּא לְשׁוֹן צָרוּעַ, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יג, מה): וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע וגו' וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וגו'. אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה עַד שֶׁלֹא עֲשִׂיתֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן הָיִיתִי מְגַלְגֵּל בַּדְּבָרִים וְהָיוּ הַזָּבִים וְהַמְצֹרָעִים מְעֹרָבִים עִמָּכֶם, עַכְשָׁו שֶׁעֲשִׂיתֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן וַאֲנִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בֵּינֵיכֶם, הַפְרִישׁוּ אוֹתָם מִכֶּם, וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנֶפֶשׁ, בִּשְׁבִיל מַה, (במדבר ה, ג): וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם.

וִירַפְּאוּ אוֹתָן

והא דהיו מליזין על משפחות שהם של מצורעים, לומר דהיו בתחילה מצורעים קודם מתן תורה.

חָזְרוּ לְמוּמָן

ונעשו מצורעין, קשה מי הם שלקו בצרעת, אם אותם שהשתחוו ויזבחו לו, כבר מתו כמ"ש בפרק ארבע מיתות, שמהם מתו בסייף ומהם בהדרוקן שבדקן כסוטות, ואם אותן שלא נתחייבו מיתה, אם-כן כל העם יהיו מצורעין חוץ משבט לוי, ויש-לומר שמאותם הראוים למות לקו בצרעת ולא מתו, דמצורע חשוב כמת.