יסודות (1780)/מאמר א
גדרים - Definicioncs
עריכהגדר Definiao: נקרא ביאור קצר מבאר עצמות המין ואמיתותו ביחד. ר"ל שם הכולל המין בסוגו והבדלו. עיין מלת ההגיון להרמב"ם שער י'.
א: שם נקודה הוא גדר מבאר דבר שאינו חלק (ר"ל שאין הנקודה חלק מהקו; אבל היא רק סימן במחשבה תכלית הקו וקצהו. ואין בה שום מידה ושיעור, כי אלו היה שייך בה מידה ושעור היה שייך בה חלק).
ב: קו חלק לו באורך ואין לו שום שיעור ברוחב וכש"כ בעומק.
ג: גבולי הקו הם נקודות.
ד: קו ישר נקרא קו שהוא מפני ישרותו מונח בין נקודות (ואוסיף לך בזה קצת ביאור (עיין בק"א ציור א' נקודת אב וקו) ד' מונח ביניהם ואין שום חלק מהקו יוצא החוצה נקרא קו ישר. אומנם קו ה המעוגל אינו מונח בין הנקודות כי מתחיל תכף לצאת חוץ לגבול הנקודות.
ה: שטח אין לו כי אם אורך ורוחב.
ו: גבולי שטח הם קווים.
ז: שטחים ישרים נקראים המונחים ביושר בין קויהם (ר"ל שאין בו מקום אחד גבוה מחבירו שאז מונח ביושר בין קויו אמנם אם יש לו מקום אחד גבוה הבולט או תל אז אינו מונח בין קויו כי הקו אין לו שיעור בעומק רק שטח חלק שנחלק במעצד הוא נקרא ישר).
ח: זווית ישרה נקראת אם שני קווים בשטח נוגעים זה את זה ואין הקו האחד נוטה אל חברו כעין זוית א ציור א ואם האחד נוטה אל חברו כעין ציור ב נקראת זוית עגולה.
ט: זוית נצבת נקראת אם השני קוים החופפים הזויות ניצב אחד על חברו כמו עמודים.
י: קו עמודי יקרא אם קו אחד ניצב על קו שני השוכב ועושה שני הזויות שמשני צדדיו שוות. ר"ל לומר כל אחת מהם ניצבת אז נקרא הקו הניצב קו עמודי כזה ⟂ (ובלשון לטיין) Perpendicularis.
יא: זוית רחבה נקראת זוית הגדולה מנצבת בל"ל angulus obtufus.
יב: זוית צרה נקראת זוית הקטנה מנצבת בל"ל angulus acutus.
יג: גבול נקרא מה שהוא קצה וסוף איזה דבר בל"ל terminus.
יד: תמונה או צורה (בל"ל פיגורא) נקראת תמונה הנאחזת בין כמה גבולים.
טו: שם עגולה נאמר על תמונה שתחיות שמגביל אותה קו אחד עגול הנקרא קו הסובב (בל"ל צירקומפרענציא) והיא התמונה שנדע באמונה שיש בתוכה נקודה אחת מכוונת באמצעיתה שכל שכל הקווים הישרים הנמשכים ממנה מפה ומפה עד גבול התמונה כולם המה שווים זה לזה.
טז: הנקודה הזאת שבאמצעית העגולה נקראת מרכז בל"ל צענטרום.
יז: אלכסון העגול נקראים הקווים העוברים על המרכז ובאים משני צדדהם אל גבול העגולה ר"ל קו הסובב וחולקים את העגולה לשני חלקים שווים נקרא בל"ל דיאמעטר.
יח: חצי עגולה נקראת תמונה הנאחזת בין קוי האלכסון וחצי קו הסובב.
יט: תמונה ישרה נקראת תמונה הנאחזת בין קוים ישרים.
כ: מרובעת נקראת תמונה שמגבילים אותה ארבע קוים.
כא: משולשת נקראת תמונה הנגבלת ע"י שלושה קוים.
כב: בעלת הרבה צלעות נקראת תמונה שמגבילים אותה יותר משלושה קוים.
כג: התמונה המשולשת ממנה שלוש מינים. משולש שווה הצלעות נקרה משולש אשר שלוש צלעותיו המה שווים זה לזה בל"ל triangulum aequilaterum.
כד: משולש שווה השוקיים נקרא משולש אשר אין לו כי אם שתי צלעות שוים ובל"ל Jsosceles.
כה: משולש אינו שווה הצלעות נקרא משולש שג' צלעותיו אין האחת שווה לחברתה ובל"ל scalenum.
כו: משולשים ניצבי הזוויות ניקראים משולשים שיש להם זווית א' ניצבת ובל"ל נקרא אלו המשולשים orthogony.
כז: משולשים רחבי הזוויות ניקראים משולשים שיש להם זווית א' רחבה ובל"ל נקרא אלו המשולשים ambligony.
כח: תמונה מרובעת (עיין צורה ב') נקרא התמונה שד' צלעותיה המגבילים אותה שווים וד' זויותיה ניצבות (נקרא בלשון לטיין) qvadratum.
כט: מרובע ארוך (עיין תמונה ג') נקרא תמונה מרובעת שד' זויותיה ניצבות וכל ב' צלעותיה הנגדיים שווים זה לזה ובל"ל נקרא Rectangulum.
ל: מרובע נפתל (עיין תמונה ד') נקרא תמונה שד' צלעותיה שוות אומנם אין ד' זוויותיה ניצבות או שוות רק זוויותיה הנגדיות שוות ונקרא בל"ל Rhobus.
לא: מרובע נפתל ארוך (עיין תמונה ה') נקראת תמונה בעלת ד' צלעות שב' מד' צלעותיה הנגדיים שוות ואין ד' זויותיה ניצבות או שוות רק זוויותיה הנגדיים שוות ונקרא בל"ל Rhomboides.
לב: שאר התמונות בעלות ד' צלעות חוץ מהמבוארים נקרא תמונות מרובעות בלי שיווי ונקרא בל"ל טראפטזיא Trapetia או תמונה ישרה ר"ל קווים ישרים ואינם שווים זה לזה.
לג: קווים המקבילים (עיין צורה ו') נקרא קווים המונחים בשטח ישר בתבנית כך שאם ימשכו משני עבריהם במחשבה עד לאין תכלית אינם יכולים לפגוש זה את זה רק עומדים תמיד במרחק א' ר"ל שומרים מרחקם ונקרא בל"ל Parallel linie.
לד: תמונה מקבילית הוא שם הכולל מרובע פשוט ונפתל ומרובע נפתל ארוך ופשוט ר"ל שבכולם הם הצלעות מקבילות זו לזו ושומרים מרחקם ובלשון לטיין נקרא parallelogramma.
לה: אם יומשך (עיין תמונה ז') בתמונה מקבילית קו אלכסון ויומשך בתוכה עוד ב' קוים, א' מקביל לצלע הא' והשני לצלע הב' ונעשה עי"כ ד' תמונות מקבילות אז נקרא אלו התמונות שהאלכסון עובר עליהם תמונות ניצבות אצל האלכסון וב' התמונות הנותרות שאין האלכסון עובר עליהם נקרא תמונות משלימיות (ובל"ל שופלעמענטא) ר"ל אבדצ היא תמונה מקבילית והמשכנו בתוכה קו עף מקביל לצלע בצ וקו הי מקביל לצלע צד השני ונעשה עי"כ ד' תמונות מקבילות עאגה, גףהד, בעיג, יגףצ נקראות אלו הב' תמונות עאגה, יגצף שהאלכסון עובר עליהם תמונות שאצל האלכסון וב' הנותרות נקראות תמונות משלימיות.
