יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ה/29

29. סיום קשה: שני צריחים ורגלים

בעקבות הרעיון שלנו, לפיו הדרך הטובה ביותר ללמוד סיומים כמו גם פתיחות היא ללמוד את משחקיהם של האמנים, אנו נותנים כאן שני סיומים נוספים של שני צריחים ורגלים. סיומים אלה, כפי שכבר נאמר, אינם מאוד נפוצים, והמחבר הינו בר־מזל בכך שהוא עצמו שיחק יותר סיומים כאלו מאשר המצב בדרך־כלל. על ידי בחינתם והשוואתם של הסיומים שכבר ניתנו (דוגמאות 56 ו־57) עם הדוגמאות הבאות, התלמיד יוכל ללא ספק לקבל מושג מהדרך הנאותה שיש לנהוג בה במצבים כאלה. הדרך הפרוצדורלית דומה דמיון־מה בכולן.

דוגמא 60

מתוך משחק, קפבלנקה-קרימבורג, בתחרות האליפות של מדינת ניו־יורק משנת 1910.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

זהו תורו של השחור, וללא ספק, בחושבו כי לסיים בתיקו עמדה שכזו (שזה כל מה שהשחור ניסה להשיג במשחקו) יהיה קל עבורו, הוא הסתפק במדיניות של המתנה. התנהלות כזו יש תמיד לבקר. לעיתים קרובות היא מוליכה לאסון. הדרך הטובה ביותר להגן על עמדות כאלו היא לקחת את היוזמה ולהותיר את היריב במגננה.

1... צא-ה8

המסע הראשון כבר שגוי. אין מה להשיג באמצעות מסע זה. על השחור היה לשחק א5; מלווה ב־א4; אלא אם הלבן ישחק ב3. זה היה "מסדר" את אגף המלכה. לאחר מכן הוא יכול להחליט איזו תצוגת־כח הוא יכול להפגין עם צריחיו, בכדי להעמיד את צריחי יריבו במקומם.

2. צ-ד4

המסע הזה, לא זו בלבד שמונע ו4, ככוונתו של השחור, אלא שהוא מאיים ב־ב3, מלווה, לאחר ג:ב3+, בהתקפה עם אחד הצריחים או שניהם כנגד הרגלי א7.

2... צ-ו6

כנראה בתיכנון של הפגנת־כח באגף המלך ע"י צ-ז6 ו־ז2.

3. ב3, ג:ב3+

4. א:ב3, מ-ו7

5. מ-ד3

על צ-א1 היה להיות משוחק כעת, בכדי לאלץ את השחור להגן באמצעות צ-ה7. אך הלבן אינו חפץ לחשוף את תוכניתו בבת אחת, ובכך להסב את תשומת ליבו של השחור לסכנה שבעמדה שלו. לפיכך בא מסע זה, שנראה כמכוון לשבש את מערך הרגלים של השחור באגף המלכה.

5. ..., צ-ה7

6. צ-א1, מ-ה6

זו טעות. השחור אינו מודע לסכנה שבעמדה שלו. היה עליו לשחק ו5; מאיים צ-ח6, ובאמצעות תצוגת כוח זו כנגד הרגלי ח2, היה עוצר את המתקפה על הרגלים שלו באגף המלכה, שעומדת עכשיו להתפתח.

7. צ-א6, צ-ג7

הוא לא יכול היה לשחק מ-ד6, מכיוון שאז ג4זוכה לכל הפחות ברגלי. זה לכשלעצמו פוסל את מסעו הקודם מ-ה6, שלא הועיל מאומה מלבד להפוך את מצבו אבוד למעשה.

8. צד-א4, ז5

כעת כפוי, אך מעט מאוחר מדיי. הוא לא יכול היה לשחק 8...צו-ו7, כי אז ו4 היה מותיר את משחקו משותק לחלוטין. השחור סוף סוף מתעורר לגלות את הסכנה, ומנסה להציל את המצב באמצעות הפגנת כח נגדית באגף המלך, מה שהיה עליו לעשות קודם. כמובן, הלבן אינו יכול לשחק צ:א7, בגלל צ:א7, מלווה ב־צ-ח6, זוכה בחזרה ברגלי עם יתרון.

9. ח4!, ז4

השחור נמצא כעת במצב מאוד לא נעים. אילו שיחק 9...ז:ח4, 10. צ:ח4 היה מותיר אותו במצב מאוד מביך, כי הוא לא יכול לחזור אחורה עם המלך, וגם לא לעשות הרבה עם מי מהצריחים. הוא היה כנראה נאלץ לשחק 10...ח6, ואז הלבן היה יכול להשיב ב־11. ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, או, אם זה לא יספיק, הוא עשוי לשחק מ-ד4, מלווה סוף סוף בכניסתו של המלך ל־ג5 או ה5.

10. מ-ה2

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

10... ז:ו3+

הוא שוב אינו יכול לשחק ח5, בגלל שאז ו4 ישאיר אותו משותק. התקדמות ברגלי ח יהפוך את רגלי ח של הלבן למוגן, ובעקבות כן יידרש הצריח ו שלו לסגת ל-ו7 בכדי להגן על הרגלי א. זה יהפוך לבלתי אפשרי עבורו להוליך את מלכו ל-ד7, בגלל הרגלי א, וגם לא יוכל לקדם אף אחד מהרגלים שלו. מאידך גיסא, הלבן ישחק ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, אם לא יהיה לו משהו טוב יותר. בינתיים לשחור לא יהיה משהו טוב יותר לעשות מאשר להעביר זמן עם אחד מצריחיו. השוו מערכת חונקת זו עם הסיום בדוגמא 57, ותראו שהמצב מאוד דומה.

11. מ:ז3, צ(ו6)-ו7

12. מ-ה2

כנראה שגוי. ב4 מייד היה המסע הנכון. המסע בטקסט מעניק לשחור סיכויים טובים לתיקו.

12... מ-ד6

13. ב4, צ-ב7

זה מעולם לא היה יכול לקרות לו שיחק הלבן 12. ב4, שכן יכול היה ללוותו ב־ב5 אחרי מ-ד6 של השחור.

14. ח5

לא טוב. ו4 הציע את הסיכויים הטובים ביותר לניצחון באמצעות כוח. אם אז 14... צ-ז7; 15. ח5, צ-ב2+; 16. מ-ד3, צ-א2; 17. צ:א7, צ:א7; 18. צ:א7, צ:א5; 19. צ-א6, עם סיכויי ניצחון.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח