יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ד/25

25. ביקורת על מניעיו של שחקן במשחק לדוגמא

עריכה

לאחר שאחדים ממשחקיי הובאו עם הערותיי שלי, אני מביא כאן לשם בחינה מדוקדקת ולימוד משחק מעולה ביותר ששוחק ע"י סר ג'ורג' תומאס, אחד משחקני אנגליה המובילים, נגד מר פ. פ. ל. אלכסנדר, באליפות מועדון השחמט של העיר לונדון בחורף 1919-1920. יש בו המאפיין המעניין עבור התלמיד, שסר ג'ורג' תומאס הואיל בטובו לכתוב את ההערות למשחק ע"פ בקשתי, ומתוך הבנה שאני אעיר עליהם כפי שאמצא לנכון. הערותיו של סר ג'ורג' תומאס מסומנות בסוגריים עגולות ובכך יבדיל הקורא ביניהן לבין הערותיי שלי.

דוגמא 55

עריכה

גמביט המלכה נדחה. (ההערות בסוגריים עגולות הן מאת סר ג'ורג' תומאס). לבן: מר פ. פ. ל. אלכסנדר. שחור: סר ג'ורג' תומאס.

 

בטקסט זה נעשה שימוש
ברישום מסעי שחמט.
להסבר על רישומים
אלה, ראו כאן.

1. ד4, ד5
2. פ-ו3, פ-ו6
3. ג4, ה6
4. פ-ג3, פב-ד7
5. ר-ז5, ג6
6. ה3, מה-א5


8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח

(אחת ממטרותיה של שיטת ההגנה של השחור היא לתקוף את פרש ג3 של הלבן במתקפה כפולה ע"י פ-ה4, שלאחריו ד:ג4. אבל 7. פ-ד2 היא כנראה דרך חזקה להשיב לאיום הזה). מלבד זאת, ישנן שתי סיבות טובות לשיטה זו של הגנה; ראשית, שהיא אינה משוחקת כ"כ הרבה כמו אחדות מההגנות האחרות ולכן אינה מוכרת כל כך, ושנית, שהיא מותירה את השחור עם שני רצים כנגד רץ ופרש, דבר שמהווה, באופן כללי, יתרון.

7. ר:ו6, פ:ו6
8. א3, פ-ה4
9. מה-ב3, ר-ה7

זה אינו המקום ההגיוני עבור הרץ, שהיה עליו להיות מוצב ב-ד6. בפתיחה, הזמן הוא בעל חשיבות גדולה, ולכן על השחקן להיות זהיר במיוחד בפיתוח שלו ולוודא שהוא מציב את כליו במקומות הנכונים.

10. ר-ד3, פ:ג3
11. ב:ג3, ד:ג4
12. ר:ג4, ר-ו6

(לא רציתי שהפרש הלבן יבוא ל־ה5, משם לא יכולתי להזיזו ע"י הרגלי ב־ו3 מבלי להחליש את רגלי המלך שלי). תוצאה זהה ניתן להשיג ע"י ר-ד6. דרך אגב זה מוכיח את טענתי הקודמת שעל הרץ היה להיות משוחק מלכתחילה ל־ד6.

13. 0-0

האלטרנטיבה היתה ה4, שלאחריו ה5, ואז 0-0. הלבן היה מרוויח בזה את היוזמה אך מחליש את עמדת הרגלים שלו באופן משמעותי, ועשוי היה להיאלץ לעמוד בהתקפה כוללת אלימה נגד המלך. זוהי נקודת מפנה במשחק, ובמצבים כאלה בדיוק מכתיבים המזג והסגנון של השחקן את מהלך המשחק.

13... 0-0
14. ה4, ה5


8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח
15. ד5

(הלבן יכול היה לשחק 15. צו-ד1, בשומרו את האפשרות לפרק את המרכז לאחר כך. רציתי שיקדם את הרגלי הזה, כי כעת ישנה עמדה מצויינת עבור הרץ שלי ב־ג5). במסעו זה הלבן מראה כי אינו מבין את ערכה האמיתי של עמדתו. יתרונו היחיד נעוץ במצבו הבלתי מפותח של רץ המלכה השחור. היה עליו לפיכך לערוך תוכנית למנוע מהרץ לצאת, או אם זה בלתי אפשרי, אזי עליו לאלץ את השחור להחליש את עמדת הרגלים שלו בכדי לצאת עם הרץ. היו לו שלוש אפשרויות למסע: תחילה, א4, בכדי להשאיר את הרץ הלבן בעמדה הדומיננטית בה הוא ניצב עתה. זה היה נענה ב־מה-ג7; שנית, אחד מהצריחים ל־ד1 בכדי לאיים 16. ד:ה5, ר:ה5; 17. פ:ה5, מה:ה5; 18. ר:ו7+. זה היה נענה ב־ר-ז4; ושלישית, ח3 למנוע ר-ז4 ובשחקו את אחד הצריחים ל־ד1, מלווה בהנ"ל בכדי לאלץ את השחור לשחק ב5, מה שהיה מחליש את הרגלים שלו בצד המלכה. כך בשחקו ח3 היה הלבן משיג את המטרה הרצויה. המסע בטקסט חוסם את פעילותו של הרץ הלבן ומקדם את פיתוח השחור. מכאן ואילך יפעל הלבן במגננה, והעניין במשך כל שאר המשחק יתרכז בעיקר במשחקו של השחור ובאופן בו הוא מבצע את ההתקפה.

15... מה-ג7
16. ר-ד3

(זה נראה שגוי, מכיון שזה מקל על פיתוח אגף המלכה של השחור. כרגע הוא לא יכול לשחק ב6, בגלל המענה ד:ג6 מלווה ב־ר-ד5.)

16... ב6
17. ג4, ר-ב7
18. צו-ג1

(בכוונה להמשיך צא-ב1 ו־ג5. אבל זה רק מאלץ את השחור להביא את הרץ שלו ל־ג5, מה שהיה עושה בכל מקרה.)

18... ר-ה7
19. צ-ג2, ר-ג5
20. מה-ב2, ו6

(עדיף היה, ככל הנראה, לשחק 20... צו-ה8, בכוונה לשחק ו5 בהקדם). משחקו של השחור כרגע הינו חלש; חסרה לו עוצמה, ונראה שאין שם שום תוכנית מוגדרת-היטב להתקפה. האמת היא שאלו הם המצבים הקשים ביותר לניהול בְּמשחק. במקרים כאלו השחקן חייב להגות תוכנית רחבת היקף, המבטיחה סיכויים להצלחה, ובסך הכל עליה להיות תוכנית שניתן לבצע באמצעים שלרשותו.

כפי שנראה המצב, נראה שסיכויו הטוב ביותר של השחור יהיה לקבץ את כוחותיו להתקפה נגד המרכז של הלבן, מלווה בהתקפה ישירה נגד המלך. עליו לשחק, איפוא, צא-ה1, מאיים ו5. אם הלבן יצליח להביס תוכנית זו, או לחילופין למונעה, אז, לאחר שירתק כמה מכליו של הלבן בצד המלך, עליו להעביר במהירות את התקפתו לצד המלכה, ולפתוח קו עבור צריחיו, אשר לאחר שייכנסו לפעולה, יוכלו להעניק יתרון בזכות כוחם העדיף של שני הרצים.

21. צא-ב1, צא-ד8
22. א4, ר-א6
23. צ-ד1

(הלבן איבד בבירור זמן עם מסעי הצריח שלו.)

23... צו-ה1
24. מה-ב3

(כדי להביא את מלכתו לצד השני אחרי פ-ח4 ור-ה2.)

24... צ-ד6
25. פ-ח4, ז6
26. ר-ה2


8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח
26... ג:ד5

(סברתי שההחלפה הזו נחוצה כאן, מכיוון שהלבן מאיים לשחק את הרץ שלו דרך ז4 ל־ה6. אילו לקח את הרגלי באמצעות הרגלי ג4 תיכננתי להחליף רצים ולהסתמך על יתרון שני הרגלים לאחד באגף המלכה. לא ציפיתי שייקח עם הרגלי ה4, שנראה כי חשף אותו להתקפה אלימה באגף המלך.) שיפוטו של השחור במקרה זה שגוי לדעתי. אילו לקח הלבן עם הרגלי ג4, כפי שציפה השחור, היתה לשחור עמדת הרגלים הגרועה משניהם, מכיוון שללבן היה רגלי חופשי נתמך היטב באגף המלכה. יתרונו היחיד עשוי להיות בהיות לו רץ ממוקם היטב לעומת פרש ממוקם גרוע, ובעובדה שבמצבים כמו הנ"ל, הרץ תמיד יהיה חזק יותר מהפרש. אך הוא היה יכול וצריך למנוע את כל זה, בשחקו ר-ג8, ואם הלבן היה משיב ב־מה-ז3, היה יכול אז לשחק ג:ד5, והלבן לא היה יכול אז לקחת עם רגלי ג4 בגלל ר:ו2+ זוכה בחומר.

27. ה:ד5, ה4
28. ז3, ה3

אינני אוהב מסע זה. עדיף היה להשאירו כעתודה ולשחק ו5, שילווה בזמן מתאים ב־ז5 וב־ו4, לאחר שימקם את המלכה ב־ד7, ו7, או משבצת אחרת כפי שהמצב היה דורש. המסע שבטקסט חוסם את פעולתו של הרץ העוצמתי ב־ג5, ונוטה להפוך את עמדתו של הלבן לבטוחה יותר ממה שהיא אמורה להיות. המסע כשלעצמו אמנם מסע התקפי חזק ביותר, אבל הוא מבודד, ואין שום המשך אפקטיבי. התקדמויות כאלה כעיקרון צריכים להיעשות רק כאשר יכולה להתלוות להן פעולה מרוכזת של הכלים.

29. ו4, ר-ג8
30. פ-ו3, ר-ו5
31. צ-ב2, צ-ה4
32. מ-ז2, מה-ג8
33. פ-ז1, ז5

(אם עכשיו 34. ר-ו3, ז:ו4; 35. ר:ה4, ר:ה4+, עם התקפה מנצחת.)

34. ו:ז5, ו:ז5
35. צ-ו1, ז4

צ-ח6 היתה החלופה. המסע היחיד של הלבן יהיה אז צ-א1. העמדה עתה מעניקה ניצחון ברור לשחור, וזו רק שאלה של מציאת הדרך הנכונה. ההתקפה הסופית כעת מבוצעת ע"י סר ג'ורג' תומאס בצורה נטולת דופי.

36. ר-ד3, צ-ו6
37. פ-ה2, מה-ו8


8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח

(שוב מונע ר:ה4, באמצעות ההתקפה המוסווית על הצריח הלבן. לפיכך, הלבן מגן על צריחו). אם פ-ו4, ...ה2!; 39. פ:ה2, צ:ה2+; 40. צ:ה2, ר-ה4+!! 41. ר:ה4, עדיף, ...צ:ו1 והלבן אבוד. אם, לעומת זאת, נגד 38. פ-ו4, השחור משחק מה-ח6, והלבן 39. מה-ג2, יש לי העונג להציע את העמדה לקוראיי כניצחון יפהפה ויוצא דופן עבור השחור, החל ב-39... מה-ח3+!!! אני משאיר את הווריאציה לתלמיד לחשבן.


38. צ(ב2)-ב1, מה-ח6
39. מה-ג2

(מבצע התקפה כפולה על הצריח – שעדיין לא ניתן להכותו – ומתכונן להגן על הרגלי ח2). אם הצריח או הרץ נלקחים, הלבן סופג מט בעוד מהלכים ספורים.

39. ... מה-ח3+
40. מ-ח1, צ:ג4!!


8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח

(אם 40...צ-ח6; 41. פ-ז1, מה:ז3; 42. מה-ז2. לכן מנסה השחור להרחיק את המלכה של היריב מההגנה). מסע יפהפה ביותר, והדרך הטובה ביותר להמשיך את ההתקפה.

41. מה:ג4

(ההגנה הטובה ביותר היתה צ:ו5, אך אז השחור יישאר עם מלכה נגד צריח ופרש.)

41... ר:ד3

(שוב, לא צ-ח6; בגלל ד6+.)

42. צ:ו6

(אם 42. מה:ד3, אז, סוף סוף, צ-ח6 וזוכה.)

42... ר:ג4
43. פ-ו4, ה2!


8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח

(אין מפלט למלכה, אך ללבן אין די זמן לקחת אותה.)

44. צ-ז1, מה-ו1

הלבן נכנע. סיום מעולה ביותר.