ילקוט שמעוני על שמות יח יג

<< | ילקוט שמעוני על שמותפרק י"ח • פסוק י"ג |
יב • יג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י"ח, י"ג:

וַֽיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב׃


"וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה וְגוֹ'". ממחרת יום הכיפורים. "וישב משה לשפוט וגו'". וכי מן הבקר עד הערב היה דן את ישראל? והלא אין הדיינין דנין אלא עד זמן סעודה, ומה תלמוד לומר "מן הבקר עד הערב"? אלא מלמד שכל מי שמוציא את הדין לאמתו, מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית; כתיב כאן: "מן הבקר עד הערב", ולהלן הוא אומר: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". אמר ר' הונא: מחלוקת בשעת משא ומתן, אבל בשעת גמר דין דברי הכל דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה, דכתיב: וישב משה לשפוט את העם וגו'. ועוד, דהא עדים כגמר דין דמי וכתיב בהו: "ועמדו שני האנשים". אמר עולא: מחלוקת בבעלי דינין, אבל בעדים דברי הכל בעמידה, שנאמר: ועמדו שני האנשים. רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי בדינא כולי יומא, הוה קא חליש ליבייהו. תנא להו רב חייא בר רב מדיפתי: ויעמוד העם על משה מן הבקר עד הערב. וכי תעלה על דעתך שמשה היה יושב ודן וכל היום כולו? תורתו אימתי נעשית? אלא לומר לך כל דיין שדן וכו' כדלעיל; ועד מתי יושבין בדין? עד זמן סעודה. אמר ר' אחא: מאי קרא? "אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי", בגבורה של תורה ולא בשתיה של יין.