ילקוט שמעוני על שמואל א כא ד

| ילקוט שמעוני על שמואל אפרק כ"א • פסוק ד' | >>
ד • ה • ז • יא • טז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א כ"א, ד':

וְעַתָּ֗ה מַה־יֵּ֧שׁ תַּחַת־יָדְךָ֛ חֲמִשָּׁה־לֶ֖חֶם תְּנָ֣ה בְיָדִ֑י א֖וֹ הַנִּמְצָֽא׃


רמז קל: "ועתה מה יש תחת ידך." אמר רבי יוחנן: גדולה לגימה שהיא מרחקת את הקרובים, ומקרבת את הרחוקים ומעלמת עינים מן הרשעים, ומשרה שכינה על נביאי הבעל, ושגגתה עולה זדון.

מרחקת את הקרובין מעמון ומואב, דכתיב: על דבר אשר קדמו אתכם בלחם ובמים.


מקרבת רחוקים מיתרו.

דאמר ר' חנן:

בשכר, קראן לו ויאכל לחם, זכו בני בניו וישבו בלשכת הגזית, שנאמר: ומשפחת סופרים יושבי יעבץ וגו' המה הקינים וגו'.

וכתיב: ובני קיני חותן משה.

ומעלמת עין מן הרשעים ממיכה.

ר' נתן אומר:

מגרב לשילה שלשת מילין והיה עשן של מערכה ועשן של פסלו של מיכה מעורבין זה בזה, בקשו מלאכי השרת לדחפו, אמר להם הקב"ה: הניחו לו כי פתו מצויה לעוברים ושבים.


ומשרה שכינה על נביאי הבעל.

מחברו של עדו הנביא, שנאמר: ויאמר אליו גם אני נביא כמוך, וכתיב: ויהי הם יושבים על השלחן ויהי דבר ה' אל הנביא וגו'.


ושגגתה עולה זדון.

דאמר רב יהודה אמר רב:

אלמלי הלוהו יהונתן לדוד שני ככרות לחם, לא נהרגה נוב עיר הכהנים, ולא נטרד דואג האדומי ולא נהרגו שאול ושלשת בניו.