ילקוט שמעוני על בראשית מג ט
אנכי אערבנו. כל הימים. זה העולם הבא שכולו יום.
אמר רב נחמן: מנין לערב דמשתעבד? שנאמר: אנכי אערבנו מידי תבקשנו. מתקיף לה רב חסדא: הא קבלן הוה, דכתיב: "תנה אותו על ידי" (בראשית מב, לז). אלא אמר רב יצחק, מהכא: "לקח בגדו כי ערב זר", וכתיב: "בני אם ערבת לרעך התרפס ורהב"; אם יש לך ממון, התר לו פיסת היד, ואם לאו הרבה עליו רעים.
אמר רב יהודה אמר רב: נידוי אפילו על תנאי צריך הפרה. מנלן? מיהודה, דכתיב: אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים, וכתיב: "יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה". כל אותן מ' שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון, עד שעמד משה וביקש עליו רחמים. אמר לפניו: רבש"ע, מי גרם לראובן שהודה? יהודה, "וזאת ליהודה", מיד "שמע ה' קול יהודה". עאל אבריה לשפא ולא הוו קא עיילי ליה למתיבתא דרקיעא, "ואל עמו תביאנו". לא הוה סלקא ליה שמעתא אליבא דהלכתא, "ועזר מצריו תהיה":